תיקוני הזוהר – מעלות הסולם | הקדמה | שיעור 141 | עמודים קנה-קנו

תיקוני זוהר שיעור 141

קנה-קנו

ל"ב נתיבות - חכם לך

שא) ושכינתא איהי דמות וכו': והשכינה שהיא מלכות היא דמות אדם. כי אריה שור נשר הם חג״ת, ומלכות היא פני אדם לארבעתם. כי היא מקבלת מכולם, וכולם כלולים בה. והיא משלימה את כולם, והיא מלכות היא ד׳ דאחד. כי א״ח דאחד הם חג״ת, וד׳ דאחד היא מלכות. והיא מלכות היא ד׳ פנים של כל חיה וכלולה מכולם, משום שבה מאירים ד׳ אותיות שהן י״ה ו״ה הרומזות לד' החיות. והיא דמות אדם, שהוא יו״ד ה״א וא״ו ה״א בגימטריא אדם שהוא שם מ״ה  ​​​​ שם הויה במילוי אלפין, שהוא עיקר ז"ן דעולם התיקון, אצילות.

שב) ועשר אתוון אלין וכו': ועשר אותיות אלה, של שם מ״ה, הן שיעור קומה של גוף זה שהוא המשכן. האדם הוא עולם קטן בו צריך לשכון הבורא לפי הכתוב ושכנתי בתוכם, ברצון שלהם ולא בגוף הגשמי (כנ״ל אות רצ״ג) ועליו נאמר עשר אמות ארך הקרש. ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה, בחכמה: זה י' בתבונה זה ה'. ובדעת זה ו' ובכל מלאכה זה ה'.
ביאור המאמר: שורש גוף האדם הוא בחינה אחת הכוללת כל ד' עולמות אבי״ע שראשו נגד ז״א דאצילות שמשם השורש שנקרא אדם. ומגרון עד החזה היא בחינת בריאה נגד מלכות דאצילות כי בריאה היא אשת אצילות. ומחזה ולמטה הוא יצירה ועשיה. וכמו שב' עולמות יצירה ועשיה מעורבים בקליפות, שביצירה מחצה רע ומחצה טוב, ובעשיה רובו רע, כן יש בגוף האדם מחזה למטה אברים כנגד הקליפות, שהם הכבד ויותרת הכבד ומרה וטחול.
והלב ה״ס הביטוי של ל״ב נתיבות החכמה דהיינו חכמה דשמאל דבינה, והוא אש שורף מחמת שבעת גילוי חכמה מתלוים עמה דינים קשים לשרוף את כל אלה הרוצים להמשיך את החכמה ללא חסדים מלמעלה למטה, והדינים אינם נשקטים עד שמתחיל שליטת חסדים דהיינו סוד הרוח שב' כנפי ריאה נושבות על הלב, ורוה זה שהוא אור חסדים בא מזווג הלב שהוא מלכות עם ז״א שהוא הראש ואז יורד רוח החסדים מן המוח שה״ס ג״ר דז״א, אל החוטם שה״ס תפארת דז״א, ודרך ב׳ נוקבי החוטם דרך הנקב הימני יורד אל קנה הריאה שהוא בינה דמלכות, ומן הקנה אל ב' כנפי ריאה שהם חסד דמלכות ומב׳ כנפי ריאה בא רוח החסדים אל הלב, שז״ס שהריאה נושבת רוח על הלב, ואז מתלבשת החכמה שבלב בחסדים אלו, ובזה נשלמת הארת הזווג שממנה מגיעה שפע לכל העולמות.

כשאדם רוצה לקבל הארה של תענוג שהיא הארת חכמה, חייב הוא לעשות זאת בחשבון, זיווג המצרף את הרצון שבלב לאידיאל שנושב בו, שזו רוחו. החסדים הם בחינת אידיאל מתוך כך שהבחירה ביתר דבקות, באה מבינה שהיא אור דחסדים, היא כוח הבורא שבבריאה.

באין סוף הייתה הבחירה ביתר דבקות, וכאן לאחר הצמצום לא ניתן לקבל אור חכמה ללא יתר הדבקות, שזו ההשפעה מטעם הערך.

על האדם לבדוק וללמוד האם התענוג שהוא צורך מגיע במסגרת האידאל אותו ניתן ללמוד מתוך דברי רבותיו, או מתוך בחירותיו כשהוא זך ונקי. כאשר בבחירה שלו ישנן נגיעות, כלומר קשורות לרצונות הלב. בחירה נכונה היא מהמוח ולא מהלב.

האידאל הגבוה של האדם היא הדבקות בבורא.

וכן נחלקים ד' העולמות אבי״ע בהוי״ה אחת הכוללת כל העולמות כי כל ד' העולמות אבי״ע נחשבים כמו אדם אחד וי׳ של הוי״ה הכוללת ה״ס אצילות וראש האדם, ובריאה ה״ס ה׳ ראשונה עד החזה, ויצירה ה״ס ו' ועשיה ה״ס ה׳ תחתונה. ושניהם יצירה ועשיה הם מחזה ולמטה.