עמוד 1772

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  סז- סט

הַשְּׁמִירָה שֶׁבַּשַּׁבָּת

בשבת יש לחפש את מנוחת הנשמה ולאו דווקא את מנוחת הגוף.

זהו יום של הנשמה בו צריך ייחוד גדול ולכן גם קוראים בו פרשה שלמה בתורה. עיקר עבודת הגוף היא בכוח הגבורה, בכוח החיצון ובשבת יש לפעול ולשבח בשמחה מטעם הנשמה היתרה, בעונג. את השמירה בשבת מבססים ע"י ג שירות ותשבחות.

קצח) כיוון שרוח הזה הנשמה היתרה שקיבל היהודי ששמר שבת שורה על העולם, כל רוחות הרעות וכל מקטרגים הרעים מסתלקים מן העולם, ואין אנו צריכים להתפלל על השמירה, משום שישראל הם שמורים ברוח ההוא, וסוכת שלום, המלכות, פורשׂת כנפיה עליהם, והם נשמרים מכל.

קצט) הרי לומדים, שלא ייצא אדם יחידי לא בליל רביעי של השבוע, ולא בליל שבת, והאם האדם צריך להישמר? והרי נאמר, שבליל שבת שמורים בני אדם מכל מקטרגי העולם, ואין אנו צריכים להתפלל על שמירה?

ר) ליל רביעי שבשבוע צריכים להישמר מס"א, משום שכתוב: מאֹרֹת חסר ו' שזו לשון קללה, שביום הרביעי עדיין לא ברא את האדם והעולם היה בדין, לכן אמר ללבנה מעטי עצמך, התכללי בהשפעה, עד שנגיע לגמר תיקון. עד אז במקום של חוכמה בלי חסדים על האדם להיזהר, שדווקא כשאדם מנסה להשפיע, מתגבר כוח הס"א, הרומז על מיעוט הלבנה, שמשום שהלבנה, המלכות, חסרה האמונה וודאי שצריך זהירות, כמה מחנות רוחות נכללו במאֹרֹת הזה. קללות ומאֹרֹת הם במיעוטה של הלבנה, וכולם שולטים בלילה ההוא, וע"כ אסור לצאת יחידי.

רא) בליל שבת, כיוון שכל המזיקים מתפזרים להיכנס בנקב העפר ובדרכם יכולים להזיק, אז כדי שלא יוכלו לשלוט ולהזיק ואדם יחיד . משמע שמטרם שנכנסים בנקב העפר, הם יכולים להזיק. לפיכך צריך אדם יחיד להיזהר שלא ייצא יחידי. כי יוכלו להזיק לו בעודם בדרכם, בטרם ייכנסו לנקב העפר. ועוד, אע"פ שאינם יכולים לשלוט, הם יכולים להיראות לפעמים, ואדם יחיד צריך לשמור את עצמו שלא יראה אותם. שיכול להינזק ע"י הראייה.

רב) אם אדם אסור לצאת בליל שבת יחידי, הרי הוא חיסרון של השמירה? אבל בשבת נמצא שמירה לעם הקדוש. והקב"ה, כשנכנס השבת הוא מעטר לכל אחד ואחד מישראל בנשמה יתרה. וצריכים לשמור לאותה עטרה הקדושה שהתעטרו בהם. ואע"פ שהמזיקים אינם נמצאים במקום יישוב, עכ"ז לפעמים הם נראים לאדם יחידי, ונחלש מזלו. וצריך האדם להתעטר בעטרה הקדושה ולשמור אותה אמנם ישנה שמירה אך אינה מלאה.

רג) סוף סוף, שמירה נמצאת לעם הקדוש, משום שסוכת שלום, בינה קודם אמר שהיא מלכות, אלא מלכות מתכללת בבינה היא סוכת שלום, פרושׂה על העם דהינו אמונה הנק' צילה דמהמנותא. כי בכל מקום שסוכת שלום נמצאת, הס"א אינו נמצא שם. וע"כ היא שמירה, והשמירה נמצאת.

רד) יום השבת הוא שמחה לכל, והכול נשמר למעלה ולמטה. ונקודה התחתונה, המלכות, מאירה לעלות למעלה לאו"א ביופי ע' (70) עטרות, שמקבלת מז"ת דאו"א ישסו"ת שמקבלת מאו"א והם עולים לראש דאריך אנפין , שכל אחד כלול מעשר, שהם חלקים יתרים מבליל שבת. והזקן מכל הזקנים, הכתר, מתעורר להשפיע אליה.

רה) כשעולה האור, עם הקדוש מקדימים לבית הכנסת בלבוש כבוד, בשמחה, ומתעטרים בעטרה הקדושה שלמעלה. וברוח הזה, שהוא הנשמה היתרה, העומד עליהם למטה, משבחים בשירות ותשבחות. והתשבחות עולות למעלה, ועליונים ותחתונים כולם הם בשמחה, ומתעטרים כולם יחד. פותחים העליונים ואומרים, אשריכם עם קדוש בארץ, שאדוניכם מתעטר עליכם, וכל הצבאות הקדושים מתעטרים בשבילכם.

רו) היום הזה הוא יום של הנשמות, ואינו יום הגוף אין הכוונה שהגוף אינו שותף, אלא יום של שליטת הנשמות והגוף שותף בביטול, עובדים דרך הנשמה והגוף מצטרף. משום שהוא שליטת צרור הנשמות, הבינה. ועומדים עליונים ותחתונים כולם בזיווג אחד, בעטרה של רוח יתרה העליון הקדוש דווקא ביום הזה יש יותר כח לצרף את צד הנקבה.

רז) תפילת השבת של עם הקדוש. ג' תפילות נמצאים ביום הזה כנגד ג' שבתות, בינה ז"א ומלכות, השולטים ביחד. וכולם אחד. וכיוון שבאו העם הקדוש לבית הכנסת, אסור לעסוק אפילו בצורכי בית הכנסת אלא בדברי תשבחות, תפילה ותורה.

 

תְּפִלַּת הַשַּׁבָּת [צלותא דשבתא]

רח) ומי שעוסק בדברים אחרים ובדברי העולם, זהו אדם שמחלל שבת, אין לו חלק בעם ישראל. שני מלאכים ממונים ע"ז ביום השבת, והם שׂמים ידיהם על ראשו, ואומרים, אוי לפלוני, שאין לו חלק בהקב"ה. וע"כ צריכים להשתדל בתפילות ושירות ותשבחות לאדונם, ולעסוק בתורה.

רט) היום הזה הוא יום של הנשמות, שמתעטר צרור של הנשמות, הבינה. וע"כ משבחים בתשבחות התשבחה של הנשמה, נשמת כל חי תברך את שִמך ה' אלקינו ורוח כל בשר תפאר ותרומם זכרךָ. ואין תשבחה אלא מצד הנשמה והרוח. והיום הזה עומד ברוח ובנשמה, ואינו של הגוף.

רי) התשבחה של מדרגה אחרת עליונה, שהוא יום, השמש הקדוש, ז"א, אור של יום, היא ברכת יוצר אור, אור המאיר, שממנו ניזונים ומאירים כל הצבאות והמרכבות וכוכבים ומזלות, וכל אלו השולטים על העולם.

ריא) השבח של עוה"ב, בינה, ביום הזה, אל אדון על כל המעשים. והשבח הוא בכ"ב (22) אותיות עליונות הקדושות, המתעטרות באבות, חג"ת, ובמרכבה העליונה הקדושה, בינה.

ריב) אותיות קטנות הן כ"ב אותיות של עולם התחתון, מלכות, שהם, אל ברוך גדול דֵעה. ואין בין מילה למילה רווח אחר, אלא רק אות אחת מכ"ב אותיות רשומה בכל מילה: אל ברוך גדול דעה. ובעולם העליון, בינה, יש רווח וצדדים קדושים בין אות לאות. כי בא' יש חמש מילים, אל אדון על כל המעשים. ובב' יש חמש מילים, ברוך ומבורך בפי כל הנשמה. ובג' יש ארבע מילים, גודלו וטובו מלא עולם. וזהו שבח על התשבחות, שאותיות עליונות של יום השביעי, בינה, משבח ואומר למלך העליון יוצר בראשית, חכמה.

ריג) כששבח הזה עולה למעלה, שישים מרכבות עליונות שבגן עדן מזדווגים ולוקחים השבח ההוא מעם הקדוש, ומעלים אותה להתעטר בה בכמה מרכבות עליונות, שהממונים וכל הצדיקים שבגן עדן, כולם מתעטרים בשבח הזה, וכל אלו המרכבות, וכל אלו נשמות הצדיקים, כולם עולים בשבח הזה עד הכיסא, המלכות.

ריד) כשהשבח מגיע למלכות, הנה השבח הזה שאומרים כל ישראל, עומד שם, עד הזמן שאומרים ישראל קדושה עליונה של מוסף: כתר ייתנו לך. ואז יש עליה לאלו שלמטה לעלות למעלה, שמלכות עולה לאמא, בינה, וז"א עולה לאבא, נקודה עילאה, כדי שהכול יתאחד למעלה באו"א, להיות כולם אחד. ואז נמצא שהשבח הזה, אל אדון, שכבר עלה עם המלכות לבינה, אומרת אותו הבינה למלך העליון, חכמה. זוהי תשבחה העולה על כל התשבחות וזה עיקר השבת שעולים להיכל או"א.

רטו) מכאן והלאה הוא סדר התפילה כמו בשאר הימים. עד, ישמח משה שהוא פנימיות ת"ת. שמחת מדרגה עליונה, ת"ת, הנקרא משה, והוא יעקב, עיקר האבות, קו המכריע המייחד חו"ג, אברהם ויצחק. שהוא שמח בחלקו, במלכות. כשהכיסא, המלכות, עולה אליו ולוקח אותה, ומתחברים יחד. וזהו שמחת תורה שלמעלה, תושב"כ, ת"ת, השמח בתורה שלמטה, תשבע"פ, המלכות, ומתחברים זה בזה.

רטז) כיוון שהתחברו יחד, צריך האדם לכלול בשמחה ההוא את עם הקדוש, ולומר, ישמחו במלכותך שומרי שבת

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל סז-זט
1. האם צריכים להתפלל על שמירה ביום השבת? הסבר ונמק.
2. למדנו שלא יצא אדם יחידי לא ביום ד ולא בליל שבת, מהו ההסבר לסכנות בימים אלו וכיצד זה מתיישב עם כך שאמר שישראל שמורים ברוח ההוא?
3. מהי סוכת שלום וכיצד היא שומרת על עם ישראל?
4. כיצד על האדם לבוא לבית הכנסת לקראת שבת?
5. האם יום השבת הוא יום של הנשמות או של הגוף? הסבר ונמק.
6. מהם ג' התפילות של יום השבת וכיצד הן נוהגות?
7. מדוע אסור להתעסק בדברי העולם ובדברים אחרים בשבת? מה קורה לאדם שעושה כן ח"ו?
8. מה ההבדל בין האותיות של עולם התחתון המתבארים בתפילה ב "א-ל גדול גדול דעה וכו'" לבין הכ"ב אותיות של עולם העליון המתבטאים ב "א-ל עליון וגו' ברוך ומבורך וגו'"?
9. מהי קדושה עליונה של מוסף וכיצד היא מוסיפה עוד על קדושת יום השבת?
10. מהו שאנו אומירם בתפילת שבת בוקר "ישמח משה במתנת חלקו" וכן מצרפים את עם ישראל- "ישמחו במלכותך וגו'".אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

וַיַּקְהֵל  סז- סט

הַשְּׁמִירָה שֶׁבַּשַּׁבָּת

בשבת יש לחפש את מנוחת הנשמה ולאו דווקא את מנוחת הגוף.

זהו יום של הנשמה בו צריך ייחוד גדול ולכן גם קוראים בו פרשה שלמה בתורה. עיקר עבודת הגוף היא בכוח הגבורה, בכוח החיצון ובשבת יש לפעול ולשבח בשמחה מטעם הנשמה היתרה, בעונג. את השמירה בשבת מבססים ע"י ג שירות ותשבחות.

כיוון שרוח הזה הנשמה היתרה שקיבל היהודי ששמר שבת שורה על העולם, כל רוחות הרעות וכל מקטרגים הרעים מסתלקים מן העולם, ואין אנו צריכים להתפלל על השמירה, משום שישראל הם שמורים ברוח ההוא, וסוכת שלום, המלכות, פורשׂת כנפיה עליהם, והם נשמרים מכל.

הרי לומדים, שלא ייצא אדם יחידי לא בליל רביעי של השבוע, ולא בליל שבת, והאם האדם צריך להישמר? והרי נאמר, שבליל שבת שמורים בני אדם מכל מקטרגי העולם, ואין אנו צריכים להתפלל על שמירה?

ליל רביעי שבשבוע צריכים להישמר מס"א, משום שכתוב: מאֹרֹת חסר ו' שזו לשון קללה, שביום הרביעי עדיין לא ברא את האדם והעולם היה בדין, לכן אמר ללבנה מעטי עצמך, התכללי בהשפעה, עד שנגיע לגמר תיקון. עד אז במקום של חוכמה בלי חסדים על האדם להיזהר, שדווקא כשאדם מנסה להשפיע, מתגבר כוח הס"א.

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

וַיַּקְהֵל  סד- סו

 נָשְׁמָה יִתְרָה

ברגע שאדם זוכה להרגיש נשמה יתרה זו שבשבת, מרגיש הוא שמחה, ובכלל ישראל זו שמירה לעם. הביטוי לרוח היתרה בא בעונג של הידור כלים לבוש וארוחות, ובנוסף לתענוג הגוף, יש את התענוג הרוחני, השמחה לנשמה. יש לאמן ולתרגל את הנפש שזו התכלית שהשבת היא מעין עולם הבא. וכך בכל פעולה המסמלת על המטרה, יש לכבד ולהדר.

קפח) רוח הזה נהנה כל ששת הימים מרוח עליון של העתיק. וביום השבת, כיוון שירד ורחץ בגן עדן בלילה, הוא מתענג מתענוג הגוף בסעודת האמונה, ומתעטר רוח הזה מלמעלה ע"י עתיקא קדישא ומלמטה ע"י עם ישראל בשלוש סעודות, ומקומו בכל הצדדים, בחכמה היא האור שמתקבל ברצון לקבל ובחסדים האור המתקבל ברצון להשפיע, בעטרה של מעלה, חסדים, ובעטרה של מטה, חכמה. בשבת מותר להשתמש ברצון לקבל, לכן נחשבת השבת למעין גמר תיקון. במהלך השבוע אין לנו מסוגלות להשתמש באור של מטרת הבריאה, אלא בתיקון בלבד.

קפט) וכיוון שנמצא עם האדם הרוח של הנשמה היתרה, צריכים לשמור אותו, וע"כ כתוב: ושמרו בני ישראל את השבת. שבת, נקודה תחתונה, מלכות. אֶת, רוח, התפשטות של הנקודה ההיא הגנוזה ברדלא. כאשר התווסף קדושה וברכות מלמעלה על נקודה ההיא הואר הכול. וההתפשטות נעשה רוח המאיר מכל הצדדים, חציו מתחלק למעלה ומאיר. וחציו מתחלק למטה ומאיר. כמ"ש: ביני ובין בני ישראל. שהרוח מתחלק בינו לבין ישראל, חלק ונחלה יש לנו יחד. המקום שמקבל הארה זו הוא היחד, מקום שהוא ביני ובין ישראל, שם נמצאת הנשמה היתרה, וזו רשות היחיד. כאשר הכלל מקבל עונג אזי גם כל אחד מהפרטים, חלק שלמעלה וחלק שלמטה גם מקבלים  תענוג. הכלל מזין את פרטיו כשמתקיים היחד.

קצ) החלק של מעלה, התעטר ביום ההוא מעונג העליון הקדוש. ונהנה מזיו העליון של עתיק, כתר. חלק התחתון מתעטר ביום ההוא מעונג של מטה, שנהנה באלו הסעודות שעושים ישראל. וע"כ צריכים לענג אותו במאכל ובמשתה, בלבושי כבוד, וברוב שמחה.

קצא) וכשמתעטר חלק שלמטה, ונשמר כמו שצריך, הוא עולה למעלה, ומתחבר בחלק האחר העליון. והנקודה הזו, מלכות, לוקחת הכול מהרוח, מחלק שלמעלה ומחלק שלמטה, ונכללת מכל הצדדים. ומשום שמתעטרת בשבת מלמעלה ומלמטה, כל שאר הימים, חג"ת נה"י, נותנים כוח לכל, וניתנה למלכות שליטה, מלמעלה ומלמטה. ובספרו של שלמה המלך נמצא עניין הזה, וביאר אותו רבי שמעון. אשרי חלקם של ישראל.

קצב) כתוב: כִּי-שֵׁשֶׁת יָמִים, עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ. וינפש, פירושו, אוי שאבדה הנפש. א"כ, היה צריך לומר, אוי לגוף, שממנו אבדה הנפש. ולמה בכתוב: וינפש, נזכרה רק הנפש? אלא באדם יש נפש, שמקבלת ומושכת אליה רוח מערב שבת. ורוח הזה שורה בתוך הנפש ההיא ושוכן בה כל יום השבת. ואז הנפש ההיא בגדלות ותועלת יתרה ממה שהייתה.

