004- דף היומי בזוהר הסולם – וארא – י-יב למתקדמים

שיעור שמע:

שאלות לחזרה ושינון וארא י-יב
1. על מה נמצא האדם בעולם?
2. מה ההבדל בין עפר בית המקדש לעפר סתם?
3. מי הם ד' רוחות העולם? מי הם ד' היסודות ומה נובע מהם ומהזיווג שלהם?
4. אם הדרום הוא מים והצפון הוא אש ויובש מדוע ישנם מים בצפון הארץ וחום בדרום הארץ? שלכאורה היה צריך להיות הפוך? כיצד אנו רואים זה בזיווג דהכאה?
5. כיצד המזרח מחבר בין צפון לדרום?
6. העפר שעליו עומדים המים הרוח והאש מאפשרים לה לקבל מכולם כיצד זה מתקיים והרי המלכות מצומצמת?

וָאֵרָא י-יב

אַרְבַּע יֶסּוֹדוֹת אֵשׁ רוּחַ מַיִם וְעָפָר.

תַּפְקִיד הָאָדָם לְחָבֵר שָׁמַיִם וְאֶרֶץ.

העולם נברא בכדי להתאחד, והאדם הוא עולם קטן, וזהו בדיוק תפקידו.

לכן צריך אדם בכל נקודה חיצונית שפוגש, לחפש את הצד המחבר, ולכפות את מידותיו בהתאם, דהיינו כאשר הוא פוגש את צד הצפון שבנפשו – כוח ההשתוקקות ורצון לקבל – דווקא כאן עליו לפעול כמו מים, חסד, התמזגות. ובכל מידה חריגה שיש בו, עליו להביאה לקו האמצעי לפי הוראות התורה, דהיינו להפך את טבעו ולרכוש: טבע שני = גימטרייה אמת.

כאשר מנסה האדם לבטא את פרטיותו, הוא נפרד, וכאשר בא הוא לכלל, לשיתוף – יכול להתכלל, כפי שזכר צריך להתכלל עם נקבה בכדי להגיע לשלמות. לכן בחוק ההתכללות אפשר להרוויח את התכונה שלא נמצאת אצלך, וכן הבריאה יכולה להתכלל עם הבורא ולהרוויח השפעה. השמאל שבנפש שבטבעו הוא רצון לקבל ממעלה למטה, מתקן עצמו ופועל ממטה למעלה, דהיינו בהשפעה, זוכה לקשר עם נותן החיים.

אדם ראשון נברא מעפר בית המקדש. סתם עפר הוא בחינת הרצון לקבל, אך עפר בית המקדש ייחודי בכך שהתכלל בבינה, בכוח התיקון, וממנו יצר את האדם בצלם של פוטנציאל להיות משפיע. על הבינה מושתת העולם, שהיא נקודת החיבור מעל החומר. כל ארבעת היסודות של אש רוח מים ועפר (ארמ"ע ) הם חומרי גלם לעבודת הנפש של האדם, וכל תפקידו הוא שילוב המלכות עם בינה, לב עם מוח, רצון לקבל עם השפעה.

לב) וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב–בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. רבי חזקיה פתח: אַשְׁרֵי אָדָם  לֹא יַחְשֹׁב יְהוָה לוֹ עָו‍ֹן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה. כמה הם האנשים אטומים, שאינם יודעים ואינם מסתכלים על מה הם נמצאים בעולם (במקום הנפרדות). שהרי הקב"ה כשברא את העולם עשה את האדם בצלמו, והתקין אותו בתיקוניו, כדי שיעסוק בתורה וילך בדרכיו. אמנם טבוע באדם הרצון להנאה, אך לא הוא קובע מהי המטרה ולאיזו תכלית הגיע לעולם, הבורא קובע. לימוד התורה הוא המחבר ומביא לאחדות.

לג) כי כשנברא אדם הראשון, הוא נתתקן מעפר בית המקדש שלמטה, המלכות שנקראת עפר, אבל ממלכות הממותקת בבינה, שנקראת עפר בית המקדש שלמטה. וארבע רוחות העולם, חו"ג תו"מ, התחברו במקום ההוא, שנקרא בית המקדש, במלכות הממותקת בבינה. ואֵלו ארבע רוחות העולם התחברו בארבע צדדים, שהם יסודות העולם, אש רוח מים ועפר, פנימיות חו"ג תו"מ. והתחברו ד' רוחות העולם בד' יסודות העולם ותיקן הקב"ה מהם גוף (רצון) אחד בתיקון העליון, שהוא בינה, שהמלכות שבו הייתה ממותקת בבינה. ונמצא, שגוף הזה התחבר משני עולמות מעולם הזה התחתון, מלכות, ומעולם העליון, בינה, והוא עניין ב' נקודות שנתחברו יחד.

