הדף היומי בזוהר חדש הסולם – אחרי מות | שיעור 5 | מתקדמים | יג-טו

פרשת אחרי מות יג – טו שיעור 5

כי יקרא קן צפור 

מז פירוש אחר, כי יקרא הוא כמו שאתה אומר ואם תלכו עמי קרי והלכתי אף אני עמכם בקרי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם. מי הוא שבה, זו היא השכינה הנק שבה, שתהיה עם ישראל בגלות. מי שהולך על פי המקרה, השכינה תלך בגלות. הדרך שמנסה האדם ללכת דרך המקרה החיצוני אינה נכונה. ליסרה אתכם שבע אומר השכינה הקדושה, כלומר אותה אווירה הפנימית של עבודה שלמה, ולא חלקים של מקרים.

אדם מרגיש שלם כאשר יש לו אחדות ברצונות לרצון מרכזי אחד ולא רגשות סותרים מתחלפים, שזו גלות. 

השכינה הקדושה נקראת גם רחל, העומדת על פרשת דרכים, הממאנת להינחם על בניה. כדי שישובו לגבולם עליהם לעשות שילוח הקן, ואין מדובר רק על המצווה החיצונית.

אדם נמצא במצב של חוסר מודעות עצמית ואפילו אינו יודע ברגש מה הוא רוצה.

מודעות גבוהה היא מצב בו האם רובצת על הביצים או הבנים, זו הבינה שנותנת הארת חכמה לתודעה של האדם. מצב זה לא מאפשר קשר לבורא, זו רק הכנה ממנה יש להתקדם.

במצב אחד של המלכות/הלב אין מודעות עצמית, גלות.

מצב ב, הגדלות הכלים עולים ויש לצד ההרגש שבו מודעות גדולה, כאן עליו לשלח את האם, לוותר על המודעות העצמית כדי לרכוש מודעות עליונה. עליו לשלח את התודעה העצמית הגבוהה, לא לקחת את האם/המודעות על הבנים. 

כפי שהיו ב' המאורות הגדולים, שאז אמר הקב"ה ללבנה לטובתה לכי מעטי עצמך, שאם תרצי לקבל במצב זה את האור, יהיה נתק מהשם. לכן אומר לה, שלחי את האם, היפרדי מהבנים, מההבנות העצמיות כדי להגיע לקשר אמיתי. 

השלבים הם קבלת מודעות עצמית, ויתור עליה, קבלת מודעות עליונה אליה מכפיפים את הרצונות. 

מח בדרך זו היא קבורת רחל שהעומדת בפרשת דרכים ויבשר לה וינחם לה ואינה רוצה לקבל תנחומים, ז"ש מאנה להנחם על בניה. ובשביל שהלכו עמו בקרי גלה אותם והשכינה הנק שבע שה"ס רחל, גלתה עמהם וע"כ נאמר שבע על חטאתיכם שעל חטאתיכם נגלתה השכינה

מט בכל עץ זו יריחו, או על הארץ זו היא ירושלים, אפרוחים אלו הם הכרובים שלמעלה, כלומר מוחין דקטנות הנמשכים מזו"ן או ביצים אלו הם הכרובים שלמטה שהם מוחין דקטנות הנמשכים ממט"ט וסנדלפון, פנים גדולים הם אפרוחים ופנים קטנים הם בצים קטנות אומר שהשכינה בגלות מפני שהכלים שלה נפולים. 

נ והאם רובצת על האפרוחים או על הבצים, לא תקח האם על הבנים, שלח תשלח את האם. ז"ש ובפשעכם שולחה אמכם. ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים, היי בשביל שהאם הולכת ונודדת מגוזליה ומקינה כבר אין את קו שמאל בלי ימין, זה גרם לך אריכת אפים, שששת ימים שלמעלה חג"ת נה"י ירחמו על העולם הבינה כבר לא מאירה דינים למלכות ואפשר כבר לקבל חכמה, ז"ש ה' ה' אל רחום וחנון ארץ אפים ורב חסד ואמת. ומאריך הכעס מהפנים שהסתלקו בעונותיהם של ישראל, ז"ש וראית את אחורי ופני לא יראו.

כאן מעמיד הכתוב, כי יקרא קן צפור, לא על סדר המשכת המוחין כדרכם כמו בפירוש א שאז המלכות וז"א נפרדים, המלכות לא יכולה לקבל הארה ואז הכלים שלה יורדים לבי"ע, אלא שכבר המוחין בבחינת ז"א ומלכות פב"פ כהלכתם. אלא שבסבת עונות ישראל חזרו למצב א שאז נפרדה המלכות מז"א מישראל והולכת בגלות, שהפירוש הוא שהכלים שלה נופלים בין הקליפות ואי אפשר להמשיך בזמן ההוא, אלא מוחין דאחורים המכונים אפרוחים או בצים.