קצג) כל נפשות ישראל מתעטרות ביום השבת, והעטרה שלהם היא רוח השוכן בתוכם. כיוון שיוצא השבת ורוח עולה למעלה, אז אוי לנפש שאיבדה מה שאיבדה, עטרה העליונה ההיא וכוח הקדוש שהיה בה. וזהו כמ"ש: וַיִּנָּפַשׁ, שפירושו, אוי לנפש, שאיבדה מה שאיבדה את בחינתה עצמה, כמו שאומרים לאדם בכדי לקנות מדרגה רוחנית עליך לאבד את המדרגה הקודמת, בבחינת ההעדר קודם להויה.

קצד) עונתם זיווגם של החכמים, היודעים סודות עליונים, מליל שבת לליל שבת. אבל אנו רואים שכתר התחתון, מלכות, מקבלת מז"א בזיווג של יום, ובלילה היא נותנת מזון לכל צבאותיה, כמ"ש: ותקם בעוד לילה ותיתן טרף לביתה וחוק לנערותיה. לוקחת בזיווג של יום, ונותנת בלילה. הרי שאין זיווג בלילה. ואיך נאמר, שזיווג נמצא בלילה של שבת?

קצה) לילה של שבת הוא המלכות, המחלקת נשמות לכל אלו החכמים היודעים החכמה. ולא נמצא זיווג ביום אחר בשמחה שלמה בלי עירוב אחר מס"א, כמו בלילה הזה, משום שהיא מחלקת אלו הנשמות בחכמים, בצדיקים, בחסידים, כראוי. וכן בכל לילה, בחצות לילה, נמצא זיווג ז"א עם המלכות. אבל אינו שלם בכל הצדדים כזיווג של ליל שבת. לכן ראוי זיווג דווקא בחצות לילה של כל יום, ומלמד שבחצות לילה יש רק מעט עירוב של הס"א, ולכן צריך זיווג בהצנע ועדיף זיווג בליל שבת. זהו זמן מסוגל להורים לכוון נפשם יותר במתן כוח לבן הנולד להיות בעל אמונה.

קצו) ומשום זה החכמים, שיודעים סודות, צריכים לסדר השימוש שלהם בלילה הזה, משום שבכל ימי השבת יש לנו רוח אחר, השורה על העולם. ובלילה הזה, יש לנו רוח אחר קדוש, עליון, היורד לבנים הקדושים. ורוח ההוא נושב מעתיק, הכתר, ויורד לנקודה התחתונה, לתת בה מנוחה לכל. ורוח הזה נחלק לכל הצדדים למעלה ולמטה, כמ"ש: ביני ובין בני ישראל.

קצז) וכשאֵלו החכמים יושבים ברוח הקדוש העליון ההוא, צריכים לשמש מיטתם. כי רוח הזה ממשיך אחריו למטה, כל אלו נשמות הקדושות וקדושים העליונים יורשים ברוח הזה, נשמות קדושות לבניהם כראוי.

 

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  סד- סו

נָשְׁמָה יִתְרָה

הכלל מזין את פרטיו כשמתקיים היחד.

בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא, לְעֹלָם. שהרוח מתחלק בינו לבין ישראל, חלק ונחלה יש לנו יחד. המקום שמקבל הארה זו הוא היחד, שם נמצאת הנשמה היתרה, וזו רשות היחיד. כאשר הכלל מקבל עונג אזי גם כל אחד מהפרטים, חלק שלמעלה וחלק שלמטה גם מקבלים  תענוג.

ברגע שאדם זוכה להרגיש נשמה יתרה בשבת, מרגיש הוא שמחה, ובכלל ישראל זו שמירה לעם. הביטוי לרוח היתרה בא בעונג של הידור כלים לבוש וארוחות, ובנוסף לתענוג הגוף, יש את התענוג הרוחני, השמחה לנשמה. יש לאמן ולתרגל את הנפש שזו התכלית שהשבת היא מעין עולם הבא. וכך בכל פעולה המסמלת על המטרה, יש לכבד ולהדר.

בשבת מותר להשתמש ברצון לקבל, לכן נחשבת השבת למעין גמר תיקון. במהלך השבוע אין לנו מסוגלות להשתמש באור של מטרת הבריאה, אלא בתיקון בלבד.

וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ. וַיִּנָּפַשׁ, שפירושו, אוי לנפש, שאיבדה מה שאיבדה את בחינתה עצמה, כמו שאומרים לאדם בכדי לקנות מדרגה רוחנית עליך לאבד את המדרגה הקודמת, בבחינת ההעדר קודם להויה.

 

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

וַיַּקְהֵל  נח- ס

מדוּרַת אֵשׁ שֶׁבָּעֶרֶב שַׁבָּת

רוח סערה היא הקליפה הקשה ביותר משלוש הקליפות הטמאות והיא כנגד המלכות של המלכות, נקודת המוות שאסור להשתמש בה, היא הקליפה שהפילה את חווה בגן עדן. ענן גדול כנגד ז"א, ואש מתלקחת כנגד הבינה אשר הדינים שבה הם בגין המלכות שעלתה אליה, אלו הקליפות מטעם התאווה, הייאוש והמיעוט. אש מתלקחת זו היא המוקש לקליפות מפני שכאשר הן באות לינוק מהקדושה ניתן לפדות מהן את הקדושה, דהיינו דרך קליפה זו ניתן לעבוד בדרך שלא לשמה, אך לאחר השגת הפרי ניתן לזרוק את הקליפה.

קליפת נוגה טוב ורע מפרידה בין היסוד לבין המלכות ע"י זה שהיא חותכת את הקליפות הטמאות.

כאן בא לברר איזו קליפה גרמה לפיתוי חווה בחטא העץ. אמנם קליפת ענן גדול פיתה את חווה, ע"י קליפת נוגה שהיא קו אמצעי, אך בקבלת החוכמה בכיוון הלא נכון. קליפת נוגה היא הנפש הבהמית של היהודי, שיכולה להיות טובה או רעה, תלוי למה הוא מחבר אותה.

 

קעא) בנוגה הזה פיתה הנחש את האישה, חוה, לקחת אור. וע"כ כתוב: וחָלק משמן חיכָּהּ שיש בו כוח פיתוי חזק, כי שם האור הזה כנגד הברית, ומשום זה פיתה אותה ולקחה אורו. וזהו הפיתוי שפיתה את האישה, כמ"ש: נופת תיטופנה שִׂפתֵי זרה.

הקליפה דענן גדול פיתה את חוה לעצה"ד. שנאמר, ומשום שידע לפתות את חוה, הוא שולט בנקודה האמצעית של היישוב. וכאן נאמר, בנוגה הזה פיתה הנחש את האישה. אמנם אין הפירוש, שנוגה פיתה אותה, אלא הקליפה דענן גדול, הנחש, הוא שפיתה אותה. באיזה אור וכיצד פיתה אותה? פיתה אותה להמשיך ולקחת אור הנוגה הזה. שהראה לה איך הנוגה הזה מאיר על הברית, ומפריד ומבריח כל הקליפות, ומבער כל הרע, להיותו הארת החכמה. ומחמת זה היה כוחו של הנחש יפה, לפתות אותה לקחת אור הזה. אמנם כשהנוגה מאיר בעניין הברית, הוא מאיר מלמטה למעלה, כדרך קו האמצעי, שהוא הברית, יסוד.

הנחש פיתה אותה ע"י קליפת נוגה שהיא טוב ורע, אך אחריה הסתתרה קליפת ענן גדול ומבקש להמשיך האור ממעלה למטה. אם משתמשים בקליפת נוגה בדרך של קדושה מצליחים, ואם בדרך טומאה, היא מתדבקת לקליפות הטמאות.

אבל הנחש, הקליפה דענן גדול, פיתה אותה להמשיך אור נוגה הזה מלמעלה למטה, בדרך הענן הגדול. ובזה הכשיל אותה. ולומדים, שחטא עצה"ד היה שסחטה ענבים, שהמשיכה הארת חכמה מלמעלה למטה, כדרך הקליפה דענן גדול. וזהו שהנוגה חציו קדושה וחציו קליפה:
א. אם דבוק בברית קודש, שמאיר רק מלמטה למעלה, הוא החצי דו"ק דג"ר, קדושה גדולה,

ב. אם הקליפות מתקרבים למשוך ממנו חציו השני, ג"ר דג"ר, הנמשך מלמעלה למטה, אז היא קליפה טמאה, ענן גדול.

קעב) ביום השישי, שהיא מדרגת היסוד, כשמגיע עת הערב, בסיומו, מדלג מדורת אש רוח סערה לפנים שהיא הקליפה הקשה, ועולה למעלה להיכנס תוך הגוונים. אז מיתקנים ישראל למטה, ומסדרים סעודות, ועורכים שולחנות, כל אחד ואחד שולחנו. אז יוצא שלהבת אחת, הדינים דמלכות הממותקת בבינה, ומכה במדורת אש, שמתחבר עימו. כיוון שהיכה בו והתחברו, מתגלגלים יחד שלהבת ומדורה, ונכנסים בנקב תהום הגדול, ונסתרים ויושבים שם.

אחר ששלהבת מצד מלכות הממותקת בבינה, היכה והתחברה עם מדורת האש, שהוא רוח סערה ממסך המלכות דמידת דין הקשה, אז קיבלה המדורה דינים הממותקים בבינה מהשלהבת, ודיניה עצמה הקשים התבטלו, וע"כ התגלגלו שניהם לתהום הגדול, ששם מקום דינים דבינה. כי מקום דינים דמלכות נקראים תהום הקטן. וכיוון שהתבטלו דינים הקשים של מדורת האש, אז יכלו להתגלות אורות השבת בזכות ישראל שעורכים ומסדרים שולחן לשבת, ובמיוחד בזמן זה יש להיזהר מכל מחלוקת או מריבה. וכן במוצאי שבת לי להיזהר בהבדלה, שאז ישנו קטרוג גדול על האדם שנהנה בשבת וכאן הוא נבדק.

קעג) ואותה השלהבת היא מצד ימין, נקודת החולם, שבה עלתה המלכות לבינה ונמתקה. ומשום שהיא מצד ימין, העביר הדינים של אותה המדורה, והכניס אותה לנקב תהום הגדול, מטעם כי הקליפה רוצה להיאחז תמיד במקום יותר עליון.

וע"כ כיוון שניתן מקום לקליפה של מדורת האש להיאחז בבינה, ע"י החיבור שלה עם השלהבת, תכף עזבה הדינים של המלכות, ועלתה לדינים דשלהבת של אש מתלקחת, שהם נאחזים בבינה שהתמעטה ממלכות שעלתה אליה, והתחברה עימה. ויושבת שם בתהום הגדול עד שיוצא השבת. כיוון שיוצא השבת, צריכים עם ישראל לברך על האש. וע"י הברכה מלמטה יוצא השלהבת, ויוצא ושולט על מדורה כל לילה של מוצאי שבת. ומדורה נכנע, שכוחה נגנז.

קעד) כיוון שנכנס השבת ומדורה ההיא הסתתרה בתהום הגדול, אז כל האִשוֹת דאש קשה הסתתרו ונכנעו שהם בטלים בפני רוח סערה האש של מלכות דמלכות שנכנסה בתהומה רבה, אז קל וחומר שאש מסוג אחר צריכה להעלם, כי המדורה, רוח סערה, היא שורש כל הדינים הקשים. ואפילו האש של גיהינום, והרשעים שבגיהינום, יש להם מנוחה, והכול שלמעלה ושלמטה יש להם מנוחה. כשיוצא השבת, וישראל מברכים על האש, אז יוצאות כל האשות שהסתתרו, כל אחת ואחת למקומה. וכדי שלא לעורר אש אחרת מאלו שהסתתרו כתוב: לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת מאחר והאש של . אם אש מעוררת את הדינים, אז למה מותר להקריב קורבנות ביום השבת

מַהוּ שַׁבָּת

קעה) וכשנכנס השבת, הכרוז קורא בכל הרקיעים, היתקנו המרכבות, היתקנו המחנות, לפני אדוניכם. אז יוצא רוח אחד מצד דרום, אור החסד, ורוח ההוא נפרשׂ על כל אלו הצבאות והמחנות שבצד ימין, ומתלבשים בו. ורוח ההוא נקרא, לבוש כבוד של שבת. אז השולחנות שבני אדם עורכים בעוה"ז, מיתקנים בהיכל אחד, המלכות. אשרי חלקו של אדם, שעריכת שולחנו נראה שם כראוי, והכול נמצא מתוקן בלי בושה, איש לפי כוחו שולחן השבת הוא למקום האהבה ויש להשתדל להדר בו.

קעו) כשבא השבת, צריכים עם קדוש לרחוץ עצמם במקווה משימוש של חול ומכוונים לקבל לבושי השבת, משום שבחול רוח אחר הולך ומשוטט ושורה על העם, וכשאדם רוצה לצאת מרוח ההוא, ולבוא ברוח אחר קדוש עליון, הוא צריך לרחוץ עצמו, שיִשרה עליו רוח עליון הקדוש ההוא.

קעז) כל אלו שישה ימים, חג"ת נה"י דז"א, מתאחדים בנקודה אחת קדושה, המלכות, וכל הימים התאחדו בה. ויש ימים אחרים, העומדים בחוץ בס"א, חג"ת נה"י דקליפות. ויש ימים אחרים, העומדים בפנים מעיגול הקדוש, חג"ת נה"י דמלכות, ומתאחדים בנקודה הקדושה, המלכות דמלכות. גם ביום השבת יש את ששת ימי המעשה מפני שהשבת היא הכלל והיא מתקנת גם אותה, מכאן שכל הימים באים לכבוד השבת.

קעח) וישראל הקדושים, וכל אלו העוסקים בקדושה, בכל ימי השבת, מתאחדים כל אלו ששת הימים שלהם, באלו ששת ימים שבפנים, חג"ת נה"י דמלכות, המתאחדים בנקודת המלכות דמלכות, ומתאחדים בה כדי לשמור אותה זו היראה שבאהבה. וכל אלו ששת ימי השבת, הם של נקודה הנסתרת, חג"ת נה"י דמלכות. כיוון שבא השבת, אז עולה הנקודה, המלכות דמלכות, ומתעטרת ומתאחדת למעלה, וכולם נסתרים בה.

המלכות, שנקראת נקודה, מקבלת מז"א ששת ימים שבו, חג"ת נה"י. וא"כ יש בה ב' בחינות: חג"ת נה"י שקיבלה מז"א, ובחינתה עצמה. וההפרש ביניהם הוא, כי חג"ת נה"י שקיבלה מז"א, הוא אור החסדים. ובחינתה עצמה, הנקראת נקודה, הוא אור החכמה. ולפיכך ששת ימי המעשה, הם חג"ת נה"י דמלכות, שקיבלה מז"א. ושבת היא בחינת שליטת הנקודה שלה עצמה. ובחינת ששת ימי המעשה, חג"ת נה"י שלה, הם נסתרים בה, שאינם שולטים ואינם נראים, ורק המלכות מבחינתה עצמה, היא השולטת ונראית בכל מדרגה יש עצם כמו המלכות דמלכות, ויש התכללות –  החג"ת שקיבלה מז"א. וזהו חוק שעצם גדול מהתכללות. כאשר אדם מבקש לפעול את הנקודה הפנימית האמיתי שבתוכו, וניתקל בכוח התנגדות מהסביבה, שהיא התכללות חזק ממנו, אזי הוא מאבד את האני שלו. ההתכללות – הסביבה רק צריכה לעזור לו אך לא לבלוע את האני שלו. בדרך כלל אין האנשים חיים את האני האמיתי שלהם . אם אדם מחשיב את זמן ההכנה, ששת ימי המעשה יותר מהתכלית מהמטרה שהיא השבת, אז הוא פוגע בעצמו. בערב שבת לאחר הטבילה והתפילה, דוחים את קבלת התענוג עד כניסת השבת, תוך שמירה שלא לעורר רוגז.

קעט) יש ימי חול, חג"ת נה"י דס"א, עומדים לחוץ אל העמים. ימי השבת, שהם ששת ימי השבוע, עומדים לישראל ימי השבת הכוונה הימים המכינים לקראת השבת, ואצל גוי שאסור לו לשבות לכן השביתה היא רק לעם ישראל, מכאן הימים של ישראל הם המכינים לשבת ולא אלו של הס"א, שהם חג"ת נה"י דמלכות. וכשעולה הנקודה, מלכות דמלכות, כלומר, המלכות מבחינתה עצמה, הכול נגנז, כל ו"ס חג"ת נה"י שבה נגנזות והיא עולה. כיוון שהיא עולה, נקראת שבת.

 

 

 

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל נח-ס
1. מי פיתה את חווה האם קליפת נגה או ענן גדול ? הסבר ונמק.
2. באיזה עוד צורה פיתתה הקליפה את חווה ומה עלינו ללמוד מכך? ומדוע מופיע ש"סחטה ענבים"?
3. במה מתבטא שקליפת נגה חציה קדושה וחציה קליפה?
4. מדוע יש איסור להדליק אש בשבת? אגב כך הסבר מדוע עושים הבדלה על אש?
5. מדוע צריכים עם ישראל לרחוץ עצמם לכבוד השבת ?
6. מה ההבדל בין ששת ימי השבוע של אומות העולם לבין אלו של ישראל?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

וַיַּקְהֵל  נח- ס

מדוּרַת אֵשׁ שֶׁבָּעֶרֶב שַׁבָּת

בדרך כלל אין האנשים חיים את האני האמיתי שלהם.

אם אדם מחשיב את זמן ההכנה, ששת ימי המעשה יותר מהתכלית מהמטרה שהיא השבת, אז הוא פוגע בעצמו.

