"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר בְּ' רֵאשִׁית

בלי אהבת רעים בביטול הגאווה, אין לקבל חוכמה!

ראשית הוא כלל המכיל פרטים, וכך כל נברא מורכב. בא להסביר כאן את המשך הבריאה, כאשר בתבנית כזו בנויה נפש האדם – התכלית על כל פרטיה המצויה בו מהעליון, כמו בזרע. תבנית הכלל היא התוכנית לבנות את הלב/המקדש על פי הפרטים אשר נמצאים בעליון.

חוכמה יכולים לקבל רק דרך הפרטים – אל הכלל. רוצה להבין את חברך? בטל את הגאווה, רד אליו, ואז עלה חזרה למקומך למקור החוכמה שבך, ברר שם את הנקודה שלקחת, ואז בחזרה תוכל לתת לו תשובה עם החוכמה שבך.

אדם מקבל גדלות כאשר הוא מוותר על הדברים הקטנים, שהם בדרך כלל רצונות הגוף, ולאחר שחוזר לגדלות, גם הדברים הקטנים מקבלים פרשנות דרך החוכמה.
לכן כך גם בלימוד הלכה בתפיסה חיצונית. יש ללמוד את הדברים בפנימיות, ואז חוזרים לדברים הקטנים ולפשט, וכאן מקבלים כבר מבט רחב ומאיר.

אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. שתייה היא חוכמה, ואכילה חסדים. האם מותר לאדם לשתות יותר מאכילה? הרי שתייה מרובה מאכילה זה עין הרע.
אלא קודם צריך ויתור על הרצון לקבל, שזה רעים, ואז לאחר מכן אפשר במסגרת הרעות לבוא לאהבת רֵעִים. כאשר חסרה אהבה יש ליצור חסדים. אדם בטבעו מחפש אהבה, להיות ביחד. את האהבה, שהיא הישות המרכזית בנו יש לחפש. הבורא רוצה לתת לנו, אך הקושי הוא בביטול הגאווה, ברצון לפרטיות, והרי את האהבה ניתן לקבל רק במסגרת חסדים.
קבלה מצד הפרט מפילה, קבלה מצד הכלל, היא קבלה אמיתית. לא רק ברצון להשפיע, אלא דווקא בשיתוף הרצונות בהנאה שבקדושה, מגיעים הקבלה האמיתית.

הֲיִתְפָּאֵר הַגַּרְזֶן עַל הַחֹצֵב בּוֹ אִם-יִתְגַּדֵּל הַמַּשּׂוֹר עַל-מְנִיפוֹ. הגרזן אומר אני חצבתי – דומם שמתגאה. למי השבח, האם אינו הוא לאומן החוצב? אמר רבי יוסֵי זה שכתוב כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל. ושואל למה כתוב קְרֹבִים לשון רבים הלא קרוב היה צריך לומר, לשון יחיד. אלא שיש אלקים עליון דהיינו בינה כפי שאמר רבי יהודה ויש גם אלקים של פחד יצחק, דהיינו גבורה, וכד'.
למעשה אומר רבי יוסי, יש מושג של אלוקות בעולם – בעל בית אחד המחזיק בגרזן, ומתחלק לשליחים רבים. יש פירוט וצירופים שבכל אחד יש כוח גבורות. מי שפועל ובורא זה כוח הגבורה. אך זה לא פועל רק כדבר אחד אלא במדרגות רבות.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר בְּ' רֵאשִׁית

אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע.
התורה נלמדת בפנימיות מעבר לזמן ומקום. ראשית-אומר כלל המורכב מפרטים, שכאן הם כמו ארזי הלבנון. א רז אומר סוד/רז שנמצא אצל אלופו של עולם, בלובן העליון. הכלל הוא ראשית חוכמה, ממנו נובעים הפרטים לבניית הרצון לפי התבנית העליונה.

האות ב' של בראשית היא ב' גדולה. ר' יוסי שאל לר"ש: אלו ששה ימי בראשית שאנו לומדים מי הם? כלומר מהם הפרטים שנכללים בראשית. אמר לו שכתוב אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע. למעשה שואל למה בנוי העולם בשיטה של שישה ימים, ומהם הפרטים הללו היוצאים מהכלל.
ראשית היא חוכמה הנק' לובן כמו לבנון. ששת הספירות היוצאות מהחכמה הם הפרטים לבניית האדם.
אלו ששה ימים העליונים דבראשית, מפרש אותם הכתוב שנאמר לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם. כל אלו הפרטים הנמצאים בלובן העליון.
ב' היא המלכות, נמצאת בכוח בתוך הראשית, שהוא הכלל, ועל הנברא לבנות את הלב/המקדש על פי הפרטים אשר נמצאים בעליון.
גדולה-אברהם, גבורה יצחק, תפארת יעקב, נצח משה, הוד אהרן, דוד צדיק. בשמים ת"ת ובארץ המלכות שעליה להיבנות לפי התבנית העליונה.
כי כֹל זה צדיק, דהיינו יסוד ובכך הופך להיות המחבר בין שמים לארץ.

כל העולם בנוי לפי הכלל שנמצא באות ב. הבניה העצמית ותיקון הנפש צריך לבוא דרך פרטים עליונים אלו, אותם יש להוריד למורגש — ללב, וכך תוכל לחזור לכלל, ולעשות רצונו כרצונך.

בראשית עצמו נחשב למאמר מתוך העשרה מאמרות בהם נברא העולם, ואינו נספר מפני שכלל הוא כתר שאינו נספר, כמו שבספירת העומר סופרים רק 49 ולא את ה 50 שהוא הכלל. מלבד הבורא יתברך, אין בעולם מציאות בלתי מורכבת.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר בְּ' רֵאשִׁית

אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע.
התורה נלמדת בפנימיות מעבר לזמן ומקום. ראשית-אומר כלל המורכב מפרטים, שכאן הם כמו ארזי הלבנון. א רז אומר סוד/רז שנמצא אצל אלופו של עולם, בלובן העליון. הכלל הוא ראשית חוכמה, ממנו נובעים הפרטים לבניית הרצון לפי התבנית העליונה.

האות ב' של בראשית היא ב' גדולה. ר' יוסי שאל לר"ש: אלו ששה ימי בראשית שאנו לומדים מי הם? כלומר מהם הפרטים שנכללים בראשית. אמר לו שכתוב אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע. למעשה שואל למה בנוי העולם בשיטה של שישה ימים, ומהם הפרטים הללו היוצאים מהכלל.
ראשית היא חוכמה הנק' לובן כמו לבנון. ששת הספירות היוצאות מהחכמה הם הפרטים לבניית האדם.
אלו ששה ימים העליונים דבראשית, מפרש אותם הכתוב שנאמר לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם. כל אלו הפרטים הנמצאים בלובן העליון.
ב' היא המלכות, נמצאת בכוח בתוך הראשית, שהוא הכלל, ועל הנברא לבנות את הלב/המקדש על פי הפרטים אשר נמצאים בעליון.
גדולה-אברהם, גבורה יצחק, תפארת יעקב, נצח משה, הוד אהרן, דוד צדיק. בשמים ת"ת ובארץ המלכות שעליה להיבנות לפי התבנית העליונה.
כי כֹל זה צדיק, דהיינו יסוד ובכך הופך להיות המחבר בין שמים לארץ.

