"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

היכל ב' הוד

עד כה לימד שיש לקבל כוח ותענוג מההשתייכות, כמו הגרים שמצטרפים לישראל, הרצונות שעלינו לגייר בתוכנו, זו הברית שמאחדת את כולם. אור זה הנקרא זוהר, עולה מיסוד להוד, מאיר לו ונמצא תמיד בגוון לבן — חסדים.
כמו בהכרה העליונה, המחשבה היא כללית ובלי גוונים שנותנים פירוט, עד אשר בא ביקוש לקשר מהתחתון.

היכל הב' כתוב עליו וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר. ההכרה העליונה תמיד לבנה, אך הגוף חייב לגלגל את הפרטים/הגוונים, שדרך הפרטים יוכל לתפוס את הכלל הלבן.

היסוד שעולה — נשמות הצדיקים גורמים לגלגול, כלומר ביקוש מהתחתון שמסבב הגלגול של אור, ואז מאיר בגוונים בשביל שיראו לתחתון. כל היכלות הקדושה מסודרים בדרך התכללות התחתון בעליון, שהצדיקים יעלו מ"ן (ביקוש) ויסירו את המפריעים בכדי שהשכינה הקדושה תאיר בעולם.
אשרי האיש שיודע לגלות האורות, דהיינו שיודע להעלות כאן את הרוח שבהיכל התחתון.

כאמור הרוח במדרגה השנייה מאיר רק בלבן, וגוונים ניראים כאשר הוא מסתובב רק כלפי התחתון. סיבוב זה אומר שהולך בדרך סיבה ותוצאה ומגלה פרטים, שכך היא תפיסת הנברא, לתפוס מהפרט לכלל ובדרך סיבה ותוצאה.

בתוך היכל זה גוון התכלת – דין, כמו מלכות ששולטת על התחתונים בכדי לכוונם לתכלית הרצויה. מצד אחד היא מכלה את כל מה שלא הולך על פי התכלית, כך תפקיד המלך לכוון לתכלית הרצויה, שאם לא מכוון האדם עצמו מהמלכות בארץ, ממלכות שמים יכוונו אותו.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

היכל ב' הוד

עד כה לימד שיש לקבל כוח ותענוג מההשתייכות, כמו הגרים שמצטרפים לישראל, הרצונות שעלינו לגייר בתוכנו, זו הברית שמאחדת את כולם. אור זה הנקרא זוהר, עולה מיסוד להוד, מאיר לו ונמצא תמיד בגוון לבן — חסדים.
כמו בהכרה העליונה, המחשבה היא כללית ובלי גוונים שנותנים פירוט, עד אשר בא ביקוש לקשר מהתחתון.

היכל הב' כתוב עליו וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר. ההכרה העליונה תמיד לבנה, אך הגוף חייב לגלגל את הפרטים/הגוונים, שדרך הפרטים יוכל לתפוס את הכלל הלבן.

היסוד שעולה — נשמות הצדיקים גורמים לגלגול, כלומר ביקוש מהתחתון שמסבב הגלגול של אור, ואז מאיר בגוונים בשביל שיראו לתחתון. כל היכלות הקדושה מסודרים בדרך התכללות התחתון בעליון, שהצדיקים יעלו מ"ן (ביקוש) ויסירו את המפריעים בכדי שהשכינה הקדושה תאיר בעולם.
אשרי האיש שיודע לגלות האורות, דהיינו שיודע להעלות כאן את הרוח שבהיכל התחתון.

כאמור הרוח במדרגה השנייה מאיר רק בלבן, וגוונים ניראים כאשר הוא מסתובב רק כלפי התחתון. סיבוב זה אומר שהולך בדרך סיבה ותוצאה ומגלה פרטים, שכך היא תפיסת הנברא, לתפוס מהפרט לכלל ובדרך סיבה ותוצאה.

בתוך היכל זה גוון התכלת – דין, כמו מלכות ששולטת על התחתונים בכדי לכוונם לתכלית הרצויה. מצד אחד היא מכלה את כל מה שלא הולך על פי התכלית, כך תפקיד המלך לכוון לתכלית הרצויה, שאם לא מכוון האדם עצמו מהמלכות בארץ, ממלכות שמים יכוונו אותו.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

היכל א' לִבְנַת הַסַּפִּיר — יסוד

על האדם לייצר השתוקקות להשתייך לכלל.
הארת ההשתייכות היא הארת היסוד שמייצרת ברית, שע"י זיווג בנפש מייצרת את השיוך. לכן ברית זו מכריחה אותנו לקבל את הרצון לשיוך. כך כל יהודי צריך להרגיש שייך לכלל, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ — זה כלל גדול

בכל היכל יש רוח ימין ורוח שמאל, כאן ספיר מימין ולבָנה משמאל –שמתאחדים בשני זיווגים, אחד אחוריים — לייצר רצון, ואז זיווג לקבלת האור. כך גם קורה בנפש האדם, כמו בהיכל העליון שהלבנה התכללה בספיר בסוד שנק' אִכְלוּ רֵעִים.
בחינות אלו מאירות מלמעלה דרך הבינה כנגד התבונה של האדם, עם חלוקה לי"ב פרטים, ימין ושמאל ויוצרים קו אמצעי להתחבר ל – י"ג=גימ' אהבה, שבאה לחבר את כולם. הארת חוכמה שבאה בתיקון בינה. לקבלת הארת חוכמה יש לחלק את המדרגה וקבל משֹכל מחלק וברור בהגיון רציף.

מתחת ההיכל הזה נפרשׁים הכוחות להשפיע עד שמגיעים אל כוכב הנק' שבתאי, שתפקיד הכוכבים להשפיע ולהשגיח, מהם באים כל השינויים והתמורות בעולם. הכוכבים מנהיגים את רצונות האדם.

אין מי שישיג אורות אלו חוץ מהרצון של אדם צדיק בכוח התפלה שנכנסה באותו ההיכל, מכאן יוכל לעלות להיכל ההוד. המשמעות היא הפעלת כוח בנפש לזיהוי הרצון לשייכות. שבתאי זה רצון זך מאד, כמו שבת, מדרגת כלל של קדושה, בה צריך את הרצון לשיוך לכלל.
מי שלא מרגיש אורות אלו סימן הוא שאינו משתלב בכוחות ההצטרפות לתהליך.