בכל מדרגה יש עצם ויש התכללות , וזהו חוק שעצם גדול מהתכללות. כאשר אדם מבקש לפעול את הנקודה הפנימית האמיתי שבתוכו, וניתקל בכוח התנגדות מהסביבה, שהיא התכללות,  אזי הוא עלול לאבד את האני שלו. ההתכללות – הסביבה רק צריכה לעזור לו אך לא לבלוע את האני שלו

בערב שבת לאחר הטבילה והתפילה, דוחים את קבלת התענוג עד כניסת השבת, תוך שמירה שלא לעורר רוגז. ימי השבת כוללים את ששת ימי המעשה ובאים לתקנם. גוי אסור לו לשבות לכן השביתה היא רק לעם ישראל, מכאן הימים של ישראל הם המכינים לשבת ולא אלו של הס"א.

 

רוח סערה היא הקליפה הקשה ביותר משלוש הקליפות הטמאות והיא כנגד המלכות של המלכות, נקודת המוות שאסור להשתמש בה, היא הקליפה שהפילה את חווה בגן עדן. ענן גדול כנגד ז"א, ואש מתלקחת כנגד הבינה אשר הדינים שבה הם בגין המלכות שעלתה אליה, אלו הקליפות מטעם התאווה, הייאוש והמיעוט. אש מתלקחת זו היא המוקש לקליפות מפני שכאשר הן באות לינוק מהקדושה ניתן לפדות מהן את הקדושה, דהיינו דרך קליפה זו ניתן לעבוד בדרך שלא לשמה, אך לאחר השגת הפרי ניתן לזרוק את הקליפה.

כאן בא לברר הזוהר איזו קליפה גרמה לפיתוי חווה בחטא העץ. הנחש פיתה את חווה ע"י קליפת נוגה שהיא טוב ורע, אך אחריה הסתתרה קליפת ענן גדול המבקשת להמשיך האור ממעלה למטה. אם משתמשים בקליפת נוגה בדרך של קדושה מצליחים, ואם בדרך טומאה, היא מתדבקת לקליפות הטמאות.

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  סא- סג

מַהוּ שַׁבָּת

 

השבת היא המלכות, הנקודה הנפשית לרצון לקבל חוכמה/עונג יכולה לעלות ולהתגלות. ישנה עליה בה אמנם מקבלים חוכמה אך ללא תענוג, אלא לצורך בנייה והשלמת כלים, ואין זה נק' שבת מפני שזה גילוי ההשתוקקות ללא חסדים. במצב ב כשהיא עולה  אמנם מוקטנת, אך כאן כבר מקבלת חוכמה של קו אמצעי הנק' ל"ב נתיבות החוכמה, דהיינו ישנה קבלה, אך היא כוללת השפעה ולא רק ניסיון למשיכת האור לפרטיות.

 

קפ) למה נקראת בשם שבת? האם משום השביתה, כמ"ש: כי בו שבת מכל מלאכתו? אלא כיוון שעלתה נקודה זו ואורה מאיר, אז היא מתעטרת באבות, חג"ת דז"א, ואז מתחברת ומתאחדת בהם להיות אחד, ונקרא הכול שבת. כלומר, המלכות עם האבות ביחד נקראים שבת. שבת אותיות ש' בת. ש' שלושה אבות, המתאחדים בבת יחידה, המלכות. כי ג' אותיות ו' שבאות ש' רומזים על ג' אבות, חג"ת. ובת מתעטרת בהם מקבלת כתרים. ואבות מתעטרים בעוה"ב, בינה. וזהו ש' בת, שיהיו הכול אחד. אין המלכות מקבלת חכמה אלא בעלייתה מחזה ולמעלה דז"א, ששם חג"ת שלו. ויש בזה ב' מצבים:

א. כשהוא בעניין שני מאורות הגדולים. שאז קומתם שווה, באופן שאין זה צריך לזה, ואין מקבלים זה מזה, חג"ת דז"א מקבלים מקו ימין דאמא חסדים. והמלכות מקבלת מקו שמאל דאמא חכמה לצורך השלמת כלים ואינה יכולה להשתמש בחוכמה זו מפני שאין לה חסדים, ועל זה קטרגה. ומצב הזה נבחן לאחוריים. כי החכמה להיותה לבדה בלי חסדים, אינה מאירה.

ב. כשכבר ירדה המלכות מחזה ולמטה דז"א, שאז מקבלת חסדים, ואחר שיש לה חסדים, הז"א מעלה אותה לחג"ת שלו, ששם מאיר השם ע"ב כמ"ש: וייסע ויבוא וַיֵט, ומקבלת מהם חכמה. ומצב זה נבחן למוחין דפב"פ חוכמה נחשבת לפנים מפני שאפשר לקבל אותה ונק' ל"ב נתיבות החכמה.

וכיוון שעלתה נקודה זו ואורה מאיר, כי עולה לחג"ת אחר שאור החסדים מאיר בה, במצב ב' דפב"פ, אז היא מתעטרת באבות, חג"ת דז"א, שמקבלת מהם חכמה מהשם ע"ב שבהם. אז היא מתחברת ומתאחדת בהם להיות אחד, לא כמצב הא' דאחוריים, שהיו נפרדים זה מזה, שחג"ת היו מקבלים חסדים מקו ימין דאמא, והמלכות הייתה מקבלת חכמה מקו שמאל דאמא. אלא עתה במצב הב', היא מתחברת ומתאחדת עם החג"ת, להיות עימהם אחד.

ועתה אין המלכות עצמה מקבלת החכמה מעוה"ב, מבינה, כמו במצב הא', אלא המלכות מקבלת החכמה מחג"ת דז"א. והחג"ת מקבלים החכמה מעוה"ב, ומשפיעים למלכות. ולכן נאמר, שזהו ש' בת, שיהיו הכול אחד. שהאבות ש', והמלכות בת, מרומזים בשם אחד שבת, להורות, שהם עתה במצב הב', אחד, ולא נפרדים במצב הא'. וזהו שבת.

קפא) שבת הגדול, בינה, והיא למעלה, ששם החכמה נסתרת ואינה מגולה. למה נקראת שבת? כי נקודה, שיש בה חכמה, המכונה עיניים, נקראת בת, משום שהיא העיקר של כל העין. ג' גוונים חג"ת יש בעין. וגוון הרביעי נקודה שחורה, המלכות, ובה לבד מתגלה החכמה, הנקראת עין. ע"כ היא העיקר של כל גווני העין היא העיקר, היא בת העין שעלתה לבינה.

קפב) עוה"ב, בינה, היא היכל לנקודה העליונה, לחכמה העליונה. וכשהיא עומדת ולוקחת בכנפיה את האבות, לעטר אותם למעלה, אז נקראים הכול שבת. באופן, כשהאבות מתעטרים למעלה בנקודה העליונה, נקראים שבת. וכשהנקודה התחתונה, מלכות, מתעטרת באבות, נקראת שבת. נקודה רומזת תמיד על חכמה. והרמז הוא על נקודה השחורה שבעין, הנקראת ג"כ בת עין, שהיא העיקר הראויה להיקרא בשם עין, חכמה. משום ששאר ג' גוונים שבעין, הם חג"ת, שאין החכמה, המכונה ראייה, מתגלה בהם. לפיכך יש בפרצופי אצילות ב' פרצופים המכונים בשם נקודה:

א. חכמה עילאה, או"א,

ב. חכמה תתאה, המלכות.

אמנם אע"פ שאו"א הם חכמה עילאה, אינם מגלים החכמה בפרצופם עצמם, אלא בפרצוף ישסו"ת, שנקרא בינה.

הבינה, ישסו"ת, היכל לנקודה העליונה, או"א. שאין או"א מגלים החכמה שבהם, אלא בהיכל, בינה. אמנם גם בבינה אין החכמה מתגלה, אלא על ג' קווים חג"ת, המכונים אבות שרק ע"י עליית ז"א דהיינו חג"ת מתגלה החכמה בבינה, היות ואז עולה למקום או"א משם מקבלת בכפיפת ראש מאו"א שעלו לראש דאריך ונמצא שנקודה עליונה אינה מגלה החכמה שבה אלא לבינה, כשהיא מעטרת ומשפיעה חכמה בג' קווים שלה, האבות.

הבינה מקבלת ג' קווים, האבות, לעטר אותם בחכמה עליונה, אז נקראים הכול שבת. כי נקודה עליונה, חכמה עליונה, המתגלה על האבות, נקראת בת. והאבות עצמם נקראים ש', וביחד הם שבת. ונמצא, כשהאבות מתעטרים למעלה בנקודה העליונה, נקראים שבת. וכשהנקודה התחתונה, מלכות, מתעטרת באבות, שמקבלת חכמה, נקראת שבת. כי שבת, כולל בתוכה הארת החכמה, הנקראת בת, והארת האבות, הנקראת ש', שזה נוהג הן בבינה והן במלכות. וע"כ נקראים שניהם שבת.

קפג) נקודה התחתונה הזו, מלכות, כשעולה ונראית, כשמקבלת חכמה, הנקראת ראייה, ומתקשטת במוחין העליונים, אז כל חדווה נמצאת למעלה ולמטה, והעולמות כולם הם בשמחה. ובלילה הזה של שבת, מתפשטת הנקודה הזו באורותיה, ופורשת כנפיה על העולם, וכל השליטים האחרים עוברים, ושמירה נמצאת על העולם.

 

נָשְׁמָה יִתְרָה

מתנה גדולה נתן הקב"ה לעם ישראל, השבת בה ניתן לטעום מהאור העצום של גמר תיקון. וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשַּׁבָּת, המילה את באה לרבות, להוסיף ולהיפתח לרוח, הרוח המתווסף על נשמת ישראל בשבת, דומה לעיבור נשמת צדיק באדם ראוי, דהיינו תוספת לנשמה. כאן זוכה הוא להארה גבוהה יותר, דהיינו יכולת מוגברת להתחברות לבורא ולקבלת העונג, יש לו יותר כלים להשפעה להביא לידי ביטוי את כישרונו. על האדם להתמזג ולהסכים למהלך הקוסמי ולפעול לפי החוקים העליונים, וככול שיעשה זאת ייטב לו, שהרי ממילא לא יוכל ללכת נגד החוקים העליונים, כמו למשל הזמן המסוגל של השבת, שעליו לענג עצמו בשלוש סעודות.

קפד) ואז מתווסף רוח הנשמה בישראל על כל אחד ואחד, ובנשמה יתרה ההוא שוכחים כל עצב וחֵמה, ולא נמצא למעלה ולמטה אלא רק שמחה אנשים לא מרגישים נשמה יתרה זו מפני שאינם מחוברים מספיק.

רוח ההוא שירד והתווסף בבני העולם, כשיורד, הוא מתרחץ בבשמים של גן העדן בושם הוא עניין של השפעה, ויורד ושורה על עם הקדוש, אשריהם כשהרוח ההוא מתעורר.

קפה) בשעה שרוח יורד, יורדים עימו לגן עדן, שישים מרכבות המתעטרים לו"ק, חג"ת נה"י. שכל אחד כולל עשר, הם שישים. וכשמגיע לגן עדן, אז כל אלו רוחות ונשמות שבגן עדן מתעטרים ברוח ההוא. הכרוז קורא ואומר, אשריכם ישראל עם קדוש, שרצון אדונכם מתעורר אליכם שהשליטה על שאר אומות העולם היא דרך שליחים, מלאכים אחרים ועל ישראל הקב"ה משגיח ישירות

קפו) סוד הסודות הוא ליודעי החכמה. אשריהם כשרוח הזה מתעורר. רוח הזה הוא התפשטות של נקודה הזו, מלכות, ויוצא ממנה ומתפשט בעולם. ורוח ההוא, סוד השבת השורה למטה. וע"כ כתוב בו שמירה, ושמרו בני ישראל את השבת. כתוב: את השבת, לרבות רוח ההוא השורה על הכול. וצריכים לשמור אותו, משום שנמצא עם האדם. וע"כ כתוב: כל שומר שבת מֵחַללוֹ.

קפז) יש סוד אחר, רוח הזה, נהנה ביום הזה מההנאות של ישראל, ומתענוגיהם. ומשום זה צריכים לתת לו עונג במאכל ובמשתה ג"פ בג' סעודות של ג' מדרגות האמונה. ורוח הזה מקבל שמחה ותענוג באלו הסעודות של ישראל. רק עם ישראל יכול להתענג באמת על השבת, לכן חשוב ויש לקיים שלוש ארוחות בשבת

קפח) רוח הזה נהנה כל ששת הימים מרוח עליון של העתיק. וביום השבת, כיוון שירד ורחץ בגן עדן בלילה, הוא מתענג מתענוג הגוף בסעודת האמונה, ומתעטר רוח הזה מלמעלה ומלמטה, ומקומו בכל הצדדים, בחכמה ובחסדים, בעטרה של מעלה, חסדים, ובעטרה של מטה, חכמה.

 

 

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל סא-סג
1. מהו שבת ומדוע היא נקראת ככה?
2. מהם ב' המצבים בהם מקבלת המלכות חכמה ומדוע רק במצב ה- ב' נקראת שבת?
3. מה ההבדל ומה הדימיון בכך שגם בינה – שבת הגדול, נקראת שבת כמו המלכות?
4. מהי הנשמה היתרה שמקבלים בני ישראל בשבת? וכיצד צריך להתנהג עמה?
5. מדוע מצווה גדולה וחשובה להתענג ב- ג' סעודות שבת?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

וַיַּקְהֵל  סא- סג

מַהוּ שַׁבָּת

רק עם ישראל יכול להתענג באמת על השבת.

השבת היא המלכות, הנקודה הנפשית לרצון לקבל חוכמה/עונג היכולה לעלות ולהתגלות. ישנה עליה בה אמנם מקבלים חוכמה אך ללא תענוג, אלא לצורך בנייה והשלמת כלים, ואין זה נק' שבת מפני שזה גילוי ההשתוקקות ללא חסדים. במצב ב כשהיא עולה  אמנם מוקטנת, אך כאן כבר מקבלת חוכמה של קו אמצעי הנק' ל"ב נתיבות החוכמה, דהיינו ישנה קבלה, אך היא כוללת השפעה ולא רק ניסיון למשיכת האור לפרטיות.

נָשְׁמָה יִתְרָה

מתנה גדולה נתן הקב"ה לעם ישראל, השבת בה ניתן לטעום מהאור העצום של גמר תיקון. וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשַּׁבָּת, המילה את באה לרבות, להוסיף ולהיפתח לרוח, הרוח המתווסף על נשמת ישראל בשבת, שדומה לעיבור נשמת צדיק באדם ראוי, דהיינו תוספת לנשמה. כאן זוכה הוא להארה גבוהה יותר, דהיינו יכולת מוגברת להתחברות לבורא ולקבלת העונג, יש לו יותר כלים להשפעה להביא לידי ביטוי את כישרונו. על האדם להתמזג ולהסכים למהלך הקוסמי ולפעול לפי החוקים העליונים, וככול שיעשה זאת ייטב לו, שהרי ממילא לא יוכל ללכת נגד החוקים העליונים, כמו למשל הזמן המסוגל של השבת, שעליו לענג עצמו בשלוש סעודות.

ואז מתווסף רוח הנשמה בישראל על כל אחד ואחד, ובנשמה יתרה ההוא שוכחים כל עצב וחֵמה, ולא נמצא למעלה ולמטה אלא רק שמחה. אנשים לא מרגישים נשמה יתרה זו מפני שאינם מחוברים מספיק.

הכרוז קורא ואומר, אשריכם ישראל עם קדוש, שרצון אדונכם מתעורר אליכם שהשליטה על שאר אומות העולם היא דרך שליחים, מלאכים אחרים ועל ישראל הקב"ה משגיח ישירות.

 

 

אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

וַיַּקְהֵל  נה- נז

מדוּרַת אֵשׁ שֶׁבָּעֶרֶב שַׁבָּת

הקליפות מנסות למנוע את הכניסה הנפשית לשבת

הקליפה הנק' רוח סערה פעולת בעיקר בליל שבת. הכוכב של התאווה הגדולה, אשר כל הכוחות המתחברים אליו נק' חבר מרעים, נעשה למדורת אש, דין קשה. וכשמופיעים דינים אלו מסתלקים כל האורות ומבחינה נפשית מופיע הכעס. רוח הסערה היא בחינת פסולת הזהב, מצד הגבורה. ענן גדול היא קליפה המביאה ליאוש, להבדיל מענן שמייצר אמונה, קליפה זו יוצרת ריקנות.

 

קסג) ונקרא סערה, משום שסוער הכול למעלה ולמטה, ואין מי שיעמוד לפניו. באה מן הצפון, כי כמ"ש: מצפון תיפתח הרעה. הוא עצמו דינים קשים של המסך דמלכות דמדה"ד, אבל בא מן הצפון, למשוך חכמה מקו שמאל, כדרך כל הקליפות. כי כמה בחינות אחרות חוץ מצפון, נאחזים ברוח סערה ההוא. וע"כ, יוצא מן הצפון, שקיבל גם דינים דצפון.

קסד) הקליפה השנייה שביחזקאל, נקראת ענן גדול, משום שהוא פסולת הזהב. ונאחזת בצד צפון, בקו שמאל, אשר למרות שהיא נקודה האמצעית אינה מתוקנת מפני שהעומדת במקומות החרבים. ומשום שידע לפתות את חוה, הוא שולט בנקודה האמצעית של היישוב, חוץ מארץ ישראל. בזמן שישראל שרו בתוכה, לא שלטה עליה. ואח"כ כשחטאו ישראל, שלטה גם על ארץ הקדושה. כמ"ש: השיב אחור ימינוֹ מפני אויב.

