הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת יתרו | שיעור 37 | השקפה| קט-קיא

זוהר חדש יתרו  קט – קיא  שיעור 37

ורגליהן רגל ישרה

מלמד כאן על סנדל-פון המאפשר קבלת האור תוך שמירה שלא לפגום, מאחר ומשיכת אור מושכת גם את החיצונים הרוצים לשלוט. כדי להתגבר על הקליפות, צריך כוח נוסף כדי לעצור את הדינים.

אצל האדם בשלב המחשבה, הדינים לכאורה לא כל כך נתפסים. אין במחשבות אחיזה כאשר חושב מחוץ לעצמו. אך כשבא ליישם ולפעול את המחשבה, אם חלילה הוא מייחס את המחשבה לפרטיות, הוא מזמין דינים.

האות א, אור של סנדלפון נק כך, ארז שהוא לשון רז ולשון סוד, משום שבו נכנסים כל הסודות של הפנים העליונים וננעלו בו, כמו בסנדל הזה, המכניס בתוכו כל יסוד ושרש הגוף, היינו רגלי הגוף. יש לסנדל אור עם לבוש מיוחד, שומר שאפשר לקבל חוכמה, בתנאי שעושים זאת בצנעה.

סנ-דלפון ממונה גדול זה משמש להארת הפנים שמבפנים. ע"י שמירתו יכול אור הפנים להתגלות מבפנים, היינו ממטה למעלה באופן שלא ימשך לחוץ.

סנ-דל שונא את הדל, שהרי דל הוא חסר אמונה., הוא שונא את זה שמבקש למשוך את האור בלי שמירה, וזהו כוחו של סנדל-פון על המלכות של מצב א.

מלכות שנק ארגמן, שילוב הצבעים, מלכות של צמצום ב בו ניתן לקבל הארת חכמה, ונקרא שם נעל. מנעולא הסותמת את ג"ר דחכמה בחסדים מכוסים, ובכך מאפשרת לקבל את החסדים בהארת חכמה.

מבחינת הקדושה מנעולא היא בחינת לאה, סוד תורת הנסתר, המאפשרת לגלות סודות. הגילוי בא בהארת חכמה, אז למה תורת הנסתר היא בחסדים מכוסים, אלא בנקודות הפנימיות אפשר לגלות גם את הסודות שנראים בחוץ.

היה צריך לומר ורגליהם רגלים ישרות, אלא שהרגלים מתחברות יחד והן כרגל אחת, ללכת בדרך הישר, ברגש החיבור ביושר ביחד ורגליהם ביושר. יושר עם מסך, ישר בלי, וע"כ הן נמצאות למראה עיני הנביא במדרגות ידועות.

ששתי הרגלים שהן ימין ושמאל, נעשות רגל אחת ללכת בשליטת קו אמצעי שהוא קו ישר שאינו נוטה לא לימין ולא לשמאל, והארת החכמה המתגלית מהן היא יוצאת מרגש החיבור של ימין ושמאל ביחד. רגש הוא תוצאה של הארה בתוך כלי, התלבשות של אורות בכלים. רגש נכון הוא כשהאור מתלבש ברגש של היחד.

השמאל הוא כנגד הבריאה, לכן תפקידו להתכופף לימין כפי שהבריאה נועדה לשמש את הבורא. אז ששניהם באים למטרה משותפת ביחד.

צריך האדם ללכת ביושר, כלומר בקו אמצעי. כל סטייה ימינה היא קליפת ישמעאל וסטייה שמאל קליפת עשו. כדי ללכת ביושר חייב השמאל להיות כפוף לימין.

וכף רגליהם ככף רגל עגל, היינו בחבור של אותו הצד של קו שמאל, כי פני שור הוא מהשמאל, ואין להן אצבעות למטה ברגלים, משום שהאצבעות שהן פירוד, למטה מראות כחות אחרים בצורה אחרת. וע"כ אצבעות האדם מראות כל כחות אחרים למעלה בידיים ומראות על כחות אחרים למטה ברגלים. ואלו רגלי החיות אין רשומים בתוכם כחות אחרים של הצד האחר, וע"כ נקראות רגל ישרה הסותמת לצד הזה והן כף אחת ע"כ אומר וכף רגליהם.

עגל הוא בחינת שמאל, שבחטא העגל רצו לעבוד שמאל בלי ימין, וזה התיקון של רגל העגל. כסימן, לעגל אין אצבעות רגלים המראים על כוחות אחרים.

אצבעות הידיים הן למעלה מחזה, והפרטים באים למעשה למעלה מהדעת. תחת החזה יש הארת חכמה ואחיזה לחיצונים, כאן אסור לבקש פרטים, אצבעות.

הידיים מראות כל חסד וגבורה, והאצבעות מראות על הפירוד שבתוך חסד וגבורה. אין אחיזה לס"א בהיותן למעלה מחזה, בחסדים מכוסים, בחינת עשיה למעלה מהדעת, שהרי הידיים עולות כסימן מעל לראש, בחינת נעשה. ואצבעות הרגלים מראות על כחות נצח והוד, שיש בהן אחיזה לס"א בהיותן למטה מחזה, שכאן כבר יש הארת חכמה, לכן לא משתמשים באצבעות הרגלים, בהם משתמשים הקופים. אז נשאל לכאורה למה צריך אצבעות ברגלים אם לא משתמשים בהן. אלא אצבעות הרגלים נשארו, הן עומדות לתיקון, כדי שנדע שמשם לוקחים רצונות לתיקון, מאצבעות הרגלים.

דווקא מהצד הזה שיש בעגל, מצד קו אמצעי, אנחנו מבקשים לתאר אותו, מהצד הטוב שבו. ודאי שיש בעגל צדדים לא טובים כמו עגל זהב