הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת יתרו | שיעור 44 |מתקדמים| קל-קלב

זוהר חדש יתרו ​​ קכז - קכט ​​ שיעור 43

מטטרון

מט"ט נמצא בז"א דבריאה, ויחד אתו המלכות סנדל-פון ומחזיק במסך דחיריק, קו אמצעי. כל שעור שהתחתון גורם לעליון, מקבל גם הגורם התחתון. כאן מכונה המסך דחיריק שלהבת בה חקוק השם המפורש של שם הויה במילוי אלפין. בשלהבת זו יש את המנעולא, והמפתחא המאפשרת קבלת חכמה במסגרת החסדים.

את המפתחא יש לפעול, יחד עם המנעולא שגנוזה בתוכה, יראה שתאפשר אהבה.

דעת היא חיבור של קו אמצעי של חכמה ובינה. החכמה היא מעין השארה אלוקית הבאה מלמעלה ויש לחבר אותה לבינה בה יש את כוח הפירוט, והחיבור הוא לראות את השלם ואת הפרטים המחזיקים אותו, לראות את כלל הגינה בערוגותיה.

כדי שאדם יגיע לתכלית עליו להשיב אל הלב את החכמה בצורה מסודרת לפי החוקים העליונים, דרך בחינות אבא ואמא, ישסו"ת וזעיר אנפין. הם כנגד הכרה ותודעה, או מודעות והרגשה. בחכמת הקבלה הם נקראים: דעת הנעלם, דעת המגולה, דעת המתפשט והדעת שבגוף.

דעת נעלם הוא באבא ואמא באצילות. מה שנעלם מהחכמה אין בו ראיה. זהו אור נוצץ וגנוז, אך כך מתחיל הלימוד, באמת שמחוץ לאדם. כאן אפשר לתפוס רק באמונה שהכן כך הדברים. צריך לשמוע את זה מרבותינו שהשיגו את המדרגה, ולהאמין לדבריהם. בעבודת הנפש זהו כוח ההתבטלות, כמו עובר שאין לו מסכים בפני עצמו, אלא מקבל מהאם, מהעליון שלו.

בדעת המגולה, יכול כבר האדם בכלים שלו, להבין את הדבר, למרות שעדיין לא מרגיש את הדבר, בתודעה שבראש הוא יכול לראות את ההיגיון שמונח בדברים, ולהתחבר להגיון זה, זו כבר ידיעה שלו. דעת המגולה היא במדרגת ישסו"ת, שהיא החלק שיצא מבינה, וזו שמחה גדולה לדעת, שמכאן אפשר לקבל את האור.

הדעת המתפשט זו כבר הידיעה, הוא יכול להבהיר ולומר את הדברים. אבל זה עדיין לא התפשט לגוף, ללב. כלומר הוא אומר את הדברים הנכונים, שעדיין לא הושבו אל הלב שלו עצמו, מפני שעדיין לא הכין כראוי את הכלי.

לב חכם מקבל את האור מבחינת המפתחא אותה מחזיק הכוח הנפשי שנק מט"ט. דרך הלב מסתכלים על סודות עליונים, כפי שבקש שלמה המלך, וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ, לִשְׁפֹּט אֶת-עַמְּךָ, לְהָבִין, בֵּין-טוֹב לְרָע. זוהי בחינת ליישרי לב שמחה.

האפשרות להשיג מדרגה זו עוברת בהתבטלות, אהבת חברים, וקיום המצוות.

כל המתקשרים למיניהם, כל אלו שמרגישים בלב אבל לא יכולים להסביר, הם מסוכנים מאד, ולחשוד מפני שאנשים אלו מרגישים בלב גם דברים הפוכים מהאמת, ומאמינים בדברים. אצלם זה לא לב אלא כמו לב, כ-לב.

יש לכוון את הלב ולהתחבר לכוח הרוחני של מט"ט שהוא הראש לכל המלאכים.

תכב ומט"ט הממונה הגדול עומד בפקודת השם הקדוש ההוא שהוא הויה דאלפין הנק השם המפורש, ונושא כל המחנות בסודו לד' פניו בד' צורות, אריה שור נשר ואדם, שהוא השם הקדוש כולל אותן, תוך ד רוחות העולם שהם חו"ג תו"מ והוא מט"ט כולל השם הנק שדי, וכולם קוראים לו את השם הזה שדי, אצל השם העליון הקדוש הויה.

הויה הוא ז"א ושדי הוא יסוד דז"א ומט"ט שהוא ז"א דבריאה, הוא מרכבה להויה שהוא ז"א דאצילות.

