הדף היומי בזוהר הסולם – וישלח – ע-עב (שיעור השקפה)

<

 שיעור שמע:

מאמר: ואלה המלכים –

הזוהר הקדוש דף היומי, אנחנו לומדים היום בע"ה ע"מ: ע', ע"א וע"ב בפרשת וישלח.

נעסוק בשני מאמרים, מאמר אחד נסיים, מאמר שני נתחיל ונסיים אותו בשיעור אחריו.

המאמר הראשון בא לתת לנו את המעבר מלדבר על קדושת יעקב, לדבר על טומאת עשיו.

היות ודיברנו עד כה על יעקב אבינו והראנו את הגדולה שלו שהוא מחזיק בבחינת האמונה כמובן יחד עם יוסף שהיה ממשיך דרכו, שמייצגים את הקיום  של השכינה הקדושה שהיא בחינת רחל אימנו אנחנו רוצים לעבור לדבר על צד הטומאה של עשיו. לפני כן הוא רוצה להסביר לנו את החלוקה בין יעקב לעשיו. מי זה יעקב בנפש האדם ומי זה עשיו? יעקב זה אותו צד של הנשמה באדם ועשיו זה צד הגוף. יעקב לומד באוהלי שם, באוהל, דהיינו בלב של הנשמה שנקרא שם ולעומת זאת עשיו איש ציד, דהיינו פועל רק מצד הגוף, מה יקבל לעצמו ולובש את בגדי נמרוד הרשע, שלקח ממנו את הבגדים האלה של המרידה בהשם לאמר: אני אמלוך ולא השם, כמו במגדל בבל. אז מה אנחנו יכולים לראות ההבדל ביניהם? בא ואומר לנו הזוהר הקדוש שתראה סיפור, סימן בתורה, סימן בתורה שבני יעקב נמנו עוד בזמן חייו של יצחק לעומת בני עשיו שלא נמנו, אלא רק אחרי ש" ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אותו עשיו ויעקב בניו", מה כתוב לאחר מכן "ואלה תולדות עשיו הוא אדום" משמע שתולדות עשיו נמנו רק אחרי יעקב, רק אחרי מות יצחק. נו, מה הראיה הגדולה? הראיה הגדולה שיצחק מייצג את האמונה כי הוא ממשיך דרכו של אברהם אבינו ואב הוא בחינת האמונה. הבנים זה ביטוי של האב כי הבנים זה כמו הפרטים שבאים לבטא את צד האב. כל בן מבטא צד אחר, שנים עשר הבנים באים לבטא את האב. אם האב בחיים, אז האמונה בחיים, אם האב מת אז האמונה מתה. עכשיו כשאנחנו רואים שפרטים באים לפעול, אם האמונה חיה אז הבן מבטא את האמונה, אם האמונה מתה אז הבן מבטא את עצמו. לכן תלמיד שסרח מה קורה לו? למה תלמיד נקרא תלמיד שסרח? שלא רוצה לבטא את רבו. אם רוצה לבטא את עצמו, חייב להמעיט את רבו. לכן תלמיד שגלה, גלה רבו עימו. מה הוא צריך לעשות לרבו? להמעיט אותו, אחרת איך ימלוך? לכן מה אומר? אני יחכה שאבי ימות ואז אני יתנקש באמונה, כי הוא לא יכול להתנקש באמונה שמייצג יעקב כל זמן שאביו חי. עשיו ויתר על הארץ, "ויקח עשיו את נשיו מפני יעקב אחיו" הוא לא רצה את האמונה הוא מתנתק ממנה, הוא חי את חייו חיים מדעיים, חיים חיצוניים, אומר ליעקב: אתה תחייה בגטאות שלך, בדוסיות שלך, אני חי לבד, גם אל תפריע לי יותר מידי, אל תעשה לי פה מיסיון ואל תנסה להחזיר אותי בתשובה, אתה תחייה את החיים שלך ותן לי לחיות את החיים שלי. לא רוצה לדבר איתו דת, אומר: לא רוצה, תעזוב אותי, לא בשבילי. גם אם אתה רוצה את מערת המכפלה- קח.  אתה ירדת למצריים, אתה עלית, אתה רוצה את ירושלים והארץ, קח את ירושלים והארץ, אני יש לי בלוס אנג'לס דברים יותר טובים, אני יסע לקנדה, לא צריך את הארץ בכלל. לכן מכיוון שאנחנו רואים פה את ההבדל המאוד מאוד ברור בין יעקב לעשיו שיעקב הוא זה שנבחר לבחינת חלק השם, "כי חלק השם עמו יעקב חבל נחלתו" רואים שיש הבדל ברור בין יעקב לעשיו, אחרי שראינו את ההבדל אומר בוא נדבר עכשיו על עשיו, מי זה עשיו? אומר עשיו, אנחנו רואים שמלכי עשיו מלכו לפני מלכי ישראל. פה אנחנו עוברים למאמר הבא.

מאמר: ואלה המלכים באות רל"ו. ובא וחוקר את העניין למה מלכו המלכים של עשיו לפני המלכים של יעקב? מי זה מלך? נשארו מחטא האדם. אומר למה את האדם מוליך קודם הצד של עשיו, הצד העשוי? ורק אחר כך צד האמונה, מדוע? אומר תמיד יש חוק. החוק אומר שהקטן מתגדל קודם ואחר כך הגדול. ויעקב היה יותר קטן מעשיו, לכאורה כך כתוב:" ועשיו בנך הגדול" אם כך יעקב היה צריך להיות המלך לפני עשיו, אבל עשיו היה קודם. אומר הזוהר שבאמת יעקב היה גדול מעשיו. כך אומר הזוהר, ככה זה בשורשים. אז אנחנו צריכים להבין את זה יותר עמוק. יותר עמוק להבין למה מלכו מלכי אדום? חוזרים לשאלה המקורית- למה מלכו מלכי אדום? דהיינו למה מולך על האדם אותה בחינה של הצד העשוי? מי זה הצד העשוי?- בא לי, ככה מתחשק לי, ככה אני נהנה מזה. למה זה מולך על האדם לפני המלוכה של צד האמונה? יש איזשהיא אידאה, יש לי אידאולוגיה אני רוצה לחיות על פיה. למה הדבר הזה בא, הרצון העצמי הפרטי בא לפני? למה זה מוליך אותנו קודם?

