הדף היומי בזוהר חדש הסולם – אחרי מות | שיעור 6 | מתקדמים | טז-יח

פרשת אחרי מות טז – יח שיעור 6

חצות לילה

נא דודי ירד לגנו לערוגות הבושם לראות בגנים וללקוט שושנים, בא וראה כל השיר קדש, ושיר השירים קדש קדשים. שיר הוא קו שמאל, בקו שמאל יש קבלת חכמה, קבלה זו בקדושה נקראת אהבה. קודש קודשים אומר אהבה פנימית ביותר. כנסת ישראל שהיא המלכות משבחת לקב"ה ואורת לו דודי ז"ש דודי צח ואדום. אהבת דודים היא כמו אהבה בין איש לאישה, בשונה מאהבת רעים שהיא בקומת נשמה ולא בקומת חיה בה אור אהבה, אור מטרת הבריאה. 

נב בשעה שיהיה חצות לילה שלהבת אחת מתעוררת ובאה תחת כנפי התרנגול וקורא. ובאותה שעה הקב"ה יורד אל גנו שהוא גן העדן העליון שיש לקב"ה, ובאותה שעה מתעורר התרנגול שלמעלה ואומר, קומו כל אלו שהשינה בחורי עיניהם התרנגול השכוי המבחין בין יום ללילה בין טוב לרע קורא לצדיקים להתעורר ללמוד פנימיות התורה בחצות. הנה השעה היא שתתחבר האיילה שהיא המלכות בבעלה שהוא ז"א. אשרי הוא כל אדם שיקום בחצות לילה לעסוק בתורה, שהקב"ה וכל הצדיקים מקשיבים לקולו, ז"ש היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני. זהו זמן מסוגל מאד ללימוד תורה, לרכישת אמונה, לקשר עם הקב"ה.

חצות לילה הוא מושג, שאדם מגיע לקו אמצעי ויתעורר בו, ולא רק התעוררות בב' קווים, שבמקום היחד ההתעוררות אמיתית. 

נג ובשעה זו, מי שעוסק בתורה הורק עליו חוט אחד של חסד ובשעה זו הקב"ה יורד לגנו שהוא מלכות, למי ירד, לערוגות הבושם. בשמים ה"ס הארת חכמה, ראש, ה"ס ג"ר. ומי הם, אלו הצדיקים שיש להם אלו המוחין דבשמים ראש ע"כ נק ערוגות הבושם. דודי הקב"ה ירד לערוגות הבושם, לנשמות הצדיקים שמתעוררים בחצות לילה ללמוד.

נד לרעות בגנים היי בב' גנים, בגן עדן של מעלה שה"ס בינה ובגן עדן של מטה שה"ס מלכות. הנק העולם הזה היי מלכות. והעולם הבא היי בינה ללקוט שושנים, מי הם שושנים, אלו הם הצדיקים העוסקים בתורה, ואלו ששפתותיהם דובבות תורה. ז"ש שושנים, אַל תִּקְרָא שׁוֹשַׁנִּים אֶלָּא שֶׁשּׁוֹנִים, כלומר שהם שּׁוֹנִים תורה. שאפילו בקבר שפתותיהם דובבות תורה, ועליהם נאמר וללקוט שושנים, היי שלוקט אותם מהעולם הזה לפני זמנם, כדי שלא יחטאו. היות ורואה שהם באים בכוונה טהורה ללימוד בחצות לילה.

למה מתים לפני זמנם

נה אמר לו, וכי אלו שעוסקים בתורה הורג אותם לפני זמנם, שכתוב עליהם וללקוט שושנים, והם צדיקים שלא חטאו. ומשיב בוא וראה, ירבעם בשעה שהיה ילד, היה צדיק, ולא היה לו חטא. אמר הקב"ה למלאך המות לך והביא לי את ירבעם בן נבט

נו באותה שעה אמרו מלאכי השרת, ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ. אותו ששמך הוא אדיר בו, שהוא צדיק, ועל הזכות שלו יבא לנו שפע בזכות הצדיק, עזוב אותו. אמר להם הקב"ה אם רצונכם הוא שאעזוב אותו אני עוזבו, והשאיר אותו. כך בעל הסולם שגמר תפקידו בגיל 23, הקב"ה השאיר אותו בארץ מפני שקיבל על עצמו בהתנדבות תפקיד נוסף.