אמנם מבחינת הלבשה אינו מלביש אלא ליסוד דז"א. כלומר אינו מלביש לכל שם הויה, אלא ליסוד שהוא בחינת שם שדי כמ"ש בהקדמה שמט"ט הוא בדיוקן צדיק יסוד עולם ולבושי דשדי מט"ט, ולפיכך הוא נק שדי על שם יסוד דז"א ונק אצל שם הויה על שם שהוא מרכבה לז"א. מט"ט נק שם הויה מצד זה שהוא מלביש לז"א, ומצד שם הויה הוא מחזיק ביסוד.

תכג בידי מט"ט נמסרו י"ב מפתחות עליונים בסוד השם הקדוש, וארבעה מפתחות מהם הם ד סודות של אורות המתחלקים מפתח אחד, נק אור נוצץ נסתר וטמון אין לו גוון. והתנוצצות ההיא אינה עומדת להסתכל בה ולא נראה בה צבע אלא נוצץ התנוצצות לעינים ונגנז ואינו נודע זהו המפתח הראשון מארבע מפתחות של צד האריה. ס"ה יש י"ב מפתחות מפני שמלכות גנוזה ברדלא.

תכד המפתח השני הוא אור המאיר והוא שמחה להסתכל בו, לפעמים הוא לבן ולפעמים ירוק ולפעמים לא זה ולא זה

תכה המפתח השלישי נק אור זוהר שמזהר ומאיר. הוא זהר המאיר לכל שאר האורות, אור זה מרוקם בכל הצבעים, האור הזה הוא מאותו הזוהר של הרקיע שעל החיות, שכתוב כזהר הרקיע, כלול בעשר שבילים היוצאים מאלו ל"ב שבילים הגנוזים.

תכו המפתח הרביעי נק אור התבונה הנותן תבונה בלב לדעת ולהסתכל ולעמוד על סודות עליונים והאור הזה המשמח את הלב נותן הארת החכמה והתבונה לדעת ולהסתכל.

הדעת נק מפתחא להיותה פותחת האורות של ימין ושמאל שהם חכמה ובינה שיוכלו להאיר המפתחא מאפשרת לקבל את אור החכמה במסך דחיריק. וכל זמן שהדעת אינה פותחת אותם ליחדם זה בזה אינם יכולים להאיר. ויש ד מיני דעת ג בראש דז"א שהם דעת נעלמת המכריעה בין או"א עלאין, ודעת גלויה המכריעה בין ישסו"ת, ודעת המתפשטת בראש דז"א לגוף שכבת התבארו, והדעת הד' היא הדעת שבגוף היינו הנמשכת מהדעת המתפשטת שבראש אל הגוף, וכל דעת כלולה מחב"ד כי להיותה מתקנת את חו"ב היא נכללת מהם ונמצא שיש כאן ד מיני דעות, שכל אחת מהן כלולה מג' שהם י"ב מיני דעות והם מכונים י"ב מפתחות.

לידי מט"ט נמסרו י"ב מפתחות עליונים בסוד השם הקדוש, היינו י"ב מיני דעות הנק י"ב מפתחות שהם פותחים כל האורות שבשם הקדוש במילוי אלפין לקבל הארה. ד מפתחות מהם הם ד סודות המפרשים היינו הדעות הכוללות בלי לחשוב ג הפרטים שבכל דעת הן רק ד דעות שהן הדעת הנעלמת, הדעת הגלויה, הדעת המתפשטת, הדעת שבגוף, שכל אחת מד' מיני הדעות האלו, יש לה דרך הארה המיוחדת לה

מפתח אחד נק אור נוצץ עליון וגנוז היינו הדעת הנעלמת שבאו"א עליאין שהחכמה טמירה וגנוזה אינה מאירה, יש שם חסדים מכוסים, בהם מפני שאות י אינה יוצאת מאויר או"א והם תמיד בחסדים מכוסים בסו"ה כי חפץ חסד הוא, כי מתוך שיוד אינה יוצאת מאוויר שלהם.

