שיעור שמע
mp3 להורדה
וַיַּקְהֵל סז- סט
הַשְּׁמִירָה שֶׁבַּשַּׁבָּת
בשבת יש לחפש את מנוחת הנשמה ולאו דווקא את מנוחת הגוף.
זהו יום של הנשמה בו צריך ייחוד גדול ולכן גם קוראים בו פרשה שלמה בתורה. עיקר עבודת הגוף היא בכוח הגבורה, בכוח החיצון ובשבת יש לפעול ולשבח בשמחה מטעם הנשמה היתרה, בעונג. את השמירה בשבת מבססים ע"י ג שירות ותשבחות.
קצח) כיוון שרוח הזה הנשמה היתרה שקיבל היהודי ששמר שבת שורה על העולם, כל רוחות הרעות וכל מקטרגים הרעים מסתלקים מן העולם, ואין אנו צריכים להתפלל על השמירה, משום שישראל הם שמורים ברוח ההוא, וסוכת שלום, המלכות, פורשׂת כנפיה עליהם, והם נשמרים מכל.
קצט) הרי לומדים, שלא ייצא אדם יחידי לא בליל רביעי של השבוע, ולא בליל שבת, והאם האדם צריך להישמר? והרי נאמר, שבליל שבת שמורים בני אדם מכל מקטרגי העולם, ואין אנו צריכים להתפלל על שמירה?
ר) ליל רביעי שבשבוע צריכים להישמר מס"א, משום שכתוב: מאֹרֹת חסר ו' שזו לשון קללה, שביום הרביעי עדיין לא ברא את האדם והעולם היה בדין, לכן אמר ללבנה מעטי עצמך, התכללי בהשפעה, עד שנגיע לגמר תיקון. עד אז במקום של חוכמה בלי חסדים על האדם להיזהר, שדווקא כשאדם מנסה להשפיע, מתגבר כוח הס"א, הרומז על מיעוט הלבנה, שמשום שהלבנה, המלכות, חסרה האמונה וודאי שצריך זהירות, כמה מחנות רוחות נכללו במאֹרֹת הזה. קללות ומאֹרֹת הם במיעוטה של הלבנה, וכולם שולטים בלילה ההוא, וע"כ אסור לצאת יחידי.
רא) בליל שבת, כיוון שכל המזיקים מתפזרים להיכנס בנקב העפר ובדרכם יכולים להזיק, אז כדי שלא יוכלו לשלוט ולהזיק ואדם יחיד . משמע שמטרם שנכנסים בנקב העפר, הם יכולים להזיק. לפיכך צריך אדם יחיד להיזהר שלא ייצא יחידי. כי יוכלו להזיק לו בעודם בדרכם, בטרם ייכנסו לנקב העפר. ועוד, אע"פ שאינם יכולים לשלוט, הם יכולים להיראות לפעמים, ואדם יחיד צריך לשמור את עצמו שלא יראה אותם. שיכול להינזק ע"י הראייה.
רב) אם אדם אסור לצאת בליל שבת יחידי, הרי הוא חיסרון של השמירה? אבל בשבת נמצא שמירה לעם הקדוש. והקב"ה, כשנכנס השבת הוא מעטר לכל אחד ואחד מישראל בנשמה יתרה. וצריכים לשמור לאותה עטרה הקדושה שהתעטרו בהם. ואע"פ שהמזיקים אינם נמצאים במקום יישוב, עכ"ז לפעמים הם נראים לאדם יחידי, ונחלש מזלו. וצריך האדם להתעטר בעטרה הקדושה ולשמור אותה אמנם ישנה שמירה אך אינה מלאה.
רג) סוף סוף, שמירה נמצאת לעם הקדוש, משום שסוכת שלום, בינה קודם אמר שהיא מלכות, אלא מלכות מתכללת בבינה היא סוכת שלום, פרושׂה על העם דהינו אמונה הנק' צילה דמהמנותא. כי בכל מקום שסוכת שלום נמצאת, הס"א אינו נמצא שם. וע"כ היא שמירה, והשמירה נמצאת.