הקליפה, הנקראת ענן, היא פסולת הזהב, מקו שמאל ממש. כשהארת החכמה מקו שמאל, המכונה זהב, מאיר מלמטה למעלה, אז הוא זהב טוב. וכשהארת החכמה נמשכת מלמעלה למטה, אז הוא נעשה פסולת הזהב. הרי שענן גדול, פסולת הזהב, היא מעצם קו השמאל ממש.

אבל רוח סערה היא מבחינת דינים דנוקבא, ממסך דמלכות, אלא שבא מן הצפון. והיא נקראת נקודת החורבן. ומשום שפיתה את חוה להמשיך מלמעלה למטה, שזה היה חטא עצה"ד. משום זה הוא שולט בנקודה האמצעית של היישוב, נאחז במלכות, נקודת היישוב. וכן על ארץ ישראל אחר החורבן. כי היא שולטת בכל מקומות החורבן.

קסה) ענן גדול. ענן של חושך, שהחשיך כל העולם. כמ"ש: וענן ה' עליהם יומם. וכתוב: ועננךָ עומד עליהם, זהו ענן המאיר ומזהיר, וכל האורות נראים בתוך ענן ההוא. אבל ענן זה דקליפות, הוא ענן חושך, שאינו מאיר כלום, אבל מונע כל האורות, שאינם יכולים להיראות מפניו. ענן שיוצר כיסוי וכך מאיר חסדים מכוסים, הוא אור האמונה. אך כאשר בא מצד הקליפה הוא מסתיר את האור

קסו) ענן גדול. אם הוא חושך, למה נקרא גדול, והרי קטן הוא? אלא הוא גדול, משום ששולט, כלומר, שהוא גדול בשליטה, להיותו נמשך מהחכמה שבקו שמאל. ועוד, נקרא גדול, משום שהחושך שבו הוא גדול, כיוון שמכסה כל האורות ואינם נראים לפניו. והוא גדול, מכל הדברים הנעשים בעולם.  חושך של צל, המאפשר הארה הוא טוב ומביא לאמונה, אך חושך רע מונע הארה.

קסז) ואש מתלקחת. האש של דין קשה אינה עוזבת אותו לעולם. הקליפה עצמה אינה אש, שאינה דין קשה, אלא שהאש עלתה מלמטה מרוח סערה, והתלקחה בה ואינה עוזבת אותה לעולם.

ונוגה אור לו סביב. אע"פ שכל זה נמצא בקליפה דאש מתלקחת, מ"מ נוגה לו סביב. אע"פ שצד הזה טומאה, נוגה לו סביב, שיש נוגה והארת הקדושה מסביב, וע"כ אין האדם צריך לדחות אותו לחוץ, משום שנוגה לו סביב, שיש לו צד קדושה של האמונה, ואין צריך לנהוג בו ביזיון, וע"כ צריך לתת לו חלק בצד הקדושה של האמונה.

כי ג' קליפות נגד הדינים שבמלכות, ז"א, ובינה:

א. רוח סערה, נגד הדין קשה שבמלכות,

ב. ענן גדול, נגד הדין קשה שבגבורה דז"א,

ג. אש מתלקחת, נגד הדינים שבבינה שהמלכות עלתה בה.

ועל הקליפה השלישית הזו כתוב: ונוגה לו סביב. שהיא קרובה לקדושה, כי היא נמשכת מהמוקש ששמים על פני התנין, כדי שלא יקטרג בזנב שלו. ונמצא שהוא משמש לקדושה כמ"ש: ונוגה לו סביב. וע"כ אין צריך לנהוג בקליפה זו ביזיון, אלא לתת לו חלק בקדושה, שמניחים אותה להיאחז בבינה, אע"פ שבבינה עצמה אין דינים כלל. אלא שהוא מחמת המלכות שעלתה שמה. כי זה בחינת מוקש לקליפות כלומר כשהקליפות יבואו לבינה יתקלו במוקש. לכאורה יחשבו שהכל בסדר, אך אז אפשר יהיה לפדות מהן את ניצוץ הקדושה שהקליפות מחזיקות.

קסח) אמר רב המנונא סבא, וכי נוגה לו סביב, כתוב בדרך תמיהה. ע"כ צריך לנהוג ביזיון באש מתלקחת. כי נוגה בפנים, ואינו עומד מחוץ ומסביב לאש מתלקחת. ומשום שנוגה בפנים, כתוב: ומתוכה כעין החשמל מתוך האש. מתוכה של נוגה ההוא. כעין החשמל, אותיות חש מל, חיוֹת אש ממללות.

ע"כ צריכים לנהוג ביזיון בקליפה אש מתלקחת, אע"פ שמשמשות לקדושה, כי הקדושה אינה מחוץ לקליפה, כלומר, שאין הקדושה מתגלה, אלא אחר שהתבטלה הקליפה ונדחית, שזה נחשב שהקדושה היא בפנימיות הקליפה, והקליפה שומרת וסובבת אותה בחוץ. ע"כ צריכים להנהיג בה ביזיון ולדחות אותה, כדי שתתגלה הקדושה.

ונאמר, מתוכה של נוגה ההוא, שהחשמל אינו מתוך אש המתלקחת. ונאמר, שחיות אש ממללות, שנמשך הארתם מזיווג קול ודיבור, שהם זו"ן.

קסט) כשהעורלה שורה על ברית הקדוש, לטמא את המקדש, כלומר העטרה, המלכות, אז המקדש מתעכב מלגלות אות ברית, אורות חסדים המגולים בהארת חכמה, מתוך העורלה. וכשנוגה נכנס בפנים, ומפריד בין העורלה ובין המקדש, אז נקרא חשמל, שפירושו חש ומתגלה. כתוב גם מל בחשמל, הרומז על אות הברית, שמתעכב מלגלות אורותיו מחמת העורלה. ועתה, כיוון שכבר מל התגלה, יהיה פירושו, חש לגלות משום שכבר מל העורלה. העורלה כוללת ג' קליפות: רוּחַ סְעָרָה, עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת. וכשהיא קרובה ליסוד, ורוצה לינוק משם, אז כל האורות נסתמים. ונוגה, הארת חכמה, כשנכנס לפנים אל היסוד מבטל ומפריד כל הקליפות. והן בורחות, כמו שהחושך בורח מפני האור. ואז מתגלים החסדים המגולים מהיסוד, קו האמצעי. ונקרא האור חשמל, מחמת שחש להתגלות, בשעה שמל את העורלה. החשמל הוא סוג של תיקון אך רק בקדושה, אחרת יחזק הקליפות ולכן הוא מעין קו אמצעי.

קע) האור של הקליפות היו נראים ואינם נראים, שעוד הייתה בהם נר דקיק, שהייתה נראית פעם. וכאשר התגלה החשמל, עבר האור שלהם לגמרי.

 

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל נה-נז
1. כנגד מה היא קליפת ענן גדול? במה שונה מרוח סערה הקודמת לה? למה זה שמה ולמה גדול?
2. מהי קליפת אש מתלקחת? האם צריך לבזותה או לכבדה? הבא את דעותיהם של רבי יוסי ורב המנונא סבא.
3. כנגד אילו דינים וכנגד איזה ספירות הם ג' הקליפות: רוח סערה, ענן גדול ואש מתלקחת ומדוע?
4. מדוע כאשר הנגה נכנס לפנים ומפריד בין הערלה ובין המקדש אז נקרא חשמל? הבא ב' טעמים.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

וַיַּקְהֵל  נה- נז

מדוּרַת אֵשׁ שֶׁבָּעֶרֶב שַׁבָּת

הקליפות מנסות למנוע את הכניסה הנפשית לשבת

הקליפה הנק' רוח סערה פעולת בעיקר בליל שבת. הכוכב של התאווה הגדולה, אשר כל הכוחות המתחברים אליו נק' חבר מרעים, נעשה למדורת אש, דין קשה. וכשמופיעים דינים אלו מסתלקים כל האורות ומבחינה נפשית מופיע הכעס. רוח הסערה היא בחינת פסולת הזהב, מצד הגבורה. ענן גדול היא קליפה המביאה לייאוש, להבדיל מענן שמייצר אמונה, קליפה זו יוצרת ריקנות.

ועל הקליפה השלישית כתוב: ונוגה לו סביב. שהיא קרובה לקדושה, וכשמתקרבת לבינה לינוק מהקדושה, מחכה לה שם מוקש, כלומר כשהקליפות יבואו לבינה יתקלו במוקש, שלכאורה תחשוב הקליפה שהכל בסדר, אך אז אפשר יהיה לפדות ממנה את ניצוץ הקדושה בו היא מחזיקה.

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

וַיַּקְהֵל  נב- נד

עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה

המצוות הן האמצעי להגיע לאהבת השם.

עד כה לימד על שש מאות מצוות הצריכות מעשה וכוונת הלב, כנגד שש המצוות המובאות כאן, ולכאורה חסרות י"ג מצוות להשלמת תרי"ג מצוות. אלא שמצוות אלו הן כנגד ששת ימי היגיעה, אותם יש לקשר לתכלית, שצריך לחפש את האהבה שהיא גימ' י"ג. כמו כן י"ג מידות הרחמים כוללות הכול, הם הצינור דרכו מתקשרים לקב"ה. וזה בדיוק המאמץ של הס"א להפריד את הפרטים, ששת ימי המעשה, מהכלל היא השבת. הס"א מציאה תחליף מזויף לשבת, להשתמש בכוח התאווה והפרטיות להנאה עצמית, שאלו דינים קשים ששורפים הכל. הסיסמא שלהם: "אם אתה תרצה מאד, תקבל, והעיקר שאתה נהנה מזה", דהיינו בלי קשר לתכלית שהיא ביטול הגאווה והפניית ההשתוקקות לקשר עם השם יתברך. בדיוק בנקודת המפגש עם ההשתוקקות העצמית, יש להתגבר על הנחש הנפשי ולוותר על האור. עיקר הסכנה לפני כניסת השבת.

 

קנו) אשרי חלקו מי שיָשׂים ליבו ורצונו לזה, ולהשלים אותם בכל יום. ובאלו תלויים דברים אחרים רבים. אבל כשמגיע האדם למקומות אלו, צריך לכוון ליבו ורצונו להשלים מצווה התלויה במילה. ואז מכריזים עליו ואומרים, ויאמר לי, עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאר. בא רבי אבא ונשקו.

קנז) פתח רבי יצחק: ויקהל משה את כל עדת בני ישראל. הקהיל אותם, כדי למסור להם שבת כמקודם. כי מקודם שעשו ישראל את העגל, מסר להם את השבת. וזו היא שלא שמרו הערב רב. כיוון ששמעו, ביני ובין בני ישראל והיו מחוץ לענן, אמרו, ואנו, נמנע ממנו דבר הזה. מיד כתוב: ויקהל העם על אהרון, לעשות העגל, ונמשכו אחריהם רבים. ואחר שמֵתו אלו מעובדי העגל, הקהיל משה את בני ישראל בלבד, ונתן להם השבת כמקודם. כמ"ש: ששת ימים תעשה מלאכה. גם השבת היא סוג של הקהל, להביא הקהל לדבר אחד.

 

מדוּרַת אֵשׁ שֶׁבָּעֶרֶב שַׁבָּת [מדורא דאשא שבערב שבת]

קנח) לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת. סוד זה נמסר לחכמים העליונים, כי שבת סוד עליון הוא כלומר אין מדובר רק על שמירת שבת בחיצוניות.

קנט) בשעה שהגיע יום השישי לעת ערב, אז כוכב אחד מצד צפון מאיר, ועימו שבעים כוכבים אחרים, וכוכב ההוא מכה באלו שבעים כוכבים האחרים, ונכללו כולם בכוכב ההוא, ונעשו בו כל השבעים אחד. וכוכב ההוא מתפשט ונעשה מדורה אחת לוהטת מכל הצדדים. אז מתפשט מדורה ההיא סביב אלף הרים, ועומדת עליהם, כמו חוט אחד המקיף אותם.

ששת ימים חג"ת נה"י, יום השישי יסוד. לעת ערב, בסיום היסוד, כשהעורלה, ג' קליפות, מתגברת בשליטה שלה להפריד הזיווג במלכות, שהיא השבת ביום השישי ישנה אפשרות, או שמסירים את העורלה ועושה ברית לחבר את יסוד, ששת הימים עם השבת, שאז יהיה ייחוד בין היסוד למלכות או אם יש את ג הקליפות הטמאות, אז השבת לכאורה כמו עוד יום אחד, ולא שקבלה את כל ששת הימים. וכוכב, הוא קליפת רוח סערה, שיש בו דינים קשים ממסך דמלכות של מדה"ד, מתגבר להאיר מצד צפון, מקו שמאל, להמשיך משם החכמה מלמעלה למטה דבר שאסור לעשות, כדרך כל הקליפות, ועימו שבעים כוכבים אחרים, שבעים שרים הנמשכים מהארת השמאל. ואין בהם מידת דין הקשה של רוח סערה, אלא כוכב ההוא מכה באלו שבעים כוכבים האחרים, כלומר, שהזדווג עימהם. ונכללו כולם בכוכב ההוא, שמידת דין הקשה שבכוכב מתפשט בכולם שזה חבר מרעים, המשתתפים לטובתם האישית. ונעשו בו כל השבעים אחד. וכוכב ההוא מתפשט ונעשה מדורה אחת לוהטת מכל הצדדים, שבחיבור עם שבעים כוכבים נעשה למדורת אש, דין קשה, הלוהט ושורף לכל הצדדים. כי דינים אלו קשים וחזקים מאוד, ואין מי שיעמוד בפניהם, ואין לו תיקון אלא גניזה. נה"י מכונים הרים. וכשממשיכים חכמה הם אלף הרים, כי אלף כינוי לחכמה. ושנאמר, אז מתפשט מדורה ההיא סביב אלף הרים. כלומר, שהמדורה מתפשט מסביב לנה"י, כדי לינוק מהם מתאר כאן את מה שקורה בגרמי השמים כהתגברות הס"א בבחינת ג הקליפות הטמאות, כאשר כאן רוח הסערה כוללת אותם כדי למנוע את זיווג היסוד עם המלכות שהיא השבת, דהיינו השכינה הקדושה.

קס) ומדורת אש מושך אצלו גוונים אחרים, מנה"י, שהם בפנימיות מהגוון שלו, גוון ראשון ירוק, הארת קו אמצעי. כיוון שכבר עומד הגוון הזה, עולה מדורת האש ומדלג למעלה על הגוון הירוק הזה ונכנס לפנים ממנו, ומשליך את הגוון הירוק לחוץ. ועומד הגוון הירוק לחוץ, ומדורת האש של הכוכב, הכלול משבעים כוכבים, עומד בפנים. כלומר, שביטל הארת קו אמצעי, ודחה אותה, ושלט במקומה, מטעם שבכל מקום שמתדבקים הדינים דמידת דין הקשה, תכף מסתלקים משם האורות.

קסא) אח"כ המשיך אחריו גוון שני, לבן, הארה מקו ימין, והאיר בפנימיות. כיוון שכבר עמד הגוון ההוא, עלה מדורת האש הזו של הכוכב, והשליך את גוון הלבן לחוץ, והוא נכנס בפנימיות. וכן כל שאר הגוונים, השליך אותם לחוץ, והוא נכנס בפנים וקרב אל הנקודה הנסתרת המלכות הקדושה, עטרת יסוד, לקבל אור. כי אם היה קרב, היה האור מסתלק מהיסוד, והוא היה מקבל אותו. אמנם נעשה תיקון שלא יוכל להתקרב. למעשה מזהיר כאן שהס"א מנסה להשתלט על הקדושה, בעיקר בערב שבת, לבוא ולינוק את אור הקדושה

קסב) ואֵרֶא, והנה רוח סערה באה מן הצפון, ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב, ומתוכה כעין החשמל מתוך האש. יחזקאל ראה מראה ההוא, בתיקון שאינו עומד, אלא בשעה שכוכב ההוא רוח סערה שולט. כי אינו שולט תמיד, כי נגנז. התבאר, שרוח סערה בא לכבוש כל העולם לפני נבוכדנצר. אבל רוח סערה הוא כוכב שבלע שבעים כוכבים אחרים. וזהו רוח סערה שראה אליהו, שכתוב עליו, מפרק הרים ומשבר סלעים, כי אין כוח שיעמוד לפניו. וזהו העומד תמיד לפני כל הקליפות מבחוץ, כדי לשמור אותם שמבפנים ממנו, כקליפה השומרת המוח. שאע"פ שנגנז, נמצא כוחו תמיד מחוץ כל הדינים, כדי לשמור אותם, מטעם היותו שורש כל הדינים. ואם היה מתבטל, היו מתבטלים עימו כל הדינים.

 

 

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל נב-נד
1. אמר לנו ששש מצוות העומדות בתפילה עולות נכנג 600 מצוות התורה, והרי יש תרי"ג מצוות בתורה. היכן עוד י"ג?
2. מדוע הקהיל משה את העם מיד אחרי חטא העגל וכיצד זה קשור לשבת והערב רב?
3. תאר עפ"י חכמת הקבלה ופנימיות התורה את המראה שכוכב אחד נמצא בצפון מכה ב-ע' כוכבים שבאים עמו וכולם נכללים בו והוא מתפשט ונעשה מדורה אחת לוהטת מכל הצדדים ומתפשטת מדורה ההיא סביב אלף הרים ועומדת עליהם כמו חוט אחד המקיף אותם.
4. כיצד קשורה רוח סערה זו לנבוכדנצר וכיצד לרוח סערה שראה אליהו? מה תפקידה כלפי הקליפות נגד הקדושה?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  נב- נד

עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה

המצוות הן האמצעי להגיע לאהבת השם.

