הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת יתרו | שיעור 31 | השקפה | צא-צג
זוהר חדש יתרו צא – צג שיעור 31
רוּחַ סְעָרָה
אומר יחזקאל שקיבל הנבואה בעולם היצירה, ולא בסוד עולם הבריאה שהוא בשם אהיה, כפי שזכה הנביא ישעיה: וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן-הַצָּפוֹן. זה הוא סוד שאמרנו שהרוח בא לשבר לפני נבוכדנצר הרשע שהוא ראש של ארבע מלכויות, נק רוח סערה משום שהוא מסעיר הכל.
רוח סערה היא אחת משלוש הקליפות של הצד האחר. קליפות אלו הן סוג של גלויות בנפש האדם הפועלות כל הזמן.
וכל אלו רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת הם קליפות המסבבות את המוח זה לפנים מזה וזה לפנים מזה. הפנימי מוח, הוא המוחין שמקבלים שזו השגה. הקליפות סובבות ומפריעות לראות משהו מחוצה לי, ולפרש אותו כאשר המידע עובר דרך הפילטר של הקליפות שמשבשות את האור שניתן לקבל.
כמו בגשמיות הקליפות שומרות על הפרי שהולך וגדל, הפרי הם סודות התורה, ההופך לזמין רק למי שראוי להשיג סודות אלו.
קליפת רוח סערה מסעירה את נפשו של האדם. התרגשות של סערת נפש מחזיקה בפנים סודות גדולים מאד, אשר רק חכמי לב יודעים להסתכל על סודות אלו שבתוך סערות הנפש.
קליפת הענן באה לפעולה ברעש, המרעישה את נפשו של האדם. קליפת האש המתלקחת שורפת הכל, הכעס.
הקדושה המזינה את הקליפות הללו, הם רוח השם, רעש השם שהוא הענן כמו שהלך עמוד הענן לפני העם, ואש השם שהיא התלהבות בדרך השם.
כאן הוא סוד ארבע מלכויות המסבבות הכל. רוח סערה זהו מלכות בבל, ענן גדול מלכות מדי, אש מתלקחת מלכות אדום, ונגה לו סביב מלכות יון, ונוגה מסבב אותם ולא שנגה הוא בהם, כי כתוב בהם סביב משום שאין בכל המלכויות שתהיה קרובה לדרך האמונה כמו מלכות יון. אף כאן בקליפות אלו אין מי שתהיה קרובה למוח כקליפת נגה. וזה נוגה לו סביב ולא נוגה בו, אלא שיוצא מתוך המוח ומאיר סביב סביב. מלכות יון קרובה לקליפת נגה, ויש להיזהר לא להתבלבל עם הפילוסופיה שלהם. באופן מתחלף כל פעם עולה אחת מ – ד' המלכויות, ומקבלת הזנה מקליפת נוגה.
אז פעם רוח סערה שולטת בנפש האדם, ופעם אש תשוקה לדבר משתנה משתלטת עליו, או דיכאון
חיות הקודש מדברות את דבר השם, מפני שהן נמצאות קרוב למוח.
כדי לראות טוב, צריך להיות מסוגל להסתכל החוצה, לחדור את הקליפות, להמשיך ולחדור את נוגה, וכן יש לחדור לחשמל שהוא הפנימי, שם נמצאת ההשגה.
להסתכל מעבר לקליפות אפשר גם ברוח הקודש או גילוי אליהו, אבל כשרוצים להסתכל על הבחינות שמעבר לחשמל, צריכים נבואה גדולה.
קליפות אלו הן כנגד ד מלכויות, שהן צורות מחשבה של צורות גלות אליהן נופל האדם.
סוד החשמל
החשמל הוא חיות אש ממללות והוא זוהר המאיר, עולה ויורד, אש לוהט, עומד ואינו עומד, ואין מי שיוכל לעמוד בו במקום אחד. והעיניים הרואות לא תוכלנה לשלוט עליו, הנה הוא יש והנה לא יש, הנה הוא במקום זה והנה הוא במקום אחר. הנה הוא עולה והנה הוא יורד ובמראה זו הסתתר מה שהסתתר ונגנז מה שנגנז. לא ניתן לתפוס את החשמל אלא ע"י אמצעים מתאימים, ואין לאדם שליטה על החשמל הרוחני
וזה או סוד שנק חשמל, שהנביא צריך לראות לפנים ממנו ולדעת להסתכל בצחות הלב, והעין היא סגורה יותר מהכל ולו שיוכל לעמוד בו. כלומר נביא אינו מסתכל רק על הפעולות החיצוניות, אלא על נבכי נפשו של האדם, ולחפש את הנקודה הפנימית. החשמל מעבר למקום וזמן, וכדי להיות בנבואה צריכים עוד בחינה אף יותר פנימית מהחשמל.
וכל מה שהסתכל יחזקאל לראות ולדעת, כל זה הוא במראה שאינה מאירה מעצמה, כמו מראה שחורה, שהיא המלכות, אבל במראה המאירה שהיא ז"א, לא זכה נביא להסתכל, חוץ ממשה הנביא הנאמן. שכל המפתחות הבית בידו. שאר הנביאים כשהגיעו לחשמל הזה להסתכל בפנים, הרעיונות נבהלו והלב לא שקט, ויוצאים מכל רעיונות הגוף, אז ראו לפנים מה שראו בלחש. יכלו יותר לראות ברוח דממה דקה, רק מעין מה שיודעים שלא יודעים, לא לדעת ממש, כמו שרואים דבר מרחוק, מנקודת הדין ומעלה, הכרה רחוקה. כאילו רואים לסירוגין, הנה הוא יש והנה לא יש.
החשמל הזה שהוא בצבע אש לוהט מתנוצץ, עולה ויורד. כל התופעה הזו של החשמל לא ניתנת לתפיסה מאחר ואין היא חלק מהמוחין. ובכדי לתפוס מוחין אלו צריך לקבל את אור במדרגת חיה. ומאחר וכלי החשמל חיצון ולא פנימי, אז לא ניתן לקבל אור זה בפנימיות, ובחוץ אין לנו כלים דהשגה. לנביאים ניתנה אפשרות דרך מדרגת הבינה, להסתכל על החשמל, אך לא לחדור אליו.
השגה אומר שקיבל בכלים פנימיים.
משה הנביא הנאמן זכה להסתכל תוך הדברים הללו, הוא השיג זאת בפנימיות. נביאים לא זכו לזה, ובוודאי אדם רגיל, שהכן גם רוח הקודש עדיין לא מספיקה כדי להשיג.
האפשרות שאדם רגיל יוכל להשיג באופן חלקי משהו דרך סוד החשמל, היא ע"י מרכבות, שהן אמצעים לעשות מעין מעברים דרך החשמל.