כל העולם בנוי לפי הכלל שנמצא באות ב. הבניה העצמית ותיקון הנפש צריך לבוא דרך פרטים עליונים אלו, אותם יש להוריד למורגש — ללב, וכך תוכל לחזור לכלל, ולעשות רצונו כרצונך.

בראשית עצמו נחשב למאמר מתוך העשרה מאמרות בהם נברא העולם, ואינו נספר מפני שכלל הוא כתר שאינו נספר, כמו שבספירת העומר סופרים רק 49 ולא את ה 50 שהוא הכלל. מלבד הבורא יתברך, אין בעולם מציאות בלתי מורכבת.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר לְעֻמַּת הַמִּסְגֶּרֶת

בלי מסגרת אין אהבה.

מסגרת מתחילה במחשבת הבריאה, שהרי רצון בעליון הוא חוק מחויב בתחתון. לכן על האדם לתפקד בהתאם למסגרת שהטביע הבורא יתברך בטבע. הכול צפוי במסגרת מחשבת הבריאה ולאדם רשות נתונה לבחור במה שממילא הוכן עבורו, לבחור בדבקות בבורא.

רבי שמעון מפרש את מחלוקת ב' הקוים ימין ושמאל. לְעֻמַּת הַמִּסְגֶּרֶת תִּהְיֶיןָ הַטַּבָּעֹת לְבָתִּים לְבַדִּים לָשֵׂאת אֶת-הַשֻּׁלְחָן. מסגרת זה מקום סגור שאינו נפתח, זולת בשביל דק אחד — קו אמצעי, ומאפשר קבלה במסגרת של תודעת אמת. זהו לב נתון למוח, שבא מל"ב נתיבות החוכמה –לב שבוחר בקבלה רק במסגרת נכונה של תודעת אמת.

עולם הבא נקרא מסגרת. תחשוב לפי מחשבה של עולם הבא — זו התודעה שמקשרת אותך לעולם האמת, זה אומר לתת פירוש למציאות מעבר לזמן ומקום, לחיות לפי דעת עליון, ולא ב"מסגרת" חילונית הזרה לאמת ודוגלת ב-"תעשה מה שבא לך, רק אל תפגע באנוכיות שלי". חופש ניתן בתוך מסגרת, אחרת הופך להפקרות!

בתפקוד נכון בוחר האדם למנוע מעצמו חוכמה למרות שיש לו אפשרות לקבל , מפני שרק כאשר יהיו חסדים יוכל ליהנות מהאמת.
את כוח הדחייה מפעילים כל זמן שאין מסך דחיריק — חסדים. עד אז לא לקבל ולהישאר במצב שורוק. התירוץ המטופש לעשות מה שבא לי, או לומר מאז שהייתי קטן רציתי, ככה חינכו אותי — מבחינה רוחנית זה שיא הטומאה. כך למשל אסור לאכול לא כשר –כי זה לא יכול לקשר אותך לבורא.

לְעֻמַּת הַמִּסְגֶּרֶת תִּהְיֶיןָ הַטַּבָּעֹת – שאוזקות את האפשרות לקבל בלי חסדים. למעשה זהו שימוש ביראה — במנעולה, שהיא המסגרת לקבלה לעתיד כשיגיעו חסדים. המסגרת זה לא רק לא לקבל, אלא גם לקבל על פי תנאים ידועים. אין שכר בעולם זה — בפרטיות. רק בעולם הבא הוא המסגרת.

לְבָתִּים לְבַדִּים אלו טבעות העליונות. לֵךְ לֵךְ אומרים לנזיר סחור סחור ולכרם אל תקרב, היות ושם החסדים מכוסים, על כן אם יקבל חוכמה בטבעות, אזי תהיה שבירה. וע"כ כתוב וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, זהו מי שלא יכול לעשות מסגרת לקבלה בעל מנת להשפיע. רק בנזירות אי אפשר להגיע לאהבה. המסגרת קיימת בעולמות עליונים, ועל האדם לקבלה.

המסגרת ליהודי בחינת ג' אבות — מסגרת אברהם היראה, ביטול עצמי. מסגרת יצחק, ויתור על האור, מסגרת יעקב לקבל לאט במסגרת המותר — ליהנות רק מהאמת.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר לְעֻמַּת הַמִּסְגֶּרֶת

בלי מסגרת אין אהבה.

מסגרת מתחילה במחשבת הבריאה, שהרי רצון בעליון הוא חוק מחויב בתחתון. לכן על האדם לתפקד בהתאם למסגרת שהטביע הבורא יתברך בטבע. הכול צפוי במסגרת מחשבת הבריאה ולאדם רשות נתונה לבחור במה שממילא הוכן עבורו, לבחור בדבקות בבורא.

רבי שמעון מפרש את מחלוקת ב' הקוים ימין ושמאל. לְעֻמַּת הַמִּסְגֶּרֶת תִּהְיֶיןָ הַטַּבָּעֹת לְבָתִּים לְבַדִּים לָשֵׂאת אֶת-הַשֻּׁלְחָן. מסגרת זה מקום סגור שאינו נפתח, זולת בשביל דק אחד — קו אמצעי, ומאפשר קבלה במסגרת של תודעת אמת. זהו לב נתון למוח, שבא מל"ב נתיבות החוכמה –לב שבוחר בקבלה רק במסגרת נכונה של תודעת אמת.

עולם הבא נקרא מסגרת. תחשוב לפי מחשבה של עולם הבא — זו התודעה שמקשרת אותך לעולם האמת, זה אומר לתת פירוש למציאות מעבר לזמן ומקום, לחיות לפי דעת עליון, ולא ב"מסגרת" חילונית הזרה לאמת ודוגלת ב-"תעשה מה שבא לך, רק אל תפגע באנוכיות שלי". חופש ניתן בתוך מסגרת, אחרת הופך להפקרות!

בתפקוד נכון בוחר האדם למנוע מעצמו חוכמה למרות שיש לו אפשרות לקבל , מפני שרק כאשר יהיו חסדים יוכל ליהנות מהאמת.
את כוח הדחייה מפעילים כל זמן שאין מסך דחיריק — חסדים. עד אז לא לקבל ולהישאר במצב שורוק. התירוץ המטופש לעשות מה שבא לי, או לומר מאז שהייתי קטן רציתי, ככה חינכו אותי — מבחינה רוחנית זה שיא הטומאה. כך למשל אסור לאכול לא כשר –כי זה לא יכול לקשר אותך לבורא.