רד) יום השבת הוא שמחה לכל, והכול נשמר למעלה ולמטה. ונקודה התחתונה, המלכות, מאירה לעלות למעלה לאו"א ביופי ע' (70) עטרות, שמקבלת מז"ת דאו"א ישסו"ת שמקבלת מאו"א והם עולים לראש דאריך אנפין , שכל אחד כלול מעשר, שהם חלקים יתרים מבליל שבת. והזקן מכל הזקנים, הכתר, מתעורר להשפיע אליה.
רה) כשעולה האור, עם הקדוש מקדימים לבית הכנסת בלבוש כבוד, בשמחה, ומתעטרים בעטרה הקדושה שלמעלה. וברוח הזה, שהוא הנשמה היתרה, העומד עליהם למטה, משבחים בשירות ותשבחות. והתשבחות עולות למעלה, ועליונים ותחתונים כולם הם בשמחה, ומתעטרים כולם יחד. פותחים העליונים ואומרים, אשריכם עם קדוש בארץ, שאדוניכם מתעטר עליכם, וכל הצבאות הקדושים מתעטרים בשבילכם.
רו) היום הזה הוא יום של הנשמות, ואינו יום הגוף אין הכוונה שהגוף אינו שותף, אלא יום של שליטת הנשמות והגוף שותף בביטול, עובדים דרך הנשמה והגוף מצטרף. משום שהוא שליטת צרור הנשמות, הבינה. ועומדים עליונים ותחתונים כולם בזיווג אחד, בעטרה של רוח יתרה העליון הקדוש דווקא ביום הזה יש יותר כח לצרף את צד הנקבה.
רז) תפילת השבת של עם הקדוש. ג' תפילות נמצאים ביום הזה כנגד ג' שבתות, בינה ז"א ומלכות, השולטים ביחד. וכולם אחד. וכיוון שבאו העם הקדוש לבית הכנסת, אסור לעסוק אפילו בצורכי בית הכנסת אלא בדברי תשבחות, תפילה ותורה.
תְּפִלַּת הַשַּׁבָּת [צלותא דשבתא]
רח) ומי שעוסק בדברים אחרים ובדברי העולם, זהו אדם שמחלל שבת, אין לו חלק בעם ישראל. שני מלאכים ממונים ע"ז ביום השבת, והם שׂמים ידיהם על ראשו, ואומרים, אוי לפלוני, שאין לו חלק בהקב"ה. וע"כ צריכים להשתדל בתפילות ושירות ותשבחות לאדונם, ולעסוק בתורה.
רט) היום הזה הוא יום של הנשמות, שמתעטר צרור של הנשמות, הבינה. וע"כ משבחים בתשבחות התשבחה של הנשמה, נשמת כל חי תברך את שִמך ה' אלקינו ורוח כל בשר תפאר ותרומם זכרךָ. ואין תשבחה אלא מצד הנשמה והרוח. והיום הזה עומד ברוח ובנשמה, ואינו של הגוף.
רי) התשבחה של מדרגה אחרת עליונה, שהוא יום, השמש הקדוש, ז"א, אור של יום, היא ברכת יוצר אור, אור המאיר, שממנו ניזונים ומאירים כל הצבאות והמרכבות וכוכבים ומזלות, וכל אלו השולטים על העולם.
ריא) השבח של עוה"ב, בינה, ביום הזה, אל אדון על כל המעשים. והשבח הוא בכ"ב (22) אותיות עליונות הקדושות, המתעטרות באבות, חג"ת, ובמרכבה העליונה הקדושה, בינה.
