003- הדף היומי בזוהר הסולם – בא – ז-ט השקפה

בֹּא ז-ט

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם.

אֵין הָאָדָם צָרִיך לְהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן כְּלָל הָרַבִּים !

זאת כדי שלא יצוין בלבדו, ולא יקטרגו עליו מלמעלה. אף פעם אין הפרט טוב יותר מהכלל, שהכלל הוא בחינת השלמות. ומצד שני – חבר מרעים אינו כלל, אלא עדת רשעים הבאים לנצל כוח משותף לטובתם הפרטית. יציאה מהכלל היא מוות. כל פרט, כל מקרה יש לבדוק רק בהתאם לחלקו ותפקידו בכלל.

לשטן אין כח מעצמו, ועיקר הבעיה נובעת מתפיסה שגויה כאילו הרצון שייך לאדם ולא לבורא. כאשר מישהו כועס או מכה אותך, ברור שאינו יכול להרים אצבע ללא הסכמה מלמעלה. כל העניין שלנו בחיים הוא רק מול הטוב ומטיב, השם יתברך.

ביום הדין האדם בוחר באיזה ספר להיכתב. בפועל זה לא נקבע לפי השכר שמקבלים, אלא לפי העבודה הנדרשת. יש המבקשים להיכתב בספר צדיקים, כאשר בחירה זו אומרת קבלת עבודה של צדיק, ולא לבחור בשכר של פנחס ולחשוב לעשות מעשי זמרי.

השאלה היא כיצד האדם מביא עצמו בהווה לפני הקב"ה. מובן שמי שחוטא כל השנה אין לו את המוכנוּת להתייצב כצדיק. ואפילו עשה אדם מעשים טובים ולאחר מכן מתחרט עליהם, בכך הוא למעשה מוותר עליהם. וכן להיפך, אם חטא ומתחרט, נידון הוא לפי התשובה בהווה.

לעולם יראה אדם עצמו חציו חייב וחציו זכאי (קידושין מ:). אין באפשרותך לדעת את האמת, אך חז"ל מלמדים אותך כיצד להסתכל על החיים, בכדי לקבל אחריות אישית על תפקידך במסגרת הכלל. לראות כאילו הכל עומד על כף המאזנים ותלוי רק בך.