עמוד 1921

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  יג – טו

מַלְאָךְ הַמָּוֶת נִמְצָא בֵּין הַנָּשִׁים

בכל מקום שמלאך המוות בא לעשות דין, יש להימנע מלשהות במקום זה, אפילו לצדיק.

לז) ומלאך המוות לא היה נפרד מהנשים, עד שהוקם ביהמ"ק, שכתוב: ויקם משה את המשכן. ואפילו בשעה שהנשים היו מביאות נדבה למשכן, לא עבר מהן. עד שראה משה, ונתן עצה אל האנשים, שלא יבואו עימהן בחיבור אחד, ולא יתראו פב"פ, אלא שילכו אחר כתפיהן כמ"ש: וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים, עַל-הַנָּשִׁים. לא כתוב: ויביאו, אלא כתוב: ויבואו, שהאנשים לא היו הולכים עימהן, בדרך אחת, אלא אחר כתפיהן. משום שמלאך המוות לא נפרד מהן עד שהוקם המשכן.

לח) אין מלאך המוות נמצא בין פחות משבע נשים, ולא פחות מעשר. בדרך הוא נמצא בשבע נשים בגלוי, ומבקש דין. ואם יש עשר נשים, הוא משׂטין להמית. ומשום שנמצא גלוי ביניהן בדרך כתוב: וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים, עַל הַנָּשִׁים, אחר כתפיהן. וכל החברים נשמרו כל אותו יום ועסקו בתורה. יש דין רגיל ודין מוות

לט) פתח רבי שמעון: וַיֹּאמֶר יְהוָה לְנֹחַ, בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה. האם לא יכול הקב"ה לשמור את נוח במקום אחד בעולם, שיהיה מבול בכל העולם, ולא יהיה באותו המקום? או לשמור אותו בארץ ישראל, כמ"ש בה, לא גוּשמה ביום זעם, שלא ירדו עליה מי המבול?

מ) אלא כיוון שהמשחית ירד לעולם, מי שלא סגר את עצמו, ונמצא לפניו בגלוי, מתחייב בנפשו, כי המית את עצמו כמ"ש: וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל-נַפְשֶׁךָ אַל-תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ, משום שהמשחית הלך אחר כתפיו, ואם החזיר ראשו והסתכל בו פב"פ, היה יכול להזיק לו. זהו חוק שאם ניתן רשות למשחית, אין מגבילים אותו ורשאי לחבל במי שנמצא בשוק. אין לבוא למקום  סכנה בו שולט מלאך המות. במקום סכנה: תאווה, לשון הרע, שיחה בטלה וכדומה על האדם להנמיך קומתו. לכן בבית העלמין יש ללכת בנפרד הגברים מהנשים ללא קשר עין. יש להסתתר במקום אמונה הנק' איזקא דכיה ושם עליו להיסגר ולא לצאת לדעת הרבים.  אומר הקב"ה לנח שיבא הוא וביתו לתוך התיבה. והרי יכול היה הקב"ה למנוע מהמחבל לפגוע בנח, אלא זהו חוק. כיוון שירד המשחית לעולם, מי שלא סגר עצמו ומופיע לפניו בגלוי, דהיינו חכמה ללא חסדים, אלא יש להישמר במסגרת אמונית. וכן אמר המלאך ללוט: וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל-נַפְשֶׁךָ. ולמה הוסיף ואמר: אַל-תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ, אל תבוא עם השכל אל המשחית, אלא רק באמונה למעלה מהדעת.

מא) וע"כ כתוב בנוח: ויסגור ה' בעדו, שלא יתראה לפני המשחית, ולא ישלוט עליו מלאך המוות. בעוד שהחברים היו נסתרים בבית, מתו י"ג אנשים בעיר. אמר רבי שמעון: ברוך הרחמן שהמלאך המות לא התסכל בצורתם.

מב) ויקהל משה. חוזר פעם שנייה על מעשה המשכן, כמקודם בפרשת תרומה. מעשה המשכן לא נעשה אלא מישראל לבדם, ולא מערב רב. משום שהערב רב המשיכו בחזרה את מלאך המוות לרדת לעולם. כיוון שהסתכל משה בזה, השליך הערב רב לחוץ, והקהיל את ישראל לבדם. כמ"ש: ויקהל משה את כל עדת בני ישראל. משא"כ בפרשת תרומה, כתוב: מאת כל איש אשר יִידבֶנו ליבו תיקחו את תרומתי. שגם הערב רב היו בכלל. וע"כ היה צריך לומר מעשה המשכן פעם שנייה. חובה להפריד את הרע מהטוב ולא ניתן לעבוד עם כולם ביחד.

מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד

מג) מִי עָלָה-שָׁמַיִם וַיֵּרַד, מִי אָסַף-רוּחַ בְּחָפְנָיו מִי צָרַר-מַיִם בַּשִּׂמְלָה- מִי הֵקִים כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ, מַה-שְּׁמוֹ וּמַה-שֶּׁם-בְּנוֹ, כִּי תֵדָע.  הכול נאמר בהקב"ה, שהוא הכול. מה שמו ומה שם בנו כי תדע, זהו הקב"ה. מה שמו, הוי"ה. ומה שם בנו, ישראל כמ"ש: בני בכורי ישראל. מי עלה שמיים, זה משה, כמ"ש: ואל משה אמר, עלה אל ה'.

מד) מִי עָלָה-שָׁמַיִם, זהו אליהו, שכתוב בו וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם. ואיך היה יכול אליהו לעלות השמיים, הרי השמיים כולם אינם יכולים לסבול מגוף של עוה"ז, אפילו כגודל גרעין חרדל, ואיך כתוב: ויעל אליהו בסערה השמיים?

מה) אלא כמ"ש: ויירד ה' על הר סיני. וכתוב: ויבוא משה בתוך הענן ויעל אל ההר. והרי הקב"ה שהיה בהר סיני, הוא כמ"ש: ומראֵה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר, ואיך היה יכול משה לעלות אליו?

אלא כמ"ש במשה, ויבוא משה בתוך הענן בהסתרה ויעל אל ההר, שנכנס בענן כמי שמתלבש בלבוש וכתוב: ואל משה אמר, עלה אל ה', שג"כ התלבש בענן ונכנס בתוכו. ובענן קָרב אל האש, ויכול להתקרב. אף כך אליהו, שכתוב: וַיַּעַל, אֵלִיָּהוּ, בַּסְעָרָה, הַשָּׁמָיִם., שנכנס בסערה והתלבש בסערה, ועלה למעלה.

מו) מצאתי סוד בספרו של אדה"ר נאמר, באלו תולדות שיבואו לעולם, יהיה רוח אחד שיירד לעולם בארץ, ויתלבש בגוף, ושמו אליהו. ובגוף ההוא יסתלק מן העולם, ויתפשט מגופו ויישאר בסערה. וגוף אחר של אור יזדמן לו, להיות בו בין המלאכים. וכאשר יירד לעוה"ז, יתלבש בגוף ההוא, שנשאר בעולם ההוא, בסערה, ובגוף ההוא ייראה למטה, ובגוף האחר של אור ייראה למעלה. וזהו כמ"ש: מי עלה שמיים ויירד, שלא היה אדם, שרוח שלו יעלה לשמיים אחר הסתלקות הגוף, ויירד אח"כ למטה, כמו אליהו, שעלה למעלה וירד למטה. שואלים את האדם כיצד אתה יודע שיש נשמה, והתשובה כן משה, אליהו עלו וירדו.

שאלות לחזרה ושינון בזהר יקהל יג-טו
1. מהיכן אנו לומדים שמלאך המוות לא היה נפרד מן הנשים עד שהוקם המשכן?
2. הסבר את הכתוב בזה"ק "אין מלאך המוות נמצא שהן פחות משבע נשים ולא פחות מעשר".
3. מה התשובה לשאלת רשב"י "וכי הקב"ה לא יכול לשמור את נח במקום אחר בעולם, חייב את התיבה"?
4. מי הוא זה שעלה לשמיים וירד? וכיצד נעשה זה? שהרי אין שמיים כולם יכולים לסבול מהעולם הזה אפילו כגודל חרדל.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  יג – טו

מַלְאָךְ הַמָּוֶת נִמְצָא בֵּין הַנָּשִׁים

אין לבוא למקום  סכנה בו שולט מלאך המוות.

זהו חוק שאם ניתן רשות למשחית, אין מגבילים אותו ורשאי לחבל במי שנמצא בשוק יש להימנע מלשהות במקום זה, אפילו לצדיק.

מקום סכנה מקום של תאווה, מושב ליצים, לשון הרע, שיחה בטלה וכדומה על האדם להנמיך קומתו. לכן בבית העלמין יש ללכת בנפרד הגברים מהנשים וללא קשר עין. יש להסתתר במקום אמונה הנק' איזקא דכיה בלי לצאת לדעת הרבים.

פתח רבי שמעון: וַיֹּאמֶר יְהוָה לְנֹחַ, בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה. האם לא יכול הקב"ה לשמור את נוח במקום אחד בעולם, שיהיה מבול בכל העולם, ולא יהיה באותו המקום? או לשמור אותו בארץ ישראל, כמ"ש בה, לא גוּשמה ביום זעם, שלא ירדו עליה מי המבול?

אלא כיוון שהמשחית ירד לעולם, מי שלא סגר את עצמו, ונמצא לפניו בגלוי, מתחייב בנפשו, כי המית את עצמו כמו שאמר המלאך ללוט: וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל-נַפְשֶׁךָ אַל-תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ, משום שהמשחית הלך אחר כתפיו, ואם החזיר ראשו והסתכל בו פנים בפנים היה יכול להזיק לו. והרי יכול היה הקב"ה למנוע מהמחבל לפגוע בנח, אלא זהו חוק. כיוון שירד המשחית לעולם, מי שלא סגר עצמו ומופיע לפניו בגלוי, דהיינו חכמה ללא חסדים, הוא פגיע. יש להישמר במסגרת אמונית ולא לבוא עם השכל אל המשחית, אלא רק באמונה למעלה מהדעת.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  י – יב

מַלְאָךְ הַמָּוֶת נִמְצָא בֵּין הַנָּשִׁים [מלאך המוות אשתכח ביני נשי]

במקום שליטת מלאך המוות, או כשהדין מתוח, יש לפעול בצניעות ובחסדים מכוסים. האישה היא צד הרצון העצמי שבאדם, וכשבא לעבוד את השם, עליו להיפרד מרצונותיו הפרטיים.

כו) בתוך כך שעסקו רבי אלעזר ורבי יוסי בתורה, האיר היום. קמו והלכו לפני רבי שמעון. כיוון שראה אותם, אמר רבי שמעון: אלעזר בני, אתה והחברים הסתירו עצמכם ג' ימים אלו, שלא תצאו לחוץ, משום שמלאך המוות נמצא בעיר, ויש לו רשות לחבל, וכיוון שניתנה רשות למשחית, יכול להשחית כל מי שנראה לפניו. לכאורה איך יכול להיות שיפגע בצדיקים, אך זהו החוק כיוון שניתנה למשחית רשות.

כז) ועוד, כי האדם הנראה לפניו, מלאך המוות עולה ומשׂטין עליו ומזכיר עוונותיו, ומבקש דין מלפני הקב"ה, ואינו סר משם, עד שאותו האדם נידון, וניתנה לו רשות, והורג אותו. אומרים לאדם אל תיכנס לסכנה, והרי בכל אדם ישנם עוונות עליהם עליו לכפר.

כח) אמר רבי שמעון: רוב בני העולם אינם מתים לפני זמנם, חוץ מאלו שאינם יודעים לשמור את עצמם. כי בשעה שמוציאים המת מביתו לבית הקברות, נמצא מלאך המוות בין הנשים, משום שכך דרכו שפיתה את חוה, ובגללה גרם המוות לכל העולם, שע"כ הוא ממית האדם. והגברים נמצאים עם המת. ומלאך המוות נכנס בין הנשים, בדרך עד בית הקברות. לכן יש עניין שלא להסתכל בעיני נשים בבית העלמין, ובכלל טוב שנשים שהן בחינת הגוף, ימנעו עצמן מללכת לשם כשאפשר.

כט) ויש לו רשות אז להמית בני אדם. והוא מסתכל בפניהם של הנראים לפניו בדרך לבית הקברות, מהשעה שמוציאים המת מביתו לבית הקברות, עד שחוזרים לביתם. ומשום זה, גורם מוות לכמה אנשים בעולם מטרם שמגיע זמנם. משום שעולה ומשׂטין ומזכיר עוונותיו של האדם לפני הקב"ה, והוא נידון על אלו העוונות, ומסתלק מטרם שמגיע זמנו.

ל) התיקון להישמר מפני מלאך המוות הוא, בשעה שנושאים המת לבית הקברות, יהפוך אדם את פניו ויעזוב הנשים, שיהיו אחר כתפיו. ואם הנשים מקדימות, יילך מאחוריהן, באופן, שלא יתראה עימהן פב"פ. ואחר שחוזרים מבית הקברות, לא יחזור באותה הדרך שהנשים עומדות, ולא יסתכל בהן כלל, אלא יַטֶה עצמו בדרך אחרת. ומשום שבני אדם אינם יודעים ואינם מסתכלים ע"ז, רוב העולם נידונים בדין ומסתלקים מטרם שבא זמנם. אין מדובר כאן על דבר גשמי אלא רק כסימן. בצורה הרוחנית התנאי להסתכל מעבר לזמן ומקום ובאדם אחד. מת משמעו שהייתו לו הסתלקות הארה ועליו שולטים הקליפות. לכן אל לו להיות בסביבת אנשים בדיכאון וגם בעצמו שירגיש עצבות, לא יסתכל ויחשיב הדבר, אלא ילך מאחור ולא יסתכל בו ישירות, דהיינו לתת לעצב חשיבות, כי שם נמצא מלאך המוות. אין להסתכל על מקום הגוף בזמן הצער. צד האשה שבאדם, הגוף, הוא מקום הפרטיות שבו, ואל לו להסתכל בו, דהיינו לתת לו חשיבות, ובעיקר כאשר מרגיש עצבות.

לא) אמר רבי אלעזר: א"כ, האם טוב לאדם שלא ילווה המת? לא. כי האדם השומר את עצמו באופן הזה, הוא ראוי לאריכות ימים, ולעוה"ב. אנשים מתים מהתחברות לצער ועצב, לכן על האדם לייצר לעצמו מסך ראוי כנגד העצב, ואם אין לו את הכוח הזה הוא בסכנה. וכאשר מתעורר רצון פרטי חזק, שאז הקליפה יכולה להשתלט בנקל, התקיעה בשופר מחברת את האדם לקב"ה.

לב) לא בחינם התקינו הראשונים לתקוע בשופר להוצאת המת מביתו לבית הקברות, לא בשביל המת לכבודו, אלא כדי להגן על האנשים החיים, שלא ישלוט עליהם מלאך המוות, להשׂטין למעלה.

לג) וְכִי-תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם, עַל-הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם, בַּחֲצֹצְרֹת. על הצר, זהו מלאך המוות. הצורר אתכם תמיד וממית בני אדם, ומבקש להמית את הכול. התיקון שלו, והרעותם. אם ברה"ש, ביום הדין למעלה, יורד מלאך המוות למטה, כדי להסתכל במעשה בני אדם, ולעלות למעלה להשׂטין עליהם. וישראל, שיודעים שמלאך המוות יורד למטה, ועולה למעלה להיות מקטרג עליהם, מקדימים לתקוע בשופר לייבב עליו, שלא יוכל להם, ולהגן עליהם.

לד) וכש"כ בשעה שעושה דין והורג בני אדם, ונמצא למטה. וכש"כ בשעה שהולכים לבית הקברות וחוזרים מבית הקברות. כי בשעה שנשים נושאות רגליהן עם המת, הוא יורד ונמצא לפניהן. שכתוב: רגליה יורדות מוות. יורדות למקום שנקרא מוות, שמלאך המוות בא לפניהן, בשעת נשיאת רגליהן ללוות המת. כי ע"כ גרמה חוה המוות לכל העולם.