עד כה לימד על שש מאות מצוות הצריכות מעשה וכוונת הלב, כנגד שש המצוות המובאות כאן, ולכאורה חסרות י"ג מצוות להשלמת תרי"ג מצוות. אלא שמצוות אלו הן כנגד ששת ימי היגיעה, אותם יש לקשר לתכלית, שצריך לחפש את האהבה שהיא גימ' י"ג. כמו כן י"ג מידות הרחמים כוללות הכול, הם הצינור דרכו מתקשרים לקב"ה. וכאן בדיוק המאמץ של הס"א להפריד את הפרטים, ששת ימי המעשה, מהכלל היא השבת. הס"א מציעה תחליף מזויף לשבת, להשתמש בכוח התאווה והפרטיות להנאה עצמית, שאלו דינים קשים ששורפים הכל. הסיסמא שלהם: "אם אתה תרצה מאד, תקבל, והעיקר שאתה נהנה מזה", דהיינו בלי קשר לתכלית שהיא ביטול הגאווה והפניית ההשתוקקות לקשר עם השם יתברך. בדיוק בנקודת המפגש עם ההשתוקקות העצמית, יש להתגבר על הנחש הנפשי ולוותר על האור. עיקר הסכנה לפני כניסת השבת.

בליל שבת ישנה אפשרות, או שמסירים את העורלה ועושים ברית לחבר את יסוד, את ששת הימים עם השבת, שאז יהיה ייחוד בין היסוד למלכות או אם יש את ג הקליפות הטמאות, אז השבת לכאורה כמו עוד סתם יום אחד.
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

וַיַּקְהֵל  מט- נא

עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה

לאחר שלימד שיש להתפלל בלחש, בלב, בקול אחד ברור, עתה עליו לשבור את ההשתוקקות הפרטית ולבוא לקו אמצעי כדי לייחד את הקב"ה והשכינה.

הרקיע השלישי אליו עולה התפילה, נצח הוד, כאן צריך שתחוויה של קו שמאל לקו אמצעי. כשרצה הקב"ה להמשיך התורה לארץ, היו מלאכים שהם כוחות נפש באדם שקטרגו, מאחר והם כוחות של קו שמאל ולא רצו שהתורה שהיא קו אמצע תשלוט, אלא הכוחות שלהם, כוחות ההשתוקקות לקבל. הקב"ה נזף העלים אותם בתוך סלע, דהיינו כוח הנק' מנעולא, כוח הכפייה העצמית שיש באדם. כוח ההשתוקקות נצרך כדי שיוכל האדם לבקש, ומעורר כוחות אלו בעת התפילה, אך מעורר כוחות מוחלשים של ההשתוקקות, ברמה המותרת כאשר מכפיפים את הרצון לקבל לימין, להשפעה ובכך באים לקו אמצעי.

ישנם שישה מצוות שהם כנגד שש מאות מצוות

קמד) וכשתפילה עולה, אותו הממונה, אחר שהשתחווה אל התפילה, היכה עם שרביט בסלע החזק המאיר, העומד באמצע הרקיע, ויוצאים מתוך הסלע שע"ה (375) חילות, שהיו גנוזים שם מיום שירדה התורה לארץ, משום שהתעקשו למאן ולעכב שלא תרד התורה לארץ, וגער בהם הקב"ה, ונכנסו תוך הסלע ההוא. ואינם יוצאים משם, חוץ מאותו הזמן שהתפילה עולה למעלה. אז פותחים ואומרים, ה' אדונינו מה אדיר שִׂמך בכל הארץ. זוהי התפילה, שנקראת אדיר, משום שהיא עולה על כל אלו הרקיעים. אז, הם משתחווים לה.

אלו המלאכים שקטרגו על התורה, קו אמצעי, שלא תימשך לארץ, למלכות, ולעולמות בי"ע, היו נמשכים מקו השמאל. ורצו שבמלכות ובבי"ע תהיה השליטה לשמאל, ולא לקו אמצעי, תורה, שממעט ג"ר מהארת השמאל. וע"כ נאמר, משום שהתעקשו למאן ולעכב שלא תרד התורה לארץ, למלכות, הכוללת בי"ע. אבל הקב"ה, קו אמצעי, גער בהם והכריח אותם לקבל את הארת קו האמצעי, ולהיעלם. ואז נעלמו בתוך הסלע החזק המאיר, העומד באמצע הרקיע, בכוח הדין שבקו האמצעי המנעולא, כך שאסור להם לבוא לידי ביטוי. בלי השתוקקות האדם אין התפילה עולה, מצד שני אסור שההשתוקקות העצמית תשלוט.

ואינם יוצאים משם, חוץ מאותו הזמן שהתפילה עולה למעלה. כי אין התפילה עולה אלא בהתעוררות קו השמאל, בינה ותו"מ, שנפלו לתחתון וחזרו למעלה מרקיע, ונעשו קו שמאל, שהם לוקחים עימהם גם התפילה, שהייתה דבוקה בהם בעת נפילתם התפילה היא גלגלתא ועיניים דתחתון שהיה דבוק ומאוחה בסוד אחים בכורים לאח"פ של העליון. וע"כ מקבל הממונה אז את השרביט, שהוא הארת השמאל. הרי שבעֵת עליית התפילה, יוצא הארת השמאל לשליטתו.

וכשהיכה עם שרביט בסלע החזק המאיר, העומד באמצע הרקיע, ויוצאים מתוך הסלע שע"ה חילות, שאז מתעוררים ומקבלים הארת השמאל מהשרביט. אז פותחים ואומרים, ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ. שהתפילה העולה על הרקיעים, היא אדירה, משום שכוללת בתוכה המסך דחיריק דקו אמצעי, הממעט בכוח את קו השמאל מג"ר. וע"כ, אז הם משתחווים לה, שמרכינים ראשם, שאינם ממשיכים מג"ר דהארת החכמה, אלא מו"ק בלבד שהם מסכימים לוותר על הג"ר ונקראים שע"ה חילות שאם היו ג"ר היו 400, כמ"ש: ואל קין ואל מנחתו לא שעה, כי מנחתו הייתה מבחינת שע"ה חילות הללו, שגער בהם הקב"ה ונעלמו בסלע, ונפלו פניהם. וע"כ גם קין נפלו פניו שלא הרכין ראשו ורצה את בחינת הג"ר.

קמה) מכאן והלאה מתעטרת התפילה בעטרות עליונות ועולה לרקיע הרביעי, ת"ת. ואז יוצא השמש, ת"ת, במדרגותיו, ושמשיאל, ממונה העליון, יוצא. ושס"ה (365) מחנות עולים עימו לתוך הרקיע ההוא, ונקראים, ימות החמה. משום שהם מדרגות נמשכות מהחמה, ת"ת. וכולם מעטרים את התפילה בעטרות בשמיים של גן העדן.

קמו) ושם מתעכבת התפילה, כדי להתדבק באוויר דגבורה, במדרגות אשר שם. כי ברקיעים הקודמים, נה"י, לא הייתה צריכה להתעכב כל כך, מפני שהם נכללים בת"ת. עד שכל המחנות עולים עימה לרקיע החמישי, גבורה. ושם ממונה אחד, גדריאל, בעל מלחמות של שאר העמים. כי הגבורה, קו שמאל, שהעמים נאחזים בו. וכשהתפילה עולה, כשנושאת בתוכה המסך דקו אמצעי, הממעט את קו השמאל מג"ר, אז מזדעזע הוא וכל המחנות שלו, ונשבר כוחם, ויוצאים ומשתחווים, שמרכינים ראשם, ג"ר שלהם, ומעטרים לתפילה ההיא.

קמז) ועולים עימה עד שמגיעים לרקיע השישי, החסד. אז יוצאים כמה צבאות וכמה מחנות, ומקבלים את התפילה ההיא, עד שמגיעים לשבעים שערים, חג"ת נהי"מ, שכל אחת כלולה מעשר. כי החסד כולל כל ז"ת. ששם עומד ממונה העליון ענפיאל, ומעטר התפילה בשבעים עטרות.

קמח) וכיוון שהתפילה מתעטרת בכל אלו העטרות, אז מתחברים כל החיילים של כל הרקיעים, שליוו את התפילה מרקיע לרקיע עד כאן, ומעלים את התפילה לרקיע השביעי, בינה, הכוללת ג"ר. ונכנסת התפילה שם. וסנדלפון, השר המכובד העליון, שכל מפתחות אדוניו בידו, מכניס את התפילה לז' היכלות דיצירה עד כה היו ההיכלות מבריאה, עתה נכנסים להיכלות דיצירה.

קמט) ז' היכלות אלו הם היכלות של המלך, כלומר, ז' היכלות דמלכות דאצילות, ששם מזדווג המלך, ז"א. ותפילה ההיא, כשמתעטרת בכל אלו העטרות, כשעולה שם, מחברת ז"א ומלכות ביחד, להתעטר למעלה, להיות הכול אחד כראוי. והשם של הקב"ה, המלכות, יתעטר מכל הצדדים למעלה ולמטה, להיות אחד עם ז"א. ואז כתוב: ברכות לראש צדיק. שהיסוד, שנקרא צדיק, משפיע ברכות במלכות

קנ) אשרי חלקו של אדם, שיודע לסדר תפילתו כראוי. בתפילה זו שמתעטר בה הקב"ה, הוא מחכה, עד שיגמרו כל תפילות ישראל לעלות, ונכללות בתפילה השלמה. ואז הכול הוא בשלמות כראוי למעלה ולמטה.

קנא) יש מצוות התורה התלויות בדיבור, כמו שיש אחרות התלויות במעשה. והן שש מצוות, ונוהגות גם כאן בתפילה:

א.לְיִרְאָה את השם הנכבד והנורא, אשר על האדם לבטל עצמו מול השם

ב. לְאַהֲבָה אותו, באופן שלם ע"י יראה ואהבה בברכות של ק"ש

ג. לברך אותו, יוצר המאורות

ד. לייחד אותו, בק"ש

ה. שיברך הכוהן את העם, כדי לאחד את כולם

ו. למסור נשמתו לו דהיינו להסכים למסירות נפש, בזמן נפילת אפים.

ואלו שש מצוות, הנוהגות בתפילה, הן תלויות בדיבור. חוץ מאלו המצוות התלויות במעשה, כמו ציצית ותפילין.

קנב) והזוהר מפרש שש מצוות: א. ליראה את השם הנכבד והנורא. מצווה זו נוהגת באלו התשבחות שאמר דוד המלך, ובקורבנות שבתורה, ששם צריך האדם לירוא מפני אדונו. משום ששירים ההם עומדים במקום שנקרא יראה, המלכות. וכל אלו הללויה שכתוב: הם יראת הקב"ה, המלכות. וצריך האדם לשים רצונו בשירים אלו, ביראה הלל היא מלכות, ויש כאן לראות את גדולת השם, לירא אותו בגין דהיו רב ושליט. הקורבנות להראות שכל צד הדומם צומח חי שבאדם בטל לצד האדם שבאדם.

קנג) ב. לברך אותו. כיוון שהגיע האדם לברכת ישתבח, ישים רצונו לברך אל הקב"ה, כמו ברכת יוצר אור, יוצר המאורות.

ג. לאהבה אותו. כשמגיע לברכת אהבת עולם, ואל הכתוב: ואהבת את ה' אלקיך, שזה אהבת הקב"ה.

ד. לייחד אותו. כמ"ש: שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. שכאן נמצא הייחוד של הקב"ה, לייחד שמו ברצון הלב כראוי. ומשם והלאה זיכרון של יציאת מצרים, שהיא מצווה להזכיר יציאת מצרים, כמ"ש: וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים.

קנד) ה. שיברך הכוהן את העם. הוא כדי לכלול ישראל יחד, בשעה שלוקחים ברכות שלמעלה, כי באותה שעה מקבלת כנ"י, המלכות, ברכות.

ו. למסור נשמתו לו. שעת רצון למסור לו נפשו, ולתת לו הנשמה ברצון הלב, כשנופלים על פניהם, ואומרים, אליך ה' נפשי אשׂא, שיכוון אליו ליבו ורצונו, למסור לו הנפש ברצון שלם.

ואלו הן שש מצוות העומדות בתפילה, העולות כנגד 600 מצוות התורה.

קנה) הרי י"ג (13) מצוות אחרות יש בתורה, כי יש תרי"ג (613) מצוות, ולמה נאמר ששש מצוות הן כנגד 600? י"ג מצוות אלו עומדים להמשיך י"ג מידות הרחמים, שהכול כלולים בהם. שי"ג מידות הרחמים שאנו אומרים, הן כנגדם. ושש מצוות אלו, שהתפילה מתעטרת בהם, הם כנגד חג"ת נה"י, שהתפילה, המלכות, מקבלת מז"א.

 

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהלמט-נא
1. מדוע הממונה ברקיע השלישי צריך להשתחוות אל התפילה?
2. מדוע התעקשו אותם מלאכים, אותם חיילות אותם שע"ה חיילות למאן ולעכב שלא תרד תורה לארץ?
3. מתי יוצאים חיילות אלו וכיצד ומה הם אומרים?
4. מיהו הרקיע הרביעי? כיצד נקרא הממונה שם?
5. מדוע מתעכבת התפילה ולמה היא ממתינה ברקיע הרביעי שלא קרה ברקיעים הקודמים?
6. מיהו הרקיע החמישי? מי הממונה שם ועל מה בעיקר הוא ממונה בנפש האדם?
7. מדוע בהיכל החמישי יש זעזוע ושבירת כוחם עד שצריכים להרכין ראשם ולעטר תפילה?
8. מי הוא הרקיע השישי? מי הממונה שם ומה תפקיד רקיע זה?
9. מיהו הרקיע השביעי? מיהו הממונה שם ומה תפקידו?
10. עד לאן עולה התפילה ומה היא עושה כאשר היא מתעטרת בכל אלו העטרות כשעולה שם?
11. מהם שש המצוות התלויות בדיבור ומדוע אנחנו מונים אותם כשש מאות מצוות התורה?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

וַיַּקְהֵל  מט- נא

עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה

בלי השתוקקות אין התפילה עולה.

מצד שני אסור שההשתוקקות העצמית תשלוט. לאחר שלימד שיש להתפלל בלחש, בלב, בקול אחד ברור, עתה עליו לשבור את ההשתוקקות הפרטית ולבוא לקו אמצעי כדי לייחד את הקב"ה והשכינה.

הרקיע השלישי אליו עולה התפילה, נצח הוד, כאן מצריך השתחוויה של קו שמאל לקו אמצעי. כשרצה הקב"ה להמשיך התורה לארץ, היו בין מלאכים שהם כוחות נפש באדם שקטרגו, מאחר והם כוחות של קו שמאל ולא רצו שהתורה שהיא קו אמצע תשלוט, אלא הכוחות שלהם, כוחות ההשתוקקות לקבל. הקב"ה נזף והעלים אותם בתוך סלע, דהיינו כוח הנק' מנעולא, כוח הכפייה העצמית שיש באדם. כוח ההשתוקקות נצרך כדי שיוכל האדם לבקש, ולעורר כוחות אלו בעת התפילה, אך יש לעורר כוחות מוחלשים של ההשתוקקות, ברמה המותרת כאשר מכפיפים את הרצון לקבל לימין, להשפעה ובכך באים לקו אמצעי.

יש מצוות התורה התלויות בדיבור, כמו שיש אחרות התלויות במעשה. והן שש מצוות, ונוהגות גם כאן בתפילה:

א.לְיִרְאָה את השם הנכבד והנורא, אשר על האדם לבטל עצמו מול השם.

ב. לְאַהֲבָה אותו, באופן שלם ע"י יראה ואהבה בברכות של ק"ש

ג. לברך אותו, יוצר המאורות

ד. לייחד אותו, בק"ש

ה. שיברך הכוהן את העם, כדי לאחד את כולם

ו. למסור נשמתו לו דהיינו להסכים למסירות נפש, בזמן נפילת אפים.

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

וַיַּקְהֵל  מו- מח

עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה

אורך ממעלה למטה זו מדרגת חוכמה, קו אופקי נק' חסדים. מאחר ואין אפשרות לקבל חוכמה/שפע ללא חסדים, שאז זו מידת הדין, לכן פועלים שילוב של שניהם בקו אלכסוני, כפי שמצויר כסימן באות א. וכך כתוב במגילת רות: וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם, שילוב זכר ונקבה, נעמי מדרגת בינה המשפיעה, ורות, המלכות.

 

וכך בתפילה, מי שמשמיע את תפילתו בקול לאחר במקום להשם, מעורר את מידת הדין. צריך לקרא בעיניים ובעיקר באוזניים שהם בחינת הרחמים ועליהם לשלוט.