לְעֻמַּת הַמִּסְגֶּרֶת תִּהְיֶיןָ הַטַּבָּעֹת – שאוזקות את האפשרות לקבל בלי חסדים. למעשה זהו שימוש ביראה — במנעולה, שהיא המסגרת לקבלה לעתיד כשיגיעו חסדים. המסגרת זה לא רק לא לקבל, אלא גם לקבל על פי תנאים ידועים. אין שכר בעולם זה — בפרטיות. רק בעולם הבא הוא המסגרת.

לְבָתִּים לְבַדִּים אלו טבעות העליונות. לֵךְ לֵךְ אומרים לנזיר סחור סחור ולכרם אל תקרב, היות ושם החסדים מכוסים, על כן אם יקבל חוכמה בטבעות, אזי תהיה שבירה. וע"כ כתוב וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, זהו מי שלא יכול לעשות מסגרת לקבלה בעל מנת להשפיע. רק בנזירות אי אפשר להגיע לאהבה. המסגרת קיימת בעולמות עליונים, ועל האדם לקבלה.

המסגרת ליהודי בחינת ג' אבות — מסגרת אברהם היראה, ביטול עצמי. מסגרת יצחק, ויתור על האור, מסגרת יעקב לקבל לאט במסגרת המותר — ליהנות רק מהאמת.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר ג' אותיות טוֹ"ב.

חושך זה סוג של הארה, הרגשת חיסרון.

בניגוד למחשבה המדעית, חושך אינו העדר אור. חושך הוא הארה והוא אש – השתוקקות. לא קוראים בשם לחיסרון שאינו מורגש. החושך היא בריאה של הרגש חיסרון.
יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ…אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה כָל-אֵלֶּה. חושך זה מציאות, בריאה – אור המאיר את ההשתוקקות, שהרי בריאה בלי אור אלוקי אין לה קיום כנודע.

וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. הפרדת הזכר והנקבה באה בכדי שיוכלו שניהם לבוא לקשר מתוך בחירה, פירוד לצורך האיחוד, שהרי תפיסת האדם מהפרטים אל הכלל.
כאמור על סתם חיסרון לא קוראים בשם, אלא לחלל קוראים על שם התיקון שעליו למלא. הכלי נק' על שם המילוי שצריך לו — כמו מיכל — שתפקידו להכיל.

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. נתנו ללילה ממשלה נפרדת, בכדי שהלילה והיום יתאחדו בשלמות. כך מלחמה באה לצורך הלחמה — שלום.
חשוך לאדם כשהיה לו אור ונסתלק ממנו. אדם לא מתגעגע או כוסף לדבר שהוא לא מכיר.
לזכר כוח השפעה ולנקבה כוח השתוקקות. כאשר לנברא אשר כלפי הבורא הוא לילה, יש השתוקקות לקשר, אז יכול הוא לתת חלקו בשותפות.

בלי סקרנות אדם לא לומד, אין חיוּת בלי השתוקקות. בלי להרגיש חיסרון לרוחניות, לא מתקדמים, והרגשת החיסרון זה הארה של חושך.
כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן-הַחֹשֶׁךְ. אם לא תדע את החיסרון, לא תרגיש אותו, לא תקבל את המילוי. לרצות זו הארה אלוקית!

כאשר אדם מתגבר על צרכי הגוף, הוא מתחיל להבין רעיונות רוחניים, אחרת הוא מייצר לעצמו השקפה מעוותת.
הבחירה אפשרית כאשר גם הנוקבא שלמה ותורמת חלקה, זהו זיווג פב"פ, אור עצום של מטרת הבריאה — שגם לשמאל יש ביטוי, ואז אור ולילה יאירו יחדיו. המודעות מאפשרת לדעת מה לרצות, ובאיזה רעב ראוי להשתמש.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר ג' אותיות טוֹ"ב.

חושך זה סוג של הארה, הרגשת חיסרון.

בניגוד למחשבה המדעית, חושך אינו העדר אור. חושך הוא הארה והוא אש – השתוקקות. לא קוראים בשם לחיסרון שאינו מורגש. החושך היא בריאה של הרגש חיסרון.
יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ…אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה כָל-אֵלֶּה. חושך זה מציאות, בריאה – אור המאיר את ההשתוקקות, שהרי בריאה בלי אור אלוקי אין לה קיום כנודע.

וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. הפרדת הזכר והנקבה באה בכדי שיוכלו שניהם לבוא לקשר מתוך בחירה, פירוד לצורך האיחוד, שהרי תפיסת האדם מהפרטים אל הכלל.
כאמור על סתם חיסרון לא קוראים בשם, אלא לחלל קוראים על שם התיקון שעליו למלא. הכלי נק' על שם המילוי שצריך לו — כמו מיכל — שתפקידו להכיל.

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. נתנו ללילה ממשלה נפרדת, בכדי שהלילה והיום יתאחדו בשלמות. כך מלחמה באה לצורך הלחמה — שלום.
חשוך לאדם כשהיה לו אור ונסתלק ממנו. אדם לא מתגעגע או כוסף לדבר שהוא לא מכיר.
לזכר כוח השפעה ולנקבה כוח השתוקקות. כאשר לנברא אשר כלפי הבורא הוא לילה, יש השתוקקות לקשר, אז יכול הוא לתת חלקו בשותפות.

בלי סקרנות אדם לא לומד, אין חיוּת בלי השתוקקות. בלי להרגיש חיסרון לרוחניות, לא מתקדמים, והרגשת החיסרון זה הארה של חושך.
כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן-הַחֹשֶׁךְ. אם לא תדע את החיסרון, לא תרגיש אותו, לא תקבל את המילוי. לרצות זו הארה אלוקית!

כאשר אדם מתגבר על צרכי הגוף, הוא מתחיל להבין רעיונות רוחניים, אחרת הוא מייצר לעצמו השקפה מעוותת.
הבחירה אפשרית כאשר גם הנוקבא שלמה ותורמת חלקה, זהו זיווג פב"פ, אור עצום של מטרת הבריאה — שגם לשמאל יש ביטוי, ואז אור ולילה יאירו יחדיו. המודעות מאפשרת לדעת מה לרצות, ובאיזה רעב ראוי להשתמש.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר ג' אותיות טוֹ"ב.

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.
לכאורה היה יכול לכתוב שמים וארץ, אך המילים וְאֵת הָאָרֶץ — מלמדים שגם הנברא, הנוקבא קיבלה רצונות עצמאיים מאלף עד תיו.

השמים והארץ הם בחינת ז"א ונוקבא, כמו בחינת ראש וגוף, זכר ונקבה. מתחילה בכלל שמים הייתה הארץ, ויצאו שמים וארץ דבוקים כאחד — כך אדם וחווה טרם הנסירה, נקבה נפרדת ודבוקה.
דבקות זו יכולה להתקיים רק לאחר שנותנים לנקבה עצמאות ואז יכולה להידבק חזרה מתוך בחירה וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.