לד) אמר רבי שמעון: ארבע הראשונות, שהם ד' רוחות העולם, הן האמונה, הנוקבא שנתקנה בהן, הן האבות של כל העולמות. כי כל העולמות: בינה, ז"א ומלכות שבאצילות וג' עולמות בי"ע נתקנו מחו"ג תו"מ אלו, שהם ג' קווים והמלכות המקבלת מהם. והם המרכבה העליונה הקדושה, כלומר הבינה שהיא מרכבה אל החכמה. וד' היסודות אש רוח מים עפר הם הסוד העליון שבד' רוחות העולם, הם הפנימיות שבחו"ג תו"מ. ומאלו ד' יסודות ארמ"ע, יוצאים זהב וכסף נחושת וברזל. מזיווג ז"א ומלכות בשליטת האש מקו שמאל יוצא הזהב. ומזווג ז"א ומלכות בשליטת המים מקו ימין יוצא הכסף. ומשליטת קו האמצעי יוצאת הנחושת. ומן המלכות כשהיא בלי זיווג עם ז"א יוצא הברזל. ומתחת אלו הד' יש מתכות אחרות הדומות להן. כי ממתכת הזהב נולד פסולת ירוקה וממתכת הכסף עופרת.

לה) ארמ"ע אלו הם ראשונים ושורשים של מעלה ומטה. ותחתונים ועליונים עומדים עליהם. כי הם ג' הנקודות, חולם שורוק חיריק עם המלכות המקבלתם. הרי שד' יסודות ארמ"ע הם שורשים לכל.

ואלו ד' יסודות ארמ"ע, הם ד' לארבע רוחות העולם ביחס חיצוניות ופנימיות. וע"כ הם עומדים באלו הארבע: צפון דרום מזרח מערב. שאלו הם ארבע רוחות העולם וד' יסודות ארמ"ע עומדים בהן: האש עומדת בצד צפון, שהוא השורוק, שמאל, הגבורה. רוח לצד מזרח, חיריק, קו אמצעי, ת"ת. המים, לצד דרום, חולם, ימין, חסד. העפר, לצד מערב, שהוא מלכות המקבלת לתוכה אש רוח ומים. ואלו הארבעה יסודות ארמ"ע קשורים בארבע הרוחות צפון דרום מזרח מערב. וכולם אחד. אלא שמלובשים זה בזה על דרך חיצוניות ופנימיות. ואלו ארמ"ע עושים ארבע מתכות ע"י זיווג עם המלכות, שהם זהב כסף נחושת ברזל. וביחד הם י"ב בחינות, וכולם אחד, ג' קווים ומלכות המקבלתם. והם ג"פ ד', כי שמונה ראשונים הם פנימיות וחיצוניות, וד' מתכות הם תולדות, הנולדות מהם.

לו) האש הוא בקו שמאל, צפון, גבורה. כי האש, בה תוקף החום והיובש. והיפוכו הוא הצפון, קר ולח. ונמזג אחד באחד, והם אחד. המים הם בקו ימין, דרום, חסד, חם ויבש. והקב"ה, כדי לחברם יחד, עשה מזג של זה כמזג של זה. למעשה יוצא שכל אחד מביע את הבחינה שכנגדו. לכן אם הצפון שהוא אש, מתכלל עם המים, הוא מתוקן. לכן בדרום יש יובש למרות שהוא חסד, מפני שהוא מתכלל עם אש הצפון.

לז) הצפון, שהוא קר ולח, ניתן בו האש, שהוא חם ויבש. וכן החליף אותם לצד דרום, הדרום, שהוא חם ויבש, ניתנו בו המים, שהם קרים ולחים. ועתה מבאר ענין המיזוג שמיזגם יחד. והקב"ה מיזג אותם כאחד, כי יוצאים מים מדרום ובאים בתוך הצפון, ונמשכים המים מצפון. וכן האש יוצאת מצפון ובאה בתוקפו של הדרום, ויצא תוקף החום לעולם מן הדרום. הרי שהצפון מוציא המים, השייכים לדרום. והדרום מוציא החום, השייך לצפון. משום שהקב"ה עשה, שישאילו זה מזה, וכל אחד ואחד השאיל לחבירו משלו כראוי לו. כעין זה, רוח ומזרח, שהם חם ולח, יש בהם ב' הפכים, כי החום נמשך מן האש שבצפון, והלח נמשך מן המים שבדרום. כדי שישאיל כל אחד לחבירו, ויכללו זה בזה להתחבר יחד.

לח) עתה מבאר ההפכיות שיש ברוח ומזרח. האש מדרום והמים מצפון. והם במחלוקת: שהאש רוצה לבער המים, והמים לכבות האש. בא הרוח ביניהם ואוחז בב' הצדדים יחד, שמקיים את שניהם. כמ"ש: וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. כי האש עומד למעלה בצד דרום. והמים בצד צפון, הרוח בא ביניהם, ואחז בב' הצדדים, וביטל את המחלוקת. תלת מחד נפקי העפר, המים והרוח והאש עומדים עליה. ובכוח של ג' הללו שעומדים עליה היא מקבלת מכולם. בסוד ג' עדרי צאן רובצים עליה.