אלא אחר שעשו תשובה מחזירים ז"א ומלכות לזווג פב"פ ואז הכלים של המלכות שנפלו לקליפות, הם מוציאים מהקליפות ומעלים ומחזירים אותם למקומם לבנין המלכות, ואלו הכלים שהחזירו למלכות נעשים כלים להתלבשות הארת החכמה, כי במצב של פנים בבחינת אחורים בסוד מצב א' חוכמה בלי חסדים כמו ביום כיפור אין כלים להתלבשות החכמה.

וז"ש כי יקרא כד"א ואם תלכו עמי קרי וכו, שבע על חטאתיכם, שיחטאו ויפידו זווג ז"א ומלכות פב"פ, שאז תלך המלכות הנק שבע בגלות האם גולה יחד עם הבנים. וז"ש בדרך זו קבורת רחל וכו ובשביל שהלכו עמו בקרי הגלה אותם והשכינה עמהם, היי שהסתלקו המוחין דפנים מישראל, והשכינה חזרה למצב האחורים הנבחן לה לגלות מפני שבמצב זה אינה יכולה לקבל את אור החכמה, ויש ב בחינות אחורים.

א המצב א של המלכות במקומה וזה נק יריחו, שהיא עיר הראשונה שהוציאו ישראל מקליפות, ויש מלכות דמצב ב אלא שמחמת חטא נגלים שם האחורים של מצב א, וזה נק ירושלים, היי גילוי המצב א.

במלכות במצב ב אפרוחים אלו כרובים עליונים שהם המוחין דאחורים המאירים מז"א ומלכות הנק אפי רברבי או בצים אלו כרובים שלמטה שהם המוחין דאחורים האירים מצד המלאכים מט"ט וסנדלפון הנק אנפי זוטרי

ואח"כ כשעושים תשובה חוזרים זו"ן פב"פ כהלכתם וחוזרים המוחין דפנים היי הג"ר לישראל, שז"ס מצב ב בגדלות לאחר שעושים תשובה יכולים לחזור לזיווג פב"פ וכבר התבאר שבמצב א ז"א ומלכות דבוקים באמא עולים לישסו"ת ז"א מקבל חסדים ומלכות חכמה, ואי אפשר שיבואו למצב ב אלא אחר שנפרדו מאמא והמלכות נבנית לנוקבא דז"א.

לא תקח את האם על הבנים, כי בעת שתזכה למוחין פנים שנק בנים, מוכרחה האם להפרד מהבנים, וע"כ שלח תשלח את האם, שהוא אמא ומביא ראיה מהכתוב, ובפשעיכם שולחה אמכם, שהכוונה היא על אמא שלמעלה, ואת הבנים תקח לך, שאז תוכל לקבל המוחין דפנים הנק בנים.

שילוח האם אומר ויתור על הגדלות של ההרגשה. כח זה מגיע מאמא עליונה, ואתה מוכן לוותר על ההשתוקקות.

למען ייטב לך הארכת ימים בשביל אמא שהלכה ונדדה מגוזליה וקינה, זה גרם לך אריך אנפין, שבשביל שאמא נפרדה מהבנים אתה יכול להמשיך המוחין דפנים שה"ס אריכות ימים.

ונודע שמצב א דמלכות ה"ס הארת חכמה בלי חסדים, וע"כ גם החכמה אינה מאירה, כי אין החכמה מאירה בלי חסדים, והוא חשך בלי אור. אמנם בזמן שמאירה במצב ב במוחין דפנים, אע"פ שהמוחין דפנים הם חסדים מכוסים מחכמה, עכ"ז יש שם גם הארת חכמה, כי היא מאירה בכלים דאחורים שנשארו בה ממצב א, כי הכעס והרוגז שנעשו מחמת חטאם של ישראל שהסתלקו המוחין דפנים, ובאו לבחינת המוחין דאחורים, שהם בחינת חושך ונחשבו לשכינתא בגלותא. עכ"ז אחר שעשו תשובה וזכו למצב ב של המלכות, היי למוחין דפנים, הנה הכלים דמוחין דאחורים של הגלות שנשארו מאז, נעשו כלים להארת חכמה שנק אורך.

וז"ש ואריך רוגזא שהכעס היי הכלים דאחורים שמזמן הגלות התארכו, היי שקבלו הארת חכמה הנק אורך, הה"ד וראית את אחורי ופני לא יראו, כי ראיה ה"ס הארת חכמה, שהחכמה ניק עינים וראיה כנודע. והיא מקובלת בכלים דאחורים היי וראית את אחורי, אבל בכלים דפנים החסדים מכוסים מחכמה וז"ס ופני לא יראו. בגמר תיקון אין פחד לקבל ג"ר דחכמה, שזו מטרת הבריאה.