ריב) אותיות קטנות הן כ"ב אותיות של עולם התחתון, מלכות, שהם, אל ברוך גדול דֵעה. ואין בין מילה למילה רווח אחר, אלא רק אות אחת מכ"ב אותיות רשומה בכל מילה: אל ברוך גדול דעה. ובעולם העליון, בינה, יש רווח וצדדים קדושים בין אות לאות. כי בא' יש חמש מילים, אל אדון על כל המעשים. ובב' יש חמש מילים, ברוך ומבורך בפי כל הנשמה. ובג' יש ארבע מילים, גודלו וטובו מלא עולם. וזהו שבח על התשבחות, שאותיות עליונות של יום השביעי, בינה, משבח ואומר למלך העליון יוצר בראשית, חכמה.
ריג) כששבח הזה עולה למעלה, שישים מרכבות עליונות שבגן עדן מזדווגים ולוקחים השבח ההוא מעם הקדוש, ומעלים אותה להתעטר בה בכמה מרכבות עליונות, שהממונים וכל הצדיקים שבגן עדן, כולם מתעטרים בשבח הזה, וכל אלו המרכבות, וכל אלו נשמות הצדיקים, כולם עולים בשבח הזה עד הכיסא, המלכות.
ריד) כשהשבח מגיע למלכות, הנה השבח הזה שאומרים כל ישראל, עומד שם, עד הזמן שאומרים ישראל קדושה עליונה של מוסף: כתר ייתנו לך. ואז יש עליה לאלו שלמטה לעלות למעלה, שמלכות עולה לאמא, בינה, וז"א עולה לאבא, נקודה עילאה, כדי שהכול יתאחד למעלה באו"א, להיות כולם אחד. ואז נמצא שהשבח הזה, אל אדון, שכבר עלה עם המלכות לבינה, אומרת אותו הבינה למלך העליון, חכמה. זוהי תשבחה העולה על כל התשבחות וזה עיקר השבת שעולים להיכל או"א.
רטו) מכאן והלאה הוא סדר התפילה כמו בשאר הימים. עד, ישמח משה שהוא פנימיות ת"ת. שמחת מדרגה עליונה, ת"ת, הנקרא משה, והוא יעקב, עיקר האבות, קו המכריע המייחד חו"ג, אברהם ויצחק. שהוא שמח בחלקו, במלכות. כשהכיסא, המלכות, עולה אליו ולוקח אותה, ומתחברים יחד. וזהו שמחת תורה שלמעלה, תושב"כ, ת"ת, השמח בתורה שלמטה, תשבע"פ, המלכות, ומתחברים זה בזה.
רטז) כיוון שהתחברו יחד, צריך האדם לכלול בשמחה ההוא את עם הקדוש, ולומר, ישמחו במלכותך שומרי שבת
שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל סז-זט
1. האם צריכים להתפלל על שמירה ביום השבת? הסבר ונמק.
2. למדנו שלא יצא אדם יחידי לא ביום ד ולא בליל שבת, מהו ההסבר לסכנות בימים אלו וכיצד זה מתיישב עם כך שאמר שישראל שמורים ברוח ההוא?
3. מהי סוכת שלום וכיצד היא שומרת על עם ישראל?
4. כיצד על האדם לבוא לבית הכנסת לקראת שבת?
5. האם יום השבת הוא יום של הנשמות או של הגוף? הסבר ונמק.
6. מהם ג' התפילות של יום השבת וכיצד הן נוהגות?
7. מדוע אסור להתעסק בדברי העולם ובדברים אחרים בשבת? מה קורה לאדם שעושה כן ח"ו?
8. מה ההבדל בין האותיות של עולם התחתון המתבארים בתפילה ב "א-ל גדול גדול דעה וכו'" לבין הכ"ב אותיות של עולם העליון המתבטאים ב "א-ל עליון וגו' ברוך ומבורך וגו'"?
9. מהי קדושה עליונה של מוסף וכיצד היא מוסיפה עוד על קדושת יום השבת?
10. מהו שאנו אומירם בתפילת שבת בוקר "ישמח משה במתנת חלקו" וכן מצרפים את עם ישראל- "ישמחו במלכותך וגו'".אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams
הקודם