בקשר זוגי ובכל קשר, יש לתת מקום לכל צד/רצון, לבוא לידי ביטוי בפרטיותו. לאפשר תפיסה מכובדת שלכל פרט יש ייחודיות — אך חייבת להיות צורה שווה – שפועלים יחדיו לאותה מטרה.
הנפרדות לא באה לעצמה בעצם, שאז היא דבר רע. נכון לראות את הכלל עם הפרטים, את הגינה בערוגותיה. כך השתוקקות היא דבר טוב כאשר מביאים אותה להעצמה בקשר, תוך כיבוד כל צד שבא לשרת את הכלל המשותף.

נסירה היא נתינת השתוקקות וחופש לפעולה עצמאית. לאחר שנפרדו זה מזה, יש שינוי צורה בין הזכר לנקבה, שהוא מאיר באור החסדים והנקבה מאירה באור החכמה, לאחר שקיבלה מקום בפני עצמה. ה' הפריד אותם ע"י נסירה כדי שיוכלו לבוא שוב מתוך עצמאות של ב' הצדדים. כך לוקחים רעיון ומפרטים אותו בכדי להיטיב בהבנה. כאשר מבינים את הפרטים בשיוכם לכלל, הכלל מובן טוב יותר.

הפרדה בין הפרטים מאפשרת לכל אחד להביע את דעתו ומשם להעצים את הביחד, הפריה של הכלל. הפרדה תוך הדגשת מקומו של כל אחד תוך שמירה ואמונה לדבר המחבר.
בלי כוח עצמאי של כל אחד, אי אפשר להתכלל. יש לאפשר לזולת חופש, אך לא הפקרות שפוגעת בנאמנות ובברית. הפרדה הבאה לחבר טוב יותר פרטים ייחודיים בכדי להגיע לאהבה אמיתית.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר ג' אותיות טוֹ"ב.

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.
לכאורה היה יכול לכתוב שמים וארץ, אך המילים וְאֵת הָאָרֶץ — מלמדים שגם הנברא, הנוקבא קיבלה רצונות עצמאיים מאלף עד תיו.

השמים והארץ הם בחינת ז"א ונוקבא, כמו בחינת ראש וגוף, זכר ונקבה. מתחילה בכלל שמים הייתה הארץ, ויצאו שמים וארץ דבוקים כאחד — כך אדם וחווה טרם הנסירה, נקבה נפרדת ודבוקה.
דבקות זו יכולה להתקיים רק לאחר שנותנים לנקבה עצמאות ואז יכולה להידבק חזרה מתוך בחירה וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.

בקשר זוגי ובכל קשר, יש לתת מקום לכל צד/רצון, לבוא לידי ביטוי בפרטיותו. לאפשר תפיסה מכובדת שלכל פרט יש ייחודיות — אך חייבת להיות צורה שווה – שפועלים יחדיו לאותה מטרה.
הנפרדות לא באה לעצמה בעצם, שאז היא דבר רע. נכון לראות את הכלל עם הפרטים, את הגינה בערוגותיה. כך השתוקקות היא דבר טוב כאשר מביאים אותה להעצמה בקשר, תוך כיבוד כל צד שבא לשרת את הכלל המשותף.

נסירה היא נתינת השתוקקות וחופש לפעולה עצמאית. לאחר שנפרדו זה מזה, יש שינוי צורה בין הזכר לנקבה, שהוא מאיר באור החסדים והנקבה מאירה באור החכמה, לאחר שקיבלה מקום בפני עצמה. ה' הפריד אותם ע"י נסירה כדי שיוכלו לבוא שוב מתוך עצמאות של ב' הצדדים. כך לוקחים רעיון ומפרטים אותו בכדי להיטיב בהבנה. כאשר מבינים את הפרטים בשיוכם לכלל, הכלל מובן טוב יותר.

הפרדה בין הפרטים מאפשרת לכל אחד להביע את דעתו ומשם להעצים את הביחד, הפריה של הכלל. הפרדה תוך הדגשת מקומו של כל אחד תוך שמירה ואמונה לדבר המחבר.
בלי כוח עצמאי של כל אחד, אי אפשר להתכלל. יש לאפשר לזולת חופש, אך לא הפקרות שפוגעת בנאמנות ובברית. הפרדה הבאה לחבר טוב יותר פרטים ייחודיים בכדי להגיע לאהבה אמיתית.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר ג' אותיות טוֹ"ב.

בלי יגיעה אל תאמין שמצאת טוב!
טוב הוא שפע היורד לפי החוקים העליונים.

העולם נבנה בתבנית טובה של הורדת השפע, בצורה מסודרת המאפשרת לנברא לבוא לשיתוף עם העליון.
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר כִּי-טוֹב. בא הזוהר ללמד שהטוב בעולם, לא נבחן לפי קריטריון ההרגשה של האדם, אלא הטוב הוא אמיתי כאשר הוא יורד באותה דרך, כפי הנבחן בעולמות העליונים. לכן על האדם המרגיש טוב לבדוק האם התענוג התקבל בדרך ובסדר טובים — אחרת ההרגשה מדומיינת.

צַדִּיק כִּי טוֹב — שמצדיק את הבורא ומקבל באופן זה, ש ג' בחינות אורות עליונים כלולים בו — ונקרא כל, שכתוב "טוֹב-יְהוָה לַכֹּל" — ליסוד, וזו הארה המאירה בכל השלמות.

ג' האותיות ט' ו' ב' בא לפרש מהו "טוֹב" שנאמר בכתוב צַדִּיק כִּי טוֹב, צדיק ששלושת הבחינות של האור העליון המרומזים באותיות ט' ו' ב' נכללים בו.
צדיק יודע לשלב את התודעה העליונה — "ט"
לפעול עם השכל, ביגיעה "ו"
ב הנוקבין — הרצון להשפיע והרצון לקבל "ב"
בלי התכללות ברצונות הגוף, לא ניתן לקבל בחינת טוב אמיתי, דהיינו קבלת הטוב דרך מסכי היראה והאהבה. אין טוב בלי חפץ חסד, בלי התכללות ברצון להשפיע. שילוב כולם מביא שהתודעה העליונה מתפשטת דרך השכל ואז ללב.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר ג' אותיות טוֹ"ב.

בלי יגיעה אל תאמין שמצאת טוב!
טוב הוא שפע היורד לפי החוקים העליונים.

העולם נבנה בתבנית טובה של הורדת השפע, בצורה מסודרת המאפשרת לנברא לבוא לשיתוף עם העליון.
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר כִּי-טוֹב. בא הזוהר ללמד שהטוב בעולם, לא נבחן לפי קריטריון ההרגשה של האדם, אלא הטוב הוא אמיתי כאשר הוא יורד באותה דרך, כפי הנבחן בעולמות העליונים. לכן על האדם המרגיש טוב לבדוק האם התענוג התקבל בדרך ובסדר טובים — אחרת ההרגשה מדומיינת.

צַדִּיק כִּי טוֹב — שמצדיק את הבורא ומקבל באופן זה, ש ג' בחינות אורות עליונים כלולים בו — ונקרא כל, שכתוב "טוֹב-יְהוָה לַכֹּל" — ליסוד, וזו הארה המאירה בכל השלמות.

