004- הדף היומי בזוהר הסולם – בשלח – י-יב השקפה

 שיעור שמע:

בְּשַׁלַּח י-יב

וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם

הָשׁוֹאֶף לָפְּרַטִיוּת בְּלִי לְקַבֵּל אֶת הָאֱמוּנָה, הוֹפֵך לעֵרֶב רַב.

על האדם לעשות ניקיון פנימי בכדי להסיר מכשלות ומעקבים פנימיים, אותם הוא סוחב מהעבר. וכפי שאת היצר הרע יש לקחת לבית המדרש, כך על האדם לקחת את הקלקולים הקבורים בו בכדי לתקנם. כאן דרושה זהירות, מפני שאפילו רוב המידות כבר מסכימות ליחד, לכלל – ההליכה לפרטיות עלולה לשוב ולהשתלט.

יצר הרע מפריע לאדם להתדבק בקדושה, ומנסה לנצל שאריות של בחינות שליליות מהעבר, ע"י שמזכיר לו כמה טוב היה בגשמיות ופרטיות. במעבר לקדושה ולאמונה, חייבים לתקן בחינות אלו, או לפחות לאסור אותן עד  שניתן יהיה להתמודד איתן, לשם כך יש להקפיד ולשמור על סביבה ראויה.

וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ. ידע משה שבלי עצם הברית, הגאולה לא שלמה. הצדיק תמיד לוקח את התכונות הרעות כדי לתקנם, אך מקפיד שלא יקחו לעצמם שליטה. משה ניסה גם להעביר את הערב רב דרך גמר תיקון, והם הביאו תקלה עצומה על ישראל. דרושה זהירות גדולה כאשר הולכים לגדלות, שאז באין ברירה, גם התכונות הרעות מצטרפות, וכאן המקום לשים בכלא הנפשי.

גאולה רק מצד הרגשה אינה גאולה, צריך את עצם הברית. לכן יזהר אדם לעבוד עם הברית, לקחת את עצמות יוסף איתו.