באמצע ההיכל ניצב ועומד עמוד אחד שקומתו עולה עד אמצעו של ההיכל שלמעלה ממנו, שעל ידו מתדבקים הרוחות זה בזה, וכן עולים למעלה מכל ההיכלות הללו כמו בקדיש שבתפילה שתקשראת כל העולמות. כאמור בתחילת הרצון להשתייכות צריכים להיות בקדושה ולכן תפילה צריכה מניין.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

היכל א' לִבְנַת הַסַּפִּיר — יסוד

על האדם לייצר השתוקקות להשתייך לכלל.
הארת ההשתייכות היא הארת היסוד שמייצרת ברית, שע"י זיווג בנפש מייצרת את השיוך. לכן ברית זו מכריחה אותנו לקבל את הרצון לשיוך. כך כל יהודי צריך להרגיש שייך לכלל, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ — זה כלל גדול

בכל היכל יש רוח ימין ורוח שמאל, כאן ספיר מימין ולבָנה משמאל –שמתאחדים בשני זיווגים, אחד אחוריים — לייצר רצון, ואז זיווג לקבלת האור. כך גם קורה בנפש האדם, כמו בהיכל העליון שהלבנה התכללה בספיר בסוד שנק' אִכְלוּ רֵעִים.
בחינות אלו מאירות מלמעלה דרך הבינה כנגד התבונה של האדם, עם חלוקה לי"ב פרטים, ימין ושמאל ויוצרים קו אמצעי להתחבר ל – י"ג=גימ' אהבה, שבאה לחבר את כולם. הארת חוכמה שבאה בתיקון בינה. לקבלת הארת חוכמה יש לחלק את המדרגה וקבל משֹכל מחלק וברור בהגיון רציף.

מתחת ההיכל הזה נפרשׁים הכוחות להשפיע עד שמגיעים אל כוכב הנק' שבתאי, שתפקיד הכוכבים להשפיע ולהשגיח, מהם באים כל השינויים והתמורות בעולם. הכוכבים מנהיגים את רצונות האדם.

אין מי שישיג אורות אלו חוץ מהרצון של אדם צדיק בכוח התפלה שנכנסה באותו ההיכל, מכאן יוכל לעלות להיכל ההוד. המשמעות היא הפעלת כוח בנפש לזיהוי הרצון לשייכות. שבתאי זה רצון זך מאד, כמו שבת, מדרגת כלל של קדושה, בה צריך את הרצון לשיוך לכלל.
מי שלא מרגיש אורות אלו סימן הוא שאינו משתלב בכוחות ההצטרפות לתהליך.

באמצע ההיכל ניצב ועומד עמוד אחד שקומתו עולה עד אמצעו של ההיכל שלמעלה ממנו, שעל ידו מתדבקים הרוחות זה בזה, וכן עולים למעלה מכל ההיכלות הללו כמו בקדיש שבתפילה שתקשראת כל העולמות. כאמור בתחילת הרצון להשתייכות צריכים להיות בקדושה ולכן תפילה צריכה מניין.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

היכל א' לִבְנַת הַסַּפִּיר — יסוד

ההיכלות הם הרצונות שיש לאדם כחומר גלם איתם עליו לעבוד, לרכז את כולם לרצון אחד דרכו יעבוד את השם.
לנשמה יש רצונות של קבלת האור העליון, שלא ניתן לקבלו ישירות, אלא חסדים מכוסים בלבד, לכן צריך ויתור על האור הגדול שעלול להביא לשבירה, ולשם כך צריך כוח התגברות. ולגוף יש סוג רצונות שסובבים בהשתוקקות להנאה אפילו לא מבוקרת, לכן יש לעצור, לוותר על האור ולפעול באמונה בלבד.
התכללות אומר להעלות בצורה מבוקרת רצונות חלקיים אותם מכלילים ביראה, בכדי לאפשר אהבה.
הקליפה אומרת "לך על כל הקופה", אל תסתפק באור חלקי, בדיוק כפי עצת הנחש, אך תפקידך לקדש עצמך במותר לך, תוך בחינה מתמדת כיצד להשתמש בכל רצון בכדי לעשות נחת רוח לבורא.

כל עיקר שרצה הזהר להשמיענו כאן בביאורי ההיכלות, הוא סדר התכללות התחתון — הפרט החסר, ולהכליל אותו בעליון — בשלמות, להכניסו לתהליך בו יצא מתפיסת הפרט בכדי לתת חשיבות לזולת. כאן על התחתון, הגוף לבטל עצמו לגמרי מול העליון, בתוך המסגרת המחייבת עבודה, אותה יש לעשות למעלה מהדעת. אם לא עושים עבודה זו, אז בטומאה נפרדים, וזאת מתוך החשבת הרצונות הגופניים והפרטיות, בלי הכללתם עם המחשבה העליונה.

יש לפעול כוח סירוב בחינת מנעולא, שתוך התבטלות מלאה, לסרב לקבל מה שאינו ראוי. ובחינת המפתחא בה יוכל לקבל חוכמה/אהבה. כלומר בכדי להגיע לאהבה אמיתית שמתקיימת, יש לשמור בקביעות על יראה. בכל מקום בו אתה פועל, עליך לפעול באיזון את בחינת המנעולא והמפתחא.

אין להשאיר את האדם במצב של השתוקקות זמן רב, מפני שלא יוכל לעמוד בזה, עלול ליפול ולתת אחיזה לחיצונים, כלומר יחפש תענוג במקום אחר.
בהיכל זה התחתון יש קדושה מפני שהכללנו את התחתון בעליון. בכל מקום שרוצים לייצר קדושה, צריכים לקחת את התחתון — בחינת ההשתוקקויות, ולעלות אותם לעליון שהוא בחינת חסדים מכוסים, שכל כולו ישירות להשם יתברך.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

היכל א' לִבְנַת הַסַּפִּיר — יסוד

ההיכלות הם הרצונות שיש לאדם כחומר גלם איתם עליו לעבוד, לרכז את כולם לרצון אחד דרכו יעבוד את השם.
לנשמה יש רצונות של קבלת האור העליון, שלא ניתן לקבלו ישירות, אלא חסדים מכוסים בלבד, לכן צריך ויתור על האור הגדול שעלול להביא לשבירה, ולשם כך צריך כוח התגברות. ולגוף יש סוג רצונות שסובבים בהשתוקקות להנאה אפילו לא מבוקרת, לכן יש לעצור, לוותר על האור ולפעול באמונה בלבד.
התכללות אומר להעלות בצורה מבוקרת רצונות חלקיים אותם מכלילים ביראה, בכדי לאפשר אהבה.
הקליפה אומרת "לך על כל הקופה", אל תסתפק באור חלקי, בדיוק כפי עצת הנחש, אך תפקידך לקדש עצמך במותר לך, תוך בחינה מתמדת כיצד להשתמש בכל רצון בכדי לעשות נחת רוח לבורא.

כל עיקר שרצה הזהר להשמיענו כאן בביאורי ההיכלות, הוא סדר התכללות התחתון — הפרט החסר, ולהכליל אותו בעליון — בשלמות, להכניסו לתהליך בו יצא מתפיסת הפרט בכדי לתת חשיבות לזולת. כאן על התחתון, הגוף לבטל עצמו לגמרי מול העליון, בתוך המסגרת המחייבת עבודה, אותה יש לעשות למעלה מהדעת. אם לא עושים עבודה זו, אז בטומאה נפרדים, וזאת מתוך החשבת הרצונות הגופניים והפרטיות, בלי הכללתם עם המחשבה העליונה.

יש לפעול כוח סירוב בחינת מנעולא, שתוך התבטלות מלאה, לסרב לקבל מה שאינו ראוי. ובחינת המפתחא בה יוכל לקבל חוכמה/אהבה. כלומר בכדי להגיע לאהבה אמיתית שמתקיימת, יש לשמור בקביעות על יראה. בכל מקום בו אתה פועל, עליך לפעול באיזון את בחינת המנעולא והמפתחא.

אין להשאיר את האדם במצב של השתוקקות זמן רב, מפני שלא יוכל לעמוד בזה, עלול ליפול ולתת אחיזה לחיצונים, כלומר יחפש תענוג במקום אחר.
בהיכל זה התחתון יש קדושה מפני שהכללנו את התחתון בעליון. בכל מקום שרוצים לייצר קדושה, צריכים לקחת את התחתון — בחינת ההשתוקקויות, ולעלות אותם לעליון שהוא בחינת חסדים מכוסים, שכל כולו ישירות להשם יתברך.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

ז' היכלות דאו"א דבריאה

רווחים בגשמיות היא תפיסה שאינה מאפשר תפילה כראוי!
על האדם לשדרג את רצונותיו ואת ההרגשים שלו לגביהם. מאחר ומדרגתו נבחנת לפי סוג רצונותיו, בכדי לצמוח ברוחניות, עליו להעלות את הרצונות לקבלה עצמית, ולהכלילם בהשפעה.

הצדיקים בעבודתם יכולים לבטל את מצב הגבולות של מצב הקטנות, ואז השערים נפתחים והתפילה יכולה להתקבל למעלה, והצדיקים נכנסים בהם ומקבלים שם שפע.
אשריהם הצדיקים שהם יודעים לפייס את ריבונם, לבטל את הגזרות ולהשרות השכינה בעולם.
תפקיד ההיכלות להכלליל את התחתונים בעליונים בכדי להשרות אהבה בעולם, להוריד ברכות ולהסיר את בעלי הדין שלא ישלטו בעולם. כל זמן שאדם מתעסק בתורה ומצוות בכוונה להשפיע נחת רוח ליוצרו, הוא משרה שכינה בעולם, מבטל הקללות והברכות עולות.

קם ר"ש ואמר מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְהוָה יַשְׁמִיעַ כָּל-תְּהִלָּתוֹ כשבאים להתפלל להשם צריך להתחבר, ואת זה ניתן להשיג רק בביטול תפיסת הגשמיות, שהיא התפיסה המדעית של עבודה זרה. אברהם ביטל את ע.ז, ולכן אומר לו אשריך שרק בכוח אברהם ניתן להתחיל תפילה, וודאי שלא מתוך תפיסה גשמית.
פתיחת השערים תלויה במה שאדם משער בליבו. אם משער בחינות שהאמת נמצאת בגשמיות, השערים לא יפתחו.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

ז' היכלות דאו"א דבריאה

רווחים בגשמיות היא תפיסה שאינה מאפשר תפילה כראוי!
על האדם לשדרג את רצונותיו ואת ההרגשים שלו לגביהם. מאחר ומדרגתו נבחנת לפי סוג רצונותיו, בכדי לצמוח ברוחניות, עליו להעלות את הרצונות לקבלה עצמית, ולהכלילם בהשפעה.

הצדיקים בעבודתם יכולים לבטל את מצב הגבולות של מצב הקטנות, ואז השערים נפתחים והתפילה יכולה להתקבל למעלה, והצדיקים נכנסים בהם ומקבלים שם שפע.
אשריהם הצדיקים שהם יודעים לפייס את ריבונם, לבטל את הגזרות ולהשרות השכינה בעולם.
תפקיד ההיכלות להכלליל את התחתונים בעליונים בכדי להשרות אהבה בעולם, להוריד ברכות ולהסיר את בעלי הדין שלא ישלטו בעולם. כל זמן שאדם מתעסק בתורה ומצוות בכוונה להשפיע נחת רוח ליוצרו, הוא משרה שכינה בעולם, מבטל הקללות והברכות עולות.

קם ר"ש ואמר מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְהוָה יַשְׁמִיעַ כָּל-תְּהִלָּתוֹ כשבאים להתפלל להשם צריך להתחבר, ואת זה ניתן להשיג רק בביטול תפיסת הגשמיות, שהיא התפיסה המדעית של עבודה זרה. אברהם ביטל את ע.ז, ולכן אומר לו אשריך שרק בכוח אברהם ניתן להתחיל תפילה, וודאי שלא מתוך תפיסה גשמית.
פתיחת השערים תלויה במה שאדם משער בליבו. אם משער בחינות שהאמת נמצאת בגשמיות, השערים לא יפתחו.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

ז' היכלות דאו"א דבריאה

אל תעשה דברים שמגבירים את השתוקקותך יותר מדי!
לכן כאשר נוצרת השתוקקות גדולה, צריך במהירות ובהתגברות לכבוש היצר, לקשר את החשק לקדושה, אחרת אדם מפקיר את דעתו שצריכה להנהיג אותו, והוא כשיכור מופקר לכל דעה ברחוב.

על האדם לסדר את ההיכלות, חללי הלב, השתוקקויות כך שיזכה ללב חכם.
אין לקבל חוכמה/אהבה לפני שיש כלי חסדים שמחזיק – אמונה. אי אפשר לקבל אהבה כשאתה משתכר, כלומר מקבל תענוג לגוף ומאבד את הדעת.

אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. מי שיש לו נאדות יין (חוכמה) רק לאכול הוא צריך, אך התחתונים שהם נטיעות, "וּנְטַעְתִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת" שצריכים חוכמה חייבים השקאה בשתייה.
אכילה – מוחין של חסדים ושתיה היא הארת חכמה, שה"ס יין המשמח אלוקים ואנשים, אך כאן הסכנה מפני שבשמאל יש אחיזה לחיצונים שהסו"ה אצל נח
וַיֵּשְׁתְּ מִן-הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה.

אמר רבי שמעון, מי הוא שיודע לסדר התפלה לריבונו כמו משה, בשעה שהיה צריך לו לסדר תפלותו באריכות הסדר כך עשה. אריכות לקבלת חוכמה, ובשעה שהיה צריך לו לקצר בתפלתו ידע ג"כ לקצר כדי לקבל חסדים.
כי בשעה שמשה היה צריך להאריך כתוב וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְהוָה אֵת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת-אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה אֲשֶׁר הִתְנַפָּלְתִּי, ובשעה שהיה צריך לקצר כתוב וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל-יְהוָה לֵאמֹר: אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ.

הקשר בין המדרגות מאפשר העלאת תפילה עד כסא הכבוד. ואם חלילה יש ניתוק בדרך, התפילה לא יכולה לעלות. ניתוקים נגרמים מעבודה שזרה לאמת, כמו להתפלל לרופא במקום להשם יתברך. ההרגשה המוטעית היא שהרופא עצמו מרפא, או הרגשה שסטייק מת נותן חיוּת.
התפיסה הגשמית שהכוח המונח בבריאה הוא המקור לכוח, עלולה להוביל לעבודה זרה, לבקש חלילה המכוכבים במקום מהשם יתברך.

אדם צריך ללמוד לקשר בהרגשה פנימית בנפש, את המדרגות עד האין סוף. התפילה מסוגלת לאהבה, שהיא הקשר בין הנברא לבורא לקרוע הרקיעים ולפתוח השערים, שהם מה שאדם משער בליבו.
ולא יהיה מי שימחה בידו, דהיינו שלא יוכלו המקטרגים לקטרג עליו.

תפילה שבלב אומר שאדם צריך לשבור את מה שמשער בליבו, דברים שמפריעים לו להתקשר לבורא וסותמים את המעברים להיכלות העליונים.
יש להפסיק לשער בלב הבלים ושטויות ששיכים לקליפות, שנובעים ממחשבות סרק שעולות כשאדם בוחר סביבה לא ראויה. כי יצר לב האדם רע מנעוריו, ומה שמשער בליבו הוא רק צרכי הגוף שנועל את השערים, ומונע מהמחשבה לרדת ללב, כפי שאומר רש"י ערלי לב = אטומים מלהבין.

על האדם לדעת להבחין איך הוא מתפלל ועל מה להתפלל. לא בקשות על צרכי הגוף אלא על קשר עם הבורא יתברך. הצדיק משער בליבו רק השפעה, לכן מתפלל לקבל סיוע להשפעה.
בזכות עבודה ומעשים טובים של הצדיק המתחבר בתפילתו, נפתחים השערים להורדת השפע, כמו שכל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בן דוסא.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

ז מדורין דארץ העליונה והתחתונה

אדם יותר טוב ממלאך, כאשר הוא פועל את הרצון לקבל להשפעה, למלאך אין בחירה.
ישנם כוחות/מלאכים שאינם נראים, ויש להאמין ולנהוג אותם בחוכמה.

עד כה לימד על המדורים שלמטה מחזה, כאשר למעלה מחזה יש הגנה הנק' חפץ חסד — חסדים מכוסים. אדם שמתחבר לכוח זה שבתוכו, יכול להתחבר לעליון בכוח הבינה המתאפשר ע"י ריפוד של חסדים, ולפעול בלי כוח אחיזה למזיקים.

מדור הרביעי תפארת הוא מקום המאיר למלאכים, אין דין שבעולם יכול לשלוט בהם, ומשום זה יכולים לסיים שירתם ואינם נשרפים. שכאן כבר החסדים מכוסים, ולמרות שמתעסקים עם השמאל — הרצון לקבל, זו שירה של רחמים, שבאה לבטא את רצון השם.

על אלו המלאכים כתוב עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט – עושים שליחותם בעולם מכוסים מבלי שמתראים לבני אדם, אין להם דמות, אלא כמו עוף שאין לו אחיזה בקרקע — ברצון לקבל, ונראים רק בחזיון או בהתבוננות מרובה.
המלאך הממונה פד-א"ל, כוח לפדיון שבויים, שהם רצונות טובים שיש לפדותם מהקליפה.
זהו המדור לזוכים במעשים טובים, ואפילו אם נתחייבו מיתה — נפדים ממלאך המוות ע"י המלאך ששומר עליהם. שכתוב: וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת-יוֹנָתָן וְלֹא-מֵת.

לחוזרים בתשובה אל ריבונם, שפודים את נפשם, השערים נפתחים להעביר את תפילתם, שעל ידי תשובתם המשיכו אורות ג"ר לשכינה, לכן משיגים מפתחות רחמים, ונענים על כל מה שהתפללו ובקשו מה'. יש כוח באדם שפודה אותו ע"י חסד ועל ידי התקרבות למדרגת הבינה. מקום של תשובה וכוח לתת את השלווה שניתן להצליח.

במדור החמישי הגבורה, אורו מאיר יותר מכל המדורים קודמים לו, ובו מלאכי רחמים והן מלאכי דין ממונים לזמר לריבונם, שהדין שם מתוקן ויכולים לומר שירה שאינה מתבטלת.
הללו בחצות לילה והללו בעלות אור הבוקר, דין בלילה וחסד בבוקר, ועליהם ממונה קדשי-א"ל מטעם שתפקידו להמשיך קדושה מכאן לתחתונים.
מלאכי מים מימין ומלאכי אש משמאל באחדות. שירה זה רצון לקבל, והם רוצים להשפיע, לכן הם צריכים גם את מלאכי האש כמו יעקב שלקח את בגדי עשיו לקבלת הברכות.

להגיד שירה זה להתענג קצת מהחוכמה. ישראל פותחים קודם מלמטה, כמו בשירי שבת, ומעוררים את הכוחות העליונים. זה כוחו של עם ישראל שיכולים להגיע לדרגת נבואה — שירה.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

ז מדורין דארץ העליונה והתחתונה

אדם יותר טוב ממלאך, כאשר הוא פועל את הרצון לקבל להשפעה, למלאך אין בחירה.
ישנם כוחות/מלאכים שאינם נראים, ויש להאמין ולנהוג אותם בחוכמה.

עד כה לימד על המדורים שלמטה מחזה, כאשר למעלה מחזה יש הגנה הנק' חפץ חסד — חסדים מכוסים. אדם שמתחבר לכוח זה שבתוכו, יכול להתחבר לעליון בכוח הבינה המתאפשר ע"י ריפוד של חסדים, ולפעול בלי כוח אחיזה למזיקים.

מדור הרביעי תפארת הוא מקום המאיר למלאכים, אין דין שבעולם יכול לשלוט בהם, ומשום זה יכולים לסיים שירתם ואינם נשרפים. שכאן כבר החסדים מכוסים, ולמרות שמתעסקים עם השמאל — הרצון לקבל, זו שירה של רחמים, שבאה לבטא את רצון השם.

על אלו המלאכים כתוב עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט – עושים שליחותם בעולם מכוסים מבלי שמתראים לבני אדם, אין להם דמות, אלא כמו עוף שאין לו אחיזה בקרקע — ברצון לקבל, ונראים רק בחזיון או בהתבוננות מרובה.
המלאך הממונה פד-א"ל, כוח לפדיון שבויים, שהם רצונות טובים שיש לפדותם מהקליפה.
זהו המדור לזוכים במעשים טובים, ואפילו אם נתחייבו מיתה — נפדים ממלאך המוות ע"י המלאך ששומר עליהם. שכתוב: וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת-יוֹנָתָן וְלֹא-מֵת.

לחוזרים בתשובה אל ריבונם, שפודים את נפשם, השערים נפתחים להעביר את תפילתם, שעל ידי תשובתם המשיכו אורות ג"ר לשכינה, לכן משיגים מפתחות רחמים, ונענים על כל מה שהתפללו ובקשו מה'. יש כוח באדם שפודה אותו ע"י חסד ועל ידי התקרבות למדרגת הבינה. מקום של תשובה וכוח לתת את השלווה שניתן להצליח.

במדור החמישי הגבורה, אורו מאיר יותר מכל המדורים קודמים לו, ובו מלאכי רחמים והן מלאכי דין ממונים לזמר לריבונם, שהדין שם מתוקן ויכולים לומר שירה שאינה מתבטלת.
הללו בחצות לילה והללו בעלות אור הבוקר, דין בלילה וחסד בבוקר, ועליהם ממונה קדשי-א"ל מטעם שתפקידו להמשיך קדושה מכאן לתחתונים.
מלאכי מים מימין ומלאכי אש משמאל באחדות. שירה זה רצון לקבל, והם רוצים להשפיע, לכן הם צריכים גם את מלאכי האש כמו יעקב שלקח את בגדי עשיו לקבלת הברכות.

להגיד שירה זה להתענג קצת מהחוכמה. ישראל פותחים קודם מלמטה, כמו בשירי שבת, ומעוררים את הכוחות העליונים. זה כוחו של עם ישראל שיכולים להגיע לדרגת נבואה — שירה.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

ז מדורין דארץ העליונה והתחתונה

יש להיזהר מכל המיסטיקנים כמו מאש!
שלעיתים מרמים אפילו את עצמם, ואומרים העיקר שאתה נהנה, אין אמונה, קח עוצמה לפרטיות, ואנשים נופלים לזה מגאווה ועצלות, שזו קל/יפּה.

במדור השני ההוד מתחילה הרוחניות, זה מקום שמאיר בו יותר ממדור היסוד, עדיין הוא חשוך, אך לא כל כך כמו במדור א' הדמיוני שמזין ישירות את הקליפות. כאן הדירה למלאכים/ לכוחות — לא לחומר, אלא לצורה. הם ממונים על מעשי בני אדם, דהינו לסייע להם אם עושים מעשים טובים, וכן להיפך, להשטות אותם באותו דרך הרע שהולכים — "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו". החסד כאן מופיע כדין, שמאפשר לאדם לחטוא — להחטיא את המטרה, בכדי שיראה כמה הוא רחוק. נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקרָה וְנָשׁוּבָה אֵלֶיךָ כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים.

ע"י הביקוש התפילה והכוונה של בני האדם, השואפים להתקדם רוחנית להיות משפיעים, מלאכים אלו מקבלים כוח לשמירה ממיסטיקה.
על מלאכים אלו יש ממונה אחד ושמו קדומי-א"ל, נוטריקון קודם לבחינת א"ל. צריך האדם להפעיל את הכוח ששומר עליו, מהמדור שמעליו. השם אל הוא בחינת חסד, שקודם לגבורה ולכוחות הדין שבנצח, למרות שהוא בצד ימין בחינת חוכמה שנק' גבורה.
כשאתה הולך לרוחניות, שגם שם יש רצון לקבל, מה שישמור עליך זו מידת — א"ל. תקדים את החסד לדין, זו התנהלות נפשית נכונה שמבטיחה שמירה!

הימין-החסד משתיק את שירת השמאל, בחינת מנעולא, שנועל את שערי החוכמה.
חשק לשיר מגדיל את התאווה, ואם חלילה השיר בא רק לתאווה האישית, תתחיל ביקורות ותירוצים למה אי אפשר לתקן, לכן הדרך היא לעסוק בתורה ובמעשי השפעה. כשישראל עוסקים בתורה, מעופפים כל המלאכים שבמדור זה, ומעידים עדות למעלה, והקב"ה מרחם עליהם.

הנצח מדור הג' שבז' המדורים של הארץ העליונה – הוא מקום להבות ותמרות עשן, שהוא בית שריפה לנפשותיהם של הרשעים, שם יושבים מלאכי חבלה המכתתים אותם בכדי לתקנם דרך עונש שבא בחסד.
ושם נמצאים לפעמים מדברי לשון הרע על ישראל להשֹטות אותם מדרך הטוב. על המדור הזה נאמר "וחשך על פני תהום" כי שורש כל העבירות הוא חטא עץ הדעת.
אדם שיש עליו לשון הרע, יכול לקחת תרופה מקדימה, בכך שלא יחפש בזמן תיקון, אור של גמר תיקון. מותר לקחת תענוג מצומצם ככוח לתיקון בלבד ולא כמטרה, תוך ביקורת על הלב כמה הוא מסוגל לקבל בלי לעבור הגבול לתאווה אישית.
על אדם ראשון היה להקדים את החסד, להשתיק את השירה, את הרצון הגדול לקבל תענוג מעץ הדעת טרם התיקון.

התרופה: הפעלת כוח פנימי של ביקורת, לא לקבל מעבר למה שמסוגלים להשפיע, להעלות ביקוש ותפילה להיות משפיעים.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

ז מדורין דארץ העליונה והתחתונה

יש להיזהר מכל המיסטיקנים כמו מאש!
שלעיתים מרמים אפילו את עצמם, ואומרים העיקר שאתה נהנה, אין אמונה, קח עוצמה לפרטיות, ואנשים נופלים לזה מגאווה ועצלות, שזו קל/יפּה.

במדור השני ההוד מתחילה הרוחניות, זה מקום שמאיר בו יותר ממדור היסוד, עדיין הוא חשוך, אך לא כל כך כמו במדור א' הדמיוני שמזין ישירות את הקליפות. כאן הדירה למלאכים/ לכוחות — לא לחומר, אלא לצורה. הם ממונים על מעשי בני אדם, דהינו לסייע להם אם עושים מעשים טובים, וכן להיפך, להשטות אותם באותו דרך הרע שהולכים — "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו". החסד כאן מופיע כדין, שמאפשר לאדם לחטוא — להחטיא את המטרה, בכדי שיראה כמה הוא רחוק. נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקרָה וְנָשׁוּבָה אֵלֶיךָ כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים.

ע"י הביקוש התפילה והכוונה של בני האדם, השואפים להתקדם רוחנית להיות משפיעים, מלאכים אלו מקבלים כוח לשמירה ממיסטיקה.
על מלאכים אלו יש ממונה אחד ושמו קדומי-א"ל, נוטריקון קודם לבחינת א"ל. צריך האדם להפעיל את הכוח ששומר עליו, מהמדור שמעליו. השם אל הוא בחינת חסד, שקודם לגבורה ולכוחות הדין שבנצח, למרות שהוא בצד ימין בחינת חוכמה שנק' גבורה.
כשאתה הולך לרוחניות, שגם שם יש רצון לקבל, מה שישמור עליך זו מידת — א"ל. תקדים את החסד לדין, זו התנהלות נפשית נכונה שמבטיחה שמירה!

הימין-החסד משתיק את שירת השמאל, בחינת מנעולא, שנועל את שערי החוכמה.
חשק לשיר מגדיל את התאווה, ואם חלילה השיר בא רק לתאווה האישית, תתחיל ביקורות ותירוצים למה אי אפשר לתקן, לכן הדרך היא לעסוק בתורה ובמעשי השפעה. כשישראל עוסקים בתורה, מעופפים כל המלאכים שבמדור זה, ומעידים עדות למעלה, והקב"ה מרחם עליהם.

הנצח מדור הג' שבז' המדורים של הארץ העליונה – הוא מקום להבות ותמרות עשן, שהוא בית שריפה לנפשותיהם של הרשעים, שם יושבים מלאכי חבלה המכתתים אותם בכדי לתקנם דרך עונש שבא בחסד.
ושם נמצאים לפעמים מדברי לשון הרע על ישראל להשֹטות אותם מדרך הטוב. על המדור הזה נאמר "וחשך על פני תהום" כי שורש כל העבירות הוא חטא עץ הדעת.
אדם שיש עליו לשון הרע, יכול לקחת תרופה מקדימה, בכך שלא יחפש בזמן תיקון, אור של גמר תיקון. מותר לקחת תענוג מצומצם ככוח לתיקון בלבד ולא כמטרה, תוך ביקורת על הלב כמה הוא מסוגל לקבל בלי לעבור הגבול לתאווה אישית.
על אדם ראשון היה להקדים את החסד, להשתיק את השירה, את הרצון הגדול לקבל תענוג מעץ הדעת טרם התיקון.

התרופה: הפעלת כוח פנימי של ביקורת, לא לקבל מעבר למה שמסוגלים להשפיע, להעלות ביקוש ותפילה להיות משפיעים.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

ז מדורין דארץ העליונה והתחתונה

לקליפות אין קיום מצד עצמם, הן מעין אשליה שבאה לשמור על הגשמיות, כמקום אימון עבור האדם.
תפקידם לשמש את האדם בזמן תיקון, ולעצב את אישיותו לפרש את המציאות שמחוצה לו בהתאם למחשבה העליונה, כך שבסופו של דבר הקליפות הן עזר.

היכלות זה בחינת ראש ומדורים בחינת גוף. את המחשבה העליונה יש להוציא לפועל, והמלאכים הם כוחות העשייה באדם. כשיש תודעה — זה ההיכל, והכוח לפעול אותם אלו המדורים. הכוחות למעלה נסתרים מאיתנו, אך יש גם כוחות פעולה באדם, סוג תודעה אותו ניתן לתפוס, כך שאין לברוח מאחריות אלא לפעול ממש בהתאם לחוקים במדורים.

רוּחַ סְעָרָה, עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת הן הקליפות שמפריעות, אך גם אותם יש להזין בכדי שימלאו תפקידם. כאשר בתחתית היסוד, מקום מדור חשוך, שנתקן עבור רוחות עושי הדין. הקליפות מסתירות לאדם את הקדושה, ותפקידו להכניעם, אך אסור להכניע אותם טרם גמרנו להתאמן, אין להפסיק את האימון ולהסיר קליפה לפני שהפרי בשל, טרם שמגיעים לתכלית הפעולה.

במדור הקליפות אין ממשות שניתנת לתפיסה, כמו בסימולאטור, ועל האדם לחפש את היגיעה כיצד להתקדם, ולהתגבר על כל מיני דימיונות והפרעות שמפרש לעצמו, שאין בהן ממשות, אלא רושם חלש.
כך למשל כשאדם אומר שקשה לו להבין ולימוד הזוהר לא בשבילו, לפעמים זה נובע גם מתוך ענווה מזוייפת שבאה מדמיונות שווא.

קליפה קדמה לפרי, ואין היא יכולה להיות בלי אור, כלומר משהו מינימאלי בחינת רושם שמחייה אותה, שהשם נמצא בכל מקום, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אך עדיין זה עולם השקר, והקליפות הן אשליה לזמן תיקון. אדם שגדל מבחינה רוחנית, יכול לזהות שאין בקליפה שום מציאות, כפי שאין ממש גשמיות.

הקליפה הראשונה רוּחַ סְעָרָה, כנגד תוהו — ורוח אלקים מרחפת. עליו ממונה מלאך בשם טהריא"ל ועמו 70 ממונים, הנותנים אור ותענוג לקליפה זו, לתפיסת עולם הזה, תענוגים סתם שלכאורה אין בהם שום עניין, אך עד שהפרי לא מבשיל חייבים את הקליפה, בתנאי שלא שתשתלט על הפרי.

פעולת המלאך להכניע את הקליפות ולהדריכם, באופן שלא יזיקו לקדושה יותר מדי, ונמצא שהוא מכלה ומבער לבסוף את טומאת הקליפות הללו ומביא טהרה לעולמות לפיכך נקרא המלאך טהרי-אל נוטריקון טהרה של אל, וכך מרחיק מאיתנו את הס"א.

משל לאדם שאוהב לאסוף בולים, דבר שמותר אך איזו תועלת יש בזה? ולמרות זאת אותו מלאך נותן לו תענוג בהתעסקות סרק זו, מפני שהתענוג מחזיק לנו את החיים. עד רמה מסוימת מותר ליהנות מהקליפה, כמובן שלא בניגוד להלכה, אך אסור להפוך זאת לעיקר. נלחמים בקליפות ומשמרים אותן בכדי לאפשר לפרי להמשיך לגדול.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

ז מדורין דארץ העליונה והתחתונה

לקליפות אין קיום מצד עצמם, הן מעין אשליה שבאה לשמור על הגשמיות, כמקום אימון עבור האדם.
תפקידם לשמש את האדם בזמן תיקון, ולעצב את אישיותו לפרש את המציאות שמחוצה לו בהתאם למחשבה העליונה, כך שבסופו של דבר הקליפות הן עזר.

היכלות זה בחינת ראש ומדורים בחינת גוף. את המחשבה העליונה יש להוציא לפועל, והמלאכים הם כוחות העשייה באדם. כשיש תודעה — זה ההיכל, והכוח לפעול אותם אלו המדורים. הכוחות למעלה נסתרים מאיתנו, אך יש גם כוחות פעולה באדם, סוג תודעה אותו ניתן לתפוס, כך שאין לברוח מאחריות אלא לפעול ממש בהתאם לחוקים במדורים.

רוּחַ סְעָרָה, עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת הן הקליפות שמפריעות, אך גם אותם יש להזין בכדי שימלאו תפקידם. כאשר בתחתית היסוד, מקום מדור חשוך, שנתקן עבור רוחות עושי הדין. הקליפות מסתירות לאדם את הקדושה, ותפקידו להכניעם, אך אסור להכניע אותם טרם גמרנו להתאמן, אין להפסיק את האימון ולהסיר קליפה לפני שהפרי בשל, טרם שמגיעים לתכלית הפעולה.

במדור הקליפות אין ממשות שניתנת לתפיסה, כמו בסימולאטור, ועל האדם לחפש את היגיעה כיצד להתקדם, ולהתגבר על כל מיני דימיונות והפרעות שמפרש לעצמו, שאין בהן ממשות, אלא רושם חלש.
כך למשל כשאדם אומר שקשה לו להבין ולימוד הזוהר לא בשבילו, לפעמים זה נובע גם מתוך ענווה מזוייפת שבאה מדמיונות שווא.

קליפה קדמה לפרי, ואין היא יכולה להיות בלי אור, כלומר משהו מינימאלי בחינת רושם שמחייה אותה, שהשם נמצא בכל מקום, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אך עדיין זה עולם השקר, והקליפות הן אשליה לזמן תיקון. אדם שגדל מבחינה רוחנית, יכול לזהות שאין בקליפה שום מציאות, כפי שאין ממש גשמיות.

הקליפה הראשונה רוּחַ סְעָרָה, כנגד תוהו — ורוח אלקים מרחפת. עליו ממונה מלאך בשם טהריא"ל ועמו 70 ממונים, הנותנים אור ותענוג לקליפה זו, לתפיסת עולם הזה, תענוגים סתם שלכאורה אין בהם שום עניין, אך עד שהפרי לא מבשיל חייבים את הקליפה, בתנאי שלא שתשתלט על הפרי.

פעולת המלאך להכניע את הקליפות ולהדריכם, באופן שלא יזיקו לקדושה יותר מדי, ונמצא שהוא מכלה ומבער לבסוף את טומאת הקליפות הללו ומביא טהרה לעולמות לפיכך נקרא המלאך טהרי-אל נוטריקון טהרה של אל, וכך מרחיק מאיתנו את הס"א.

משל לאדם שאוהב לאסוף בולים, דבר שמותר אך איזו תועלת יש בזה? ולמרות זאת אותו מלאך נותן לו תענוג בהתעסקות סרק זו, מפני שהתענוג מחזיק לנו את החיים. עד רמה מסוימת מותר ליהנות מהקליפה, כמובן שלא בניגוד להלכה, אך אסור להפוך זאת לעיקר. נלחמים בקליפות ומשמרים אותן בכדי לאפשר לפרי להמשיך לגדול.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר שבעה היכלות של גן עדן

רמת ההתפתחות של האדם תלויה בקבלת החוק שבכל גילוי יש נקודה נסתרת!
שגם אם לא ניתן להשיגה עדיין, אך רק דרכה ניתן להתקשר. את הנקודה הפנימית אין לחפש בהיגיון של גוף. הכוונות, הסיבות, הקבלה — כולם הצד הנסתר, פנימיות העולם. מי שלא מאמין בנסתר נק' נוקב שם השם.

הכל תלוי באות ב' שבראשית, היא הבינה, התודעה הכוללת. ההכרה מנותקת מהאדם, והקשר אליה הוא דרך תודעת הבינה, שהיא מרכז הפירושים הנכונים למציאות.

בְּרֵאשִׁית אומר ברא-שש ורק לאחר מכן אומר שאֵת הַשָּׁמַיִם והארץ ברא אלוקים — שם נגלה. השש-שִׁית זו התודעה העליונה מקום נסתר, והשמים והארץ הם זו"ן, העולם הנגלה, שהחסדים שבו מתגלים ע"י הארת חוכמה.
וכן הוא גם סוד שם הויה הקדוש – סתום וגלוי, כי י"ה דשם הויה הוא בהעלם, כי אין השגה בג"ר. ו"ה דשם הויה הוא בגלוי שהם זו"ן שיש בהם השגה.

השם הקדוש – הויה מכיל תמיד חסדים מגולים וחסדים מכוסים. אותיות י — ה מהשם הקדוש: הַנִּסְתָּרֹת לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ אותם ניתן לקבל רק באמונה, ואותיות ו-ה: וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת — לתקן את הכלים, לבוא לשיתוף בבריאה.

מאמר: ז מדורין דארץ העליונה והתחתונה
ארץ, אדמה, ארקא, גיא, נשיה, ציה, תבל. המעולה מכולן הוא תבל

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, כמו שבארנו. הָיְתָה-מתחילה בכל השלמות כראוי, אלא עתה נעשו ל תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ. לאחר השלמות מיעטה את עצמה והאור שבה.

שאל רבי יוסי מהו הארץ הנק' צִיָּה. אמר לו ר' אבא זה הוא המקום של גיהנם, כמו שכתוב צִיָּה וְצַלְמָוֶת שגיהנם נק' צלמות, וכך ציה הצמוד לו. וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם — שזהו ציה, הוא מקום של מלאך המות כמ"ש שהוא מַחְשִׁיךְ פניהם של הבריות.
תֹהוּ הוא הארץ הנק' נשיה משום שלא נראה בה שום מראה עד שהיא נשכחה לגמרי תהו — שכחה, תוהה ולא יודע כי שכח, כמו תוהה על הראשונות.
וָבֹהוּ – ארקא הוא מקום שאינו נשכח
וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת נק' תבל שהיא נזונת מרוח אלוקים וכולן מדרגה אחת.
והם כנגד יסודות אש רוח מים ועפר שבאים לידי ביטוי בארץ התחתונה.
תבל — רוח אלוקים — רוח
ארקא — בוהו — מים
ציה — חושך — אש הגיהנם
נשיה — תהו — עפר שכחה.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר שבעה היכלות של גן עדן

רמת ההתפתחות של האדם תלויה בקבלת החוק שבכל גילוי יש נקודה נסתרת!
שגם אם לא ניתן להשיגה עדיין, אך רק דרכה ניתן להתקשר. את הנקודה הפנימית אין לחפש בהיגיון של גוף. הכוונות, הסיבות, הקבלה — כולם הצד הנסתר, פנימיות העולם. מי שלא מאמין בנסתר נק' נוקב שם השם.

הכל תלוי באות ב' שבראשית, היא הבינה, התודעה הכוללת. ההכרה מנותקת מהאדם, והקשר אליה הוא דרך תודעת הבינה, שהיא מרכז הפירושים הנכונים למציאות.

בְּרֵאשִׁית אומר ברא-שש ורק לאחר מכן אומר שאֵת הַשָּׁמַיִם והארץ ברא אלוקים — שם נגלה. השש-שִׁית זו התודעה העליונה מקום נסתר, והשמים והארץ הם זו"ן, העולם הנגלה, שהחסדים שבו מתגלים ע"י הארת חוכמה.
וכן הוא גם סוד שם הויה הקדוש – סתום וגלוי, כי י"ה דשם הויה הוא בהעלם, כי אין השגה בג"ר. ו"ה דשם הויה הוא בגלוי שהם זו"ן שיש בהם השגה.

השם הקדוש – הויה מכיל תמיד חסדים מגולים וחסדים מכוסים. אותיות י — ה מהשם הקדוש: הַנִּסְתָּרֹת לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ אותם ניתן לקבל רק באמונה, ואותיות ו-ה: וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת — לתקן את הכלים, לבוא לשיתוף בבריאה.

מאמר: ז מדורין דארץ העליונה והתחתונה
ארץ, אדמה, ארקא, גיא, נשיה, ציה, תבל. המעולה מכולן הוא תבל

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, כמו שבארנו. הָיְתָה-מתחילה בכל השלמות כראוי, אלא עתה נעשו ל תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ. לאחר השלמות מיעטה את עצמה והאור שבה.

שאל רבי יוסי מהו הארץ הנק' צִיָּה. אמר לו ר' אבא זה הוא המקום של גיהנם, כמו שכתוב צִיָּה וְצַלְמָוֶת שגיהנם נק' צלמות, וכך ציה הצמוד לו. וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם — שזהו ציה, הוא מקום של מלאך המות כמ"ש שהוא מַחְשִׁיךְ פניהם של הבריות.
תֹהוּ הוא הארץ הנק' נשיה משום שלא נראה בה שום מראה עד שהיא נשכחה לגמרי תהו — שכחה, תוהה ולא יודע כי שכח, כמו תוהה על הראשונות.
וָבֹהוּ – ארקא הוא מקום שאינו נשכח
וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת נק' תבל שהיא נזונת מרוח אלוקים וכולן מדרגה אחת.
והם כנגד יסודות אש רוח מים ועפר שבאים לידי ביטוי בארץ התחתונה.
תבל — רוח אלוקים — רוח
ארקא — בוהו — מים
ציה — חושך — אש הגיהנם
נשיה — תהו — עפר שכחה.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר שבעה היכלות של גן עדן

מי שמתנהג כמו בהמה אי אפשר להמשיך לו חוכמה!
לבנות את צד האדם שבנו, ניתן על ידי התודעה של בינה, על ידי הפרטיות שעולה לעליון לרכוש היגיון נכון.

המלכות זה האני שבאדם, היכול להתקשר להכרה העליונה דרך תודעת הבינה. זהו מעין שער שממנו מתקיים האדם, בצורת ההיגיון בתבניות נכונות. מאחר וכאן עולם השקר, וכל המציאות היא כפי שמפרש האדם, עליו לפרש לפי ההכרה העליונה בלי עיוותים.

ר' יהודה אמר ב' בתים היו ראשון ושני, הראשון עליון בינה והשני מלכות, וכן ב' אותיות ה בשם הויה. השערים שבינה פותחת זה כמו לברוא דבר, היא האם המולידה, ופותחת שערים לבנים.
שערים זה מה שאדם משער בנפשו, שיוכל להשיג את תפיסת האמת, וזה צריך להיות בתוך מרחב עם שישה קצוות, עם פרטים דרכם אפשר יהיה לתפוס את הכלל. כך גם המלכות וגם הבינה מקבלים את התמורה הזו. החלוקה הזו על דרך הקדושה יכולה להביא לכלל, בכוונה לבוא לחיבור.

אמר ר' אלעזר שהמילה בראשית שבתורה הוא כלל, דהיינו המלכות שה"ס פני אדם בצורה שכל הצורות במציאות כלולות בו. סוד הכתוב כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד-הויה – שבלי עליית המלכות, לא הייתה משיכת חוכמה.
יוצא שבלי המלכות לא הייתה החלוקה, שזו עליה בכדי לעשות חקיקה, פירוט — פרטים בכדי להאיר חוכמה בזכות ביקוש המלכות, נקודת ההשתוקקות של כל פרט.

כלי האומנות לבניית האדם היא התודעה, ממנה בונים את צד האדם. את תודעת הקיום מקבלים מלמעלה – חסדים, ואת התודעה לשכלול ניתן לבנות ע"י לבושי היגיון כפי העולמות העליונים.

התודעה שהיא עיקר האדם לא יורדת לגוף, אך יש בה חלוקות רק כשורש, כמו תוכנית בניין שעדיין לא יצאה לפועל. ע"י כוח הדמיון, והשראה אלוקית ניתן להתחבר דרכה, נותנת היא אפשרות לפרש את העולם שלנו לפי מחשבת העליון.

האני של האדם צריך לעלות לבינה ושם לייצר את החלוקה, המניין, הפרטים דרכם יוכל לתפוס את הכלל. כך יוכל לקבל חוכמה/עונג – שמחה של המחשבה ושל הגוף.