אין שייך בהם הגוונים לבן ואדום כי אין אדום אלא מיצאת המלכות מבינה, שאינה עומדת לקבל חכמה שה"ס הסתכלות, מפני שהוא תמיד בסו"ה כי חפץ חסד הוא ואינו חפץ בחכמה. אפילו כשהם מושכים חכמה לא בשביל עצמם, לכאורה עליהם לעשות זיווג על החכמה כדי לתת לישסו"ת. אך באצילות לא מקבלים ג"ר, הם מקבלים את הכח מיסוד דעתיק, ומקבלים את החכמה בבחינת חסדים מכוסים, זהו כח אמוני גדול הנקרא יסוד דאבא, שיכולים לבטל את החכמה בכח האמונה. וע"כ אפילו בשעה שאו"א ממשיכים חכמה כדי להשפיע לישסו"ת ולא נראה גוון גם אז אין החכמה נמצאת בהם עצמם, וע"כ אין להם גוון שאין חילוק גוונים לבן ואדום נראה בהם כי לבן ה"ס חסדים, ואדום ה"ס חכמה.

בשעה שמשפיעים חכמה לישסו"ת אין החכמה מתגלית בהם עצמם אלא נוצצת התנוצצות לעינים שהם חכמה נגנזת תכף ואינה נודעת בהם. לכאורה תפקיד הדעת לקבל את החכמה במפתחא, אלא תחילת התהליך בא לקבלת חכמה, אך לא לפרטיות.

הדעת הגלויה שהיא הדעת דישסו"ת שבהם יוצאת י מאויר שלהם והחכמה מתגלית בהם דעת זו לא באה עבור ישסו"ת אלא עבור זו"ן. וע"כ היא שמחה להסתכלות, כי גילוי אור החכמה נק הסתכלות שמחה היא מדרגה של אור הנשמה, ולא אור חכמה. לפעמים הוא לבן היינו בשליטת החסדים שה"ס לבן, לעיתים ירוק היינו בשליטת עצמו שהוא קו אמצעי הכולל חכמה וחסדים, לעיתים לא זה ולא זה היינו בזמן הקטנות שהגוונים עוד לא התגלו בו.

מפתחא שלישי נק אור זהר המזהיר ומאיר, היינו הדעת המתשפטת שהיא המפתח הג' דעת המתפשט, כי דעת כוללת חב"ד וחו"ב שבדעת אינם מתפשטים לגוף אלא הדעת שבדעת, והיא נק דעת המתפשטת וכיוון שממנו מתפשטת החכמה לגוף, ע"כ נק אור זהר כי אור החכמה מכונה זהר ובהיותו בחכמה וחסדים יחדיו כדרך קו אמצעי, ע"כ אמר שזהיר הוא חכמה ונהיר הוא חסדים, כי הוא לבדו מתפשט ומאיר בגוף ומלא אדרין ואסדראין בגוף, אבל ב המפתחות הראשונים אינם מאירים לגוף, שהוא כולל כל ג גוונים לבן אדום ירוק, שכתוב כזהר הרקיע, היינו שה"ס החכמה הנמשכת מזהר הרקיע מדעת דישסו"ת שהוא הרקיע העליון שעל החיות דז"א

ל"ב נתיבות (שבילים מתגלים דרך הבינה) ה"ס ע"ס דבינה וכ"ב אותיות ד"א ונמצא שהדעת מתפשטת שהיא דעת דישסו"ת היא בחינת י"ס דבינה להיותו נמצא בראש ז"א. ומה שנמשך מהדעת המתפשטת לגוף הוא בחינת כ"ב אותיות דז"א היינו ע"ס דבינה מפני שהוא דעת דדעת דבינה שבראש ז"א, כי ל"ב שבילים כוללים ע"ס דבינה וכ"ב דז"א

מפתח רביעי נק אור התבונה היינו הדעת המלובשת בגוף בלב ונק אור התבונה להיותו מתפשט מהדעת שבדעת שבתבונה היינו שמתלבש בלב, שכל המשיג אותו אור הוא יודע ומשיג הסודות העליונים, וזה האור המתלבש ומשמח את הלב, שהוא נותן הארת החכמה לדעת ולהסתכל. זוהי הדעת שנותנת תבונה, לב חכם, לב מבין, זו הדעת שבגוף. דעת אמיתית שבלב חייבת לעבור את כל השלבים, מהדעת הנעלם, לגלוי, דעת המתפשט עד לדעת דגוף. זו הבחינה של השבות אל לבבך

תכז ואלו הם ד מפתחות עליונים שכל שאר המפתחות כלולים בהם כי כל אחד מאלו ד המפתחות כלול מג' שהם חב"ד וע"כ הם י"ב, הרי שכל המפתחות כלולים באלו הד' וכולם נמסרו בידי הממונה הגדול הזה מט"ט, השר הגדול על כל סודות אדונו שבחקיקות של הסודות של השם הקדוש המפורש.