015- הדף היומי בזוהר הסולם – שמות – מג-מה – השקפה

שיעור שמע:

שְׁמוֹת מג-מה

בִּיאַת מְשִׁיחַ

לְאַהֲבָה דְרוּשָׁה הֲכָנָה, וְלֹא ספּוֹנְטָאנִיוּת.

בלי קיום השם הקדוש, גם אם אדם מרגיש אהבה בנפשו, זו אהבה מזויפת. יהודי חייב השליטה בתפיסת האלוקות שבו לשמות הויה אלוקים – בחינת החסד ההשפעה עם בחינת המסגרת והגבורה.

רכישת אהבה מחייבת חיבור לב למוח, גוף לנשמה, ולשם כך חייב לבוא ויתור על הגאווה שיאפשר שליטת חוכמה ובינה.

השאיפה האמיתית של האדם צריכה להיות שהתובנות שלו יפעלו רק לקשר להשם יתברך. השם הויה הוא כוח ההשפעה, הנתינה ההתפשטות ממעלה למטה, בשילוב השם אלוקים שהם הגבולות והמסגרת בתוכה ניתן לקבל את האור כראוי. דהיינו להסכים לקבל רק תענוג מהאמת, מהקשר לבורא.

עצם הרגשת הפירוד בנפש, היא הסימן שהאדם מרוחק מהשם. הלב הוא זה שמוביל את האדם, ויש לתקנו כדי שיהיה מחובר לשֵֹכל אמוני ויוביל למקומות הנכונים את כל הרצונות. אדם מרוכז דואג לעלות ביקוש שהלב יפעל לפי המחשבה הישרה. הערב רב מחפשים רק את רצונות הגוף, ללא חיבור לאמת, ומפילים את האדם. זהו בדיוק מצב הגלות – לב שאינו קשור למוח.

ללא ויתור על הגאווה ימצא עצמו בריב תמידי כאשר כל צד רואה רק את הפרטיות שלו ללא להתחשב בצד השני, תופעה שמתראה כהאשמות. על מצב זה כתוב: בְּעָלוּנוּ אֲדֹנִים זוּלָתֶךָ – אלו רצונות אחרים שהופכים להיות אדונים על האדם הישראלי, וכאן עליו לעצור, להבין את תכליתו ותפקידו במארג הכללי, ולהסיר את הרצונות שאינם מקדמים.

אל לך להסכים לתענוג מזויף, אלא לָמֶּד עַצְמְךָ לֶיהַנוֹת מֶהָאֶמת.