הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת יתרו | שיעור 26 | השקפה| עו-עח
זוהר חדש יתרו עו – עח שיעור 26
צורות החוטם
מלמד כאן על אדם שמפנה את סערות הנפש שלו למחויבות לטובת תפקיד רצון להשפיע
אם בין כתפיו תלויות שתי שערות גדולות בחזהו, הלב הוא מקום ההשפעה יש לו ג שערות תלויות, השערות מבטאות את סערות הנפש שבאדם בכל רגע ובכל שעה הוא נשבע שבועה, ואפילו אינו נהנה כלום בסבת השבועה. ב פעמים בשנה יוכל אדם להשתתף עמו ויצליח ולא יותר. הוא מחדש אדר עד תחילת ניסן ומחדש אלול עד ששה ימין במרחשבן ולא יותר. ובימים אלו כל מי שישתתף עמו יצליח כי ימים אלו הם ימים שאותיות החסרונות, הרצונות שאינם מתגשמים, מאירות בהם ומי שאין לו אותיות בנפשו, יתאחד עמהם יאירו לו האותיות. האותיות הן לבושים לנר"ן של האדם.
כי מז' באדר מזדווג הנר שהוא המלכות ומוציא אותיות קטנות שבוקעות רקיעה ויוצאות לעולם. בזמן שהן יוצאות כל הנשמות הערומות שהן עתידות לחזור לעולם יוצאות עם האותיות ומתאחדות בהן. ישנם זמנים מסוגלים, שגם אותם יש לסגל כדי להתקדם. אין מדובר על תאריכים גשמיים, אלא התהליכים בכוחות הנפש. יש בימים אלו אותיות שיש בהן אור, אלו הם הרצונות של האדם שהיו בחשך ועתה מקבלים אור.
אותיות המסודרות כראוי הם מאירות ומגלות את החכמה. אך אדם שאינו נותן יגיעה פנימית, ואין האותיות, דהיינו החסרונות שמרגיש, מקבל במקום אור, ג'יבריש. מסתובב מבולבל עם רצונות סותרים ומתחלפים, והכל משובש.
גם כשרצונות אלו מעורבים עם רצונות השפעה טובים, עדיין במצב בלבול כזה אינו יכול לתקן כלי כדי לקבל את הנר"ן.
בזמן חודש זה, נולדות אותיות של אמונה. ז אדר נולד משה רבינו, בחינת האמונה בנפש האדם. יכול האדם להתאחד עם כוח אֳמוּנִי שזה דבר עצום וגדול, זהו המזון הרוחני אותו רוצה הנשמה.
אמנם בשלב ראשון האמונה החדשה שירדה לאדם היא עדיין מופשטת, יכול הוא להתאחד עם רצונות אמנויים.
דוגמא לכך ניתן לראות באדם שמקבל כוח אֳמוּנִי ומחליט שהחל ממחר הוא מתחיל להניח תפילין בפועל. כדי להתחבר לקליטת אמונה איתה יכול הוא לגדול ולתקן, יש לתת יגיעה ומעשים בפועל של השפעה, הכל כדי לעשות נחת רוח לבורא יתברך.
בימים המסוגלים הללו, והנשמות הערומות יוצאות לעולם ע"י שליח. כלומר בא לו לאדם רעיון מופשט, אך רעיון ערום, בלי יכולת לממש אותו. ועתה אלו הנשמות החוזרות בגלגול ואם אין להם אותיות מסודרות, אין איך להלביש אותם. לעולם בימים אלו, מצטיירות בהן האותיות המאירות באותם הימים, אבל נשמות אחרות היינו אותן המתגלגלות לבא בעולם בזמנים אחרים שאין בהם אותיות, אין אותיות מצטיירות בהן, מצב בו לכאורה אינן יכולות לפעול. כי נשמות מגולגלות באות לעולם על ידי שליחים ולא ע"י זווג זו"ן כי כבר נולדו ואינן צריכות ללידה מחדש, ואלו השליחים אין מציירים להן אותיות כמו שהתצטיירו בתחילה בעת שנולדו מצד או"א שהם ז"א ומלוכות וע"כ אין להם אותיות. יש ורעיון מגיע מובנה יחד עם הצד הפרקטי למימוש בנקודה החיצונית של העולם הזה.
ואלו האותיות שנולדו בז' אדר יום לידה ופטירת משה רבינו, מכאן שעל האדם להוליד אמונה אמיתית עליו לבוא בחקירה נכונה כדי לזכות באמונה, אם יחזרו ישראל בתשובה אז יוכלו אותן נשמות לקבל את האותיות האלו, זהו זמן מסוגל, עד חודש סיוון שהוא קו אמצעי.
מבחינה נפשית חודש משמעו באיזו סוג של אמונה אתה עומד. כדי שרעיון יוכל לצאת מהכח אל הפועל, תלוי הדבר בדרגת האמונה.
כשזוכה אדם לחידוש אמוני, תוכל להוליד הוצאה מהכח אל הפועל של מעשה המבטא רצון של השפעה. מי שלא מאמין במחשבה שלו, המחשבה לא יכולה לצאת מהכח אל הפועל.
מפני שאם ישנו פער בין מחשבה לאמונה, לא תצליח להוציא מהכח אל הפועל, כי אתה עצמך לא מאמין במחשבה שלך. אין נותן מה שאין בו.
מה שחסר, זה רצונות אמוניים. בכל כשל יש לחפש את הפגם באמונה.
צריך האדם לפועל אור חוזר המלביש הנקרא אמונה, ואז יוכל לבנות כלי ראוי לקבלה.
בראש השנה מתחיל להתהוות רצון, וכשבא לאחר הסליחות, מרגיש כעת שהכן הוא פגם בברית עם הבורא, ואז בתקיעת השופר מעורר את תפיסת הקב"ה שבו, כדי להגיע ביום כיפור לנקודה הפנימית שבו, ואז שב בתשובה.
אז מקבל רצונות חדשים, ובסוכות בונים את האמונה, ואז ניתן להתחבר.
כדי לרכוש אמונה על האדם לוותר, להסכים לוותר על האור/השפע, ותסכים שאתה לא מקבל. בשלב זה נותן לו הקב"ה מצווה קלה, ישיבה בסוכה, ובודק האם יעזוב עם כל משב רוח קל.
אדם העושה תשובה ומוליד רצונות אמוניים מחדש, יכול הוא להלבישם, ואפילו לא בדיוק משייכים רעיון מסוים עם אמונה ברעיון זה, עדיין אפשר כבר לייצר. אדם אינו יצרן מפני שאינו מאמין למחשבות שלו.
יש כוח גדול לסביבה לעזור לאדם, בתנאי שבא בהתבטלות והחשבת הזולת. הבא להיטהר מסעיין אותו, אבל אם בא למלא תאוותיו במה יעזרו לו.
הבא להיטמא פותחים לו לראות כמה הוא רחוק, ויש ובסביבה ראויה יוכל להתקדם אם יפסיק להחשיב את עצמו.