והתשובה היא נפרטת כדי להבין איך, מה השליטות שיש על האדם אז הוא אומר-הקב"ה נתן כוחות לאדם והאדם צריך לנהל את עצמו. יש את צד המאציל שבו שזה צד הראש, צד הגוף זה נקרא ז' תחתונות שלו, צריך להנהיג אותן אז הוא נתן הנהגות לאדם, כוחות. יש שבעים כוחות לאדם שהם הממונים. עשה ממונה אחד שהוא הכי בזוי אצל האדם.  מה הכי בזוי אצל האדם? שהוא משתוקק מאוד למשהו והוא רוצה אותו ואין לו מזה כלום והוא לא יכול לעצור את עצמו מלעשות את זה. אומר: אני מאוד רוצה לאכול אבל אני שמן, מה אני יעשה? איזה ביזיון  זה, אני מאוד רוצה, לא יכול לעצור את עצמי, אוכל ולא מקבל מזה כלום, או יותר מקבל נזקים. בא לי לגרד בפצע, ואני חייב לעשות מה שבא לי. אני עושה מה שבא לי, זה מה שמוליך אותי  וזה מזיק לי, הוא אומר שזה מזיק לי ואני ריקני ואין לי ברירה. זה נקרא בזוי מכל אחיו. כשבן אדם רואה שהוא לא יכול להגיע לשום החלטה וכל מה שהוא מחליט, הוא הולך רק על הדברים השליליים כי זה דוחף אותו בכח חזק, כמו כח המשיכה יש לו הרגלים לדברים שהם עשויים ממילא, זה בא לי. אז זה המקום הכי בזוי. אז אם אדם הוא גם גאוותן אז מה הוא עושה? מה הוא עושה? רוצה לעשות מה שבא לו אבל יודע שלא מקבל מזה כלום אבל הוא לא יכול לעצור את עצמו מלעשות מה שבא לו, אבל הוא גאוותן, מה הוא יעשה? יעשה בסתר. ולפעמים הוא עצמו יסתכל על עצמו ויגיד: איך אני עושה כאלה מעשים? זה לא מתאים לדמות שלי ומבחוץ אני לא  יכול. זה בזוי מכל אחיו כי אבא שלו, לכאורה הוא מסתתר מאבא שלו ונראה כאילו הוא מכבד את אביו ואמו אבל מאחורי הגב…יותר בזוי מאנשים שמבחוץ לכאורה הם לא כל כך גדולים, קטנים, אבל הם בחיים לא יגיעו למצבים כאלה. למה זה קורה לו? זה צד של עשיו. ואומר שהוא מתקלל, במה הוא מתקלל? על גחונך תלך, מה יוליך אותך? התאווה שלך. ומה תאכל? עפר. עפר, לא תקבל מזה כלום, ריקנות כל הזמן זה עשיו שהוא בזוי מכל אחיו אומר עשיו הזה יותר קטן לכן יעקב מולך קודם. אומר מה מולך על יעקב? הרי גם יעקב צריך לוותר על התאווה שלו. לותר על התאווה שלו מטעם מנעולא. מה זה מנעולא? שנועל את עצמו מלקבל. למה? כדי לבנות קודם קשר. מה עושה עשיו? איך עשיו פועל כשבאה לו תאווה גדולה? ומה הנקודה שעליה צריך להתגבר? זה נלמד בע"ה בשיעור הבא כדי לבסס את הידיעה מהם הבחינות של עשיו. אז מה למדנו היום? למדנו את ההבדל בין יעקב לעשיו, למדנו את זה מתוך המובאה שבניו של יעקב נמנו בזמן יצחק, מזה למדנו שהפרטים שמבטאים את האמונה כל עוד היא קיימת זה מראה שזה צד של אמונה, ולכן יעקב חבל נחלתו, דהיינו שיעקב הוא בחינת האמונה ולא עשיו.

עכשיו אנחנו רוצים להבין יותר את בחינות של עשיו, ראינו שעשיו מולך לפני יעקב, לא הבנו למה, אומר הזוהר מכיוון שהחוק הזה שקטן מתקן ראשון זה מבחינת, או.. בגלל שיעקב בשורשים יותר קטן, יותר גדול מעשיו. ועשיו גם אם נראה יותר גדול הוא יותר קטן לכן מלך אצלו ראשון. זה לא היה לנו כל כך ברור, זה עדיין לא יושב טוב בלב ורוצה להסביר לנו את זה יותר אומר שיש ממונים והממונה של עשיו הוא הבזוי ביותר. דהיינו אותו כח נפשי של הצד העשוי שבנו, הוא המבוזה ביותר. והביזיון שלו בכך שבן אדם תאב ולא יכול לקבל כלום ולמרות זאת לא יכול להפסיק עם זה. אז אישה מתנהגת אחרת בבחינת אמונה כשהיא רוצה משהוא כדי לייצר קשר, עשיו איך פועל? זה נראה בשיעור הבא.

עד כאן היום, תודה רבה.