ג' האותיות ט' ו' ב' בא לפרש מהו "טוֹב" שנאמר בכתוב צַדִּיק כִּי טוֹב, צדיק ששלושת הבחינות של האור העליון המרומזים באותיות ט' ו' ב' נכללים בו.
צדיק יודע לשלב את התודעה העליונה — "ט"
לפעול עם השכל, ביגיעה "ו"
ב הנוקבין — הרצון להשפיע והרצון לקבל "ב"
בלי התכללות ברצונות הגוף, לא ניתן לקבל בחינת טוב אמיתי, דהיינו קבלת הטוב דרך מסכי היראה והאהבה. אין טוב בלי חפץ חסד, בלי התכללות ברצון להשפיע. שילוב כולם מביא שהתודעה העליונה מתפשטת דרך השכל ואז ללב.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ

מִי-הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב!
מלמדים אותך כיצד עליך להיות, לראות טוב, להאיר בכל השלמות.

מלמד כאן ביום השלישי על המעבר מ – וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי-אוֹר אל הקבלה במלכות, בנברא שמקבל רק אור חלקי, בכדי שיוכל להשתמש בו באופן ראוי.

כיון שהאור האיר במלכות, וירד והאיר בעולם ביום השלישי, והיה מתפשט אורו מסוף העולם עד סופו, כשהקב"ה נסתכל ברשעי עולם, שעתידים לחטוא באור הזה, גנז את האור. ראה שהרשעים יזיקו לעצמם אם ישתמשו באורות ג"ר, ולטובתם גנז את האור, שאינו מאיר זולת בשבילים סתומים שאינם מתגלים. האור כן מתגלה למי שראוי. ובכדי להיות ראוי על האדם לתקן ולהצביע על רצונו לגדול לשותפות ולקשר עם הבורא. הבורא רוצה לתת אחרי "מבחן" — להיות בן אדם! מי שאינו מתנהג כאדם, שאינו מכוון את הלב למטרה, בחיקוי העולמות העליונים — לא מקבל.
מאמר ג' אותיות טוֹ"ב.

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר כִּי-טוֹב. למדנו שכל חלום העומד בפתרון של כִּי-טוֹב, מראה, ששלום לו למעלה ולמטה. עליך לפתור את החלום כטוב, ויהיה טוב, כלומר איך שתפרש את המציאות כך יהיה.
לטוב יש גדרים וסדר המחייב את האדם להיות טוב בפועל, למשל משפיע ופועל למען הכלל.

כפי שבעולם העליון אין שום מקטרג, עליך לפעול בעולם התחתון, ואז- עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ. כל אחד ואחד רואה אותיות/חסרונות לפי דרגתו ומקום נפשו, וכן פירושו לחלום יהיה בהתאם.

אדם אופטימי למשל תמיד רואה טוב בחלומו –הכל לפי דרכיו ומעשיו. ראה ט' בחלומו, טוב לו וטוב לחלומו, שהרי התורה פתחה בפעם הראשונה בכתיבת אות ט' במילה טוב, אות ט שפתוחה למעלה לעליון.

לקבלת אור צריך יראה, ענווה גדולה, חסדים. אהבה אינה יכולה להיות בלי יראה, אלא שהיראה גנוזה, והאהבה גלויה.
אות ט היא שורש לטוב, היא כוללת מנעולא ומפתחה, יראה ואהבה.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ

מִי-הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב!
מלמדים אותך כיצד עליך להיות, לראות טוב, להאיר בכל השלמות.

מלמד כאן ביום השלישי על המעבר מ – וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי-אוֹר אל הקבלה במלכות, בנברא שמקבל רק אור חלקי, בכדי שיוכל להשתמש בו באופן ראוי.

כיון שהאור האיר במלכות, וירד והאיר בעולם ביום השלישי, והיה מתפשט אורו מסוף העולם עד סופו, כשהקב"ה נסתכל ברשעי עולם, שעתידים לחטוא באור הזה, גנז את האור. ראה שהרשעים יזיקו לעצמם אם ישתמשו באורות ג"ר, ולטובתם גנז את האור, שאינו מאיר זולת בשבילים סתומים שאינם מתגלים. האור כן מתגלה למי שראוי. ובכדי להיות ראוי על האדם לתקן ולהצביע על רצונו לגדול לשותפות ולקשר עם הבורא. הבורא רוצה לתת אחרי "מבחן" — להיות בן אדם! מי שאינו מתנהג כאדם, שאינו מכוון את הלב למטרה, בחיקוי העולמות העליונים — לא מקבל.
מאמר ג' אותיות טוֹ"ב.

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר כִּי-טוֹב. למדנו שכל חלום העומד בפתרון של כִּי-טוֹב, מראה, ששלום לו למעלה ולמטה. עליך לפתור את החלום כטוב, ויהיה טוב, כלומר איך שתפרש את המציאות כך יהיה.
לטוב יש גדרים וסדר המחייב את האדם להיות טוב בפועל, למשל משפיע ופועל למען הכלל.

כפי שבעולם העליון אין שום מקטרג, עליך לפעול בעולם התחתון, ואז- עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ. כל אחד ואחד רואה אותיות/חסרונות לפי דרגתו ומקום נפשו, וכן פירושו לחלום יהיה בהתאם.

אדם אופטימי למשל תמיד רואה טוב בחלומו –הכל לפי דרכיו ומעשיו. ראה ט' בחלומו, טוב לו וטוב לחלומו, שהרי התורה פתחה בפעם הראשונה בכתיבת אות ט' במילה טוב, אות ט שפתוחה למעלה לעליון.

לקבלת אור צריך יראה, ענווה גדולה, חסדים. אהבה אינה יכולה להיות בלי יראה, אלא שהיראה גנוזה, והאהבה גלויה.
אות ט היא שורש לטוב, היא כוללת מנעולא ומפתחה, יראה ואהבה.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ

וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ. החקיקה שיש בבריאה שהיא תבנית הרצון האלוקי.

מהחסרונות שבי אוכל ללמוד ולחקות את רצון העליון. "עשה רצונו כרצונך" — ע"י הדמיון, כאילו זה כבר רצונך שלך להשפיע.
המרירות והטרדות בחיים נובעים מהאנוכיות וההרגשה הקלוקלת שמגיע לי – ולא מקבלים, וכל זה נובע מכך שאדם לא מכליל את הרצונות לקבל שלו בתכונת ההשפעה, מדרגת בינה, צד הבורא שבנברא. משפיע אמיתי לא ממורמר, ואינו מוּמר להגיונות שווא.

הטביע בטבע הבורא ית' חותם, שהוא מחשבת הבריאה, ועל הנחתם-הנברא, להתחקות ולתקן את רצונותיו בהתאם. כל רצון בשורשו הוא מתוקן, על האדם לתקן את המורגש אצלו בהתאם.
מהו המקום אליו יש לכוון, בכדי ללמוד מהו רצון שלם שלא נפגם ? — הוא ההכרה עליונה. בדרך מהלב המרגיש, אל ההכרה העליונה, יש לעבור בתודעה, דרכה יש לעבוד בצורה מסודרת, עם כוח ויתור על העצמי הכוזב, והולדת רצונות מתוקנים בלב.

ההכרה העליונה — צורת החותם היא בחינת מחשבה מופשטת.
התודעה המחברת היא חומר הכלי של החותם — הפרקטיקה בעבודה.
הנחתם החייב ליישם במעשה בהתאם לחקיקה העליונה.

כפי החסרונות שאינם באים לידי ביטוי בעולם העליון, נעשים בפועל חסרונות בעולם התחתון, שהרי רצון בעליון הוא חוק מחויב בתחתון כנודע. כך למשל כשיש רעיון מופשט לבניית בית (הלב), כבר בשלב התוכנית המשורטטת מתגלים החסרונות, אשר באים בפועל רק בשלב הבניה עצמו.

אל לו לאדם לדאוג שהוטבעו בו רצונות לכאורה סותרים והוא בבלגן פנימי, אלא יחפש את צורת החותם העליון, יסדיר את רצונותיו, אשר במקור הם שלמים, ויורידם מתוקנים למוחש — ללב.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ

וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ. החקיקה שיש בבריאה שהיא תבנית הרצון האלוקי.

מהחסרונות שבי אוכל ללמוד ולחקות את רצון העליון. "עשה רצונו כרצונך" — ע"י הדמיון, כאילו זה כבר רצונך שלך להשפיע.
המרירות והטרדות בחיים נובעים מהאנוכיות וההרגשה הקלוקלת שמגיע לי – ולא מקבלים, וכל זה נובע מכך שאדם לא מכליל את הרצונות לקבל שלו בתכונת ההשפעה, מדרגת בינה, צד הבורא שבנברא. משפיע אמיתי לא ממורמר, ואינו מוּמר להגיונות שווא.

הטביע בטבע הבורא ית' חותם, שהוא מחשבת הבריאה, ועל הנחתם-הנברא, להתחקות ולתקן את רצונותיו בהתאם. כל רצון בשורשו הוא מתוקן, על האדם לתקן את המורגש אצלו בהתאם.
מהו המקום אליו יש לכוון, בכדי ללמוד מהו רצון שלם שלא נפגם ? — הוא ההכרה עליונה. בדרך מהלב המרגיש, אל ההכרה העליונה, יש לעבור בתודעה, דרכה יש לעבוד בצורה מסודרת, עם כוח ויתור על העצמי הכוזב, והולדת רצונות מתוקנים בלב.

ההכרה העליונה — צורת החותם היא בחינת מחשבה מופשטת.
התודעה המחברת היא חומר הכלי של החותם — הפרקטיקה בעבודה.
הנחתם החייב ליישם במעשה בהתאם לחקיקה העליונה.

כפי החסרונות שאינם באים לידי ביטוי בעולם העליון, נעשים בפועל חסרונות בעולם התחתון, שהרי רצון בעליון הוא חוק מחויב בתחתון כנודע. כך למשל כשיש רעיון מופשט לבניית בית (הלב), כבר בשלב התוכנית המשורטטת מתגלים החסרונות, אשר באים בפועל רק בשלב הבניה עצמו.

אל לו לאדם לדאוג שהוטבעו בו רצונות לכאורה סותרים והוא בבלגן פנימי, אלא יחפש את צורת החותם העליון, יסדיר את רצונותיו, אשר במקור הם שלמים, ויורידם מתוקנים למוחש — ללב.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ

בכדי להיות אדם אמיתי שיכול לקבל את הטבת הבורא, יש להנפיק מהדברים המופשטים פרקטיקה!

על האדם ללמוד כיצד לחקוק בנפש את התכונות הראויות שיהוו חיקוי והשלמה ראויה לתכונות העליון.

הָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. הָיְתָה לשון עבר, מכוון למה שהיה בעולם התוהו שנשבר, והוא מטעם שהמרירות והפסולת, של הפירות שאינם מתבשלים באילן מרים.
המרירות (הרצון לקבל) וקושיית הדינים של המלכות אינם יוצאים ממנה זולת ע"י קליטתה בבינה. יש מרירות לחומר הגלם לפני שבא לקיום, זו המלכות לפני שבאה לתיקון, כמו חיטה שלא בושלה. המלכות – הרצון זה כלי שצריך לקבל אור. בטבעה היא רצון לקבל בעלמ"נ לקבל, ועליה להתכלל בבינה בכדי להפוך לכלי ראוי. להתמתק — דהיינו לקבל תכונת השפעה.

כדי להגיע לשלמות לתיקון הלב צריך: רעיון, שיטה, וביצוע. לרכישת צורה שלמה יש להחזיק בהשקפה ברורה ושלמה, לאחר מכן צריך שיטה שלמה לביצוע, ואז היישום צריך להיות באמונה ושלמות.
כלומר על האדם לחקוק בנפשו את רצון העליון, שיאפשר לו להתקשר להשם, בניגוד לרצונות מדומיינים.

התהליך הוא מרעיון מופשט, לפרקטיקה, ואז ניתן לפעול. לקבל על עצמנו כחוק, בחתימה בלב, להיות שליח נאמן של השם.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ

בכדי להיות אדם אמיתי שיכול לקבל את הטבת הבורא, יש להנפיק מהדברים המופשטים פרקטיקה!

על האדם ללמוד כיצד לחקוק בנפש את התכונות הראויות שיהוו חיקוי והשלמה ראויה לתכונות העליון.

הָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. הָיְתָה לשון עבר, מכוון למה שהיה בעולם התוהו שנשבר, והוא מטעם שהמרירות והפסולת, של הפירות שאינם מתבשלים באילן מרים.
המרירות (הרצון לקבל) וקושיית הדינים של המלכות אינם יוצאים ממנה זולת ע"י קליטתה בבינה. יש מרירות לחומר הגלם לפני שבא לקיום, זו המלכות לפני שבאה לתיקון, כמו חיטה שלא בושלה. המלכות – הרצון זה כלי שצריך לקבל אור. בטבעה היא רצון לקבל בעלמ"נ לקבל, ועליה להתכלל בבינה בכדי להפוך לכלי ראוי. להתמתק — דהיינו לקבל תכונת השפעה.

כדי להגיע לשלמות לתיקון הלב צריך: רעיון, שיטה, וביצוע. לרכישת צורה שלמה יש להחזיק בהשקפה ברורה ושלמה, לאחר מכן צריך שיטה שלמה לביצוע, ואז היישום צריך להיות באמונה ושלמות.
כלומר על האדם לחקוק בנפשו את רצון העליון, שיאפשר לו להתקשר להשם, בניגוד לרצונות מדומיינים.

התהליך הוא מרעיון מופשט, לפרקטיקה, ואז ניתן לפעול. לקבל על עצמנו כחוק, בחתימה בלב, להיות שליח נאמן של השם.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר תיקון עולם תחתון מהעולם העליון.

המחפש שליטה, יחפש על עצמו ולא על הזולת!

את המילוי לחוסר השלמות באדם, יוכל להשיג על ידי שמתחקה על התודעה העליונה, המשתקפת לנו דרך התורה, ומלמדת כיצד יש לבנות את הנפש.

מהות הנברא זה רצון. לכן צריך אדם לשאול, לבקש עבור חסרונות אמיתיים, באותה תבנית בה נבנו העולמות העליונים.
שאלה באה בכדי ליצור קשר עם נותן התשובה, ולא לפרטיות אשר תביא לשבירה ותסכול.
על האדם לפתח יכולת לרכישת חסדים, שזה הכוח לראות את הטוב שבזולת ולבקש על הקשר איתו. אור מתקבל בצורה, והכלי לקבלה הוא החסדים – הדבק שמאפשר לחוכמה להתקבל.

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם – התכלית וְ אֵת הָאָרֶץ – הרצונות האמיתיים לתיקון. התחתון יבנה את עצמו לפי תבנית העליון, כמו בחיבור חלקי פאזל, כאשר התמונה השלמה כבר מונחת בהכרה. מהשכל הישר שהתקבל מהתודעה העליונה, לומדים מה לבקש. את לב האדם בונים לפי תוכנית העל.

כל החוקים בעולם העליון מתקבלים בתחתון. לנברא אין שליטה ישירה על האור, אך יש לו יכולת להקפיא את הרצון, לדחות את האור בשליטה עצמית, ואז לקבלו בשלמות. כאשר ירכוש חסדים שלמים, יוכלו גם לקבל חוכמה ולבוא לשלמות.
המודעות הגבוה של האדם מקבלת את החסרונות הללו בכדי שהאדם יבנה על פי המקור, שורש החסרונות, כאשר השלבים לתיקון הם בסדר של חולם שורוק חיריק.

במקום ההשתוקקות אין חסדים, והאורות נחשבים למים קפואים.
זהו לימוד חשוב לחיים שאת ההארה לא מקבלים במקום ההשתוקקות. הפרט יוכל להתפלל ולבקש, אך הקבלה והמילוי יתקבלו בכלל.

תאמר לי מה רצונך ואומר לך מי אתה!

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר תיקון עולם תחתון מהעולם העליון.

המחפש שליטה, יחפש על עצמו ולא על הזולת!

את המילוי לחוסר השלמות באדם, יוכל להשיג על ידי שמתחקה על התודעה העליונה, המשתקפת לנו דרך התורה, ומלמדת כיצד יש לבנות את הנפש.

מהות הנברא זה רצון. לכן צריך אדם לשאול, לבקש עבור חסרונות אמיתיים, באותה תבנית בה נבנו העולמות העליונים.
שאלה באה בכדי ליצור קשר עם נותן התשובה, ולא לפרטיות אשר תביא לשבירה ותסכול.
על האדם לפתח יכולת לרכישת חסדים, שזה הכוח לראות את הטוב שבזולת ולבקש על הקשר איתו. אור מתקבל בצורה, והכלי לקבלה הוא החסדים – הדבק שמאפשר לחוכמה להתקבל.

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם – התכלית וְ אֵת הָאָרֶץ – הרצונות האמיתיים לתיקון. התחתון יבנה את עצמו לפי תבנית העליון, כמו בחיבור חלקי פאזל, כאשר התמונה השלמה כבר מונחת בהכרה. מהשכל הישר שהתקבל מהתודעה העליונה, לומדים מה לבקש. את לב האדם בונים לפי תוכנית העל.

כל החוקים בעולם העליון מתקבלים בתחתון. לנברא אין שליטה ישירה על האור, אך יש לו יכולת להקפיא את הרצון, לדחות את האור בשליטה עצמית, ואז לקבלו בשלמות. כאשר ירכוש חסדים שלמים, יוכלו גם לקבל חוכמה ולבוא לשלמות.
המודעות הגבוה של האדם מקבלת את החסרונות הללו בכדי שהאדם יבנה על פי המקור, שורש החסרונות, כאשר השלבים לתיקון הם בסדר של חולם שורוק חיריק.

במקום ההשתוקקות אין חסדים, והאורות נחשבים למים קפואים.
זהו לימוד חשוב לחיים שאת ההארה לא מקבלים במקום ההשתוקקות. הפרט יוכל להתפלל ולבקש, אך הקבלה והמילוי יתקבלו בכלל.

תאמר לי מה רצונך ואומר לך מי אתה!

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר תיקון עולם תחתון מהעולם העליון.

רק בעל חסד מקבל תשובה!
מאידך גאוותן מחזיק בשאלתו בכוח, וחושב שהיא יותר חשובה מתשובת הזולת.

מלמד כיצד לגלות את האני של האדם. האני זה הרצון.
כאשר אדם מזייף ומציג עצמו כשלם, מציג עצמו דרך היתרונות שלו, אין לו אפשרות להתקדם ולהתחבר. יכול הוא לדעת את רצונו, להיות מודע למודעות עצמה, רק ע"י שמונע ודוחה את הרגילות.
ישנם רצונות כוזבים הנובעים מהסביבה, אך אם הרצון ייבחן באופן שמלמד הזוהר, מגיעים לחיבור נכון, ולשאלה/בקשה שלא תגרום לשבירה ותסכול.

ניתן לדעת האם הרצון/השאלה אמיתי, כפי שהנשמה רוצה – ע"י בדיקה האם קיבלתי את התשובה לסיפוק האישי — או לקשר, לביחד.
רצון אמיתי מצריך לצרף את כוח החסדים, לשאול ולבקש את נותן המתנה, דבר שמחייב לשנות את צורת הרצון. רצון לידיעות זמניות או לדברים הקשורים בזמן ומקום — זה לא האני האמיתי.

שְׂאוּ-מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי-בָרָא אֵלֶּה, דהיינו אל הבינה הנקראת מרום, שרק מכאן ניתן לאדם להבין משהו. כשיש לאדם שאלה, מעיד הדבר מהו רצונו, כלומר מי הוא. אמור לי מה שאלתך ואומר לך מי אתה — אדם ניכר בכיסו — הכיס הוא החיסרון.

כשאדם בוחן את המחשבה, יכול הוא להתחיל להרגיש רק מהנקודה בה הוא יכול לדחות את האור. דחייה היא עשיית פעולה נגד הרגילות, ובכך להפך את צורת הרצון שלו.
כלומר בכדי שיגלה האדם מיהו, דהיינו מהן רצונותיו, עליו לפעול כפעולת הבורא — השפעה. עשה רצונו כרצונך, שזה בניגוד לטבע של הרצון לקבל — כך תכיר את עצמך.

לשאול נכון אומר שכאשר מקבלים תשובה, יש להפסיק להחזיק בשאלה ולפנות מקום. כשאין מקום משותף בין הנותן למקבל — אין חיבור. ללמוד דבר חדש זה לעזוב את עצמנו ולבוא למקום חדש — ידיעה. אין אפשרות לדעת באמת כשאינך מוכן להתחבר.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר תיקון עולם תחתון מהעולם העליון.