לה) כתוב: כֵּן דָּרַך אִשָּׁה מנאפת, אָכְלָה וּמָחֲתָה פֵיָה וְאָמְרָה, לֹא פָּעַלְתִּי אוון. כן דרך אישה מנאפת, זהו מלאך המוות. אכלה ומחתה פיה, ששורף העולם בלהבות שלו, וממית אנשים מטרם שמגיע זמנם. ואמרה, לא פעלתי אוון, כי דין ביקש עליהם ונתפסו בעוונם, ובדין אמת מתו. אז למה תולה הסכנה בכל הנשים, וכאן אומר אישה מנאפת. אלא אל לה לכל אישה להתנאות בבית העלמין ובכלל לשמור צניעות. ולכן נדרשת הפרדה בין גברים לנשים במקום צער, או במקום הוללות הגוף, בידור. ומאחר ומלמד הזוהר בגוף אחד, על האדם להפריד בין הרצונות והשתוקקות הפרטיים לבין האני הפנימי שלו.

לו) בשעה שעשו ישראל את העגל, ומתו כל אלו ההמונים, היה מלאך המוות נמצא בין הנשים בתוך מחנה ישראל. כיוון שראה משה, שמלאך המוות נמצא בין הנשים, ומחנה ישראל ביניהן, מיד הקהיל את כל האנשים בפני עצמם. כמ"ש: ויקהל משה את כל עדת בני ישראל. אלו הם הגברים, שהקהיל אותם והפריד אותם לבדם.

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל י-יב
1. על מה מזהיר רשב"י את אלעזר והחברים? ומה החוק שאנו למדים מכך?
2. מה נשבע רשב"י באלוקים על זמן מותם של בני אדם?
3. מתי בעיקר נמצא מלאך המוות בין אנשים ומדוע נמצא בין הנשים?
4. כיצד על האדם להתנהג בבית העלמין כאשר יש אנשים?
5. מדוע התקינו הראשונים לתקוע בשופר להוצאת המת מביתו לבית הקברות וכיצד זה קשור לראש השנה?
6. הסבר מהו הכתוב "כן דרך אישה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און".
7. מהו תיקון שעשה משה רבנו כאשר ראה בחטא העגל את מלאך המוות נמצא בין אנשים? מה אתה למד מכך?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  י – יב

מַלְאָךְ הַמָּוֶת נִמְצָא בֵּין הַנָּשִׁים

אנשים מתים מהחיבור לצער ולעצב.

לכן על האדם לייצר לעצמו מסך ראוי כנגד העצב, ואם אין לו את הכוח הזה הוא בסכנה. וכאשר מתעורר רצון פרטי חזק, שאז הקליפה יכולה להשתלט בנקל, התקיעה בשופר מחברת את האדם לקב"ה.

האישה היא צד הרצון העצמי שבאדם, וכשבא לעבוד את השם, עליו להיפרד מרצונותיו הפרטיים.

אמר רבי שמעון: רוב בני העולם אינם מתים לפני זמנם, חוץ מאלו שאינם יודעים לשמור את עצמם. כי בשעה שמוציאים המת מביתו לבית הקברות, נמצא מלאך המוות בין הנשים. במקום שליטת מלאך המוות, או כשהדין מתוח, יש לפעול בצניעות ובחסדים מכוסים.

אין מדובר כאן על דבר גשמי אלא רק כסימן. בצורה הרוחנית התנאי להסתכל מעבר לזמן ומקום ובאדם אחד. מת משמעו שהייתו לו הסתלקות הארה ועליו שולטים הקליפות. לכן אל לו להיות בסביבת אנשים בדיכאון וגם בעצמו שיסתלק מעצבות, לא יסתכל ויחשיב הדבר, אלא ילך מאחור ולא יסתכל בו ישירות, כי שם נמצא מלאך המוות. אין להסתכל על מקום הגוף בזמן הצער.

וגם בגשמיות, אל לה לכל אישה להתנאות בבית העלמין ובכלל עליה לשמור צניעות. ולכן נדרשת הפרדה בין גברים לנשים במקום צער, או במקום הוללות הגוף, בידור. ומאחר ומלמד הזוהר בגוף אחד, על האדם להפריד בין הרצונות והשתוקקות הפרטיים לבין האני הפנימי שלו.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע

mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  ז – ט

שלוש אשמורות

הלילה, זמן ההסתרה מסודר כך לאפשר לאדם את תיקונו, ובעיקר לרכישת אמונה. כוחות המלאכים שהם כוחות מופשטים בתוכו, אין בהם את הכוח ללא צד המורגש, המלכות, הלב שצריך לבוא כשותף לבניה ולתיקון. בחצות לילה מתחיל לפעול מצד האדם קו אמצעי, שאז הקב"ה מתחיל להשתעשע עם נשמות הצדיקים בגן עדן. לא רק הלילה, גם כשנחרב הבית הייתה חשכות בעם ישראל והמלאכים הם אלו שמציינים את מציאות קו השמאל, גם הם וגם אנחנו בכינו על נהרות בבל בגלות.

כשישנו געגוע עצום לדבקות בהשם, השם שומע תפילה ומסייע מלמעלה כשמוריד ב' דמעות לים הגדול, דהיינו תיקון למנעולא והמפתחא דהיינו בקו אמצעי.

ישנה חלוקה מצד המלאכים וחלוקה מצד המלכות המתחלקת לארבע פעמים שלוש.

יט) מחנה שני המשמרת בין עשר לחצות התמנה לומר שירה בארבע שעות השניות. ואומרים שירה רק שעתיים. עד שנחלק הלילה, והקב"ה, קו האמצעי, נכנס בגן עדן. כי מחנה מלאכים שני נמשך מקו שמאל, כי אשמורת השנייה היא קו שמאל, והיו צריכים לומר שירה עד תחילת ארבע שעות השלישיות.

אמנם כיוון שמבחינת מציאות המלכות, נחלק הלילה על ד' חלקים חו"ג תו"מ, שבכל אחת שלוש שעות, ונמצא שבנקודת חצות הלילה הסתיימה ספירת הגבורה, קו השמאל, ומתחילה ספירת הת"ת, קו האמצעי, לפיכך הוכרחו המלאכים שמקו שמאל להפסיק שירתם שאז מתחילה המשמרת מצד חלוקת המלכות. כי כבר התחיל שליטת קו האמצעי מבחינת מציאות הלילה, ואומרים שירה רק שעתיים. עד שנחלק הלילה, שמוכרחים להפסיק שירתם בנקודת החצות, משום שאז נכנס הקב"ה, קו האמצעי, בגן עדן, המלכות. וכבר עברו זמנם של הנמשכים מקו שמאל מלומר שירה.

כ) המלאכים של האשמורת השנייה הם לאחר חורבן הבית, אבלי ציון. שהם הבוכים על חורבן ביהמ"ק. ובתחילת ארבע השעות האמצעיות, קו השמאל, שבו נאחז בעיקר הס"א, פותחים ואומרים, על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו. ואלו הם שבוכים על נהרות בבל עִם ישראל. שזה משמע כמ"ש: גם בכינו. שהמשמעות של המילה גם, שגם אנו בכינו, כמו המלאכים. ומאין לנו שבכו שם? כי כתוב: הן אֶראֶלָם צעקו חוּצה. מהו חוצה? זהו בבל. משום שכל המלאכים ליוו השכינה עד בבל, ושם בכו עם ישראל. וע"כ פָּתחו, על נהרות בבל. וגמרו, זכור ה' לבני אֶדום. כאב גדול היה בחורבן הבית, וצריך אדם להרגיש את החורבן הזה ולהבין ולהרגיש שזו מציאות של השעות הללו.

כא) אז מתעורר הקב"ה במדרגותיו, ומכה ברקיעים, ומזדעזעים 12,000 עולמות, ושואג ובוכה. שכתוב: ה' ממרום ישאג, וממעון קודשו ייתן קולו, שאוֹג ישאג על נָוֵוהו. וזוכר שישראל בגלות, ומוריד שתי דמעות לים הגדול. ואז מתעורר שלהבת אחת שבצד צפון, ורוח אחד שבצד צפון מזדווג עם שלהבת ההוא, והשלהבת הולכת ומשוטטת בעולם. ובשעה ההיא נחלק הלילה, והשלהבת הולכת ומכה בכנפי התרנגול, והוא קורא. ואז נכנס הקב"ה בגן עדן.

שלוש אשמורות של הלילה הם ג' קווים של המלכות. ומאשמורת השנייה, קו שמאל, נמשך דינים עד שבא קו האמצעי, ומייחד השמאל עם קו הימין, שהחכמה שבשמאל מתלבשת בחסדים שבימין, ואז מאירה בשלמות. ואין קו השמאל נכנע להתייחד עם הימין, עד שקו האמצעי מעלה המסך דחיריק, בתחילה מבחינת מלכות דמדה"ד, הנקראת מנעולא, ואח"כ ממלכות הנמתקת בבינה, הנקראת מפתחא. בתחילה מאבדים את מדרגת החוכמה לגמרי, אין אור אלא בחסדים מכוסים, ולאחר מכן תחילה בחינת החסדים המגולים דמפתחא

אז, מחמת הדינים דקו שמאל, מתעורר הקב"ה, קו האמצעי, במדרגותיו, ומכה ברקיעים, כלומר, שמזדווג במסך דחיריק. ו-12,000 העולמות הנמשכים מהארת החכמה שבשמאל, מזדעזעים מחמת המסך שממעט אותם לו"ק. והם במספר 12, כי כל קו וקו כלול מכל י"ב בחינות המלכות. ושואג ובוכה, כי מחמת המסך, הממעט לו"ק, קטנות, נבחן ששואג ובוכה. כי הקטנות מכונה בכייה, בעניין אותיות השניות לשם אהי"ה, שהם השם בוכ"ו. וזוכר שישראל סובלים בגלות מחמת הדינים דקו שמאל. ומוריד שתי דמעות לים הגדול, למלכות. שתי דמעות, שתי בחינות המלכויות, מפתחא ומנעולא, הכלולות במסך דחיריק. ומשום שהחכמה מכונה עיניים, נבחן מיעוט החכמה לדמעות.

אמנם כדי להמשיך מוחין דו"ק דחכמה, צריכים לגנוז הדינים דמנעולא. והזיווג דקו האמצעי צריך להיות רק על מסך דמפתחא. ואז מתעורר שלהבת אחת שבצד צפון, הדינים שבמסך דחיריק, הנקראים שלהבת. צד צפון, קו השמאל, לא יוכל להתעורר שם אלא רק המסך דמפתחא, המסך דמלכות שעלתה לבינה, שמחמת חזרת מלכות ההיא למקומה יצא קו השמאל. ועתה ע"י קו האמצעי חזרה והתעוררה שם עליית המלכות לבינה, מסך דמפתחא.

ורוח אחד שבצד צפון, קו האמצעי הנכלל בצפון, מזדווג עם השלהבת, עם המסך דמפתחא, ואז חזר ונמשך עליו מוחין דו"ק דחכמה. והמסך דמפתחא, המכונה שלהבת שבצד צפון, מתפשט בעולם, ומנעולא נגנזה ונעלמה. ובשעה ההיא נחלק הלילה, שאז מתחיל שליטת ת"ת, קו האמצעי, והלילה נחלק. כי חצי לילה הראשון הוא ב' קווים חו"ג, וחצי לילה השני הוא תו"מ. והשלהבת, מסך דמפתחא, מכה בכנפי התרנגול, שהוא מלאך גבריאל. והוא קורא, זהו הכרוז, שקורא לעורר בני אדם משנתם זהו קול פנימי באדם, הנותן לשכוי להבחין בין יום ללילה, בין קו שמאל החשוך המרדים את האדם מחמת הדינים שבו, לקו אמצעי, להתעורר לתיקון. אדם קשוב יכול לשמוע קול פנימי זה ולהפנים שהמקרה לא קובע. תמיד יש מעבר למקרה, ועליו לחיות חיים פנימיים ולא רק חיצוניים.

כי מחמת הדינים דשמאל נמשך שינה לבני אדם, שהוא הסתלקות המוחין. וע"י השלהבת שמעורר קו האמצעי בקו השמאל, מתייחד השמאל עם הימין. והמוחין דו"ק דחכמה, רחמים, מתעוררים. ונפסק השינה מהצדיקים. וע"ז רומז התרנגול, למטה, שבחצות לילה מגיע השלהבת, ההתעוררות, להכות עם ב' כנפיו זו בזו, שזה מורה על הייחוד דימין ושמאל. והוא קורא, שזה מורה על הכרוז שלמעלה, המפסיק שינה מהצדיקים. שגם התרנגול שלמטה בקריאה שלו, מעיר קצת אנשים משנתם. אז הקב"ה, קו האמצעי, נכנס בגן עדן, המלכות. כי אז מתחיל שליטת הת"ת, קו האמצעי שזה הזמן הטוב ביותר ללימוד תורה, זמן מסוגל לתיקון הנפש.

כב) אין נחת להקב"ה עד שנכנס לגן עדן להשתעשע עם נשמות הצדיקים. והסימן לייחוד הזה, הוא מה שאמרה אסתר, המלכות, למלך, ז"א, כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד, שהוא שליטת הדינים דקו השמאל אומרת אסתר שהיא המלכות, האם עלינו להאבד בגלל שליטת צד השמאל ? ויאמר המלך, מי הוא זה? ואמרה, המן הרע הזה, הקליפה הנמשכת מקו שמאל על האדם לזהות את הקליפה היושבת על השמאל. ואז נעשה הזיווג על מסך דמנעולא ואז מסך דחיריק דמפתחא. ואז כתוב: והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גינת הביתן. קם, המשכת מוחין, כמ"ש: ותקם בעוד לילה ותתן טרף – אור. ממשתה היין, מוחין דו"ק דחכמה. בחמתו, בהתפעלות מרוב הדינים שנמשכים מקו שמאל. אל גינת הביתן, גן העדן.

כג) בשעה שהקב"ה נכנס בגן העדן, כל עצי הגן, וכל אלו נשמות הצדיקים, פותחים ואומרים, שׂאו שערים ראשיכם, ויבוא מלך הכבוד. מי זה מלך הכבוד, ה' עיזוז וגיבור. ובשעה שנשמות הצדיקים, שהם בארץ, חוזרות לגופיהם, אז מחזקים אותן כל אלו המלאכים, ואומרים, הנה בָּרכו את ה', כל עבדי ה'. פסוק זה אומרים המחנה השלישי בארבע שעות האחרונות, קו האמצעי משעה 2 עד שעה 6.

כד) והמחנה השלישי אומרים שירה, עד שאור הבוקר עולה, שאז משבחים לריבונם, כל אלו כוכבים ומזלות, וכל אלו מלאכים העליונים השולטים ביום, הנמשכים מז"א, כולם משבחים לריבונם ואומרים שירה. כמ"ש: בְּרָן-יַחַד, כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ, כָּל-בְּנֵי אֱלֹהִים, כל המלאכים. כי בלילה אומרים שירה רק המלאכים, הנמשכים ממלכות. אבל ביום אומרים שירה גם המלאכים הנמשכים מז"א.

כה) בשעה שהשמש יוצא, ביום, אומרים ישראל שירה בתפילת הנץ שבה עניין גדול למטה, והשמש למעלה. בשעה שהשמש נוסע בגלגליו, פותח קול נעים, ואומר שירה, כמ"ש: הודו לה' קִראו בשמו, הודיעו בעמים עלילותיו, שירוּ לו זמרו לו. וישראל משבחים אל הקב"ה ביום. אם לא היו בני העולם אטומי הלב וסתומי עיניים, לא היו יכולים לעמוד מקול הנעימות של גלגל השמש, כשנוסע ומשבח לפני הקב"ה. הלילה, זמן ההסתר, מאד מסודר כדי שיוכל האדם להגיע לתיקונו. בשעות הראשונות עדיף לישון כדי לא לבוא למגע החזק עם קו השמאל ועוצמת הקליפות והדינים השורים בו. התיקון מתחיל מקו אמצעי מצד בני האדם שתיקונו מתחיל בחצות לילה. חסד וגבורה פועלים בשש השעות הראשונות, ותפארת מחצות לילה. כאשר בוחנית את חלוקת הלילה מצד המלאכים האומרים שירה, במשמרת השניה שלהם היו אמורים לומר שירה בין 10 לשעה 2 אך קו אמצעי מחלוקת הלילה לפי האדם, גורם להם שיאמרו שירה רק עד חצות, שאז מתחיל קו אמצעי. עיקר הזמן המסוגל מתחיל בשעה 3 בו גם הקו האמצעי שהחל בחצות, וגם קו אמצעי של המלאכים. מכאן גם שמים וגם ארץ, גם המלאכים וגם האדם באים יחד לומר שירה, וזהו הזמן ללמוד פנימיות התורה. כאן מאיר התרנגול, הקול הפנימי את הצדיקים, ולא את אלו שאטומי לב.

