תיקוני הזוהר – מעלות הסולם | הקדמה | שיעור 141 | עמודים קנה-קנו

תיקוני זוהר שיעור 141

ל"ב נתיבות – חכם לך

האדם הוא עולם קטן בו צריך לשכון הבורא לפי הכתוב ושכנתי בתוכם, ברצון שלהם ולא בגוף הגשמי ועליו נאמר עשר אמות ארך הקרש. ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה, בחכמה: זה י' בתבונה זה ה'. ובדעת זה ו' ובכל מלאכה זה ה

כשאדם רוצה לקבל הארה של תענוג שהיא הארת חכמה, חייב הוא לעשות זאת בחשבון, זיווג המצרף את הרצון שבלב לאידיאל שנושב בו, שזו רוחו. החסדים הם בחינת אידיאל מתוך כך שהבחירה ביתר דבקות, באה מבינה שהיא אור דחסדים, היא כוח הבורא שבבריאה.

באין סוף הייתה הבחירה ביתר דבקות, וכאן לאחר הצמצום לא ניתן לקבל אור חכמה ללא יתר הדבקות, שזו ההשפעה מטעם הערך.

על האדם לבדוק וללמוד האם התענוג שהוא צורך מגיע במסגרת האידאל אותו ניתן ללמוד מתוך דברי רבותיו, או מתוך בחירותיו כשהוא זך ונקי. כאשר בבחירה שלו ישנן נגיעות, כלומר קשורות לרצונות הלב. בחירה נכונה היא מהמוח ולא מהלב.

האידאל הגבוה של האדם היא הדבקות בבורא.