רק בעל חסד מקבל תשובה!
מאידך גאוותן מחזיק בשאלתו בכוח, וחושב שהיא יותר חשובה מתשובת הזולת.

מלמד כיצד לגלות את האני של האדם. האני זה הרצון.
כאשר אדם מזייף ומציג עצמו כשלם, מציג עצמו דרך היתרונות שלו, אין לו אפשרות להתקדם ולהתחבר. יכול הוא לדעת את רצונו, להיות מודע למודעות עצמה, רק ע"י שמונע ודוחה את הרגילות.
ישנם רצונות כוזבים הנובעים מהסביבה, אך אם הרצון ייבחן באופן שמלמד הזוהר, מגיעים לחיבור נכון, ולשאלה/בקשה שלא תגרום לשבירה ותסכול.

ניתן לדעת האם הרצון/השאלה אמיתי, כפי שהנשמה רוצה – ע"י בדיקה האם קיבלתי את התשובה לסיפוק האישי — או לקשר, לביחד.
רצון אמיתי מצריך לצרף את כוח החסדים, לשאול ולבקש את נותן המתנה, דבר שמחייב לשנות את צורת הרצון. רצון לידיעות זמניות או לדברים הקשורים בזמן ומקום — זה לא האני האמיתי.

שְׂאוּ-מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי-בָרָא אֵלֶּה, דהיינו אל הבינה הנקראת מרום, שרק מכאן ניתן לאדם להבין משהו. כשיש לאדם שאלה, מעיד הדבר מהו רצונו, כלומר מי הוא. אמור לי מה שאלתך ואומר לך מי אתה — אדם ניכר בכיסו — הכיס הוא החיסרון.

כשאדם בוחן את המחשבה, יכול הוא להתחיל להרגיש רק מהנקודה בה הוא יכול לדחות את האור. דחייה היא עשיית פעולה נגד הרגילות, ובכך להפך את צורת הרצון שלו.
כלומר בכדי שיגלה האדם מיהו, דהיינו מהן רצונותיו, עליו לפעול כפעולת הבורא — השפעה. עשה רצונו כרצונך, שזה בניגוד לטבע של הרצון לקבל — כך תכיר את עצמך.

לשאול נכון אומר שכאשר מקבלים תשובה, יש להפסיק להחזיק בשאלה ולפנות מקום. כשאין מקום משותף בין הנותן למקבל — אין חיבור. ללמוד דבר חדש זה לעזוב את עצמנו ולבוא למקום חדש — ידיעה. אין אפשרות לדעת באמת כשאינך מוכן להתחבר.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר תיקון עולם תחתון מהעולם העליון.

הלב צריך להשתוקק למחשבה נכונה!

שלמות העולם העליון מלמדת על תבנית מבנה נפש האדם. לנברא ניתנו חסרונות שדרכם יוכל לעורר השתוקקות בכדי לממש את הפוטנציאל שקיים בו, ולהביא ללב, למורגש השתוקקות נכונה ואמיתית.

אדם לא יכול להתגעגע ולהשתוקק לדברים שלא נחשף ולא מכיר אותם. תפיסת הנברא מתחילה מספירת הבינה. אמנם ראשית היא אותה חוכמה עליונה — והאות ב מראה כיצד בינה תופסת אותה. השמים הנפש השכלית, הלב — ההשתוקקות.

בתודעת האדם ישנם שורשים, רצונות שמוכתבים אוט' מלמעלה לצורך קיום, וישנם רצונות שעל האדם לשכלל. מאחר ורצון הוא המביא את מחשבה, יש לרצות להשתוקק לדבר שכבר נמצא בתוכנו, שנוכל להשתוקק לדבר שכבר טמון כשורש בהכרה.

הבינה נתנה את כל החסרונות הנכונים מאלף עד תיו — חסרונות של קו אמצע. אמנם הזכר לא לא צריך אותם לעצמו, אך בכדי להגיע לשלמות, זיווג פנים בפנים, הוא זקוק להתעוררות שלה לדברים אמיתיים. תפקידה להשתוקק ולגרום לו לתזוזה בכדי שייתן לה אור לקיום ואור חוכמה של הולדה.
אסור לנוקבה להפנות את ההשתוקקות לזכר מהסיבה שהיא רוצה את האור, אלא הסיבה צריכה להיות רצון לקשר. השתוקקות מצד השפעה וזו מביאה לאהבה.
זכר שנותן מטעם השפעה, והיא משתוקקת מטעם השפעה — בזה הנקבה שווה לזכר. על האדם להפעים בנפשו בחינות זכר ונקבה.

התמסרות נכונה של אישה, לא אומר לעשות מה שהוא אומר, אלא לתת את צד ההשתוקקות לחסדים לאור הרוחני שיש בו, לאישיות, למה שהוא צריך לבטא בחיים.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר תיקון עולם תחתון מהעולם העליון.

הלב צריך להשתוקק למחשבה נכונה!

שלמות העולם העליון מלמדת על תבנית מבנה נפש האדם. לנברא ניתנו חסרונות שדרכם יוכל לעורר השתוקקות בכדי לממש את הפוטנציאל שקיים בו, ולהביא ללב, למורגש השתוקקות נכונה ואמיתית.

אדם לא יכול להתגעגע ולהשתוקק לדברים שלא נחשף ולא מכיר אותם. תפיסת הנברא מתחילה מספירת הבינה. אמנם ראשית היא אותה חוכמה עליונה — והאות ב מראה כיצד בינה תופסת אותה. השמים הנפש השכלית, הלב — ההשתוקקות.

בתודעת האדם ישנם שורשים, רצונות שמוכתבים אוט' מלמעלה לצורך קיום, וישנם רצונות שעל האדם לשכלל. מאחר ורצון הוא המביא את מחשבה, יש לרצות להשתוקק לדבר שכבר נמצא בתוכנו, שנוכל להשתוקק לדבר שכבר טמון כשורש בהכרה.

הבינה נתנה את כל החסרונות הנכונים מאלף עד תיו — חסרונות של קו אמצע. אמנם הזכר לא לא צריך אותם לעצמו, אך בכדי להגיע לשלמות, זיווג פנים בפנים, הוא זקוק להתעוררות שלה לדברים אמיתיים. תפקידה להשתוקק ולגרום לו לתזוזה בכדי שייתן לה אור לקיום ואור חוכמה של הולדה.
אסור לנוקבה להפנות את ההשתוקקות לזכר מהסיבה שהיא רוצה את האור, אלא הסיבה צריכה להיות רצון לקשר. השתוקקות מצד השפעה וזו מביאה לאהבה.
זכר שנותן מטעם השפעה, והיא משתוקקת מטעם השפעה — בזה הנקבה שווה לזכר. על האדם להפעים בנפשו בחינות זכר ונקבה.

התמסרות נכונה של אישה, לא אומר לעשות מה שהוא אומר, אלא לתת את צד ההשתוקקות לחסדים לאור הרוחני שיש בו, לאישיות, למה שהוא צריך לבטא בחיים.