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל ז-ט
1. מה תפקיד של המחנה שמלאכים השני ומדוע אומרים שירה רק שתי שעות?
2. מהי החלוקה של מציאות הלילה? מדוע זמן חצות לילה הוא זמן בו מתעורר הקב"ה לבוא לגן עדן?
3. כיצד מלאכים של משמרת שניה קשורים לחורבן הבית ולאבלי ציון?
4. מהן ב' הדמעות שמוריד על חורבן הבית בגלות לים הגדול?
5. מי היא אותה שלהבת שמתעוררת ומזדווגת על הרוח בצפון ומכה בכנפי התרנגול ואיך כל זה קשור לחצות לילה?
6. מתי מצד המשמרות ישנים בני אדם? מתי הם אמורים להתעורר משנתם? ומיהו הכרוז מבחינה נפשית שצריך לעורר בני אדם?
7. מהו הסימן לייחוד של ירידת הקב"ה בגן עדן במגילת אסתר?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  ז – ט

שלוש אשמורות

התרנגול שבנפש קורא להתעורר מהתפיסה החיצונית.

הכוח הפנימי – מלאך גבריאל, זהו הכרוז, שקורא לעורר בני אדם משנתם, זהו קול פנימי באדם, הנותן לשכוי להבחין בין יום ללילה, בין קו שמאל החשוך המרדים את האדם מחמת הדינים שבו, לקו אמצעי, להתעורר לתיקון. אדם קשוב יכול לשמוע קול פנימי זה ולהפנים שהמקרה לא קובע. תמיד יש מעבר למקרה, ועליו לחיות חיים פנימיים ולא רק חיצוניים.

הלילה, זמן ההסתרה מסודר כך לאפשר לאדם את תיקונו, ובעיקר לרכישת אמונה. כוחות המלאכים שהם כוחות מופשטים בתוכו, אין בהם את הכוח ללא צד המורגש, המלכות, הלב שצריך לבוא כשותף לבניה ולתיקון. בחצות לילה מתחיל לפעול מצד האדם קו אמצעי, שאז הקב"ה מתחיל להשתעשע עם נשמות הצדיקים בגן עדן. לא רק הלילה, גם כשנחרב הבית הייתה חשכות בעם ישראל והמלאכים הם אלו שמציינים את מציאות קו השמאל בכו: הן אֶראֶלָם צעקו חוּצה. מהו חוצה? זהו בבל. משום שכל המלאכים ליוו השכינה עד בבל, ושם בכו עם ישראל. וע"כ פָּתחו, על נהרות בבל. וגמרו, זכור ה' לבני אֶדום. כאב גדול היה בחורבן הבית, וצריך אדם להרגיש את החורבן הזה ולהבין ולהרגיש שזו מציאות של השעות הללו.

הלילה, זמן ההסתר, מאד מסודר כדי שיוכל האדם להגיע לתיקונו ובעיקר לרכוש אמונה. בשעות הראשונות עדיף לישון כדי לא לבוא למגע החזק עם קו השמאל ועוצמת הקליפות והדינים השורים בו. התיקון מתחיל מקו אמצעי מצד בני האדם שתיקונו מתחיל בחצות לילה, אשר  מכאן גם שמים וגם ארץ, גם המלאכים וגם האדם באים יחד לומר שירה, וזהו הזמן ללמוד פנימיות התורה. כאן מאיר התרנגול, הקול הפנימי את הצדיקים, ולא את אלו שאטומי לב.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה ד – ו

במקום שיש טרחה, שם יש סטרא אחרא.

"באתר דאית טרחא, תמן אית סטרא אחרא".  כאשר אדם עובד בכוונת לב אמיתית, קל לו לשאת את עול התורה. כאשר מתחיל להיות לו כבד, ידע שהוא עובד את הגוף ולא את הנשמה.

י) רבי אליעזר פתח: המקרא בישראל, כשירד משה מהר סיני, כתוב: וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת-קוֹל הָעָם, בְּרֵעֹה; וַיֹּאמֶר, אֶל-מֹשֶׁה, קוֹל מִלְחָמָה, בַּמַּחֲנֶה. האם יהושע שמע ומשה לא שמע? אלא עד עתה לא היה יודע יהושע, ומשה היה יודע, וע"כ כתוב: וישמע יהושע. ברעֹה, כתוב עם האות ה, כי הקול הזה היה בס"א, שנקרא רָעָה. ויהושע היה פני הלבנה, המלכות, הסתכל בקול, שהיה מצד הרעה. מיד כתוב: ויאמר אל משה, קול מלחמה במחנה.

יא) בשעה ההיא נשברו שני לוחות האבנים הראשונים, שהכבידו על ידיו של משה, נפלו ונשברו, משום שפרחו האותיות מלוחות האבנים, ונשארו האבנים בלי רוח האותיות, וע"כ הוכבדו. מכאן למדים שהאותיות מחזיקות אור אלוקי, ומציאות זו יכולה להחזיק את חומר האבן, והרוח שבו היא העיקר. מלמד הרב"ש זצוק'ל שהאדם הבא לקיים את התורה, אם זוכה בה הוא עושה ללא יגיעה. ואם רוח התורה יוצא ממנו, יחוש שהדברים קשים ואינו יכול לשאתם. לא בי יגעת יעקב – אומר הקב"ה: אם אתה חושב שיגעת בי, אתה טועה. לכן ראוי לו לאדם להכניס רוח טובה בתורתו ולא ישקר בנפשו רק מבחינה חיצונית, שאז התורה כבדה, בלי אותיות, כגוף בלי נשמה עבורו. ואים פועל עם רוח טובה לא ירגיש קושי אלא התרוממות.

למעשה הכל בא מאת השם, שאלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו, אך על האדם להקדים ולבוא לקשר בענווה ובבקשה אמיתית לעזרת השם.

יב) בד' תקופות השנה, חו"ג תו"מ, מתעורר קול בד' רוחות העולם. שתקופת ניסן, דרום וחסד. ותקופת תשרי, צפון וגבורה. ותקופת תמוז, מזרח ות"ת. ותקופת טבת, מערב ומלכות. וכל אחת כלולה מכולם. בקול ההוא מתעוררת התעוררות של הס"א. והתעוררות ההיא של הס"א נכנסת בין קול לקול, בין קול דת"ת לקול דמלכות. וחשׁך האור בקול שלמטה, במלכות. ומשום שאינו מגיע האור של קול שלמעלה מת"ת, אל הקול שלמטה, למלכות, ע"כ מקדים התעוררות של הס"א, והנחש, שפיתה האישה, חוה, נכנס בין ת"ת למלכות, ולוקח אור. וקול ההוא של הס"א, הוא קול מלחמה, קול רעה. וזהו ברֵעֹה, כמ"ש: וישמע יהושע את קול העם ברעֹה. כשאין קול קדושה, הס"א נותן את קולו, יהושע שהוא בחינת המלכות ראה שיש משהו שמעכב את האהרה.

יג) וע"כ שמע יהושע, ולא משה. משום שהרעה הזה לקח אור הלבנה, המלכות, שיהושע היה נאחז בה. ומשה, שהיה נאחז בשמש, ז"א, לא שמע. וכל ישראל, חשך האור שלהם, משום הרעה ההיא שהתדבקה בהם. כיוון שמחל הקב"ה עוונם, אז כתוב: ויקהל משה את כל עדת בני ישראל, ויאמר אליהם, אלה הדברים אשר ציווה ה' לעשות אותם. כי ערב רב ההוא עבר מהם.

שלוש אשמורות

יד) רבי אלעזר ורבי יוסי היו יושבים לילה אחד ועוסקים בתורה, מטרם שנחלק הלילה. בתוך כך קרא התרנגול שהרי נתן לשכוי להבחין בין יום ללילה. כלומר, שהגיע חצות לילה. ברכו הברכה, אשר נתן לשֶׂכווי בינה להבחין בין יום ובין לילה. בכה רבי אלעזר ואמר, עד עתה הקב"ה הזדעזע 390 רקיעים והיכה בהם, והוריד שתי דמעות לתוך ים הגדול, ונזכר בבניו מתוך בכייה. עושה תיקון חצות דהיינו מצטער על השכינה שהסתלקה

טו) משום שלג' צדדים, ימין שמאל אמצע, נחלק הלילה ב-12 שעות הרשומות בו. ואם יש בלילה יותר מ-12 שעות, הם נחשבים של יום ואינם מלילה, כי רק 12 שעות הן של המלכות, הנקראת לילה. ואלו 12 שעות נחלקות לג' צדדים. וג' מחנות מלאכים קדושים נחלקים באלו ג' צדדים.

ד"ס חו"ג תו"מ אינם כלולים כל אחת מחו"ג תו"מ, שיהיה ט"ז (16) בחינות, משום שהמלכות נעלמה באלכסון, אלא שכלולים כל אחת רק מחג"ת, ואינם אלא רק י"ב (12) בחינות סוד האלכסון אומר שזו בחינת משולש שמלכות עלתה לבינה, צמצום ב'. בצמצום א ניתן היה לחלק המדרגה ל 16 וכאן ל 12.

כי ד"פ ג' הם י"ב. ונמצא, שעיקר ההארה רק חג"ת, ג' קווים. אבל הם מאירים בכל אחד מחו"ג תו"מ, ואפילו במלכות. ונמצא שהלילה נחלק לד' חלקים חו"ג תו"מ, שבכל חלק יש ג' קווים חג"ת. וב"ס חו"ג הם בחצי לילה הראשון, והם שישה. כי בכל אחת ג' קווים. וב"ס תו"מ הם בחצי הלילה השני, והן שש שעות, כי כל אחת כלולה מג' קווים חג"ת. אמנם הלילה מבחינת שירת המלאכים, אינו נחלק לד' אשמורות חו"ג תו"מ, אלא לשלוש אשמורות. והוא מטעם, כי המלאכים האומרים שירה בשלוש אשמורות, הם הממשיכים בזה הארת החכמה המאירה בלילה, כמ"ש: ותָקָם בעוד לילה. ופעולה זו של הארת החכמה אינו נוהג, אלא רק בג' קווים בלבד, ולא במלכות. כי המלכות רק מקבלת הארתם ומגלה אותם. אבל אינה פועלת כלום. וע"כ אין אשמורת מבחינתה, שתאמר שירה. וע"כ נחלק הלילה מבחינה זו רק לג' קווים, שבכל קו חו"ג תו"מ, והם 12 שעות הלילה מבחינה זו.

והתבאר שמבחינת מציאות הלילה, שהיא פרצוף המלכות, יש בה ד"ס חו"ג תו"מ. ונחלק על נקודת החצות, בעת שמתחיל להאיר ספירת הת"ת, קו האמצעי. שהקב"ה נכנס לגן עדן, קו האמצעי הנכנס למלכות, הנקראת גן עדן. אבל מבחינת האומרים שירה, נחלק הלילה לפי ג' קווים, שבכל קו חו"ג תו"מ. משום שהמלכות דמלכות אינה פועלת, ולא שייך שירה מבחינתה.

טז) מחנה ראשון התמנה בארבע שעות ראשונות של תחילת הלילה לשבח אדונם, קו ימין, חסד. והם אומרים, לה' הארץ ומלואה, כי הוא על ימים יְסָדָהּ, מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו, נקי כפיים ובר לבב. שאומרים זה, משום כשהלילה פורשׂ כנפיו על העולם, אז כל בני העולם טועמים טעם המוות, ונשמותיהם יוצאות לעלות למעלה.

ואלו המלאכים עומדים ואומרים על הנשמות, מי יעלה בהר ה'. הר ה', זהו הר הבית. מקום קודשו, זהו עזרת ישראל. כעין שיש בביהמ"ק של מעלה, המלכות, כך יש בביהמ"ק למטה. כל מה שיש בביהמ"ק של מטה, הר הבית, ועזרת ישראל, וקודש הקודשים, הם נמשכים מהצורות שיש בביהמ"ק של מעלה. וכשמסתכלים למטה, יודעים מה שיש למעלה, שיש גם שם הר הבית, ועזרת ישראל, וקודש הקודשים, הנקראים הר ה', מקום קודשו, וקודש הקודשים.

יז) משום שבכל רקיע ורקיע למקום שאליו צריך להגיע בהדרגה עד קודש הקודשים עומדים כמה ממונים וכמה שוטרים. וכשהנשמות יוצאות, רוצות לעלות למעלה, ואם אינן זוכות דהיינו שאינן בעלי חסד, הם דוחים אותן לחוץ, והולכות ומשוטטות בעולם. ולוקחים אותן כמה גדודי רוחות, ומודיעים להם דברי שקר, ולפעמים דברי אמת ממה שיבוא בזמן קצר. ואין האדם יכול לדעת האם הוא מקבל בחלום שקר או אמת, ושקר שמכוסה באמת הוא מסוכן ביותר שכאן עלול אדם להאמין. לכן עדיף לא להתעסק כלל בפתרון חלומות.

יח) ואלו נשמות הצדיקים הולכות ומשוטטות למעלה, ופותחים להן פתחים, ועולות למקום שנקרא הר ה', שהוא כעין הר הבית למטה. ומשם עולות למקום שנקרא מקום קודשו לכן מובנת השאיפה לגיע למקום. ששם נראות כל הנשמות לפני אדונם, כעין מקום למטה, שנקרא עזרת ישראל, שנראים שם ישראל לפני הקב"ה. בשעה שהנשמות עומדות שם, אז שמחת ריבונם הוא לתקן בהן מקום קודש הקודשים. ושם רשומים כל מעשיהם וזכויותיהם.

הלילה מתחלק מצד החומר או מצד התלבשות האורות בכלים.

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל ד-ו
1. כתוב וישמע יהושע את כל העם ברעה. מדוע יהושע שמע ולא משה?
2. מדוע נשברו ב' לוחות האבנים הראשונים ומה אתה לומד מכך לעבודת ה' שלך?
3. אילו קולות יש ב-ד' תקופות השנה ואיזה כל חסר בהם? מה קורה כשהוא חסר?
4. מדוע בחר רבי אלעזר בחצות לילה (אות י"ד)?
5. מהן ב' צורות של חלוקת הלילה ועל מה מורה כל אחת מהן?
6. מדוע יש שאיפה לעלות להר הבית?
7. מה אתה מבין מהכתוב באות י"ז על ענין חלומות והיחס אליהם?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה ד – ו

במקום שיש טרחה, שם יש סטרא אחרא.

"באתר דאית טרחא, תמן אית סטרא אחרא".  כאשר אדם עובד בכוונת לב אמיתית, קל לו לשאת את עול התורה. כאשר מתחיל להיות לו כבד, ידע שהוא עובד את הגוף ולא את הנשמה.

בשעה שנשברו שני לוחות האבנים הראשונים, שהכבידו על ידיו של משה, נפלו ונשברו, משום שפרחו האותיות מלוחות האבנים, ונשארו האבנים בלי רוח האותיות, וע"כ הוכבדו. מכאן למדים שהאותיות מחזיקות אור אלוקי, ומציאות זו יכולה להחזיק את חומר האבן, והרוח שבו היא העיקר. מלמד הרב"ש זצוק'ל שהאדם הבא לקיים את התורה, אם זוכה בה, הוא עושה ללא יגיעה. ואם רוח התורה יוצא ממנו, יחוש שהדברים קשים ואינו יכול לשאתם. לא בי יגעת יעקב – אומר הקב"ה: אם אתה חושב שיגעת בי, אתה טועה. לכן ראוי לו לאדם להכניס רוח טובה בתורתו ולא ישקר בנפשו רק מבחינה חיצונית, שאז התורה כבדה, ובלי אותיות היא עבורו כגוף בלי נשמה. ואם פועל עם רוח טובה לא ירגיש קושי אלא התרוממות.

למעשה הכל בא מאת השם, שאלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו, אך על האדם להקדים ולבוא לקשר בענווה ובבקשה אמיתית לעזרת השם

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה א – ג

ויקהל, בא לתיקון חטא העגל, חטא שגרם לפירוד מהשם.

א) וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רבי חייא פתח: בעמלק כתוב: פָּקַדְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ, בַּעֲלֹתוֹ מִמִּצְרָיִם. מה הטעם, שבכל המלחמות שעשו שאר העמים עם ישראל, לא היה קשה לפני הקב"ה, כמלחמה זו שעשה עמלק עימהם? אלא ודאי המלחמה של עמלק הייתה בכל הצדדים למעלה ולמטה, כי בזמן ההוא התחזק נחש הרע למעלה ולמטה בעוה"ז במלחמה כזו יש משהו שורשי שמחייב את האדם למחמה הפנימית בעמלק שבו. לא היה עניין לישראל לתקוף את הקיני לכן אמר להם שאול לצאת מתוך העמלקי. עמלק לא שונא לישראל מסיבה חיצונית כל שהיא, אלא מעצם היותם יהודים, וזה בשורשם.