נז ואחרי כל יצא לתרבות רעה, ועשה ב עגלי זהב, וחטא והחטיא את ישראל. אמר להם הקב"ה הרי כל השפע שהיה נותן לכן התהפך לכם בזוהמא. וכי לא היה טוב לכם שהייתי מביאו כאן בשעה שהיה צדיק, ומט"ט היה מלמדו תורה. איך חכמה כל כך גדול מגיע לתרבות רעה, אלא הגאווה הפילה אותו. 

מדוע מתייעץ הקב"ה עם המלאכים, ומראה להם לבסוף שהוא צודק. אלא המלאכים הם ב' קווים. הקב"ה נק קו אמצעי. ב' קווים בוויכוח עם קו אמצעי. אומר בעל הסולם שעניין שכר ועונש הוא עניין לקטני אמונה. מצד אחד בדרך צריך לחשוב בצורת מחשבה של שכר ועונש, אך יש להגיע למחשבה בדרך התכלית. 

שכר ועונש מעורר את האדם בדרך לעבודה, אך זו יראה שאינה נכונה, אלא ראוי לפעול בקו אמצעי, יראה בגין דהיו רב ושליט. 

אדם מתחיל לפעול בב' קווים, אך כשמגיע למודעות גבוהה עליו לפעול בקו אמצעי, בקו שמביא לתכלית. 

שמות מ"ב וע"ב ונש"ב שבק"ש ורמ"ח

נח פתח הילד ואמר, עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך ענה בי, הקב"ה באהבתו את ישראל קרא אליהם עמי, מה עשיתי לך היינו למה עשיתי לך כך את כל הטובות, אלא כדי שתלכו לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ותעידו בי שאני אחד, ז"ש ה' אחד שזו בחינת אהבה. הקב"ה רוצה את שותפות האדם באהבה, בעדות שהשם אחד.

נט תעידו שאני אחד, ומתעלה על שם מ"ב תיבות שהן בפרשת קריאת שמע, מן ואהבת עד והיה אם שמוע, ותעשו ליחד אותי עליכם ומ"ב תיבות אלו הם שם כמו השם של מ"ב שמות.

ס ובשם ע"ב תיבות שיש בפרשת ק"ש מן והיה אם שמוע עד ושמתם את דברי, ובשם של מחישים תיבות שיש הן ושמתם עד סוף הפרשה כחשבון שערי בינה, ובשם ע"ב תיבות שיש מן ויאמר עד סוף הפרשה.

סא ורל"ו תיבות שבארבע פרשיות אלו עם י"ב תיבות שיש בק"ש היי בפסוק שמע ישראל, עם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. שהם ב יחודים עליונים יעשו כולם רמ"ח תיבות כנגד רמ"מ אברים שבאדם, וכל אדם שיקרא קריאת שמע כראוי, כל מלה ומלה שבק"ש משפיעה על כל אבר ואבר שבו. ואם אדם אינו קורא ק"ש ביום ובלילה אינו מקבל על עצמו עול מלכות שמים, הוא קורא להשם מטעם הרצון שלו כל אבר ואבר שבו יתמלא מרוח רעה, ומכל הדברים הרעים ומחלות רעות שבעולם. מחלה היא ניתוק ממקור החיים, כאן מדבר על חולי רוחני המנתק אותו מהקב"ה.

עול ראוי הוא עול מלכות שמים, בו מוכן האדם לקחת על עצמו כי כך רוצים בשמים, בלי חשבון מה יוצא לו מזה, בלי חשבון שכר ועונש

סב אמר הילד ג המלים החסרות בק"ש מרמ"ח תיבות במה הן מתמלאות. אמר אני שמעתי מאבי שהן נשלמות עם ה' אלקיכם אמת שהשליח צבור חוזר בקול.

סג/א פתח זקנו של הילד ואמר, עיר קטנה ואנשים בה מעט וגו ומצא בה ילד מסכן חכם וגו. ת"ח עיר קטנה, זו היא תיבת נח ואנשים בה מעט, אלו הם אשתו ובניו ונשי בניו וחיות ועופות ובהמות. ובא אליה מלך גדול וסבב אותה, זהו יצר הרע המים הזדונים. ומצא בה איש מסכן וחכם זהו נח. ומלט הוא את העיר בחכמתו שמלט את כל העולם.