קלח) וכשהתפילה עולה אל רקיע יסוד, נפתחו י"ב שערים של רקיע, ובשער הי"ב עומד ממונה עָנָ-אל, ממונה על כמה צבאות ועל כמה מחנות. וכשהתפילה עולה, עומד ממונה הזה ומכריז על כל אלו הפתחים, ואומר, פיתחו שערים. וכל השערים נפתחים. והתפילה נכנסת בכל אלו השערים. כי בת"ת יש י"ב גבולי אלכסון. חו"ג תו"מ, שבכל אחד ג' קווים חג"ת, שהם י"ב. וכל מה שיש בת"ת יש גם ביסוד, והם נקראים ביסוד י"ב שערים אלו הם המסכים של צמצום ב ונק' אלכסון על שם שמלכות עולה לבינה הוא אלכסון של האות א המאפשר לתחתונים לעלות ולעליונים לרדת וכך מאפשר את המעברים מתחתון לעליון וההפך ולכן נק' גם שערים.

קלט) אז מתעורר ממונה אחד זקן בימים, העומד לצד דרום, עזרי-אל סָבָא. ולפעמים נקרא מַחֲני-אל, משום שהתמנה על שישים ריבוא (600,000) מחנות. וכולם בעלי כנפיים, בעלי מחנות המלאים עיניים. ואצלם עומדים אלו המחנות, שהם בעלי אוזניים. ונקראים אוזניים, משום שהם מקשיבים לכל אלו שמתפללים תפילתם בחשאי, ברצון הלב, שלא נשמע התפילה לאחֵר, תפילה זו עולה ומקשיבים לה כל אלו הנקראים בעלי אוזניים.

כי יש גילוי מיוחד ביסוד מחסד העליון, הנמשך מקו ימין שבבינה. וע"כ נקרא הממונה על חסד הזה בשם עזריאל סבא, כי חו"ב נקראים זקנים. והוא ממונה על שישים ריבוא מחנות. כי 600 נמשכים לו מחג"ת נה"י דבינה, שספירותיה מאות. ואלף הוא הארת חכמה, שכל אחת כלולה ממנה. וע"כ הם שישים ריבוא. ג"ר דתבונה נקראים אוזניים, שבהם מאירים חסדים ולא חכמה. ו"ק דתבונה ז"ת דבינה מכונים עיניים, היות שבהם מאירה החכמה. שהרי החוכמה שהאירה בצמצום א דרך ג"ר דבינה אינה מאירה, אלא שבג"ר ששם או"א עלאין מאירים חסדים מכוסים. וע"כ הוא מושך מבינה ב' בחינות אלו חוכמה וחסדים.

ונודע שבאוזניים ניתקנה מדרגה עקומה סוד האלכסון, מסך דצמצום ב, לשמוע טו"ר. ומדרגה עקומה פירושו אלכסון, שמלכות ובינה, ב' רוחות מערב וצפון, נכללו זה בזה ונעשו אלכסון. שהוא עירוב ומיתוק דמדה"ד במדה"ר. וע"כ שומעים טוב למי שזוכה מי שמידת הדין מכוסה ומידת הרחמים מגולה, דהיינו שמזכך עצמו להיות מקבל עליו עול מלכות שמים, שמקבלים תפילתו במדה"ר שבאלכסון שהיא בחינת בינה, מידת ההשפעה. ושומעים רע למי שלא זכה שלא זיכך, ומידת הדין שהיא המלכות שולטת בו, צד המיעוט, שמקבלים תפילתו במדה"ד ונק' תפילת יחיד, שמבקש רק על עצמו.

קמ) ואם תפילה נשמעת לאוזניו של אדם, אין מי שיקבל אותה למעלה לכאורה לא כפי ההלכה, אלא שישמיע לאזניו שלו ולא של חברו, ושוב אין מקבלים אותה אחרים, ממי ששמע אותה תחילה. משום זה צריכים להישמר, שלא יישמע התפילה לבני אדם, כי דיבור התפילה מתאחד בעולם העליון, בז"א, ודיבור העולם העליון אינו צריך להישמע.

קמא) מי שקורא בספר התורה, אחד קורא, והאחר שותק. ואם שניים קוראים בתורה, גורעים האמונה שלמעלה, משום שקול ודיבור אחד הכול אחד. אבל שני קולות ושני דיבורים הוא גירעון ופגם באמונה, המלכות. אלא שיהיה קול ודיבור אחד כמו שצריך, כדי שקול, ז"א, ודיבור, המלכות, יהיו אחד לכן צריך לומר קדיש יחד.

התפילה צריכה להיות בדיבור בלי קול, שלא יישמע לאוזן אדם:

א.כי המלכות, שממנה נמשכים בני האדם, מתוקנת מב' נקודות, ממלכות דמדה"ד, שאינה ראויה לקבל אור, וממלכות המתוקנת בבינה, מדה"ר, הראויה לקבל האור. וגם האדם מעורב מב' נקודות אלו. ואם זכה אז מדה"ד בהסתר ומדה"ר בגילוי, ראוי לקבל אור העליון. ואם לא זכה, התגלה בו מדה"ד, וכל האורות פורחים ממנו. וע"כ ניתקן אוזן העליון במדרגה עקומה, לקבל תפילת אדם צדיק, שזכה שמדה"ד שלו בהסתר, כדי שהאוזן המקשיב לא יעורר מדה"ד הגנוז בדיבורי התפילה. ולפיכך, אם אדם אחר שומע התפילה מטרם שתעלה למעלה, הרי אדם ההוא מעורר מדה"ד הגנוז בדיבור התפילה. ואז כבר אינה יכולה להישמע למעלה, כי אינה ראויה לקבלת שפע.

ב. כי דיבור התפילה היא מלכות. והמתפלל צריך להיות מרכבה למלכות. וע"כ התפילה צריכה לעלות ולהיכלל במלכות העליונה, הנקראת דיבור. ואז המלכות מתייחדת עם ז"א, הנקרא קול, והתפילה מתקבלת, שמקבלת השפע מז"א. ולפיכך אסור לעורר קול של אדם בתפילה, כדי שישרה בה קול העליון, ז"א. כי הדיבור עולה למלכות ומתאחד עם ז"א ע"י המלכות, ומקבל קול ממותק מז"א. ואז ראויה התפילה לקבלת השפע, ודיבור העולם העליון אינו צריך להישמע ע"י קול של אדם.

וכעין זה הקורא בתורה, צריך להיות מרכבה לז"א, שנקרא תורה. והקול של הקורא הוא במקום הקול של ז"א. וע"כ אסור להישמע קול אחר עימו, קול אדם המעורב במדה"ד. ואם שניים קוראים בתורה, גורעים האמונה שלמעלה, כי קול האדם פוגם את קול הקורא בתורה, והמלכות של מעלה אינה ראויה לקבל שפע מז"א. משום שקול ודיבור אחד הכול אחד. שגורם למעלה, שהקול, ז"א, והדיבור, מלכות, מזדווגים בזיווג אחד. ואם מתחבר עימו קול ודיבור של אדם, פוגם זיווג הזה. בטבעו של האדם, כשאינו מחובר לעליון לבינה, הוא בחינת מידת הדין כברירת מחדל

קמב) שם הממונה ההוא עזריאל סבא, וכשהתפילה עולה בחשאי, כל אלו שישים ריבוא מחנות, וכל אלו בעלי העיניים, וכל אלו בעלי אוזניים, כולם יוצאים ונושקים מילה ההיא של התפילה העולה. כמ"ש: עיני ה' אל צדיקים ואוזניו אל שוועתם. עיני ה' אל צדיקים, אלו הם בעלי העיניים שלמטה, המלאכים שברקיע היסוד דעשיה. משום שיש בעלי עיניים למעלה בג"ר, כי עיניים חכמה. אבל אלו העיניים הן עיני היסוד. ע"כ כתוב: עיני ה' אל צדיקים, כי היסוד נקרא צדיק. ואוזניו אל שוועתם, אלו הם בעלי האוזניים.

קמג) הרקיע השלישי, נו"ה דעשיה. תפילה עולה ומגיעה לרקיע ההוא. ושם ממונה גְדַרְיָה, ועימו כמה שרים וכמה ממונים. והוא משמש ג"פ ביום, בשעת נסיעת ג' קווים למעלה באצילות, כנגד שרביט אחד של אור היוצא, עולה ויורד ואינו עומד על מקום אחד. שכוונתו להמשיך הארת החכמה שבשמאל, המכונה שרביט של אור. כי המילה מורכבת משתיים, שר ביט, אשר שר הוא ראייה, וביט היא ראייה מלשון הבטה. והארת החכמה נקראת ראייה. וזהו השרביט הנוסע ג"פ ונגנז. כי אין החכמה נגלית אלא רק בשעת נסיעת ג' קווים בג' מקומות, חולם שורוק חיריק.

וככלות הנסיעה תכף נגנזת. וכשהתפילה עולה, שהיא קו האמצעי, הנושאת מסך דחיריק, יורד השרביט, הארת השמאל, ומשתחווה לפני התפילה הזו, כלומר שמרכין ראשו, שמעלים הג"ר שלו. כי קו האמצעי ממעט את השמאל מג"ר ע"י מסך דחיריק. והרקיע השלישי, נו"ה דעשיה, נקרא רקיע השרביט, ע"ש השרביט הפועל בו.

 

 

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל מו-מח
1. כיצד נקרא הממונה העומד ברקיע היסוד ומה הוא מכריז כשהתפילה עולה אילו?
2. מהם י"ב שערים ומדוע הם מכונים גבולי אלכסון?
3. מיהו העזריאל סבא? על כמה מחנות הוא ממונה?
4. מדוע בשישים רבוא מחנות אלו ישנם בעלי מחנות המלאים עיניים ואצלם עומדים מחנות שהם בעלי אוזניים?
5. מהם ב' הטעמים שבגינם נכון שלא להשמיע את תפילתו לאדם אחר?
6. מדוע מי שקורא בספר התורה אחד קורא והאחר שותק?
7. מיהו רקיע השלישי? כיצד נקרא הממונה על רקיע זה? כיצד נקרא הרקיע השלישי ומדוע?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

 

 

וַיַּקְהֵל  מו- מח

עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה

וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם

אורך ממעלה למטה זו מדרגת חוכמה, קו אופקי נק' חסדים. מאחר ואין אפשרות לקבל חוכמה/שפע ללא חסדים, שאז זו מידת הדין, לכן פועלים שילוב של שניהם בקו אלכסוני, כפי שמצויר כסימן באות א. וכך כתוב במגילת רות: וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם, שילוב זכר ונקבה, מח ולב, נעמי מדרגת בינה המשפיעה, ורות, המלכות – הלב.

וכך בתפילה, מי שמשמיע את תפילתו בקול לאחר במקום להשם, מעורר את מידת הדין. צריך לקרא בעיניים ובעיקר באוזניים שהם בחינת הרחמים ועליהם לשלוט.

למעלה שומעים טוב למי שזוכה, דייהנו מי שמידת הדין מכוסה ומידת הרחמים מגולה, מי שמזכך עצמו להיות מקבל עליו עול מלכות שמים, שמקבלים תפילתו במדה"ר שבאלכסון שהיא בחינת בינה, מידת ההשפעה. ושומעים רע למי שלא זכה שלא זיכך, ומידת הדין שהיא המלכות שולטת בו, ונק' תפילת יחיד, שמבקש רק על עצמו.

וכשהתפילה עולה אל רקיע יסוד, נפתחו י"ב שערים של רקיע, ובשער הי"ב עומד ממונה עָנָ-אל, וכשהתפילה עולה, עומד ממונה הזה ומכריז על כל אלו הפתחים, ואומר, פיתחו שערים והתפילה נכנסת בכל אלו השערים. והם נקראים ביסוד י"ב שערים אלו הם המסכים של צמצום ב ונק' אלכסון על שם שמלכות עולה לבינה הוא אלכסון של האות א המאפשר לתחתונים לעלות ולעליונים לרדת וכך מאפשר את המעברים מתחתון לעליון וההפך ולכן נק' גם שערים.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

 

וַיַּקְהֵל  מ- מב

עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה

דיבורי התפילה, הם חלקי נפשו של האדם.

מכאן שמי שמתפלל כראוי בכוונת הלב, נשמתו ממש עולה להתכלל בעולמות העליונים. כך היה לאליהו הנביא לעלות השמימה. כשיש לאדם את כוח התקווה, יכול לעלות בשם הקדוש א-ה-י-ה, שם העתיד.

 

מלמד איך עולה אליהו השמימה וכיצד עולה תפילת האדם שנמצא בעולם הזה והקב"ה בעולם אצילות. והרי שום מדרגה לא יכולה לעלות למעלה ממדרגתה.

סוד עליית התפילה קשור לצמצום ב' בו ישנה מציאות שכל מדרגה נחצית לשנים, החלק התחתון יורד לראש של התחתון ממנו, כמו שהעליון מתכופף לתחתון, ואז הוא כשווה לו. לאחר הירידה, חציו התחתון של העליון כמו מאוחה, כמו אח של ראש התחתון, וכשיש עליית עולמות, דהיינו לאחר שהתחתון מעלה ביקוש/תפילה, אז אור שבא מלמעלה מהבינה העליונה, אור שהתאים למדרגה העליונה, ואז גם החצי של העליון שירד, עולה חזרה למקומו ומעלה איתו את החלק התחתון שמאוחה איתו. על זו הדרך, אם התחתון מתפלל כראוי יכול הוא לעלות תפילתו עד העולמות העליונים.

קלא) ואלו האותיות פורחות ועולות עם המילה ההיא, ואותו הממונה, שהמפתחות של האוויר בידו, וכל הממונים האחרים, כולם עולים עימה עד הרקיע. ושם נמסר ביד ממונה אחר, להעלות אותה למעלה. כי אחר הנסירה ניתקן ז"א כולו חסדים, בקו ימין. והמלכות כולה גבורות, בקו שמאל. ולפיכך כמו שב' הקווים ימין ושמאל דבינה הם במחלוקת, עד שעולה ז"א בקו האמצעי, ועושה שלום ביניהם, ומייחד אותם זה בזה. כך, ז"א ומלכות, שהם ג"כ ב' קווים ימין ושמאל, צריכים לקו אמצעי, שיעשה שלום ביניהם, וייחד אותם זה בזה כשאו"א עושים זיווג עולה ז"א, וכשז"א ונוקבא עושים זיווג, בין ימין ושמאל עושים זאת ע"י בקשת נשמות הצדיקים. וע"י המ"ן, שמעלים הצדיקים ע"י תפילתם, שלהיותם מבחינת עוה"ז, הם נושאים המסך דחיריק של קו האמצעי, הגורם לקו שמאל להתייחד עם הימין, וכן לנוקבא להתייחד עם ז"א זה שאומרים לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא.

ונאמר, ובסדר ההוא של תשבחות שאומרים ישראל למטה, המלכות מקשטת עצמה, ומיתקנת בתיקוניה בגופה, כאישה המתקשטת לבעלה. כי התפילה נעשית מ"ן וקו אמצעי, העושה שלום ומייחד המלכות עם ז"א בעלה נשמות הצדיקים עושים זאת ע"י תפילה. כי כמו שהיסוד למעלה הוא קו האמצעי, העושה שלום ומייחד הקב"ה ושכינתו, כך התפילה שאדם מעלה, מתקנת קו אמצעי ועושה שלום בין הקב"ה ושכינתו, לייחד אותם בייחוד אחד. וע"כ נקרא האדם שלום, כמו היסוד שלמעלה מפני שהיסוד למטה עושה כמו השלום שלמעלה. ולא עוד, אלא שהשלום של מטה קודם לשלום של מעלה, היסוד, כי התעוררות של מטה קודמת להתעוררות של מעלה. כי אין התעוררות של מעלה מטרם שיעלה התעוררות לזה מהתחתונים כלומר עד שהאדם לא יעשה שלום למטה לא ייעשה השלום למעלה.

והנה דיבורי התפילה, הם חלקי נפשו של האדם, נפשו ממש המלובשת בגוף, כמ"ש: נפשי יצאה בְדַבְּרוֹ. ולפי זה יש לתמוה, כיוון שהתפילה היא נפש של האדם שבעוה"ז, ו"ק דנפש ממלכות דמלכות שבמלכות שבעולם עשיה, איך אפשר שתעלה דרך כל המדרגות שבג' עולמות בי"ע, ותגיע עד למלכות דאצילות, לשמש שם מ"ן וקו אמצעי, לייחד אותה עם ז"א דאצילות? הלוא נודע, ששום מדרגה אינה יכולה להתעלות למעלה ממדרגתה. מכ"ש קפיצה גדולה כל כך, מתחתית כל המדרגות עד עולם האצילות.

ונאמר, שתפילתו של אדם בוקעת אווירים ובוקעת רקיעים, פותחת פתחים ועולה למעלה. וצריכים תחילה להבין, מהם אווירים, רקיעים, פתחים, ואיך הם נבקעים? והעניין הוא, שע"י עליית המלכות לבינה, בנקודת החולם, נבקעות הע"ס שבכל המדרגות לשתיים: כו"ח שבע"ס של כל מדרגה נשארים במדרגה, ובינה ותו"מ שבע"ס של כל מדרגה נופלים אל המדרגה שמתחתיה. כי המלכות שעלתה לבינה, עשתה שם סיום חדש במדרגה, מחמת הצמצום הרוכב על המלכות שלא לקבל אור. וכיוון שבינה ותו"מ נמצאים מתחת הסיום החדש הזה של המדרגה, ע"כ נבחנים למדרגה שמתחתיה.

ואח"כ ע"י מ"ן שמעלים התחתונים, מתפשטת הארה מזיווג ע"ב ס"ג דא"ק, שהארה זו מוציאה המלכות ממקום בינה ומחזירה למקומה כבתחילה בסיום ע"ס של כל מדרגה, ואז נמצאים בינה ותו"מ הנפולים מכל מדרגה, שחזרו ועלו למדרגתם כמטרם שנפלו. כי כבר התבטל סיום החדש שהיה במקום בינה. ונמצא שכל המדרגות חזרו ונשלמו בע"ס שלמות כמקודם לא ממש מאחר וצמצום ב נשאר ויש רק אח"פ דעליה.

אמנם אע"פ שהמלכות, הסיום החדש שנעשה בכל מדרגה מחמת עלייתה לבינה, חוזרת ויורדת למקומה בסיום ע"ס, עכ"ז אין סיום החדש שעשתה, מתבטל לגמרי ממקום בינה. ולפיכך אין בינה ותו"מ מתחברים במדרגתם כשהם למטה מסיום החדש, אלא צריכים לעלות למעלה מסיום החדש, ונעשים שם לקו שמאל, אל כו"ח שמעולם לא נפלו מהמדרגה, שהם קו ימין עם עליית האח"פ נעשה שמאל וימין במדרגה, אח"פ שמאל וגלגלתא ועניים ימין.

ולפיכך הסיום החדש, הנשאר קבוע וקיים בכל מדרגה, אפילו אחר ירידת המלכות משם, הוא נקרא רקיע. ואותם בינה ותו"מ, שנפלו מכל מדרגה בעת עליית המלכות לבינה, וחזרו ועלו למדרגתם אחר ירידת המלכות למקומה, הם נקראים אוויר או רוח. כי כל מדרגה תחתונה נבחנת לקומת ו"ק, שנקרא רוח, כלפי המדרגה העליונה ממנה. ולפי זה בינה ותו"מ שנפלו מכל מדרגה למדרגה שמתחתיה, הרי נעשו בזה לקומת רוח, כמו המדרגה התחתונה שנפלו שם. ואחרי ירידת המלכות ממקום בינה, נבחן שהרוח, האוויר, בינה ותו"מ שהיו מתחת הרקיע, התנשא עתה ועלה למעלה מרקיע ונעשו שם לקו שמאל.

גם התבאר שבעת שבינה ותו"מ מתנשאים ועולים למדרגתם מרקיע ולמעלה, הם לוקחים עימהם את המדרגה התחתונה, שהלבישה אותם בעת שהיו נפולים בה, ומעלים גם אותה למעלה מרקיע. והוא מטעם שבינה ותו"מ דעליון שהשתוו עם התחתון בעת הנפילה, שזה חוק שוב אינם נפרדים מהם גם בעת העלייה. ונמצא שע"י עליית המלכות לבינה, נעשה בשביל מדרגה תחתונה פתח, שתוכל לעלות לעליונה. כי משום זה אח"כ, בעת ירידת המלכות מבינה, תוכל כל מדרגה תחתונה לעלות לעליונה עם בינה ותו"מ דעליונה, שהיו נפולים ומלובשים בה. באופן, שבסיבת עליית המלכות למקום בינה, וחזרתה למקומה, בעת הארת ע"ב ס"ג, נעשו בכל מדרגה ג' בחינות: ע"י צמצום ב יש תהליך שגורם לכל תחתון לעלות לעליון שלו

א.אווירים, בינה ותו"מ של כל מדרגה, שנפלו לתחתונה. שהפכו לו"ק כלפי העליון

ב. רקיעים, סיום החדש, שנעשה בכל מדרגה, מחמת עליית המלכות לבינה, שאינו מתבטל לעולם, והוא קבוע וקיים, אפילו אחר ירידת המלכות מבינה.

ג. פתחים, שהם חידוש הפתח בשביל מדרגה התחתונה, שנעשה בכל מדרגה, עם עליית מלכות לבינה שלה. שזולת זה לא הייתה שום מציאות, שמדרגה תחתונה תוכל פעם לעלות לעליון ממנה. כי אין מדרגה יכולה להתנשא משהו למעלה ממדרגתה.

בקיעת אווירים. אין הפירוש שהאוויר נבקע, אלא הגבול שעל האוויר, בינה ותו"מ דעליונה, שנעשה מתוך עליית המלכות למקום בינה, נבקע ע"י ירידת המלכות משם למקומה. כי אז עולה האוויר למעלה מרקיע, ומשיג שם בחינת ג"ר.

ואז נעשה ג"כ בקיעת רקיעים, כי הרקיע, הגבול מסיום החדש, שהיה דוחה את הבינה ותו"מ, האוויר, למדרגה תחתונה, והיה מעכב עליהם שלא יחזרו למדרגתם, נמצא שנבקע ע"י ירידת המלכות למקומה, ואינו מעכב עוד על בינה ותו"מ, שיעלו ויתחברו במדרגתם.

ואז נעשה ג"כ פתיחת הפתחים בשביל מדרגה התחתונה. כי ע"י ירידת המלכות למקומה ובקיעת הרקיע, עולים בינה ותו"מ למדרגתם למעלה מרקיע, ומקבלים עימהם גם מדרגה התחתונה. נמצא שנפתח פתח בשביל מדרגה התחתונה לעלות לעליונה את הביקוש ניתן לעלות עד אין סוף.

והארה זו, המורידה את המלכות ממקום בינה, ומחזירה למקומה בסיום ע"ס, באה מזיווג ע"ב ס"ג דא"ק, שהם חו"ב דא"ק, כי עליית המלכות לבינה, מתחילה בבינה דא"ק, וע"ס דחכמה דא"ק לא נפגמו כלום, והמלכות נמצאת שם במקומה. וע"כ כשחכמה זו מזדווגת עם בינה דא"ק, נדחה גם בה המלכות ממקום בינה למקומה, ומבינה דא"ק נמשכה ההארה לבינה דאצילות, שנקראת אהי"ה. ומבינה דאצילות נמשכה ההארה לכל המדרגות דאבי"ע. והן מורידות המלכות מבינה שבהן למקומה. וע"כ נבחן השם אהי"ה, שהוא שולט באוויר. כלומר, שהשם הזה מעביר הגבול מהאוויר, ע"י הורדת המלכות מבינה למקומה.

וכיוון שיש ד' בחינות כוללות חו"ב תו"מ, או חו"ג תו"מ בכל עולם ועולם, אשר בכל בחינה יש ע"ס, שע"י עליית המלכות לבינה של כל בחינה, נפלו הבינה ותו"מ של כל בחינה למדרגה שמתחתיה, ע"כ יש ד' אווירים בכל עולם, שבהם שולטים ג' שמות אהי"ה: אהי"ה באוויר החסד, ואהי"ה באוויר הגבורה, ואהי"ה באוויר הת"ת. ובמלכות המקבלת מהם, שולטים כל ג' אהי"ה האלו ביחד באוויר שלה. וג"פ אהי"ה הן י"ב אותיות, השם בן י"ב אותיות השולט באוויר.

ונאמר, אז פורחות האותיות העומדות באוויר, שבשם הקדוש של י"ב אותיות, שבג' שמות אהי"ה. השם אהי"ה שולט באוויר, להוריד המלכות מבינה למקומה, ולהחזיר הבינה ותו"מ הנפולים, הנקראים אוויר, למדרגתם למעלה מרקיע. וזהו השם שאליהו היה פורח בו, עד שעלה השמיימה, שע"י עליית המלכות לבינה, נעשה פתח לתחתון, שיוכל לעלות לעליון בעת שהפתח נפתח, בעת חזרת המלכות למקומה.

ולפיכך, בעת שאליהו רצה לעוף השמיימה, עלתה המלכות של כל מדרגה לבינה של אותה המדרגה, ובינה ותו"מ נפלו למדרגה שמתחתיה, וביניהם הופרס רקיע. ונמצא שכל מדרגה הוכפלה:

א.מדרגת עצמה,

ב. בינה ותו"מ דעליונה, שנפלו והתלבשו בה.

וזה נעשה בכל מדרגה מאבי"ע, עד שבינה ותו"מ דמלכות דעשיה נפלו ויצאו ממלכות לעוה"ז, והמלכות דעשיה הסתיימה על הרקיע שלה, שהוא הסיום החדש במקום בינה. וגם הוכפלה, מחמת שבינה ותו"מ דיסוד דעשיה, נפלו והתלבשו במדרגתה. ועד"ז יסוד דעשיה מסתיים ברקיע שלו. ויש בו גם בינה ותו"מ דהוד דעשיה. ועד"ז נצח דעשיה הוכפלה, עד בינה דאצילות.

וע"כ אליהו עלה והתדבק בבינה ותו"מ שנפלו ממלכות דעשיה לעוה"ז, והשתווה אליהם והלביש אותם עד שנעשו כמדרגתו. ואז פעל השֵם בן י"ב, שחזר והוריד המלכות ממקום בינה דמלכות דעשיה למקומה בסיום ע"ס שלה, ועלו בינה ותו"מ למדרגתם כבתחילה למעלה מרקיע המלכות, וכיוון שאליהו היה דבוק באוויר הזה, בינה ותו"מ שעלו, נמצא שהעלה עימו גם את אליהו למעלה מרקיע של המלכות, מטעם ההשתוות.

וכיוון שעלה למעלה מרקיע של המלכות דעשיה, הרי פגע שם את האוויר של היסוד דעשיה, הבינה ותו"מ של היסוד שנפלו שמה. ואז התדבק באוויר הזה והתלבש בו, להיותו עימו כבר במדרגה אחת. ואח"כ פעל השם בן י"ב, שהוריד המלכות מבינה דיסוד דעשיה למקומה בסיום ע"ס דיסוד דעשיה. ואז עלו בינה ותו"מ, האוויר דיסוד, למעלה מרקיע דיסוד. וכיוון שאליהו היה כבר דבוק באוויר הזה, נמצא שגם אליהו עלה עימו למעלה מרקיע דיסוד דעשיה, מטעם ההשתוות.

וכיוון שעלה למעלה מרקיע דיסוד דעשיה, פגש שם האוויר דהוד דעשיה, בינה ותו"מ דהוד דעשיה שנפלו שמה, ואז התדבק באוויר הזה והתלבש בו, להיותו עימו במקום אחד. וע"כ אח"כ שפעל השם בן י"ב והחזיר המלכות בסיום ע"ס דהוד דעשיה, והאוויר, בינה ותו"מ שלו, חזרו למעלה מרקיע דהוד דעשיה, ולקחו עימהם גם את אליהו, שהיה דבוק בהם, והעלו אותו לרקיע דהוד דעשיה, מטעם ההשתוות.

ואחר שכבר היה ברקיע דהוד דעשיה, הרי פגש שם האוויר של נצח דעשיה, והתדבק בו. וכשפעל השם בן י"ב והחזיר המלכות למקומה, עלה האוויר דנצח למעלה מרקיע, והעלה עימו יחד גם את אליהו, שהיה דבוק בו. ואחר שכבר היה ברקיע דנצח, פגש שם האוויר של ת"ת וכן הלאה, עד שעלה עם האוויר למעלה מרקיע דת"ת דעשיה. וכן עד"ז העלה אותו האוויר של כל מדרגה למדרגה העליונה ממנה, עד סיום מדרגות דעשיה, ומשם למלכות דיצירה, ומשם לכל המדרגות דיצירה ודבריאה עד שעלה השמיים, שהוא ז"א דאצילות. שאמר עובדיה לאליהו, ורוח ה' יישאך. כי רוח ה', בינה ותו"מ דעליון, המכונים רוח או אוויר, שנפלו למקום מדרגת התחתון, הרוח הזה, ממש נשא אותו ממדרגה למדרגה, דרך כל פרטי המדרגות, מתחתית עשיה עד האצילות.

ונאמר, שאלו הממונים העומדים באוויר, התמנו לד' רוחות העולם. לצד מזרח התמנה ממונה אחד, העומד באוויר בצד ההוא, ששמו גְזַרְדִיא. כי יש ממונים בכל אוויר שבד' רוחות העולם, בחו"ג תו"מ, שבידם המפתחות, לעורר את השם בן י"ב, לפעול ולהוריד המלכות מבינה למקומה. והזוהר אינו מחשיב את ד' רוחות על הסדר, אלא מערבב הסדר, מטעם שדרכו להעלים הדברים. אמנם הסדר של ד' אווירים, הוא מלמטה למעלה: מערב, מזרח, צפון, ודרום. שהם: מלכות, ת"ת הכולל נה"י, גבורה, חסד.

ואין הממונים מעלים התפילה מאוויר לאוויר ואח"כ מרקיע לרקיע, כמו שמסודר לכאורה בזוהר, אלא האווירים מעלים התפילה לרקיעים, כל אוויר לרקיע שלו. שנאמר, ואותו הממונה, שהמפתחות של האוויר בידו, וכל הממונים האחרים, כולם עולים עימה עד הרקיע. ושם נמסר ביד ממונה אחר, להעלות אותה למעלה.

באופן, שתחילה עולה התפילה אל האוויר של המלכות דעשיה, לבינה ותו"מ, שנפלו ממלכות דעשיה לעוה"ז, שהיא כמו התפילה בעצמה. ולהיות האוויר הזה בשווה עם התפילה, ע"כ התדבקו זה בזה כמדרגה אחת. ואז הממונה זְבוּליאל אשר שם, מעורר השם בן י"ב מבחינה שכנגדו מבינה דאצילות שהיא שם אקיה שקבלה מאור עב סג שהגיע מהזיווג בס"ג בין טעמים לנקודות, שמוריד המלכות מבינה דעשיה למקומה, שאז חוזר האוויר למדרגתו, ועולה למעלה מרקיע דעשיה. וכיוון שהאוויר כבר השתווה למדרגת התפילה, הוא לוקח עימו גם התפילה למעלה מרקיע דמלכות דעשיה.

וכיוון שהתפילה כבר באה לרקיע דעשיה, הרי פוגשת שם האוויר דיסוד דעשיה שנפל שם. גם פוגשת שם בממונה גזרדיא, השולט באוויר של מזרח, ת"ת, הכולל גם את היסוד, משום שכולל נה"י. והממונה הזה מעורר השם בן י"ב ומוריד המלכות מבינה דיסוד לסיום שלו, ואז עולה האוויר דיסוד למדרגתו, לרקיע דיסוד. ומחמת שכבר השתווה עם התפילה במדרגה אחת, הוא לוקח גם את התפילה, ומעלה אותה עימו ביחד למעלה מרקיע דיסוד. ועד"ז באוויר וברקיע דנו"ה, ובאוויר וברקיע דת"ת.

וכיוון שהתפילה עלתה לרקיע דת"ת, היא פוגשת שם האוויר של צפון, בינה ותו"מ דגבורה דעשיה, שנפל שם. ומשתווה עם אוויר הזה במדרגה אחת. ואז הממונה פְּתַחְיָה, השולט בצפון, מעורר השם בן י"ב, ומוריד המלכות מבינה למקומה, והאוויר חוזר ועולה לרקיע דגבורה, ולוקח עימו ביחד גם התפילה, שהשתווה עימה במדרגה אחת בשעת הנפילה. וכיוון שהתפילה היא ברקיע דגבורה, היא פוגשת שם האוויר של דרום, בינה ותו"מ דחסד דעשיה, שנפל שם, והיא מתדבקת עם האוויר הזה, ואז הממונה פְּסַגְנִיָה, השולט על האוויר של דרום, חסד דעשיה, מעורר השם בן י"ב ומוריד המלכות מבינה דחסד דעשיה למקומה, והאוויר של דרום חוזר ועולה למדרגתו לרקיע השישי, חסד דעשיה הנקרא דרום.

וכיוון שהתפילה היא ברקיע השישי, פוגשת שם האוויר, שנפל מרקיע השביעי, שהיא בינה הכולל ג"ר, והיא מתדבקת באוויר הזה. וכשהשם בן י"ב מוריד המלכות מבינה דרקיע השביעי למקומה, חוזר האוויר למדרגתו לרקיע השביעי, ולוקח עימו גם התפילה, הדבוקה עימו מעת הנפילה. וכיוון שהיא ברקיע השביעי, היא פוגשת ומתדבקת באוויר, שנפל ממלכות דיצירה. ואז לוקח אותה סנדלפון, הממונה הכללי על כל העשיה, ומעורר השם בן י"ב, שמוריד המלכות ממלכות דיצירה למקומה, ועולה האוויר וחוזר למדרגתו לרקיע דמלכות דיצירה, ולוקח עימו גם התפילה, ומעלה אותה לרקיע דמלכות דיצירה. ועד"ז בכל ז' היכלות דיצירה ודבריאה עד האצילות.

והתבארה השאלה, איך התפילה יכולה לעלות מתחתית העשיה עד האצילות, אם שום מדרגה אינה יכולה להתנשא למעלה ממדרגתה. כי כיוון שהתדבקה באוויר הראשון, שנפל ממלכות דעשיה לעוה"ז, הרי האוויר הזה נשא אותה לרקיע של המלכות, והאוויר דיסוד דעשיה לרקיע דיסוד וכן הלאה. באופן, שהאווירים, שהתפילה עלתה והתדבקה בהם, הם נשאו אותה והעלו אותה עד למלכות דאצילות, כמ"ש: ורוח ה' יישאך.

 

 

שאלות לחזרה ושינון זהר ויקהל מ-מב
1. כיצד צ"ב גורם לקשר ממקום עוה"ז עד השמיים שהוא ז"א דאצילות?
2. הסבר מהו שאומר שדברי התפילה הם חלקי נפשו של אדם?
3. הסבר את ג המושגים אוירים , רקיעים ופתחים?
4. מדוע יש לומר שאור הפס"ג מוריד ה"ת במדרגה התחתונה ורק לאחר מכן במדרגה העליונה וכן הלאה עד ז"א דאצילות?
5. מהיכן למדנו שיש ממונה בכל אחת מהמדרגות שבידו נמצא המפתח?
6. מהו השם בן י"ב שאיתו עלה אליהו בסערה השמיימה וכיצד הוא נוצר?