ב) כמו שנחש שהוא שורש הקליפה, הוא גרם לחטא והביא מיתה לעולם הרע אורב על פרשת דרכים, אף כן עמלק היה נחש רע לישראל, שארב להם על פרשת דרכים. פרשת דרכים זו נקודה נפשית מסוכנת כשאדם מרגיש רצון חזק לפרטיות, כאשר אדם עומד בדיוק בסוף השלמת הכלים ובא לפרטיות גבוהה, להשתוקקות עצמית, ומשם עליו לעלות ולהקדיש את הפרטיות החשוכה הזו להשם יתברך, לכלל. ושם ממתין לו עמלק. כשאדם רוצה לעשות תנועה, עליו להכיר תחילה את הרצון שלו, וזו נקודה חשוכה, אור שבא רק לגלות את הפרטיות. באופן טבעי בזמן תיקון אדם פועל שלא לשמה, ומערב את הרצונות הפרטיים אותם הוא חושב לתקן עם הקדושה, וכאן היא הסכנה כמ"ש: אשר שׂם לו בדרך בעלותו ממצרים. וארב הוא למעלה לטמא המקדש, המלכות, וארב למטה, לטמא את ישראל, כמ"ש: זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ

ג) וע"כ בבלעם כתוב: וַיִּקָּר אֱלֹהִים, אֶל-בִּלְעָם. ויקר, הוא לשון טומאה, מלשון מקרה לילה שעל האדם ללכת ולפעול מעבר למקרה, וכל זמן שהוא שקוע במקרה מחוייב הוא להיכנס לטומאה. בלילה פועל המקרה על האדם בלי שהוא יודע עליו, זהו זמן ההשתוקקות, לכן אמר שפרשת הדרכים קשורה למקרה לילה. והלוא אלקים הוא קודש? אלא הקב"ה הזמין לו מקום של הטומאה להיטמא בו בדרך שאדם רוצה מוליכין אותו, באותה המדרגה שהוא התדבק להיטמא בה. ובלעם חשב באלו הקורבנות שהקריב, לעלות למעלה לקדושה, מיד הזמין לו הקב"ה מקום של הטומאה. אמר לו, הרי הטומאה אליך, כמו שראוי לך. וע"כ כתוב: וַיִּקָּר אֱלֹהִים, אֶל-בִּלְעָם. אי אפשר לזייף אצל הקב"ה ומי שמנסה לקחת הטומאה כאילו היא קדושה, הקב"ה מעמידו על טעותו.

ד) כעין זה כתוב: אשר קרך בדרך. שפירושו, הזמין לך אותו נחש הרע למעלה, לטמא אותך בכל הצדדים. ולולא שהתחזק משה למעלה, ויהושע למטה, לא יכלו לו ישראל. ומשום זה נטר הקב"ה שנאה ההיא לדורי דורות, משום שחשב לעקור אות הברית ממקומו. ומשום זה כתוב: פקדתי, כלומר, בפקידה, שהיא המלכות, כי שם נרמז אות ברית קודש.

ה) כתוב: וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל-הַקֵּינִי. קיני זה יתרו. ומי נתן בני יתרו שיהיו דירתם בעמלק, והרי ביריחו היו שורים? אלא כתוב: וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים, אֶת-בְּנֵי יְהוּדָה, מִדְבַּר יְהוּדָה. וכשעלו משם, שרו בתחום של עמלק. עד אותו הזמן, שבא שאול המלך. שכתוב: וַיָּסַר קֵינִי, מִתּוֹךְ עֲמָלֵק. שהם התגיירו והיו בברית עם ישראל. הם עזבו את הרוחניות ועסקו בנחושת, וכך יעל הקינית עזרה לישראל כשהרגה את סיסרא.

ו) כי בזמן שנמצאים רשעים, אלו החסידים והצדיקים הנמצאים ביניהם, נתפסים בעוונם. וע"כ הסיר שאול את הקיני מתוך עמלק. כעין זה, לולא אותו הערב רב שהתחברו בישראל, לא היו נענשים ישראל על חטא העגל.

ז) כתוב: וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי, שכולל הכול, אפילו את הערב רב, משום שרצה הקב"ה לעשות מעשה המשכן מכל הצדדים, במוח ובקליפה. ומשום שהיו אלו ערב רב ביניהם, כתוב: מאת כל איש אשר יידבנו ליבו. לכלול אותם בין ישראל, שהם מוח. וכולם נפקדו להשתתף במשכן. משה לקח גם את הערב רב, מפני שהקב"ה אמר לו מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, ובעורות התחשים לימד הזוהר שלוחקים מהקליפה כדי שתשמור על הפנים. לקליפה ניתן הכוח הגדול לשמור על ההשתוקקות הגדולה ויש להיזהר כאשר לוקחים בהדרגה ממנה רצונות לתיקון.

ח) אח"כ נטה מין למינו, ובאו הערב רב, ועשו את העגל, ונטו אחריהם מישראל כל אלו שמתו. וגרמו לישראל מוות והריגה. אמר הקב"ה, מכאן והלאה, מעשה המשכן לא יהיה אלא מצד ישראל בלבד. מיד כתוב: וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וכתוב אחריו, קחו מאיתכם תרומה לה'. מאיתכם, ולא כמ"ש מקודם, מאת כל איש אשר יידבנו ליבו קודם בנייה לבד, משהו טהור ורק לאחר מכן יוכלו להצטרף הרצונות של שאר העמים. ויקהל משה. מאיזה מקום הקהיל אותם? אלא משום שהערב רב ביניהם, היה צריך משה להקהיל אותם, ולייחד אותם מהפירוד שמביניהם.

ט) רבי אבא פתח: הַקהל את העם האנשים והנשים והטף. כמו שהלאה הוא כלל של כל ישראל, אף כאן הכלל של כל ישראל. ומי הם? שישים ריבּוא (600,000). זו המדרגת השלמות של עם ישראל.

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל א-ג
1. מדוע קשה לפני הקב"ה מלחמה זו של עמלק יותר ממלחמות שאר העמים שעשו עם ישראל?
2. מהי פרשת הדרכים ששם הנחש וכן עמלק היה עורב לישראל?
3. מה אתה למד על דרך חייך מהגזרה שווה 'אשר קרך' ו'מקרה לילה'?
4. כיצד אנו לומדים מהפסוק שבלעם היה רשע למרות שה' נגלה אליו?
5. מי היו הקיני ומדוע היתה דירתם בעמלק? ואם הם צדיקים מדוע צריך להסיר אותם מעמלק לפני המלחמה?
6. מה ההבדל בבקשת התרומה שכתוב בתחילה 'מאת כל איש אשר ידבנו ליבו' ולאחר מכן 'קחו מאיתכם תרומה לה"?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה א – ג

יש להקהיל את כל הרצונות ולהקדישם לכלל.

ויקהל, בא לתיקון חטא העגל, חטא שגרם לפירוד מהשם.

במלחמה בעמלק יש משהו שורשי שמחייב את האדם למלחמה פנימית מתמדת ברצונותיו. עמלק לא שונא לישראל מסיבה חיצונית כל שהיא, אלא מעצם היותם יהודים, וזה בשורשו.

כמו שנחש הרע אורב על פרשת דרכים, שהוא שורש הקליפה, הוא גרם לחטא והביא מיתה לעולם, אף כן עמלק היה נחש רע לישראל, שארב להם על פרשת דרכים. פרשת דרכים זו נקודה נפשית מסוכנת  בה מרגיש האדם רצון חזק לפרטיות, להשתוקקות עצמית. מכאן עליו לעלות ולהקדיש את הפרטיות החשוכה הזו להשם יתברך, לכלל. וכאן ממתין לו עמלק. באופן טבעי בזמן תיקון אדם פועל שלא לשמה, ומערב את הרצונות הפרטיים אותם הוא חושב לתקן עם הקדושה, ועירוב זה הוא הסכנה.

זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ.

קרך מלשון מלשון מקרה לילה, שעל האדם ללכת ולפעול מעבר למקרה, וכל זמן שהוא שקוע במקרה מחויב הוא להיכנס לטומאה. בלילה פועל המקרה על האדם בלי שהוא יודע עליו, זהו זמן ההשתוקקות, לכן אמר שפרשת הדרכים קשורה למקרה לילה.

משה לקח גם את הערב רב, מפני שהקב"ה אמר לו מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, ובעורות התחשים שעטפו את המשכן, לימד הזוהר שלוקחים מהקליפה כדי שתשמור על הפנים. לאחר החטא אמר: קחו מאיתכם תרומה לה'. מאיתכם, ולא כמ"ש מקודם, מאת כל איש אשר יידבנו ליבו קודם בנייה לבד, משהו טהור ורק לאחר מכן יוכלו להצטרף הרצונות של שאר העמים. לקליפה ניתן הכוח הגדול לשמור על ההשתוקקות הגדולה ויש להיזהר כאשר לוקחים בהדרגה ממנה רצונות לתיקון.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

כִּי תִשָּׂא  לד – לח

הָעֵגֶל

העדי, התכשיט שקיבלו היה בחינת מסך המאפשר קבלת החוכמה, מדרגה שהייתה מבטלת המוות מהם. זו היכולת להכיל את תענוג האהבה הגדול ועדיין להיות קשור להשם. לאחר שנעברה מהם היכולת הזו, לקח משה את אהל מועד מחוץ למחנה. אהל הוא הלב, ומועד היא המחשבה, וראה משה שהלב נפגם וניתן יהיה לגשת ללב רק במועדים, אלו זמנים מסוגלים לשרות בהם אהבה.

קה) מטרם שחטא אדם היה עולה ועומד בחכמה של הארה העליונה, ולא היה נפרד מעץ החיים. כיון שהגדיל חשקו לדעת טוב ורע ולרדת למטה, נמשך אחריהם דס"א, עד שנפרד מעץ החיים וידע הרע ועזב הטוב אם כך אז למה שיעזוב את הטוב, ולא היה צריך להיפגש עם הרע מפני שפגישה כזו לא תאפשר לו להתמודד, אלא בצורה הדרגתית. וע"כ כתוב:  כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע. שמי שנמשך אחר רע, אינו יכול לדור עם עץ החיים. ומרגישים בחוש שכאשר המחשבות הרעות שולטות אז נפרדים מעץ החיים ומטרם שחטאו, היו שומעים קול מלמעלה, מבינה, והיו יודעים חכמה עליונה, ולא יראו. כיון שחטאו, אפילו בקול של מטה, מזו"ן, לא יכלו לעמוד בו, שכתוב: את קולך שמעתי בגן, ואירא.

קו) בהשוואת חטא העגל לחטא עץ הדעת, כעין זה, מטרם שחטאו ישראל, בשעה שעמדו על הר סיני, נעבר מהם זוהמת הנחש, כי אז היה ביטול יצר הרע מן העולם, ודחו אותו מהם. ואז נתאחדו בעץ החיים, ועלו למעלה למדרגות העליונות, ולא ירדו למטה. אז היו יודעים, והיו רואים מראות העליונות דז"א, והאירו עיניהם, והיו שמחים לדעת ולשמוע. ואז חגר אותם הקב"ה חגורות של אותיות השם הקדוש, שהם עדים מהר חורב, שהנחש לא יוכל לשלוט עליהם, ולא יטמא אותם כבתחילה, כבמצרים. כשהם מוגנים בצורה טובה, היכולת לאפשר לנחש להפילם מוכיחה שיש בחירה לאדם, שגם כאן אם הוא מעורר נקודה שלילית שקיימת בו כפוטנציאל, הוא יכשל. אל לו לאדם לסמוך על עצמו עד גמר תיקון. אדם ראשון לא הגיע לגמר תיקון אלא תיקן רק רפ"ח ניצוצין, וכשפגם בעץ הדעת אז לב האבן התעורר והמלכות שנגנזה ברדלא התעוררה וגרם לחטא לדורות אחריו.

קז) כיון שחטאו בעגל, נעבר מהם כל אלו המדרגות והאורות העליונים, ונעבר מהם חגורות מזוינות שנתעטרו מן השם הקדוש העליון. והמשיכו עליהם את נחש הרע כבתחילה, וגרמו שוב מות לכל העולם. ואחר כך כתוב:  וירא אהרן וכל בני ישראל את משה, והנה קרן עור פניו, ויראו מגשת אליו. שאפילו מאור פני משה היו מתיראים. כך מתבייש אדם להסתכל בעיני חבריו כאשר חוטא בסתר

קח) כתוב בתחילה, וירא ישראל את היד הגדולה. שכולם היו רואים אורות העליונים, שהאירו במראה המאירה, ז"א, שכתוב: וכל העם רואים את הקולות. ועל הים היו רואים ולא יראו, שכתוב: זה אלי ואנוהו. ואחר שחטאו, פני המתווך לא יכלו לראות. מה כתוב:  וייראו מגשת אליו לאחר שהתחייבו בפניו לא לעבוד עבודה זרה והתביישו מפניו.

קט) כתוב בהם, ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חרב. שנעבר מהם הזיין, שקבלו בהר סיני, כדי שלא ישלוט בהם הנחש הרע. כיון שנעבר מהם, כתוב:  ומשה יקח את האהל, ונטה לו מחוץ למחנה, הרחק מן המחנה. כיון שידע משה, שנעבר מישראל הזיין העליון, אמר, הרי ודאי מכאן ולהלאה יבא נחש הרע לדור ביניהם, ואם יעמוד כאן אהל מועד, ביניהם, יטמא. מיד, ומשה יקח את האהל, כי ראה משה שהנחש הרע ישלוט עליהם, מה שלא היה מקודם לכן.

קי) וקרא לו אהל מועד. מתחילה היה אהל סתם, עתה קרא לו אהל מועד. מועד, שהוא יום שמחה של הלבנה, המלכות, שנתוספה בה קדושה, ואינו שולט בה פגם. אף כאן קרא לה מועד, להראות, שהאהל, המלכות, נתרחק מביניהם ולא נפגם ועל כן קרא לה אהל מועד. נתנו ללבנה זמן מיוחד להתגלות כדי שלא תיפגם ביניהם.

קיא) מתחילה היה, המלכות, אהל סתם. כמ"ש: אהל בל יצען בל יסע יסודותיו לנצח כלומר שהייתה שלמות המדרגה. ועתה הוא אהל מועד, דהיינו רק לזמן ולא לנצח. כי מועד פירושו זמן. בתחילה היה האהל, המלכות, נותנת חיים ארוכים לעולם, שלא ישלוט בהם המות. מכאן ולהלאה אהל מועד, כמ"ש: ובית מועד לכל חי. כי עתה ניתן בה זמן וחיים קצובים בשביל העולם. בתחילה לא היה בה פגם ועתה נפגמה. בתחילה היה חבור וזווג אל הלבנה, המלכות, בשמשא, ז"א, שאינו נפסק. עתה הזווג שלהם הוא מזמן לזמן. ומשום זה, וקרא לו אהל מועד, מה שלא היה מקודם

עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב

קיב) רבי שמעון היה יושב לילה אחד ועוסק בתורה, והיו יושבים לפניו רבי יהודה ורבי יצחק ורבי יוסי. אמר רבי יצחק, הרי כתוב:  וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֶדְיָם, מֵהַר חוֹרֵב. שגרמו מות עליהם מאותו זמן ולהלאה, ושלט בהם הנחש הרע, שכבר הסירו אותו מהם בתחילה. ישראל ראוים לזה. אבל יהושע שלא חטא בעגל, אם הוסר ממנו אותו זיין העליון, דהיינו העדי שקבל עמהם בהר סיני, או לא? האם הוא חלק מכל העם, או כמו משה שעמד וחיכה לו בתחתית ההר. לכאורה יהושע לא היה צריך למות כלל, שלא היה בין המשתתפים בחטא העגל. ישנם מידות רוחניות שנשארות לעולם ולכן יש להסתכל לנקודה הפנימית, ומי שמשיגה יוכל לתקן דרכו כראוי.

קיג) אם תאמר שלא הוסר ממנו העדי, למה מת כשאר בני האדם? הרי בסבת העדי השיגו חירות ממלאך המות. ואם תאמר שהוסר ממנו העדי, למה הוסר ממנו, והרי לא חטא, שהיה עם משה, בשעה שחטאו ישראל? ואם לא קבל אותו העטרה, העדי, בהר סיני, כמו שקבלו ישראל, למה?

קיד) כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו. כי צדיק ה', שהוא צדיק ושמו צדיק. ומשום זה צדקות אהב, את המלכות ששמה צדקה. ישר, כמ"ש: צדיק וישר. וע"כ יחזו פנימו, כל בני העולם, ויתקנו דרכם ללכת בדרך הישר כראוי.

קטו) כשהקב"ה דן העולם, אינו דן אותו, אלא לפי רוב בני אדם. כשחטא אדם בעץ שאכל ממנו, גרם לאילן, המלכות, שישרה בו המות לכל העולם. וגרם פגם להפריש אשה מבעלה, מלכות מז"א. ועמד חטא הזה בלבנה, המלכות, עד שעמדו ישראל על הר סיני. כיון שעמדו ישראל על הר סיני, נעבר פגם ההוא של הלבנה, מפגם הפירוד והמיתה שמכח עצה"ד, ועמדה להאיר תמיד בלי הפסק ולא צריך היה להיות כיבוי והתחדשות הלבנה. כיון שחטאו ישראל בעגל, חזרה הלבנה ונפגמה כמתחילה, ושלט הנחש הרע, ונאחז בה, ומשכה אליו, ונפגמה.

קטז) וכשידע משה שחטאו ישראל ונעבר מהם אלו העדי הקדושים, העדי הוא בחינת מסך של מדרגת החכמה שהיא מדרגת הקדושה ידע ודאי, שהנחש נאחז בהלבנה למשכה אליו, ונפגמה. כי בעת שהנחש רוצה לינק מהמלכות, מסתלק ממנה האור, כדי שלא יהיה לו ממה לינק. אז הוציא אותה לחוץ מן המחנה. וכיון שהיא עומדת להפגם, אע"פ שיהושע עמד בעטרת העדי שלו, כיון שפגם שורה במלכות, וחזרה לפגם שהיה בה בחטאו של אדם, ע"כ אין אדם יכול להתקיים. חוץ ממשה, שהיה שולט על המלכות, שהיה בעלה של הגבירה. ומותו היה בצד אחר, ע"פ ה'. וע"כ לא היה להמלכות רשות לקיים את יהושע תמיד, שלא ימות, ולא לאדם אחר. וע"כ קרא לה אהל מועד, כי שורה בה זמן קצוב, של חיים לכל העולם. הלבנה היא זו שמושכת את אור החוכמה, ועתה כשחסר המסך לא ניתן למשוך אור זה ונפגמה הלבנה. ותלמיד שגלה גלה רבו עמו, לכן גם השמש, משה אינו יכול להעיר וצריך לשים אהלו מחוץ למחנה ויאיר דרך המועד.

קיז) וסוד הדבר יש ימין למעלה ולמטה, יש שמאל למעלה ולמטה. ימין למעלה בקדושה העליונה. ימין למטה בס"א. שמאל למעלה בקדושה העליונה, לעורר אהבה, שתתקשר הלבנה, המלכות, במקום קדוש למעלה, בז"א, כדי שתאיר.

קיח) יש שמאל למטה, המפריד את האהבה העליונה ומפריד את המלכות מלהאיר ע"י השמש ומלהתקרב אליו. וזה הוא הצד של נחש הרע. כי כשהשמאל הזה של מטה מתעורר, אז מושך אצלו הלבנה, ומפרידה מלמעלה, מז"א, ואורה נחשך, ומתדבקת בנחש, ואז שואבת מות למטה, לכל אלו שנתדבקו בנחש, ונתרחקו מעץ החיים. וע"כ גרם מות לכל העולם ע"י החטא של עצה"ד. וזה הוא שנטמא המקדש, המלכות. עד זמן מסוים שהלבנה מתתקנת וחוזרת להאיר. וזה הוא שנקראת אהל מועד.

יהושע לא היה בחטא ולא צריך היה למות לכאורה, אלא הכלל הוא שהקב"ה דן את העולם אין דן אותו אלא על פי רוב בני אדם. העדי שלו, המסך לקבלת החוכמה לא נפגם, אך הלבנה חזרה לפגם, ויהשוע פרט באותו הכלל. לכן אין אדם יכול לשלוט למעט משה שהוא סוד השמש שמעל המלכות.

קיט) וע"כ יהושע לא מת, אלא בעצה של הנחש הזה, שקרב ופגם המשכן, המלכות, כמקודם לכן מצד עצמו לא מת, אלא פגם כללי פגע גם בו. וזש"כ, יהושע בן נון נער. שאע"פ שהוא נער למטה, מטטרון שנקרא נער, המקבל אור ממלכות, לא ימיש מתוך האהל, שדומה להאהל, המלכות. וכמו שנפגם האהל, כך נפגם יהושע, אע"פ שהיה לו העדי הקדוש מהר סיני. כי כיון שנפגמה הלבנה, כך הוא ודאי שלא ניצל בלבדו ממנה, מאותו הפגם ממש.

קכ) אשרי הם הצדיקים היודעים סודות התורה ומתדבקים בתורה, ומקיימים המקרא שכתוב: והגית בו בקב"ה יומם ולילה. ובשבילה יזכו לחיי עולם הבא. שכתוב: כי הוא חייך ואורך ימיך.

עתה לאחר הפירוד שגרם חטא העגל, באה פרשת ויקהל.

 

ברוך ה' לעולם אמן ואמן.

 

כִּי תִשָּׂא  לד – לח

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

הָעֵגֶל

אל לו לאדם לסמוך על עצמו עד גמר תיקון.

 מטרם שחטא אדם היה עולה ועומד בחכמה של הארה העליונה. לאחר החטא נפרד מעץ החיים וידע הרע ועזב הטוב. ואם כך אז למה שיעזוב את הטוב, אלא עתה צריך להיפגש עם הרע מפני שפגישה כזו לא תאפשר לו להתמודד טיפין טיפין, בצורה הדרגתית.

וכך מרגישים בחוש שכאשר המחשבות הרעות שולטות אז נפרדים מעץ החיים.

היכולת לאפשר לנחש להפילו מוכיחה שיש בחירה לאדם, שגם כאן אם הוא מעורר נקודה שלילית שקיימת בו כפוטנציאל, הוא יכשל.

העדי, התכשיט שקיבל העם בהר סיני, היה בחינת מסך המאפשר קבלת החוכמה, מדרגה שהייתה מבטלת המוות מהם. זו היכולת להכיל את תענוג האהבה הגדול ועדיין להיות קשור להשם. לאחר שנעברה מהם היכולת הזו, לקח משה את אהל מועד מחוץ למחנה. אהל הוא הלב, ומועד היא המחשבה, וראה משה שהלב נפגם וניתן יהיה לגשת ללב רק במועדים, אלו זמנים מסוגלים לשרות בהם אהבה.

וירא אהרן וכל בני ישראל את משה, והנה קרן עור פניו, ויראו מגשת אליו. שאפילו מאור פני משה היו מתיראים. כך מתבייש אדם להסתכל בעיני חבריו כאשר חוטא בסתר.

כשהקב"ה דן העולם, אינו דן אותו, אלא לפי רוב בני אדם. יהושע לא היה בחטא העגל ולא צריך היה למות לכאורה, אך מהיותו פרט בכלל העם, מצד עצמו לא מת, אלא פגם כללי פגע גם בו.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

כִּי תִשָּׂא  לא – לג

הָעֵגֶל

 

חטא העגל היה בניסיון לשים את בחינת השמאל, הפרטיות בחזית, כאילו היא מעלה בחשיבות, במקום הימין המצביע על השפעה. לכן הקים אהרן מזבח כתרופה למכת העגל ובכך הציל את העולם.

 

צג) אהרן שם כתרופה למכה למזבח, המלכות, לפניו, והעגל, ס"א, שם לאחוריו, שעיקר חטא העגל היה, מה שהפכו השמאל שמקומו באחורים, ושמו אותו בפנים בצד החשוב. וע"כ עתה החזיר אהרן המזבח הקדושה לפנים והעגל לאחורים. ובניו שמו את הס"א לפניו וצד הקדושה החזירו לאחורים, כדמיון חטא העגל, שכתוב: ויקריבו לפני ה' אש זרה, ששמו האש הזרה, הס"א, לפני ה', לפנים. הרי שבניו נתפסו בחטא זה של העגל.

צד) אהרן חשב שבתוך כך שמעכב אותם יבא משה, שע"כ אמר, חג לה' מחר. וע"כ מזבח שעשה, לא נתץ אותו משה, שאילו היה כמו שחושבים בני אדם, שבנה המזבח לפני העגל, הרי דבר ראשון שמשה היה צריך לנתוץ את מזבח. כמו שניבא עדו על המזבח של בית אל, ונבואתו היה על מזבח שבבית אל. אבל במזבח של אהרן דבר אחר היה. וע"כ כתוב:  ויקח את העגל אשר עשו. ולא כתוב:  וינתץ את המזבח. המזבח היה תיקון שניסה לעשות כנגד חטא העגל, שאלמלא כך כל העולם היה נחרב, מכאן שהצליח לתקן משהו

צה) ויקרא אהרן, שהכריז בקול ואמר, חג לה' מחר. היה הכרוז לדין. חג לה' מחר, ניבא ברוח של המזבח, המלכות, שהדין עתיד לשרות עליהם. חג לה' פירושו, חגא ושבירה, לעשות בכם דין ויתקן אותם.

צו) ושלשה דינים היו: א. ויגוף ה' את העם. ב. בני לוי, שהרגו בישראל. ג. שהשקה לבני ישראל. חג לה' מחר. חג, יורה על הריגת בני לוי. לה', יורה על, ויגוף ה' את העם. מחר, יורה על, שהשקה אותם משה עם אפר העגל, שהלכו לשכב באותו לילה, ולמחר מצאו נפוחים ומתים. ועל זה אמר, חג לה' מחר. וכל הרפואה שעשה אהרן, היא במ"ש, ויבן מזבח לפניו.

צז) וירא את העגל ומחולות. ואלו מזבח לא כתוב. כי אהרן היה יודע שכתוב: זבח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו. ודאי ניצל אהרן בעצה טובה שנתן לעצמו, לעשות מזבח לה', והכל היה ברצון שלם וטוב, שלא נתכוין לרעה.

צח) אמר רבי אלעזר ודאי כך, וישראל לא עשו העגל. אבל ירבעם, שעשה העגלים, הרי ישראל היו, ועשו העגל. אמר לו רבי שמעון ירבעם חטא והחטיא, ודאי חטא רע עשה, ובמלכות חטא. כמו הערב רב בחטא העגל.

צט) אמר ירבעם: אני יודע ודאי, שצד הקדושה אינו שורה, אלא בלב כל העולם, וזהו ירושלים. אני איני יכול להמשיך צד ההוא דקדושה כאן, מה אעשה? מיד, ויועץ המלך ויעש. לקח עצה רעה, אמר, הרי הס"א, הנמשכת מיד לכל מקום, וכל שכן בארץ הזה, שחשקם לשרות בתוכו. אבל אינם יכולים להתלבש, אלא בצורת שור.

ק) שני עגלים למה עשה? אמר ירבעם, במדבר היו אלו המכשפים, שכתוב עליהם, בשר חמורים בשרם. ולפיכך המשיכו ב' רוחין, שור וחמור, זכר ונקבה. אבל לא הלבישו אותם, אלא שניהם בעגל אחד. כאן, אותם ב' רוחות הרעים, יתלבשו כראוי להם בב' עגלים, כי זכר ונקבה הם, הזכר היה בבית אל והנקבה היתה בדן. ומשום שכתוב: נפת תטופנה שיש בזה מעין תענוג שפתי זרה, נמשכו ישראל אחריהם ביותר שכתוב: וילכו העם לפני האחד עד דן. וע"כ היו ב' עגלים. והמשיך אותם ירבעם בארץ הקדושה, והיה עון עליו ועל ישראל, ומנע הברכות מן העולם. ועליו כתוב:  גוזל אביו ואמו. כי פגם בזו"ן, שהם אביו ואמו. חטאו של ירבעם היה אף גדול מחטא העגל, שהוא החטיא את עם ישראל, לעומת אהרן שניסה לתקן

קא) וע"כ היו עגלים, כי לבוש הראשון שמתלבש ס"א הוא שור. ודאי כך ראוי להיות, וכן בכל הצדדים, כי התחלת התלבשות הוא קטן, עגל.

קב) וע"כ בני אהובי, כיון שרצו להמשיך השם אלהים, שם המלכות, ובצד אלהים נבנה המעשה, ע"כ אלהים קדוש, שהוא אמא, המלכות, שאוחזת תמיד בזרוע המלך ומסלקת הרצועה, לא היתה שם. ונצרך למשה להיות שם במקומה, כיון שרמז לו הקב"ה, הסתכל והבין.

קג) ג' פעמים רמז לו, אי משה רעיא מהימנא, כמה כחך חזק, במה גדול גבורתך? ג' פעמים רמז לו: א. ועתה הניחה לי ב. ויחר אפי בהם ואכלם ג. ואעשה אותך לגוי גדול.

וחכמת משה לעכב הרצועה היתה בג' רמזים אלו. שאחז בזרוע ימינו, כנגד, הניחה לי, שהוא החסד. ואחז בזרוע שמאל, כנגד, ויחר אפי בהם ואכלם, שהוא גבורה. התחבק בגוף המלך, כנגד ואעשה אותך לגוי גדול, שהוא ת"ת. וכשנתחבק בגוף, ובב' זרועות, דהיינו בכל ג' ספירות חג"ת, לא היה יכול להתנענע לעורר דין לאיזה צד בעולם. זה היה החכמה של משה, שמן הרמזים של המלך הכיר בכל אחד מהם, באיזה צד יתגבר, ועשה בחכמה.

קד) באו החברים ונשקו ידיו של רבי שמעון, אמרו: אִם לֹא בָּאנוּ לָעוֹלָם, אֶלָּא לִשְׁמֹעַ דָּבָר זֶה, הָיָה דַּי לָנוּ. בכו ואמרו, אוי לנו כשתסתלק מן העולם, מי יאיר ויגלה אורות התורה. דבר זה הוא מאיר עד רום הרקיע, ורשום בכסא המלך, והקב"ה שמח עתה בדבר זה. וכמה שמחה על שמחה נתוסף לפני המלך הקדוש. מי יעורר דברי חכמה בעולם כמותך?

 

כִּי תִשָּׂא  לא – לג

הָעֵגֶל

חטא העגל היה בניסיון לשים את בחינת השמאל, הפרטיות בחזית, כאילו היא מעלה בחשיבות, במקום הימין המצביע על השפעה. לכן הקים אהרן מזבח כתרופה למכת העגל ובכך הציל את העולם.

שם את המזבח, המלכות, לפניו, והעגל, ס"א, שם לאחוריו, שעיקר חטא העגל היה, מה שהפכו השמאל שמקומו באחורים, ושמו אותו בפנים בצד החשוב. ובניו שמו את הס"א לפניו וצד הקדושה החזירו לאחורים, כדמיון חטא העגל, שכתוב: ויקריבו לפני ה' אש זרה, הרי שבניו נתפסו בחטא זה של העגל.

שאלות לחזרה ושינון בזהר כי תשא לא-לג
1. האם המזבח שעשה אהרון היה לצורך ע"ז? הסבר, נמק והבא ראיות מהכתוב.
2. מה אנו למדים מהכתוב "ויקריבו לפני ה' אש זרה", שכתוב בנדב ואביהו.
3. באילו 3 דינים מוזנים העם ע"י אהרון בזה שאמר "חג לה' מחר".
4. מה ההבדל בין החטא של ירבעם שעשה ב' עגלים, לחטא העגל ומה דומה. אגב כך הסבר מדוע עשה ב' עגלים?
5. כיצד רמז הקב"ה ג' פעמים למשה, לקחת את תפקיד השכינה שהוא להחזיק הרצועה , כיצד עשה משה תפקיד זה?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

כִּי תִשָּׂא  כח – ל

הָעֵגֶל

אין להסתיר שלילה שמתגלית, אלא לנהלה ולתקנה כראוי.

שלשה דברים בהם טעה אהרן. א' שלקח הזהב מידם, ב' לאחר שכבר לקח לא זרק לארץ, ג' שכיסה את הזהב בחרט דהיינו בסדין. הכיסוי הוא בעיה מפני שדווקא כשתגלה פגם באדם, עליו לגלותו כדי לתקנו. על טעויות אלו שילם בשני בניו שהקריבו אש זרה. וכן בהתעסקות בקדושה וקבלת תענוג, יש להקדים טהרה, דהיינו ביטול הגאווה, אחרת האור ילך לצד האחר.

החוטאים ביקשו להפריד את שם אלקים ל: אלה, מי. מי היא מדרגת בינה השפעה, ואלה בחינת הרצון לקבל לעצמו.

פב) עתה בני אהובי נפשי, ודאי אני צריך לגלות, הקשיבו והסתירו הדברים. בצד הקדושה אלקים אמת, מלך על העולם, נתחזק בג' עולמות, בבריאה ביצירה בעשיה. והמשיכו הערב רב מכל ג' עולמות אלו, כנגד הבריאה, כתוב:  ויקח מידם, שלקח דבר, מה שלא היה לו ממנו עד עתה כלום, דהיינו הזהב. וזה יורה על עולם הבריאה, כי בריאה פירושו דבר חדש, מה שלא היה בו מקודם לכן. כנגד יצירה, כתוב:  ויצר אותו בחרט. וכנגד עשיה כתוב:  ויעשהו עגל מסכה. מי ראה בכל העולם מכשפים כאלו.

פג) וכי לא כתוב:  ואשליכהו באש, ולא עשה יותר, ויצא העגל הזה ועתה, אתה אומר, ויעשהו עגל מסכה. אלא חס ושלום שאהרן עשה העגל, והכתוב מוכיח, שכתוב: וַיִּקַּח אֶת-הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ, ולא כתוב אשר עשה. אבל ממה שכתוב: ויקח מידם וכתוב:  ויצר אותו. שמכח יונוס וימברוס נעשה הכל. ודומה שאהרן עשה אותו. ואם אלו שניים לא היו, לא היה נעשה העגל, ולא יצא לאומנות. אבל מי גרם שיעשה? אלו השניים. כי בעוד שאהרן לקח מידם, הם עשו כשפיהם ומלחשים בפיהם, ומשכו רוח למטה מן הס"א. כלומר שיש כוח בפה המכשפים למשוך רוח מהס"א

פד) ומשכו ב' רוחין ביחד, אחד מן דכר ואחד מן נוקבא. רוח הזכר נתלבש בצורת השור. רוח הנקבה בצורת החמור. ושניהם היו כלולים יחד. ולמה ב' אלו? אלא שור בבר, משום שהמזיק הראשון של הס"א נקרא שור. חמור, משום שבמכשפים אלו המצרים כתוב בהם, אשר בשר חמורים בשרם. וכן כתוב: ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו. שור כנגד מוחא וחמור כנגד ליבא. התיקון הוא כנגד המוח לעשות עבודה למעלה מהדעת, וכנגד תאוות הגוף, ויתור ודחיית האור. צריך לפעול בכוח המסך כנגד הדינים של שם אלקים, אך אם עושים מסכה, דהיינו נותנים כוח לצד הנקבה, לכוח השלילה והפירוד, פוגמים.

פה) וע"כ כל אלו מישראל שמתו נתחברו עם הערב רב בלבם. ומשום שהיו ב' צורות, שור וחמור כתוב:  וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. ולא כתוב:  זה, לשון יחיד, אלא משום ששנים היו יחד. וכן אשר העלוך מארץ מצרים, לשון רבים.

מכאן משמע שאחד מדרכי הס"א שהם דוגלים בכוח ההפרדה ובריבוי אלילים.

פו) ויעשהו עגל מסכה ויאמרו. כתוב ויאמרו, כי אהרן לא אמר כלום. למדנו, מאה ועשרים וחמשה ככרות זהב היו בו. מסכה בגימטריא קכ"ה. כי מן אלקים דקדושה עד אלהים אחרים מתפשטים ק"כ צירופי אלקים, שאחריהם מתחילים אלהים אחרים. וע"כ לקחו כנגדם קכ"ה ככרות, ק"כ כנגד ק"ך צירופים, וה' כנגד ה' אותיות אלקים. תוספת האות ה היא צד הנקבה.

פז) איך כתוב:  ויקח מידם? וכי בידם היו כל אלו קכ"ה ככרות? אלא מכלל של אלו ככרות לקחו מלא ידיהם, ומעט ההוא נחשב כהכל, כאלו הכל היה בידיהם.

פח) כתוב:  וירא אהרן, ויבן מזבח לפניו. אי חסיד הקדוש, כמה היה רצונך לטוב, ולא ידעת להשמר. כיון שהשליכו באש, נחזק הכח של הס"א שם באש, ויצא צורת השור, כמ"ש: בב' המשכות של הס"א, בשור וחמור. מיד, וירא אהרן, שהס"א נתחזק. מיד, ויבן מזבח לפניו. ולולא שהקדים ובנה מזבח הזה, היה העולם חוזר לחורבנו.

פט) בדומה לשודד, שהיה יוצא לאבד ולהרג בני אדם. הלגיון של המלך ראה, ששודד ההוא יצא בכח חזק. מה עשה אותו הלגיון? שידל את המלך, שיצא לדרך, והלגיון משך אותו בדרך ההוא שבו השודד, בעוד שהשודד הלך באותו הדרך, ראה צורת המלך עומד לפניו, כיון שראה צורת המלך, נזדעזע וחזר לאחור.

צ) כך, וירא אהרן, שהס"א נתחזק ומקבל צורת שור וחמור, אחז ברפואה, ונתחזק והמשיך את הצד הקדוש, ושם אותו עומד לפניו. כיון שראה הס"א שצורת המלך עומדת לפניו, מיד חזר לאחור, ונחלש תקפו וכחו. כי אהרן נתחזק, ומזבח, המלכות, נתגבר, והס"א נחלש. חכם יודע להימנע מלהיכנס מדברים שקשה לצאת מהם.

צא) וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר, חַג לַיהוָה מָחָר. חג לה', ולא לעגל. לצד הקדושה עשה, ולצד הקדושה קרא ואמר. וזו היא הרפואה שהקדים. ולולא עשה זאת, לא היה נשאר העולם על קיומו. ועם כל זה, לא נח כעסו על אהרן, אע"פ שלא התכוון לרע. עם כל התיקונים, עדיין היה עליו הכעס, מכאן שאין לתמוך בס"א גם אם אין מתכוונים לעזור להם לממש זממם. ישנה נטיה אצל אדם שלו זה לא יקרה ויוכל לעצור כשירצה, וזו הסכנה.

צב) אמר לו הקב"ה: אהרן, ב' מכשפים אלו משכו אותך למה שרצו, חייך, ב' בניך יפלו, ועל חטא הזה יהיו נתפשים. ז"ש, ובאהרן התאנף ה' מאד, להשמידו. להשמידו, אלו הם בניו, כמ"ש: ואשמיד פריו ממעל. כי פירות האדם הם בניו.

שאלות לחזרה ושינון בזהר כי תשא כח-ל
1. היכן אנו רואים שהערב רב המשיכו מכל ג' העולמות בי"ע?
2. מהיכן אנו לומדים שלא אהרון עשה את העגל? שהרי כתוב "ויעשהו עגל מסכה".
3. אילו ב' רוחין של זכר ונקבה משכו מהס"א ליצור עגל הזהב?
4. מה מצביע הכתוב בלשון רבים אלה אלוקיך ישראל שאמרו הס"א? מהיכן אנו לומדים שלא אהרון אמר זה?
5. על מה מצביע השם 'מסכה' מצד הס"א?
6. באיזה שלב חש אהרון שהס"א מתגבר וצריך לעשות תיקון ומהו התיקון שעשה? הסבר זאת גם דרך המשל באות פט.
7. מהו הדיוק במה שכתוב ויקרא אהרון ויאמר חג לה' מחר?
8. כיצד קשור מות שני בני אהרון לחטא העגל?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

כִּי תִשָּׂא  כה – כז

הָעֵגֶל

אין לקבל מידי הס"א שום מתנה.

מי שמחפש את העוצמה, את הכבוד המזויף מהס"א נופל. את האמת יש לקחת מהרצון הפנימי, אמת מארץ תצמח, מאותו עפר שמגדל את האדם שבא בשפלות ולא בגאווה, כאשר יודע שהשם יתברך מעליו.

משה חשב שיצליח בתיקון הערב רב וראשיהם בתוכם ובכך לתקן את כל אומות העולם. אך ע"י שרצו לקבל רק לעצמם הם פגמו באמונה שהיא המקשרת בין הנברא לבורא.

חטא העגל אינו סיפור היסטורי, אלא סכנה פנימית האורבת לכל אחד כדי לינוק ממנו את הקדושה. כדי להתגבר דרושה טהרה, דהיינו וויתור על התאווה ולהוליד צורת רצון חדש.

עה) מה עשו המכשפים, חילקו זהב ההוא בין שניהם, יונוס וימברוס. אחד לקח שני שלישים, ואחד לקח שליש. קמו כנגד השמש בשש שעות על היום, עשו כשפיהם וכשפו בלהטיהם בכשפים שבפה. כיון שהגיע תחילת שעה שבע, הרימו שניהם ידיהם על ידיו של אהרן, שכתוב: ויקח מידם, שנים היו ולא יותר, יונוס וימברוס. כיון שקבל מידם, יצא קול ואמר, יד ליד לא ינקה רע. שכתוב: כי ברע הוא. דהיינו, ויאמר אהרן, אתה ידעת את העם כי ברע הוא. כי הביא רע לעולם.

הידים בחינת ג"ר הנמשך ממעלה למטה. כיון שלקח מידיהם, יכלו לתת כח למשיכת החכמה ממעלה למטה, שהוא תבנית שור של הס"א. ואלו לקח מן הארץ, שהיא ו"ק, ממטה למעלה לא נמשך משם כלום לס"א. כשמרים ידיו למעלה זו בחינת ג"ר וכשלוקחים מלמטה זו בחינת ו"ק, והוא לא לקח מהארץ. וכתוב שכל המרים ידיו שלא בקדושה, הס"א יכולה להאחז בו.

עו) אלו הרשעים החטאים המכשפים היו בניו של בלעם הרשע, בני בניו של לבן הרשע. ראו שכוס של ברכה, המלכות, הוא בימין ומן הימין, מחסד, מתחזק תמיד. אמרו, אם יהיה בצד דס"א ראש של ימין, אהרן, יהיה העצמה והכח שלנו כראוי. כי הס"א נמשכת משמאל, שרוצים להמשיך הארת השמאל ממעלה למטה. וכל חולשתם שאין להם הארת החסדים, כי בשמאל אין חסדים. לכן רצו כאן להמשיך הארת החסדים ע"י ששתפו עמהם את אהרן, חסד. ומה רע בזה שבקשו חסדים, הרי כך עושה גם הקדושה, אלא שכל רצונם בחסדים היה שישרת את החכמה בעוד שעם ישראל רוצה את השמאל שישרת את האמונה. כמו שישנם המבקשים לקחת כוח מהתורה לתועלתם האישית.

עז) כיון שהגיעו שבע שעות על היום, נתנו מיד לאהרן. אם היה אמר להם, שימו תחילה הזהב על הארץ, ואני אקח מעל הארץ, לא היו יכולים לפעול בכשפיהם כלום. אבל לקח מידם. והמקרא מתרעם ואמר, ויקח מידם. ראו מה עשה אהרן, איש נביא איש חכם לא ידע להשמר. שאלו לקח מעל הארץ, כל הכשפים שבעולם לא היו יכולים להצליח. אבל במה הצליחו במעשה הזה, משום, ויקח מידם, ולא מארץ. היה עליו להמתין שיניחו על הארץ, ואז יקח מהארץ, אמת מארץ תצמח, ואין לחפש אמת במקום אחר. וכך כל אחד שמרגיש שהגיע אליו תאווה גדולה, עליו לזרוק אותה לארץ ולהראות שלא חשובה בעיניו המתנה, אלא הקשר לנותן המתנה. הסירוב לקבל מצמיח את האמת.

עח) אין הפירוש כמו שחושבים בני אדם, שעשה ציורים במחוגה או בדבר אחר, אלא המקרא בה להוכיח דבר, אשר אהרן לא ידע להשמר, כי אם כשלקח הזהב מידם היה משליכו לארץ. ואע"פ שיקח אותו אח"כ מן הארץ, לא היה הצליח מעשה רעה הזה. אבל בכל היה עזרה רעה, שלקח הזהב והסתירו מעין. שמפרש, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ, עֵגֶל מַסֵּכָה, שצרר אותו בסדין. רעה אחר רעה, אחת במה שלקח מידם. שניה, שלא השליכו לארץ אחר שלקח מידם. ושלישית, במה שצרר אותו בחרט והעלימו מן העין. ויצר אותו בחרט, ששם כל הזהב בכיס אחד, ונשמר מראיה של העין. אז עלה הכל והיה למעשה. יש להיזהר שלא לעשות דברים בסתר. דבר ברור ונכון יש לעשותו בגלוי.

עט) בספרו של חנוך מצאתי, שבן יחיד יולד לראש הלבן, דהיינו אהרן שנולד מצד החסד, ששורשו נקרא ראש הלבן. וכשיבואו אלו שהם מבשר חמורים, הערב רב, שנאמר עליהם, מבשר חמורים בשרם, יטעו אותו בזה. להכניס מרגליות תוך פעמוני זהב, בלא דעת שלו, ויצייר צורה בציור החרט, בחרט אנוש. זהו העט של אנוש הרשע, שהטעה את בני האדם. להיות אנושי זו קללה, שאנוש שגילה את כוחות הכוכבים והתחילו לעבוד כוחות במקום להשם.

ב' בחינות למלכות: אחורים ופנים. באחורים היא כולה שמאל בלי ימין כלל, חכמה בלי חסדים. בפנים היא כולה ימין בלי שמאל, חסדים בלי חכמה. ולפיכך נרחק הס"א מקדושה, כי הס"א שמאל, וע"כ מפנים של המלכות לא יוכלו לינק שאין להם מגע עם חסדים. כי שם אין שמאל כלל. ומאחורים של המלכות אינם יכולים לינק, כי שם חשך ואין אור כלל, כי חכמה בלי חסדים אינה מאירה.

ולפיכך הערב רב, שהם מכשפים מצרים, מרדו בקדושה, ונקהלו על אהרן, שמצד ימין, חסד. ואמרו לו, עשה לנו אלהים, אשר ילכו לפנינו. אלהים שם השמאל, שמקומו באחורים של המלכות. ובקשו ממנו שיתקן אותם להיות בפנים, שיהיו להם חסדים. כמ"ש: שילכו לפנינו, בפנים, ואז יוכלו לינק ממנו גם הם. כמו שהויה הוא אל המלכות דחסדים בבחינת פנים, כמ"ש: והויה הולך לפניהם, כל יהיה לשמאל בפנים, ואז יוכלו לקבל ממנו גם הם. שיש גם רשות לס"א שלנו ללכת לפנינו, דהיינו בפנים, מעשה העגל. כי המירו את כבודם, המלכות, שהיתה בפנים, חסדים. והמירו בעגל, קו שמאל, ועזבו התקון דפנים של הנוקבא. רצו שהטבע ממנו הם יונקים הוא יהיה האלוקים שלהם. לכאורה אוחזים בטענה צודקת ואומרים לאהרן, אין אתה נותן לשם הויה להוביל אותנו, אין אתה נותן לנו את כוח האמונה להוביל. ואז האדם נבוך מאחר ואינו מרגיש את כוח האמונה, ומבקש הוא לפחות את כוח הכסף, העוצמה והכבוד, ושאר כוחות המופיעים בעולם הגשמי. ולא עלה בידם, שהרי רק לקדושה יש אפשרות לינוק חוכמה.

מרגלן הן בחינות המסך דמלכות המאיר בקו ימין, המאיר, הנקרא מרגלא. זהב שמאל. וכיון שמדובר בס"א, מכנה אותם זגים, שיש להם תוכן ריק כמו זגים. והערב רב הטעו את אהרן, להכניס מרגלן אלו המאירים בחסדים לתוך זגים, שהם השמאל החשכים. ויאירו, ואז יוכלו לינק מן השמאל. ובזה תבין שהממונה מן הקדושה, וע"כ כלול מימין ומשמאל, וע"כ הוא פקיד על שמאל ועל מרגלן סומקן שמימין. וע"כ הנגררים אחר הס"א, עובדים לו ומקריבים קרבנות, למצוא המקומות שמרגלן ודהבא נמצאים ביחד, שיוכלו לינק מצד שמאל.

פ) זה הבירור, אשר אנוש בעת שהטעה העולם לעבוד ע"ז עם העט שלו, היה רושם רשימות של כל הצורות ועבודות זרות עם עט ההוא. וע"כ כתוב:  בחֶרֶט, שיורה בחרט ההוא הנודע לעשות כך. וזהו בירורו של הדבר.

פא) ב' הפירושים של המלה חרט, דספר חנוך וזהר, היו שם. כי ודאי השליך הזהב בכיס, והסתירו מעין, כמו שאומרים המכשפים. וכך צריך להיות במיני כשפים אלו, שכך הוא מעשה המכשפים האלו, שדבר הצריך גילוי, להתגלות אחר כך, צריך מקודם להסתר וכיסוי. שיתכסה תחילה מן העין, ואח"כ יצא האומן לאומנותו לגלותו. והדבר שצריך אחר כך לכיסוי, צריך בתחלה להיות בגלוי.

כי זה לעומת זה עשה האלקים. וכל מה שיש במדרגות הקדושה, יש כנגדו בס"א. וכל ההפרש, שהס"א אוחזת רק ב' הקוים ימין ושמאל, אבל קו אמצעי אין להם. אמנם הם דבוקים רק בקו שמאל לבד. אבל אי אפשר להמשיך קו שמאל, אם לא המשיך מקודם קו ימין. כי אותו המסך העולה ועושה ו"ק בלי ראש במדרגה, כשהוא בקו ימין, יורד ומוציא ג"ר במדרגה כשהוא בקו שמאל. וע"כ הם מוכרחים להמשיך תחילה הקו ימין, כדי לגלות שוב הג"ר בקו שמאל. ותדע שמסך הזה שמעלים אל המדרגה למעטה מג"ר, שהיא בקו ימין, הוא נקרא עט או קולמוס. כי בדומה לעט סופר, שמודד ומגלה צורת האותיות לכאן ולכאן ע"י העט, כן המסך שמעלים בקו ימין למעט המדרגה, בו תלוי כל הצורה של גדלות המדרגה היוצאת בקו שמאל. אי אפשר למשוך קו שמאל בלי ימין לכן הם משתמשים כאילו באמונה כדי למשוך קו שמאל אך רק כאמצעי

כל הצורות של השמאל, הנוהגים בעבודה זרה, תלוים ויוצאים מן הקולמוס, שהוא מסך הגורם הקטנות והמיעוט בקו השמאל, כמ"ש: ויצר אותו בחרט. דהיינו, שהעלה החרט, הקולמוס והמסך, וצר אותו תחילה במיעוט והעלם דקו ימין, ואח"כ נמשך הגדלות דשמאל הס"א, המכונה עגל או שור.

ואינם יכולים לגלות קו השמאל ולינק ממנו, מטרם שממשיכים תחילה את קו הימין, ע"י העלאת המסך, הקולמוס, להעלים המדרגה. כי ב' הפירושים במלה חרט. כי רשב"י פירש, ויצר אותו בחרט, שהשליכו בכיס, כדי להעלימו מעין, דהיינו להעלימו מג"ר, שנקרא עין, שהכונה, שהמשיכו תחילה ההעלם והקטנות, הנוהג בקו ימין. וממש כן הוא גם לדברי חנוך, שצר אותו בחרט אנוש, שג"כ העלאת המסך להעלים ולמעט המדרגה בקו ימין. שעל פיה מכוונת אח"כ הגדלות שבשמאל.

שאלות לחזרה ושינון בזהר כי תשא כה-כז
1. מדוע חילקו יונוס וימברוס שאחד לקח שליש ואחד שני שלישים?
2. מדוע לא נכון היה שאהרון יקבל מידם את הזהב ומה היה לו לעשות אם כן קיבל?
3. מדוע רצו יונוס וימברוס דווקא באהרון כדי להתכלל בכישפיהם?
4. מהו שאהרון עשה "רעה אחר רעה" , מהם שלוש הרעות ?
5. צאצאים של מי היו יונוס וימברוס וכיצד מעשיהם מתייחסים לאנוש?
6. מדוע הס"א שטבעו הוא השמאל זקוק לימין שיתעסק בשמאל? ומה הפתרון של הקדושה כדי שהס"א לא תוכל לינוק כאשר הקדושה מתעסקת בשמאל?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

כִּי תִשָּׂא  כח – ל

הָעֵגֶל

אין להסתיר שלילה שמתגלית, אלא לנהלה ולתקנה כראוי.

שלשה דברים בהם טעה אהרן. א' שלקח הזהב מידם, ב' לאחר שכבר לקח לא זרק לארץ, ג' שכיסה את הזהב בחרט דהיינו בסדין. הכיסוי הוא בעיה מפני שדווקא כשתגלה פגם באדם, עליו לגלותו כדי לתקנו. על טעויות אלו שילם בשני בניו שהקריבו אש זרה.

וחס ושלום לחשוב שאהרן עשה את העגל, שכתוב: וַיִּקַּח אֶת-הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ, ולא כתוב אשר עשה. אך חכם יודע להימנע מלהיכנס מדברים שקשה לצאת מהם. עם כל התיקונים שעשה, עדיין היה עליו הכעס. מכאן שאין לתמוך בס"א גם אם אין מתכוונים לעזור להם לממש זממם. ישנה נטיה אצל אדם שלו זה לא יקרה ויוכל לעצור כשירצה, וזו הסכנה.

היו לעגל שני ראשים, של שור ושל חמור. וכן כתוב: ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו. שור כנגד מוחא וחמור כנגד ליבא. התיקון הוא כנגד המוח לעשות עבודה למעלה מהדעת, וכנגד תאוות הגוף, ויתור ודחיית האור. צריך לפעול בכוח המסך כנגד הדינים של שם אלקים, אך אם עושים מסכה, דהיינו נותנים כוח לצד הנקבה, לכוח השלילה והפירוד, פוגמים.

וכן בהתעסקות בקדושה וקבלת תענוג, יש להקדים טהרה, דהיינו ביטול הגאווה, אחרת האור ילך לצד האחר.

החוטאים ביקשו להפריד את שם אלקים ל: אלה, מי. מי היא מדרגת בינה השפעה, ואלה בחינת הרצון לקבל לעצמו.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

כִּי תִשָּׂא  כה – כז

הָעֵגֶל

אין לקבל מידי הס"א שום מתנה.

מי שמחפש את העוצמה, את הכבוד המזויף מהס"א נופל. את האמת יש לקחת מהרצון הפנימי, מאותו עפר שמגדל את האדם שבא בשפלות ולא בגאווה, ותוך ידיעה שהשם יתברך מעליו. אהרן טעה כשלקח את הזהב מידם, היה עליו להמתין שיניחו על הארץ, ואז יקח מהארץ, אמת מארץ תצמח, ואין לחפש אמת במקום אחר. וכך כל אחד שמרגיש שהגיע אליו תאווה גדולה, עליו לזרוק אותה לארץ ולהראות שלא חשובה בעיניו המתנה, אלא הקשר לנותן המתנה. הסירוב לקבל מצמיח את האמת.

משה חשב שיצליח בתיקון הערב רב וראשיהם בתוכם ובכך לתקן את כל אומות העולם. אך ע"י שרצו לקבל רק לעצמם הם פגמו באמונה שהיא המקשרת בין הנברא לבורא.

חטא העגל אינו סיפור היסטורי, אלא סכנה פנימית האורבת לכל אחד כדי לינוק ממנו את הקדושה. כדי להתגבר דרושה טהרה, דהיינו וויתור על התאווה ולהוליד צורת רצון חדש.

כל רצונם של החוטאים בחסדים היה שישרת את החכמה בעוד שעם ישראל רוצה את השמאל שישרת את האמונה. כמו שישנם המבקשים לקחת כוח מהתורה לתועלתם האישית. ואילו הם רצו שהטבע ממנו הם יונקים הוא יהיה האלוקים שלהם. לכאורה אוחזים בטענה צודקת ואומרים לאהרן, אין אתה נותן לשם הויה להוביל אותנו, אין אתה נותן לנו את כוח האמונה להוביל. ואז האדם נבוך מאחר ואינו מרגיש את כוח האמונה, ומבקש הוא לפחות את כוח הכסף, העוצמה והכבוד, ושאר כוחות המופיעים בעולם הגשמי. ולא עלה בידם, שהרי רק לקדושה יש אפשרות לינוק חוכמה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

כִּי תִשָּׂא  כב – כד

הָעֵגֶל

הערב רב נקראים כך כל שם המכשפים הגדולים שעשו את העגל, ידעו לקחת את מידת הדין הגדולה ולפעול אותה לפרטיותם. ה' אמר למשה לא לקחת אותם, אך משה רצה לתקן גם את המדרגות הללו והעלה אותם ממצרים.

סה) כל זמן שהיה משה במצרים, לא הזכיר את השם אלקים, אלא שם הויה. וע"כ פרעה אמר, לא ידעתי את הויה שם ההשפעה. משום שלא יהיה תוקף לס"א, שלא יתחזק בעולם, כי הס"א נקראת ג"כ אלהים אחרים. עתה רצו הערב רב כח השמאל, שנקרא אלהים, כמ"ש: קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים. לנו, אמר הערב רב, אנו צריכים לדבר זה, לחזק את הצד שלנו, שהיה נדחה עד עתה, משום שמשה לא הזכיר את השם אלהים. זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים, יָחֳרָם בִּלְתִּי לַיהוָה, לְבַדּוֹ, גם השם אלקים הוא תחת השם הויה, והם פעלו כאילו חלילה יש שתי רשויות. מתוך גאווה רצו לפעול לבד עם שם אלקים, עם מידת הדין לבד. לכן כשבא משה לטהר את העם אמר: וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה, בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה, וַיֹּאמֶר, מִי לַיהוָה אֵלָי. מי שאוחז בשם הויה.

סו) כך אמרו, ראינו שאתם ישראל, כל טוב וכל יקר העולם יש לכם, ואנו נדחים לחוץ. כי לכם, והויה הולך לפניהם יומם. אף אנו רוצים כן, אלהים, אשר ילכו לפנינו, כמו שלפניכם הולך הויה. כי יש רשות לצד שלנו ללכת ג"כ לפנינו. אם נזמין לו מעשה העגל. רצו גם הם לזכות בהגנה מלמעלה, וחשבו שע"י המעשה השם אלקים ייתן להם את כוח התאווה וההשתוקקות. את בני ישראל שמרו ענני הכבוד והערב רב היו מחוץ לעננים. מכאן נלמד שאם מתייחסים למישהו כנחות, בסופו של דבר הוא מורד.

סז) כל ענני כבוד שהלכו במדבר, לא היו חופים מחבקים, אלא על ישראל בלבד. וענן היקר ההוא, שכתוב: וה' הולך לפניהם יומם, הלך לפניהם. וערב רב וכל הבהמות צאן ובקר הנשמות היו הולכים מחוץ למחנה באחרונה. כל ארבעים שנה שהלכו ישראל במדבר, שום לכלוך וטינוף לא היה מעננים ולפנים. וע"כ צאן ובקר, שהיו אוכלי עשב המתעסקים רק בחיצוניות, בחינת בהמה שלא רוצה ליזון כאדם היו לחוץ, וכל אלו שהיו שומרים אותם. בשוויון אמיתי כל אחד מקבל את הנצרך לו למילוי תפקידו בקשר לכלל.

סח) אמר רבי אלעזר: אם כן, הערב רב לא היו אוכלים מן המן? ודאי, אלא מה שנתנו להם ישראל, היה כמי שנותן לעבדו. והיו אוכלים מתמצית, מה שנשאר מאחר הריחים, הפסולת. והמקרא מכריז ואמר, ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה. בני ישראל ולא אחר. ויראו בני ישראל, ויאמר, מן הוא. ולא שאר הערב רב, צאן ובקר שהיו ביניהם.

סט) עד עתה שבושש משה לבוא היו נכנעים הערב רב, ועתה קמו ובקשו מעשה לחזק את הס"א. אמרו, או נהיה כולנו עם אחד. ונהיה בכלל ישראל עמכם. או יהיה לנו מי שילך לפנינו, כמו שאלקיכם הולך לפניכם. אמר אהרן, חס ושלום, שאלו ישתתפו בעם הקדוש, שיהיה כולם כלל אחד. ולא יתערבו עם הקדוש בעם הזה בכלל אחד. אלא טוב הוא להפרידם מן עם הקדוש, עד שיבא משה.

ע) ואהרן התכוון לטוב. אלא היו רבים מישראל, שנשתתפו עם הערב רב בלב. ומשום זה כשבא משה, היה צריך לברר וללבן את העם הקדוש מאותו החטא, והשקה אותם שקוי, עד שנבררו כולם ולא היה בהם פסולת כלל.

עא) אהרן רצה לעכב אותם אמר להם אהרן, פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם שהרי יכול היה לומר להם להביא זהב אחר  שהיה מוכן בידם. וכי לא היה להם זהב אחר, חוץ מנזמי הזהב? אלא אמר אהרן, בעוד שיהיה להם ריב עם בניהם ונשיהם, יתעכבו, ובתוך כך יבא משה. למדנו, קשים גרים לישראל כספחת בבשר החי. אלו ערב רב לא היו גרים כראוי. מה הם עשו? ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם. כמה אלפים ורבבות נזמים היו שם מנזמיהם של הערב רב. כלומר כמעט כל העם לקח לכאורה חלק בזה, היו אלו "יפי הנפש" שאמרו כולם שווים.

עב) כתוב: וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ, עֵגֶל מַסֵּכָה. אהרן לא נשמר מאלו שני חכמים, שהיו בראשיהם של הערב רב. אחד מהם היה מלפניו, והאחר היה עושה כשפיו. כיון ששניהם נתיעצו יחד, לקחו זהב ההוא, ב' שלישים ביד האחד ושליש ביד האחר, כי כך צריך להיות במין ההוא של הכשוף. להבדיל כפי שרואים בחלוקה בפרצופי אצילות, והם רצו להפריד, למעלה מחזה בשם מי משם אלוקים לכם, ובשם אלה לנו.

עג) בכה רבי שמעון ואמר: וְאִי חָסִיד הַקָּדוֹשׁ אַהֲרֹן, מָשִׁיחַ הָאֵל הַקָּדוֹשׁ, בחסידותך נָפְלוּ כַּמָּה מֵעִם הַקָּדוֹשׁ, וְאַתָּה לֹא הָיִיתָ יוֹדֵעַ לְהִשָּׁמֵר. מה עבדו? כשהגיעו שש שעות והיום היה במאזנים, בצהרים שהשמש באמצע הרקיע ואינו נוטה לא למזרח ולא למערב, כמו הלשון שבמאזנים, לקחו הזהב שפרקו מאזניהם, משום שמי שרוצה לעשות כשוף, אין עינו צריך לחוס על ממון. והם אמרו, השעה עומדת לנו, אם אנו בעצמינו לא נעכב, אין השעה לחוס על זהב. מיד, ויתפרקו כל העם. ויתפרקו כמ"ש: מפרק הרים משבר סלעים, כי חבלו ושברו אזניהם. זהו אחד הסימנים למכשפים, שכמרגישים תאוותם, כבר לא מכירים אפילו את חבריהם.

עד) פתח רבי שמעון בבכיה: וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו, אֶל-הָאֱלֹהִים, וְהִגִּישׁוֹ אֶל-הַדֶּלֶת, אוֹ אֶל-הַמְּזוּזָה; וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת-אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ, וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם. אזן ששמע על הר סיני, כי לי בני ישראל עבדים. והוא פרק מעצמו עול מלכות שמים, ומכר עצמו לאחר, תרצע. ואלו הפושעים, הרשעים, אנשים הרעים, בחשקם לחזור לסורם, לא בקשו מנשיהם ובניהם, אלא חבלו באזניהם. שפגמו באזן ששמע על הר סיני, לא יהיה לך אלהים אחרים על פני, שזה גרוע ממוכר עצמו לעבד. ונתפרקו מעול שמים שצווה אותם משה, ושברו אזניהם, וגילו, שאין להם חלק בשם הקדוש ובעם הקדוש. בדומה לאלו שמבעטים בסוכתם, אלו ביעטו באזנם, במידת ההשפעה, האמונה, כפי סוד הסוכה.

תגיות: חטא העגל על פי הקבלה

שאלות לחזרה ושינון בזהר כי תשא כב-כד
1. מה מלמדת אותנו העובדה שמשה הזכיר רק את שם הוי"ה במצרים ואילו עתה הערב רב מזכירים דווקא את שם אלוקים כפי שאמרו "קום עשה לנו אלוקים"?
2. מה הקשר או החטא בכך שאדם מבקש מי שיוליך אותו? ומדוע הערב רב חשו צורך באלוקים שיוליך אותם, הרי שם הוי"ה הוליך את העם כפי שכתוב "וה' הולך לפניהם יומם".
3. האם הערב רב היו אוכלים מן המן? הסבר על מה זה מצביע?
4. הסבר את מעשה אהרון מה התכוון בעשייתו ומה היה הפגם שלו?
5. כיצד קשור ענין שרוצעים את אוזנו של עבד לכך שחבלו ושברו אוזניהם של נשיהם וילדיהם וכיצד זה קשור לאומות העולם שמבעטים בסוכתם כשיוצאת השמש מנרתיקה?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

כִּי תִשָּׂא  כב – כד

הָעֵגֶל

שוויון מושג כשכל אחד ממלא תפקידו בקשר לכלל.

הערב רב אמרו: נהיה כולנו עם אחד, ונהיה בכלל ישראל עמכם. וראינו שחלק גדול מהעם לקח לכאורה חלק בזה, היו אלו "יפי הנפש" שאמרו כולם שווים.

הערב רב נקראים כך על שם המכשפים הגדולים שעשו את העגל, ידעו לקחת את מידת הדין הגדולה ולפעול אותה לפרטיותם. אחד מסימני ההיכר למכשפים, שכמרגישים תאוותם, כבר לא מכירים אפילו את חבריהם. ה' אמר למשה לא לקחת אותם, אך משה רצה לתקן גם את המדרגות הללו והעלה אותם ממצרים.

כל זמן שהיה משה במצרים, לא הזכיר את השם אלקים, אלא שם הויה. וע"כ פרעה אמר, לא ידעתי את הויה שם ההשפעה.

זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים, יָחֳרָם בִּלְתִּי לַיהוָה, לְבַדּוֹ, גם השם אלקים הוא תחת השם הויה, והם פעלו כאילו חלילה יש שתי רשויות. מתוך גאווה רצו לפעול לבד עם שם אלקים, עם מידת הדין לבד. לכן כשבא משה לטהר את העם אמר: וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה, בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה, וַיֹּאמֶר, מִי לַיהוָה אֵלָי. מי שאוחז בשם הויה.

כך אמרו החוטאים: ראינו שאתם ישראל, כל טוב וכל יקר העולם יש לכם, ואנו נדחים לחוץ מענני הכבוד. כי לכם, והויה הולך לפניהם יומם. אף אנו רוצים כן, אלהים, אשר ילכו לפנינו, דהיינו שרצו גם הם לזכות בהגנה מלמעלה, וחשבו שע"י המעשה, השם אלקים ייתן להם את כוח התאווה וההשתוקקות.

אהרן רצה לעכב אותם אמר להם: פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם, והרי יכול היה לומר להם להביא זהב אחר  שהיה מוכן בידם.

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

כִּי תִשָּׂא  יט – כא

וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי

כבוד האדם הוא בכלל בו הוא מצוי.

חטאם בעגל היה שבמקום לבוא לכבוד של היחד בכלל, הם חיפשו כבוד לפרטיות. אם אדם לא רואה שזה כבודו, כאן הוא טועה. כל אחד צריך לשמור על הכלל בו הוא מצוי, שומר על כבודו, כבוד משפחתו, חבריו, קהילתו, עמו וכלל האנושות. מי שאינו שומר על הכלל, נק' בחינת שור אוכל עשב ובכך פוגם בכבודו הוא. וגם אם חלילה פוגמים בכלל, סוד האמונה שומר שלא יפגעו.

כדי לזכות בסתרי תורה, לא צריכים דווקא שכל חריף, אלא ביטול הגאווה ואהבת חברים.

נה) כיון שראה רבי שמעון סימן על פניהם, שהכיר בהם שבאו לשאלו, אמר להם כך. אמרו לו ודאי רוח נבואה שורה על המאור הקדוש, וכך נצרך לנו לדעת. בכה רבי שמעון ואמר: דבר אחד לי מאלו הדברים שאמרו בחשאי מראש הישיבה שבגן עדן, שלא אמרו לי בגלוי, דבר זה הוא סתר, ואומר לכם. בני אהובי, בני אהובי נפשי, מה אעשה, אמרו לי בחשאי, ואני אומר לכם בגלוי. ולעתיד, שנראה השכינה, פנים בפנים, כל הפנים יהיו נסמכים, שיאירו בסוד הזה.

נו) אומר להם רבי שמעון: בני החטא שעשו העם שבחוץ, הערב רב, ונשתתפו בו העם הקדוש, חטאו באמא, המלכות, שכתוב: קום עשה לנו אלהים. אלהים ודאי, שיעשה להם אלהים אחרים תחת המלכות, הנקראת אלקים. תחת כבוד ישראל זה, המלכות, שהיתה שורה עליהם, כמו אם על הבנים. וְיָמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר, זהו כבודם של ישראל, האם שלהם, המלכות כמ"ש: גלה כבוד, שגרמו אל השכינה, שהגלתה בגלות עמהם. וע"כ, וימירו את כבודם. בתבנית שור.

נז) כאן הוא תבנית שור. למטה, בתוך שמרי היין שמרים הרעים, מקום הקליפות יצא פגע אחד, מקטרג, מזיק הראשון, בצורת אדם, כשקרב אל הקדש. כיון שנעבר מן הקדושה ורוצה לרדת למטה, צריך להתלבש בלבוש אחד להזיק העולם. וירד הוא ומרכבותיו, ולבוש הראשון שלוקח הוא תבנית שור, צורת שור. והראשון לארבעה אבות נזיקין הוא שור. ואלו ארבעה אבות נזיקין הם להזיק העולם. ושאר שלשה אבות נזיקין מחוץ השור, הם כולם של השור. וע"כ כתוב: וַיָּמִירוּ אֶת-כְּבוֹדָם  בְּתַבְנִית שׁוֹר, אֹכֵל עֵשֶׂב.

המוחין העליונים נקראים יין, כמ"ש: יין המשמח אלקים ואנשים. והם המוחין דשמאל, בינה שחזרה להיות חכמה. ומחמת הדינים שבשמאל, יש בסופם פסולת, המכונה שמרי היין. ומפסולת הזה יצא מזיק הראשון לעולם. וכל עוד שהשמרים הם ביין, שהמזיק דבוק במוחין דקדושה, הנקראים יין, אז הוא בצורת אדם, במלכות, שהיא צורת אדם, הכלולה המקבלת כל ג' הצורות אריה שור נשר, שהם חג"ת. וכשנפרד מן הקדושה ויורד להיות מזיק, אז מקבל צורת שור, שמאל הנפרד לעצמו ואינו מתחבר עם ד' פנים. ומזה נעשה מזיק. והוא הראשון לכל מזיקי העולם. בהמה שנמצאת במסגרת הכלל שנק' אדם אינה מזיקה, אך אם היא עומדת בפני עצמה מזיקה.

הבורא מיעד את האדם לקבל את ההטבה השלמה, והוא במקום לפעול לקבלת ההטבה, אינו חס על כבודו ופונה לאכול עשב כבהמה. האדם נבחן לפי צורת התענוג שלו. אם הוא מחליף לימוד תורה והליכה בדרך השם, ומחליף את כבוד החברים בתבנית שור, הוא חשוף לפגיעה. שור הוא רק פרט אחד ממכלול האדם, ובוודאי שאין לפעול רק את בחינת השור כפי שחשבו בחטא העגל.

נח) שואל מהו אֹכֵל עֵשֶׂב. אבל מתמצית הלחם ושבעה מיני דגן אין לו חלק בהם זהו צד האדם, צד המדבר אשר מתחיל לדבר כשאוכל חיטה. אלא אוכל עשב. ומשום שפגמו באמא, המלכות שנמצאת במקום החזה דז"א היא בחינת אדם, שיש שור נשר אריה ואדם, אמא לא היתה שם ולא היה יפה לה להיות שם. ומשום שאבא, ז"א, היה יודע הרחמים של אמא והדרך שלה, אמר למשה, בני אהובי, העצה שלא יענשו ישראל, נמצא תמיד בשנים: מגביה הרצועה ואוחז בה ומעכב. וכיון שאמא אין כאן מוטל זה עליך על בחינת האמונה, היות ואמא שהיא הכלל, השכינה הקדושה, ובזאת פגמו שאמרו אלה אלקי ישראל, דהיינו באכילת העשב. וזה שאינו ראוי לגלות, כדי שהבן לא ידע מזה, ויראה הרצועה מתתקנת ויפחד תמיד. אבל שניהם הם בעצה זו, ובעצה אחת, שהמגביה הרצועה והמעכבה הם בעצה אחת לתת לרשעים אפשרות לחזור בתשובה, אך אם חלילה אינם חוזרים, בסוד האמונה, אזי תרד הרצועה .

הָעֵגֶל

נט) וַיַּרְא הָעָם, כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר. מי הם העם? הם הערב רב. ומי הם הערב רב? וכי לודים וכושים וכפתורים ותוגרמים היו, שקוראים אותם ערב רב? והלא מצרים היו, וממצרים נסעו. ואלו היו ערב של עמים רבים, היה צריך לומר כך, ערב רב עלו אתם, לודים כושים וכדומה, לפי הערב שלהם.

ס) אלא שהכתוב אומר: עֶרֶב רַב עָלָה אִתֶּם. ואינו מפרש שמות העמים, כי עם אחד ולשון אחד היו. אבל כל המכשפים על מצרים וכל החרטומים שלהם היו. שכתוב בהם: יַעֲשׂוּ גַּם הֵם חרטומי מִצְרַיִם. שרצו לקום כנגד הפליאות של הקב"ה, ולהראות שגם הם יכולים לעשות כמוהו. כיון שראו הנסים והנפלאות שעשה משה במצרים, חזרו אל משה רצו להיות מיסטיקנים, לנחש ולהגיד עתידות, כיוון שראו הניסים ונפלאות שעשה משה, רדפו אחריו. אמר הקב"ה למשה, לא תקבל אותם. אמר משה, רבון העולם, כיון שראו הגבורות שלך הם רוצים להתגייר. יראו גבורתך בכל יום, וידעו שאין אלהים זולתך. וקבלם משה. ישנם דברים, שגם אם נאמר לאדם מלמעלה, עליו לשמור מעצמו. כמו למשל כשבן שואל את אביו האם להביא לו לשתות, והאב אומר שלא כדי לא להטרידו, בכל זאת עליו להביא לכבודו. יש לכבד גדולים גם אם אינם רוצים בכך.

סא) למה קרא אותם ערב רב? אלא, כל המכשפים של מצרים היו. ובראשם, יונוס וימברוס. ובשעות היום, אחר שש שעות, היו עושים תמיד כשפיהם. וכל אלו מכשפים העליונים היו מסתכלים מכשנוטה השמש לערוב, בשש שעות ומחצה, ועשו כשפיהם, עד התחלת תשע שעות ומחצה, דהיינו ערב גדול, שאז זמן מנחה גדולה זמן של דין. כל אלו מכשפים הקטנים היו עושים כשפיהם מתשע שעות ומחצה עד חצות לילה.

סב) העליונים שבהם, שהיו מסתכלים משעה שנטה השמש, הוא, כי אז מתחילים תשע מאה וצ"ה מדרגות לשוטט על הרי חשך, ורוחם היה משוטט על כל אלו המכשפים בכשפיהם. ואלו היו יכולים לעשות כל מה שרוצים, עד שכל המצרים שמו ביטחונם באלו. וקראו אותם ערב רב לשון גדול, משום שיש ערב קטן, שהוא מתשע שעות ומחצה ולמטה. וב' ערבים הם, וע"כ נאמר, וגם ערב רב עלה אתם, אותם המכשפים שהחשיבו המצרים כגדולים. זמן הדינים מחצות היום שמתחילה השקיעה, עד חצות הלילה שאז מתחיל הגילוי, הלימוד ורכישת האמונה. כפי שכל דין נמתק בשורשו, כך גם כוח הטומאה, לכן המכשפים החלו לפעול בחצות היום, שאז מתחיל כוח השמאל של יצחק, וחשבו להפעיל את בחינת עשיו.

סג) והחכמה של הערב רב היתה גדולה. והם הסתכלו בשעות היום, והסתכלו במדרגת משה, וראו, כי בכל הצדדים בשש משה: בשש שעות הראשונות של היום, שהם לא היו יכולים לשלוט בהם, בשש מדרגות עליונות, שמשה היה אוחז בהם. ובכל הצדדים בשש היה, שהיה כלול מששה קצוות חג"ת נה"י. ובאלו ששה עטרות של ששה שעות היום, חג"ת נה"י, היה עתיד לרדת מן ההר, שכתוב: כי בשש משה לרדת מן ההר.

סד) מיד, וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל-אַהֲרֹן. כדי להכלל בצד ימין, כי השמאל יוצא מן הימין, אלא שהם רצו ממנו שמאל ולא ימין. אלא כדי שיתכלל בימין, במקום מוצאו, נקהלו על אהרן, שהוא ימין חסד. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים. הם רצו את השמאל, אלא שלשקר אין רגלים והם רצו לכסות את השקר של השמאל – השור באמת, בימין.

שאלות לחזרה ושינון בזהר כי תשא יט-כא
1. מה אומר רבי שמעון באות נ"ו על השאלה מאות נ"ג, דהיינו מדוע החליפו שם בתפקיד השכינה?
2. מהי תבנית השור ומדוע הוא הראשון למזיקי העולם ומה הסימן שהוא אוכל עשו?
3. מהו העצה שנתן הקב"ה למשה על כך שהסתלקה השכינה מפאת פגם של עם ישראל?
4. מי הם הערב רב? ומהי התשובה האפשרית שמעלה ומכחישה?
5. מה אמר הקב"ה למשה כאשר רצה להעלות את הערב רב ממצרים ומה ענה לו משה ומה עשה?
6. מי הם יונוס ויומברוס ומי הם סוגי המכשפים והזמנים בהם עושים כשפיהם ומדוע בזמנים אלו?
7. מהו בשש משה לרדת מן ההר?
8. מדוע נקהלו דווקא על אהרון שיעשה להם עגל?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

כִּי תִשָּׂא  יט – כא

וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי

כבוד האדם הוא בכלל בו הוא מצוי.

חטאם בעגל היה שבמקום לבוא לכבוד של היחד בכלל, הם חיפשו כבוד לפרטיות. אם אדם לא רואה שכבודו בכלל, כאן הוא טועה. כל אחד צריך לשמור על הכלל בו הוא מצוי, לשמור על כבודו, כבוד משפחתו, חבריו, קהילתו, עמו וכלל האנושות. מי שאינו שומר על הכלל, נק' בחינת שור אוכל עשב ובכך פוגם בכבודו הוא. אך גם אם חלילה פוגמים בכלל, סוד האמונה שומר שלא יפגעו.

בהמה שנמצאת במסגרת הכלל שנק' אדם אינה מזיקה, אך אם היא עומדת בפני עצמה מזיקה. הבורא מיעד את האדם לקבל את ההטבה השלמה, והוא במקום לפעול לקבלת ההטבה, אינו חס על כבודו ופונה לאכול עשב כבהמה.

האדם נבחן לפי צורת התענוג שלו. אם הוא מחליף לימוד תורה והליכה בדרך השם, ומחליף את כבוד החברים בתבנית שור, הוא חשוף לפגיעה. שור הוא רק פרט אחד ממכלול האדם, ובוודאי שאין לפעול רק את בחינת השור כפי שחשבו בחטא העגל.

אותם המכשפים שהחשיבו המצרים כגדולים. זמן הדינים מחצות היום שמתחילה השקיעה, עד חצות הלילה שאז מתחיל הגילוי, הלימוד ורכישת האמונה. רצו להיות מיסטיקנים, לנחש ולהגיד עתידות, כיוון שראו הניסים ונפלאות שעשה משה, רדפו אחריו.

ישנם דברים, שגם אם נאמר לאדם מלמעלה, עליו לשמור מעצמו. כמו למשל כשבן שואל את אביו האם להביא לו לשתות, והאב אומר שלא כדי לא להטרידו, בכל זאת עליו להביא לכבודו. יש לכבד גדולים גם אם אינם רוצים בכך. כדי לזכות בסתרי תורה, לא צריכים דווקא שכל חריף, אלא ביטול הגאווה ואהבת חברים.

 

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams