תיקוני הזוהר שיעור 49 – הקדמה -עמוד נט-ס
תורת של בריאה ותורת אצילות שעור 49
הזוהר מאיר באופן מדוד כדי שלא תהיה שבירה, כמו תענוג או ידיעה, שהאור יינתן על פי החוקים העליונים, לפי הגבלות כפי שיש באצילות. כך כל אור/תענוג מתגלה לפי מה שמשרת את התכלית שהפרט המקבל, ימלא תפקידו בכלל.
בהתגברות על הרצון לקבל, בדחייה של הסיפוקים האישיים, זו הארה של דחיה, מואר לאדם מה אסור לקבל, וביכולתו לדחות בגבורה אור שאינו ראוי, הוא סר מרע.
שם הוי״ה הוא עמוד האמצע תפארת, אשר מדתו היא אמת. ושכינתו היינו מלכות נקראת תורת אמת. בה נברא הכסא שהיא אלקים, היינו עולם הבריאה. והיינו פירוש הכתוב בראשית ברא אלקים: בתורה שהיא ראשית ברא עולם הכסא שהיא אלקים. כי כך עולה חשבון הכס״א לחשבון אלקים.
יש תורה דבריאה ותורה דאצילות. על תורה דבריאה נאמר ה׳ קנני ראשית דרכו. ועל תורה דאצילות נאמר תורת ה׳ תמימה. ובה בתורה דאצילות תמים תהיה עם ה׳ אלקיך. ומצדה נאמר על ישראל בנים אתם לה׳ אלהיכם.
ההבדל הראשון בין אצילות לעולמות בי"ע הוא שעולמות בי"ע נמצאים תחת הפרסא. כלומר המדרגה פרוסה ומבדילה בין מה שנמצא אצלו יתברך, לבין הנמצא תחת אותה הסתרה.
בתורה דאצילות כל התורה כולה שמותיו של הקב״ה, וכל הדברים שבתורה, כמו דברי עשו, דברי לבן, דברי האתון ודברי בלעם ובלק וכו' באים להראות דברים עליונים ואין בה פסול וטמא.
ד׳ אותיות הוי״ה מתחלקות בסדר הזה: י׳ בחכמה, ה׳ בבינה, ו׳ בתפארת, ה׳ במלכות. כיצד אות י׳ באצילות והוא בבחינת הוי״ה הנקרא חכמה. בסוד כולם בחכמה עשית, הנאמר על אצילות.
אות ה״א בראשונה בעולם הבריאה, וא״ו ביצירה, אות ה׳ בעשיה.
עולם האצילות בחינתו היא החכמה. ובחינת עולם הבריאה היא הבינה. ובחינת עולם היצירה היא התפארת. ובחינת עשיה היא במלכות.
דע כי האור המאציל העליון מתגלה באבא הנקרא חכמה, אבל בין אצילות לבריאה ישנה פרסה, ומחכמה ולמטה אין אור הא״ס ממש מתגלה.