 

שרטוט מתוך השיעור- על אופן עליית התפילה

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  מ- מב

עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה

דיבורי התפילה, הם חלקי נפשו של האדם.

מכאן שמי שמתפלל כראוי בכוונת הלב, נשמתו ממש עולה להתכלל בעולמות העליונים. כך זכה אליהו הנביא לעלות השמימה. כשיש לאדם את כוח התקווה, יכול לעלות בשם הקדוש א-ה-י-ה, שם העתיד.

מלמד כיצד עולה תפילת האדם שנמצא בעולם הזה והקב"ה בעולם אצילות. והרי שום מדרגה לא יכולה לעלות למעלה ממדרגתה.

סוד עליית התפילה קשור לצמצום ב' בו ישנה מציאות שכל מדרגה נחצית לשנים, החלק התחתון של המדרגה העליונה יורד לראש של המדרגה התחתונה ממנו, כמו שהעליון מתכופף לתחתון, ואז הוא כשווה לו. לאחר הירידה, חציו התחתון של העליון כמוו מאוחה, כמו אח של ראש התחתון, וכשיש עליית עולמות, דהיינו לאחר שהתחתון מעלה ביקוש/תפילה, אז אור שבא מלמעלה מהבינה העליונה, אור שהתאים למדרגה העליונה, ואז גם החצי של העליון שירד, עולה חזרה למקומו ומעלה איתו את החלק התחתון שמאוחה איתו. על זו הדרך, אם התחתון מתפלל כראוי יכול הוא לעלות תפילתו עד העולמות העליונים.

 

שרטוט מתוך שיעור של הרב, על  הקשר שנוצר בין כל המדרגות שבכל העלמות כתוצאה מצימצום ב'-   כמעין שלשלת (צד שמאל)
שתחתית של מדרגה עליונה מאוחה -קשורה (כמו אחים) עם הראש של מדרגת התחתון

 

אופן עליית  התפילה

 

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  מג- מה

עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה

עיקר התפילה היא תיקון חצות ולימוד הפנימיות בלילה

ע"י שם בן מ"ב אותיות, ושם הקדוש א-ה-י ה שהוא שם העתיד והתקווה, ניתן להעלות את התפילה עד אין סוף. ע"י התקווה הפנימית בנפש, ניתן להעלות רצונות ותפילות עד השמים. כאשר התפילה והדיבור הם כראוי מתוך שבירת הלב, המלאך הממונה מעלה את התפילה. ישנם ממונים המקבלים תפילות צדיקים להיפרע מהשונאים, שהרי מילות התפילה הן חלקי הנפש של המתפלל כשתפילתו טהורה. לכל צד בנפש ישנה תפילה מיוחדת שיש לכוון בה, ובהתאם לכוחות הנפש ישנם ממונים עליונים המאפשרים לתפילה לעלות.

 

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

 

וַיַּקְהֵל  לז- לט

עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה

אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים.

קכא) פתח ואמר: וַיֹּאמֶר לִי, עַבְדִּי-אָתָּה יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר-בְּךָ אֶתְפָּאָר. המדובר הוא כאן בתפילה, שהאדם צריך להתפלל לפני הקב"ה, שהיא עבודה אחת גדולה ומכובדת מעבודות אדונו. יש עבודת הקב"ה העומדת במעשה הגוף, כלומר, המצוות התלויות במעשה. ויש עבודת הקב"ה, עבודה פנימית יותר, שהיא עיקר הכול, כלומר, מצוות התלויות בדיבור וברצון הלב. במקומות רבים אומרים העיקר המעשה, וכאן אומר הזוהר שהעיקר אלו מצוות התלויות בדיבור וברצון הלב. מצד המשכת האור, עיקר המעשה, אך קבלת האור יכולה להיות רק בפנימיות. המעשה הוא הכנה כדי לבוא לרצון הפנימי, הוא הכלי לקבלה. אין הכוונה בתפילה רק לומר את המילים בחיתוך שפתיים נכון, אלא העיקר הוא כוונת הלב.

קכב) בגוף יש 12 איברים, העומדים במעשה הגוף, שהם שתי ידיים ושתי רגליים, שבכל אחת מהן ג' פרקים, וד"פ ג' הם 12. ואלו הם איברי הגוף. ועבודת הקב"ה, המצוות התלויות במעשה, עומדת בהם. משום שעבודת הקב"ה הוא בב' בחינות:

א.באיברי הגוף שמבחוץ, 12 איברים שבידיים וברגליים,

ב. 12 איברים אחרים פנימיים, בפנימיות הגוף, שהם: מוח, לב, כבד, פה, לשון, חמש כנפי ריאה, ושתי כליות. והם תיקונים פנימיים לִפְנים מהגוף. להתקין בהם תיקון הרוח, שהוא העבודה הפנימית המכובדת של הקב"ה, כלומר, מצוות התלויות בדיבור, כגון תפילה וברכות והודאות.

קכג) תפילתו של אדם הוא עבודת הרוח, עבודה מבחינה ב', התלויה בדיבור. והיא עומדת בסודות עליונים. ובני אדם אינם יודעים, שתפילתו של אדם בוקעת אווירים ובוקעת רקיעים, פותחת פתחים ועולה למעלה.

קכד) בשעה שמאיר האור של הבוקר, והאור נפרד מהחושך, אז הולך כרוז בכל הרקיעים, ומכריז, היתקנו שליטי הפתחים, שליטי ההיכלות כל אחד ואחד על משמרתו, משום שאלו השולטים ביום אינם אלו השולטים בלילה. וכשבא הלילה יוצאים שליטים של יום, ומתמנים שליטים אחרים השולטים בלילה, ומתחלפים אלו באלו.

קכה) וכמ"ש: אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה. וממשלת היום וממשלת הלילה, הם שליטים ממונים ביום ושליטים ממונים בלילה. לא ניתן לקבל את האור/תענוג ביום ללא רכישת האמונה בלילה

קכו) כשבא הלילה, יוצא כרוז, היתקנו שליטים של לילה, כל אחד ואחד על מקומו. וכשמאיר היום יוצא כרוז, היתקנו שליטים של יום, כל אחד ואחד על מקומו. וכשהכרוז מכריז, אז כל אחד ואחד נפקד על מקומו. אז מקדימה השכינה ויורדת, וישראל נכנסים לבית הכנסת, לשבח לריבונם, ופותחים בשירות ובתשבחות.

קכז) האדם, אחר שהתקין עצמו בעבודת המעשה, כלומר, בחינה א' בתיקוני מצווה וקדושה, שהם ציצית ותפילין, צריך לייחד ליבו בתיקון עבודה הפנימית של ריבונו, בחינה ב', ולשים ליבו ורצונו בעבודה ההיא של אלו הדיבורים שבתשבחות. כי הדיבור עולה למעלה.

קכח) ואלו הממונים העומדים באוויר, התמנו לד' רוחות העולם. לצד מזרח התמנה ממונה אחד, העומד באוויר בצד ההוא, ששמו גְזַרְדִיא. ועימו שרים ממונים אחרים, שהם מחכים לדיבור של התפילה, שעולה באוויר בצד ההוא. וממונה ההוא לוקח אותה.

קכט) אם היא דיבור כראוי, כל אלו השרים נושקים לדיבור ההוא, ועולים עימו עד אוויר של הרקיע למעלה, ששם ממונים שרים אחרים. בשעה שנושקים לדיבור ההוא, פותחים ואומרים, אשריכם ישראל, שאתם יודעים לעטר לאדונכם בעטרות קדושות. אשרי הוא הפה, שהדיבור של העטרה הזו יצא ממנו יש ממונים הבודקים את הדיבור ומעלים אותו למעלה.

קל) אז פורחות האותיות העומדות באוויר, שבשם הקדוש של י"ב אותיות, שהשם הזה שולט באוויר. וזהו השם שאליהו היה פורח בו, עד שעלה השמיימה. שאמר עובדיה לאליהו, ורוח ה' יישאךָ. משום שבשם הזה היה אליהו פורח בו באוויר. וזהו שם השולט באוויר.

 

 

שאלות לחזרה ושינון זהר ויקהל לז-לט
1. כיצד מתאר את עבודת התפילה ומה היחס בינה לבין העבודה העומדת במעשה הגוף?
2. מהו הסימן ל- 12 האיברים העומדים למעשה הגוף ומהו לאלו עמודים בפנימיות הגוף?
3. מהיכן אתה למד שבתפילות ברכות והודאות ישנם סודות עליונים?
4. מה מכריז הכרוז כשבא הלילה וכשמאיר היום? מה קורה בעקבות הכרזתו?
5. מה נכון לו לאדם לעשות כתוצאה מהידיעה של מה שקורה בעולמות העליונים?
6. מיהו הממונה לצד מזרח ומה תפקידו יחד עם השרים הממונים אחרים שנמצאים עמו?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  לד- לו

כהקדמה לתפילה אומרים קורבנות בכוונה להראות מוכנות באדם לתת מעצמו למען הקשר. לאחר מכן שירות ותשבחות בהן מתקשטת המלכות כפי שאישה מתקשטת לבעלה, חלק שני תפילה מיושב שבקריאת שמע שעיקרה בחינת האמונה כהכנה לקשר עם השם. לאחר מכן יוצא המלך לקבל את המלכות ויש לעמוד באימה ורעדה. בתפילת שמונה עשרה: מגן אברהם קו ימין, קו שמאל גבורה ומאמינים בשלמות הבריאה, ואתה קדוש קו אמצעי – החיבור בין הבריאה לבורא. לאחר מכן שנים עשר חלקים של שאלות ובקשות למען היחד, שזוהי שעת רצון, ואז שלוש הברכות האחרונות הודיה.

קיב) עתה שמלך העליון והמלכות הם בחיבור בחדווה באלו הנשיקין, מי שצריך לשאול שאלות ובקשות ישאל, כי אז הוא שעת רצון. כיוון שביקש האדם בקשותיו מלפני המלך והמלכה בי"ב ברכות האמצעיות, אז יתקין עצמו ברצונו וליבו לשלוש ברכות האחרונות, לעורר חדווה שבסתר. כי מאלו שלוש ברכות הוא מתברך בדבקות אחרת, בזיווג. והאדם יתקן את עצמו לצאת מפניהם ולהניח אותם בחדווה מוסתרת שבאלו שלוש ברכות. ועכ"ז צריך להיות רצונו, שהתחתונים יתברכו מאלו הברכות של חדווה המוסתרת זיווג דיסודות שאינו יכול לבוא ללא הקדמה של הזיווג הרוחני.

קיג) ואז צריך ליפול על פניו, ולמסור את נפשו, בשעה שהמלכות אוחזת הנפשות והרוחות. אז היא השעה למסור נפשו בתוך אלו הנפשות שאוחזת. כי אז צרור החיים, המלכות, הוא כראוי דווקא בשיא העליה כשצוברים כוח ראוי לעורר את החסרונות אותן יש לתקן. לאחר תפילת שמונה עשרה בא הווידוי, לאחר תפילת שים שלום. זהו המקום למסירות נפש בדבקות, חידוש הברית, וזו סגולה מאד גדולה לזמן הווידוי. ואם אדם יכול כאן לכוון ליחד, ולהראות שכואב לו הפירוד מהיחד, כך הוא מתחבר לכלל.

הגאווה היא המחסום העיקרי בין האדם לבורא, ובגאוותו אינו מוכן לראות את חסרונותיו, ואין הכלל מעניין אותו.

קיד) דבר זה שמעתי בין הסודות של רבי שמעון, ולא ניתנה לי רשות לגלות, חוץ מכם חסידים העליונים. שאם בשעה שהמלכות אוחזת הנפשות והרוחות של בני האדם, ברצון אחד של הדבקות, האדם שם ליבו ורצונו לזה, ונותן נפשו בדבקות ברצון ההוא, לכלול נפשו באותה הדבקות, אם בשעה ההיא, התקבלה מסירת נפשו, ברצון הנפשות והרוחות והנשמות שאוחזת, זהו אדם שנצרר בצרור החיים, בעוה"ז ובעוה"ב.

קטו) ועוד שהמלך והמטרוניתא, תו"מ, צריכים להיכלל מכל הצדדים מלמעלה ומלמטה, ולהתעטר בנשמות בכל הצדדים. היא מתעטרת בנשמות מלמעלה ומתעטרת בנשמות מלמטה, מאותם שמוסרים לה נשמתם. ואם האדם מכוון ליבו ורצונו לכל זה, ומוסר לה נפשו מלמטה בדבקות וברצון, אז הקב"ה קורא לו שלום למטה, כעין שלום של מעלה, יסוד, המברך את המלכה, ומכליל אותה ומעטיר אותה מכל הצדדים.

קטז) אף כך האדם הזה, הקב"ה קורא לו שלום. כמ"ש: ויקרא לו ה' שלום. וכל ימיו קוראים לו כך למעלה, שלום. משום שהכליל והעטיר את המלכה מלמטה ע"י הוידוי, כעין שלום הזה שלמעלה, יסוד.

קיז) וכשהאדם ההוא מסתלק מעוה"ז, נשמתו עולה ובוקעת בכל אלו הרקיעים. ואין מי שיעכב בידה. והקב"ה קורא לה ואומר, יבוא שלום. והשכינה אומרת, ינוחו על משכבותם, ויפתחו לה י"ג (13) הרים של אפרסמון הטהור. ולא יהיה מי שיעכב בידה. וע"כ, אשרי מי ששם ליבו ורצונו לזה. וע"כ כתוב: כל נדיב ליבו יביאה את תרומת ה', אל מלך העליון.

קיח) אמר רבי אבא: אוי רבי שמעון, אתה בחיים, ואני כבר בוכה עליך. לא עליך אני בוכה, אלא אני בוכה על החברים, ואני בוכה על העולם, שיישארו יתומים ממך, אחר פטירתך מן העולם. רבי שמעון הוא כאור הנר, הדולק למעלה ודולק למטה. ובאור שהדליק למטה מאירים כל בני העולם. אוי לעולם כשיסתלק האור שלמטה, ויבוא בתוך האור של מעלה. מי יאיר אור התורה לעולם רשב"י הוא סוד עתיקא קדישא, האמונה הגדולה שבלעדיה אין קיום לעולם.

קיט) וְכָל-חֲכַם-לֵב, בָּכֶם, יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה. בשעה שהקב"ה אמר למשה, הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם, הסתכל בכל ישראל ולא מצא נבונים. כמ"ש: ואקח את ראשי שבטיכם, אנשים חכמים וידועים. ואילו נבונים, לא כתוב. שנבון מדרגה עליונה מחכם, ע"כ לא מצא נבונים, שנבון מדרגת בינה חשוב מחכם מדרגת חוכמה. כאן מדבר על חכם מצד המלכות, חכם לב.

קכ) מה ההבדל בין חכם לנבון? הרי אפילו תלמיד המַחְכים לרבו, נקרא חכם? חכם, היודע בשל עצמו כל מה שצריך. נבון, כמה מדרגות יש בו. כי מסתכל בכל דבר, ויודע בעצמו ובאחרים. כמ"ש: יודע צדיק נפש בהמתו. שהצדיק, יסוד, משפיע אל המלכות, הוי"ה דב"ן, שבהמה היא בגי' ב"ן (52). וכמ"ש: צדיק מושל יראת אלקים. שהצדיק, יסוד, מושל ומשפיע אל המלכות, הנקראת יראת אלקים.

וחכם, הוא מבחינת המלכות, שנקראת חכם לב. חכם בלב, משום שהחכמה נמצאת בלב, במלכות ולא במקום אחר. ונבון הוא למעלה ולמטה, הוא מסתכל בשל עצמו ובאחרים. חכם, הוא מלכות, שממנה מתגלה החכמה. ונבון, הוא יסוד, צדיק, גבוה ממלכות. ונודע שהחכמה שבמלכות מאירה רק מלמטה למעלה. ולכן נאמר, שחכם יודע בשל עצמו כל מה שצריך, כלומר, שיודע רק לעצמו, ואינו יכול להשפיע למטה לאחרים. חכם בלב ולא במקום אחר, כי הלב, המלכות, מקבלת מלמטה למעלה, ולא מלמעלה למטה, שהוא מקום אחר. והיסוד, נבון, משפיע החסדים מלמעלה למטה, שמקבל לעצמו ומשפיע למטה לאחרים, למלכות, כמ"ש: יודע צדיק נפש בהמתו. וכמ"ש: צדיק מושל יראת אלקים.

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל לד-לו
1. מדוע לאחר ג' הברכות הראשונות ניתן לשאול ולבקש?
2. מה תפקיד שלש הברכות האחרונות ובמה הן שונות מהשלש הראשונות שגם בהן יש זיווג?
3. מדוע לאחר השיא שהגענו אליו בשים שלום תריך האדם לנפול על פניו?
4. מהי נפילת אפיים כראוי ומה זוכה אדם שעושה זאת כך?
5. כיצד משבח רבי אבא את רבי שמעון על הדברים ששמע מרבי חייא?
6. מהי שאלתו של רבי יוסי? כיצד מראה שנבון גדול מחכם ומה הסברו של בעה"ס הקדוש בענין זה?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams