לכבוד היחד הקדוש
לחיזוק והגברת פנימיות התורה בעולם🫶🏻

סיכום מתוך שיעור פי כבוד הרב אדם סיני שליט"א.

סיכום מתוך הדף היומי בזהר הקדוש📜.
פרשת וישב מג'-מה'.

"ציון וירושלים"
◽מהי ציון ומהי ירושלים בנפש האדם.
ציון -יראה.
ירושלים- מלכות.
שניהם יחד היא בחינת האני של האדם.
כל זה נובע מנקודת ההתחלה.
הבריאה עצמה היא דבר שלם ובלתי מורכב.
ציון -צד ההשפעה
ירושלים -צד הקבלה.
שניהם נמצאים באני של כלל העולם והאדם של כל אדם.
המרכז של כלל העולם זה כמו המרכז של כלל האני של האדם .
מצד תכונות הנפש זה יראה ואהבה, זהו הלב של כלל העולם.

▫️כמו בחיצוניות שכל העמים נלחמים על ירושלים כך גם באדם עצמו כל כוחות הנפש נלחמים על האני של האדם.
אומות העולם רוצים להשתלט על האני של האדם.
יש הרבה גויים שרוצים את האני של האדם.
אומות העולם רוצים להשתלט על ירושלים.

▫️הבורא יתברך ברא את העולם וברא את המלכות.
הנקראת גם השכינה הקדושה או כנסת ישראל או ליבו של האדם.
היא בנויה על היסוד של כל שבע הבחינות שנותן העליון לתחתון.
הדבר העיקרי עליו עומדת הוא היסוד.
היסוד של זעיר אנפין .
היא היכולת לראות את האמת באופן נקי בהתבטלות גמורה מתוך ויתור שלם על עצמנו.

▫️ציון וירושלים נסמכים על שופט צדק.
אם האדם שופט שלא בצדק אז הוא נותן שוחד ואז אין לו אני אמיתי.
כדי שיהיו ציון וירושלים אמתיים הם צריכים להיתמך ביסוד של הזעיר אנפין הנקרא צדיק.

▫️האני של האדם צריך להיבנות מנקודת הצדיקות שבו.
צדיק-מניח עצמו בצד כמו בעקידת יצחק.
שם עצמו בצד ובא לנקודה לראות מהי האמת, זה צדיק.
אם האדם שופט דרך דרכו עצמו לא יהיה מה שיתמוך את האני.

▫️האני בנוי משתי בחינות
ציון וירושלים.
ציון-היסוד הפנימי של הנוקבא.
כשיש נקודה פנימית היא פחות מורגשת.
צריך לפעול חזק כדיי לייצר אותה. כמו פנימיות התורה.

▫️כאשר יש את חיצוניות התורה אז פנמיות התורה זו ירושלים.

▫️השאיפה לירושלים זה כמו שאיפה לחיצוניות התורה.
אין דבר גדול יותר מירושלים כשהיא באה כתוצאה מפנימיות התורה.
כתוצאה מציון מהיסוד של המלכות.
לכן "כי מציון תצא תורה".
אח"כ יכולה להיות גם ירושלים.

▫️כל היופי מתגלה דווקא ביסוד במקום היראה במקום של ציון מתגלים הרחמים.

▫️ ירושלים שם זה מקום של דין .
אם אין את ציון ירושלים לכאורה זה דבר רע.
אם אין את הפנימיות החיצוניות היא דבר רע.
יסוד ונוקבא הם ציון וירושלים שצריכים לבוא יחד.
הדין הוא החיסרון לנקודה הפנימית של הדבר.
אסור להישאר רק בפנימיות התורה צריך לבוא לחיצוניות מתוך חיבור לפנימיות.
לא להישאר בציון.
צריך גם את ירושלים.
החסדים הנסתר והיופי נמצאים בציון.

◽"ותעמוד מלדת".
רואים שעל יהודה כתוב "ותעמוד מלדת"
יהודה היה הבן הרביעי .
ג' הבנים הראשונים הם כנגד חסד גבורה תפארת
ומלכות שזהו יהודה נמצא בתפארת.
▫️"עמדה מלדת" המלכות זה האני של האדם זה מה שברצוננו להוליד.
▫️כאשר יוסף שהוא היסוד נמכר נאמר "וירד יהודה" ברגע שמכרו את יוסף בחינת היסוד אין מה שתומך במלכות בחינת יהודה.
ברגע שאין שפיטה אמיתית אי אפשר לבנות את ציון וירושלים.

▫️האני של האדם בנוי משניים-
מציון וירושלים, מיראה ואהבה.
מה שמחזיק אותם זה שפיטה של צדק.
אם אין שופט צדק והוא שופט רק מאהבה עצמית ופרטיות אם ישפוט כך לא יהיה לו אני אמיתי של ציון וירושלים.

▫️ציון קודם לירושלים וכל היופי שיכול להתבטא בירושלים בא מציון.
אם אנחנו נרצה בניין בית המקדש כך ראוי שנרצה את ירושלים שראשית נשיג את יוסף בחינת הצדיק.
אז נוכל לבנות את האני האמיתי שלנו .

סוכם עבור היחד הקדוש ע"י משפחת קרבי.

שאלות חזרה וישב מג-מה
1. מה נקרא עולם ומה היסוד העיקרי של העולם?
2. הגדר את ציון ואת ירושלים. הסבר מדוע מציון נובע היופי של ירושלים?
3. כיצד פועלת ציון וכיצד פועלת ירושלים כך שתהיה קדושה ביניהן?
4. מדוע כתוב על לאה שעמדה מלדת לאחר לידת יהודה?
5. מדוע ירד יהודה מאת אחיו, דהיינו שיר%T7 מלהיות מלך?

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

 שיעור שמע:

לכבוד היחד הקדוש
לחיזוק והגברת פנימיות התורה בעולם🫶🏻

שיעור מפי כבוד הרב אדם סיני שליט"א.

סיכום מתוך הדף היומי בזהר הקדוש 📜
פרשת וישב לז'-לט'.

◽כאשר אדם ישן נשמתו מסתלקת ממנו וחוזרת נשמתו כאשר מתעורר.
ע"י נטילת הידיים מסיר מעליו את טומאת השינה.
אותם מים של הנטילה אסורים לשימוש.
מים אלו הם תענוג מדבר רע
דבר שלא צריך לעשות.
אסור לאדם להנות מהתענוג שאיתו משתמש בכדיי להסיר מעצמו את הרע.
אפילו אם האדם נהנה ממנו עליו לזרוק אותו.

▫️מים של נטילת ידים יש לזרוק מתחת לארץ במקום שלא רואים.
אף אסור לתת את אותם מים לנשים מכשפות שלא ישתמשו בהם לרעה.

▫️ישנם ב' מיני רוגז, שני מיני דינים:
יש דין שחוצה את המדרגה שאומר לך לעבוד באופן חלקי מצד אחד זהו דין ומצד שני מסתפק במועט.
יש בו את הכח של הימין ומצטרף לו השמאל.
זהו רוגז מבורך.
מצד שני יש דין כזה שהוא רק דין
דין לא קשור לימין, כח חזק של מלחמה כח, של רצון עצמי חזק שהוא רוגז . רוגז ארור.

▫️נראה שאין לנו הכל בחיים כי חסר לנו, אבל יש לנו כח של עבודה.
יש פעמים שחסר לנו וגם לא יכול להיות לנו את אותו הדבר הרצוי.
הרוגז הגדול ביותר יבוא כשרוצים שכר בעולם הזה.

◽מצד הנפש- כשמתעוררת הפרטיות של האדם הוא מתרגז.
מצד המקום-במדבר. שם אי אפשר לקבל את האור.
מצד הזמן- בעולם הזה אי אפשר לקבל את האור רק בעולם הבא.
▫️לכן צריך לייצר הבדלה בין רוגז לרוגז.
כאשר מתרגזים כי רוצים את הפרטיות למען ההשתוקקות שלך זה רוגז לא טוב.

כשהאדם מתרגז כי לא הגיע למטרה שלו והוא שואף במטרתו למען הכלל זהו רוגז מבורך.

▫️רוגז שאינו מצורף לצד ימין ובא רק עבור עצמו זהו רוגז רע מאוד.

▫️איך לעורר את הדין בעולם?
לעורר את הדין תמיד עם רצון של שלום, רצון הבא לאהבה בשביל להגדיל את הימין בעולם.

▫️כאשר האדם נוטל את ידיו משתמש בשלושה שלבים-
בעליון
במה שצריך ליטול.
עם מה שנוטל.

▫️"והבור ריק אין בו מים"
התורה שומרת על האדם ומגנה עליו, גם מי שאינו לומדה לשמה התורה הולכת לפני האדם גם במוות ופותחת לו שערים.
בחינת התורה, אותה בחינה שמאפשרת לו דין מבורך.
על כן העיסוק בתורה נכון לאדם .

▫️אם האדם מתעסק בתורה אפילו שלא לשמה יהיה לו שכר בעולם הזה, זהו שכר של השתוקקות ולא שכר של תענוג.

▫️כאשר האדם הולך בדרכי התורה הוא יזכה שתיהיה לו השתוקקות לעולם הבא.
השתוקקות ליחד, לנקודה הפנימית זהו השכר בעולם הזה.

▫️בעולם הזה האדם צריך לחיות מתוך אמונה בשכר בעולם הבא.
ההתעוררות לעולם הבא היא השכר, ההתעוררות מכך שהמצבים הם אינם קובעים היא הזכיה הגדולה של האדם!

סוכם עבור היחד הקדוש ע"י משפחת קרבי

שיעור שמע:

 שיעור שמע:

שיעור שמע:

שיעור שמע:

שיעור שמע:

010- הדף היומי בזוהר הסולם – וישב – כח-ל (למתקדמים)

🔯 לגילוי הזהר בתודעת 🔯
תיקון העולם

הזהר הקדוש הדף היומי
פרשת וישב עמודים כ'ח-ל'
🪜 פירוש הסולם 🪜
מתוך שיעור הזהר היומי מכבוד הרב אדם סיני שליט"א

"ויחלום יוסף חלום "

◽ כל הנביאים יונקים מבחינה אחת שנקראת נצח והוד. נצח והוד הוא מקום שהוא למעלה ממלכות והיסוד, הוא מקום שנחשב לרוחניות לאדם.

▫️ החלום בא ממדרגת גבריאל, שהוא אחד מהכוחות, ברגע שיש כוח שבו אנחנו מקבלים את החלום, אין לך חלום שלא יתערב עם דברי שקר, מדוע? כי הוא בא ממלאך, הוא בא מכוח יחיד- משני, ולא מהכוח הכללי האחדותי של הבורא ית', וברגע שזה לא בא ישירות מהבורא אלא מכוח יחידני, והוא לא כלי זך, אז הוא מייצג כוח שיש בו נקודת נפרדות.

▫️ החלום הולך אחר הפירוש. הפתרון של הפה גורם לחלום להיות כזה או אחר מה זאת אומרת ?
החלום של האדם שכלל את הכל הוא אותו חלום או נבואה או בחינה רוחנית של הרצון ביתר דבקות שבחרה מלכות דאין סוף, הכל טמון בתוך המערכה הזאת, כל שאר החלומות שהם פרטים, הם צריכים להביא אותנו לחלום או נבואה או לחלק הרוחני הגדול הזה.

▫️האדם צריך לראות איך הוא מביא את החלום לאותו כלל שטמון בו כאדם.
הדיבור גורם לחלום להיות כך או אחר.

▫️ שאדם עולה למיטתו כדאי לו ללכת לישון באופן מסוים, דהיינו האדם צריך לקבל על עצמו עול מלכות שמים שהולך לישון, למה? מכוון שאם האדם לא יקבל על עצמו עול מלכות שמים כל החלום שלו יפורש עפ"י הגוף עפ"י דברים לא טובים, ואם הוא לא מוכן לקבל על עצמו עול מלכות שמים אז כל התפיסה הרוחנית ההרמונית מתקלקלת.

◽ שאדם הולך לישון ורואה חלום אז הקב"ה מודיע לו לאדם בחלום או אמת או שקר או שניהם יחד.

▫️ למה האדם צריך לישון? כאשר האדם ער דהיינו, יש לו תודעה גשמית, וכל התודעה הזאת עובדת על דבר מת, כי כל התודעה הגשמית היא דבר מת בלי הכוח הרוחני, כוח הנשמה צריך להניע לנו את העולם הזה, זה כמו סוללה שצריכה כל הזמן להטען והיא לא יכולה להטען שהיא טמונה בתוך התודעה הגשמית לכן חייב לעזוב את התודעה הגשמית שאותה בחינה רוחנית תטען, לכן היא עולה למעלה להטען.

▫️אם אדם לא היה יושן היה טמון כל הזמן בתודעה הגשמית, לכאורה הוא טמון בתודעה של מוות.

▫️האדם צריך לוותר על הבחינה של התודעה הגשמית כדי להטען בתודעה הרוחנית ואגב כך שהנשמה עולה היא רואה גם סודות, ומה שעתיד להתגלות בעולם, כל דבר שמתקיים בעולם מתחיל במשהו רוחני, לכן שנשמה יורדת למטה מגלים לה כל מני דברים.

▫️ יש מדרגות על מדרגות. יש מדרגת נבואה ויש מדרגת חכם, חכם גדול מנביא, יש מדרגת מראה, יש מדרגת חלום, ויש ציוצי ציפורים וכל אחד רואה לפי המדרגה שלו.

▫️אין אדם אומר את חלומו למי ששונא אותו אלא רק למי שאוהב אותו, ומי אוהב את האדם? האני האמיתי. מי שונא את האדם? האני הכוזב. אסור לך לספר את חלומך לאני הכוזב אלא רק לאני האמיתי שלך.

▫️ יוסף חלם חלום בא לספר לאחיו, הם לא אהבו אותו, למה זה גרם? שאותה בחינה שהוא אומר להם שלכאורה הוא צריך לשלוט עליהם הוא צריך להיות המלך, אמרו לו תמלוך עלינו אם תמשול, תמשול בנו. התשובה לזה היא שע"י השאלה מעקרים את החלום ואז הוא מלך עליהם אבל רק אחרי 22 שנה, זאת אומרת החלום חייב להתקיים אבל הוא התעכב.

▫️ ויותר מזה שהוא התעכב, הוא בא בייסורים, למה? כי סיפר את החלום לאחיו שלא אוהבים אותו, וכתוב "ויסיפו עוד שנא אותו על חלומותיו" משום שלא אהבו אותו קודם.

◽ אומר רבי שמעון בר יוחאי הדברים חייבים להתקיים, אין לך דבר בעולם שלא תלוי בידי חלום או כרוז עוד מטרם שבא לעולם וכל דבר מטרם שבא לעולם, מכרזים עליו ברקיע, ומשום זה מתפשט בעולם.

▫️ כאשר אדם מפרש את החלום בעולם ומתאמץ לפרש עפ"י השכינה הקדושה אז הוא בא לדרך אמת.

▫️ ראוי לאדם להיזהר לא לפרש את החלום לדבר רע.

ואם יפרש אותו לדבר טוב, ומהו דבר טוב, להתחבר עם השכינה להגיע לאהבת ישראל להגיע לאהבת ה' גם אם קורא דבר רע וגם אם קורה דבר טוב, זו הדרך לפרש את החלום.

▫️ההבדל בין הזיה לחלום. ההזיה היא כמו חלום מדומיין שהוא לא חייב להתקיים אלא נתנו לאדם בחירה, כוח דמיון שיכול לדמיין דברים לא אמיתיים. חלום הוא מדרגה אחרת שיש בה מדרגת אמת, בהזיה אין תמיד אמת ואדם יכול להזות כל מני דברים ולא כדי דרך הזיה לקבל חיות.

▫️ אלא אם כן רוצה ע"י דמיון מסודר כמו בתפילה או איזה שהיא הדרכה בדמיון אמיתי להביא את עצמו לכך שיתרכז ויהיה מרגיש את החלק הרוחני הטוב ואמיתי שלו לאהבת ישראל ואהבת ה'.

כמו שהיה לנו את הנבואה הכללית של משה רבינו של הקשר של אהבת ה' תתקיים בע"ה במהרה בימינו אמן ואמן

א@נייס באהבה ❤

 שיעור שמע:

 שיעור שמע:

שיעור שמע:

זוהר פרשת וישב ע"מ::כ"ב-כ"ד המשך מאמר::"הנה ישכיל עבדי"

הזוהר הקדוש דף היומי שיעור למתחילים, שיעור השקפה, אנחנו לומדים בפרשת וישב עמודים:כ"ב, כ"ג, כ"ד, אנחנו בהמשך המאמר: "הנה ישכיל עבדי".

כאשר האדם, כך למדנו בשיעור הקודם, כאשר האדם רוצה להגיע להשיג את השכינה הקדושה, אז אומר אברהם אבינו לעבדו שילך ויחפש אישה דהיינו גוף לבני-לנשמה שנקראת יצחק. ולא יקח מבנות הכנעני שזה רצונות שהם גופות של עמים עובדי עבודה זרה, אלא יקח כזה רצון שיכול לבטא את הנשמה שהוא רצון מטעם התכלית של האדם. וצריך לחפש מהו אותו רצון תכליתי שאותו צריך לקיים. הולך אליעזר לארץ הקדושה ארץ מולדתו שהם ישראל, זה נקרא מולדתו. מהארץ הקדושה, דהיינו מצד ישראל מהארץ הקדושה. אומר: אלה ישראל מהארץ הקדושה, הם אלה שיקומו לתחיה ראשונים הם צריכים גם להוביל את העולם, הם קמים לתחיה כי הם לוקחים את הרצון הגדול לתקן אותו והם קמים ראשונים. לעת ערב, באלף השישי למדנו, מתגלים המדרגות של העבד, מתגלים באלף השישי אותם דינים שצריך לתקן. העבד בא ורוצה לתקן אותם. בערב הוא לצאת השואבות, הם אלה שיוצאים הראשונים, אלה השואבות שבזמן שקמים לתחיית המתים אז הם קמות ראשונות לתחיית המתים כי השואבות הם אלו שדבקים ומקבלים את השפע מקו אמצעי, הם נקראים שואבות והם אלה שיחיו מתחילה לכל השאר שנמשכים מ- ב' הקוים האחרים והם נמשכים מקו אמצעי. קו אמצעי זה בחינת תורה, שואבות המים הם אלה ששואבות ויכולות להשפיע את מי התורה, הם קמים ראשונים לתחיה. כך הצדיקים הם ראשונים שמעוררים את עצמם להסתכל בסודות התורה ולהשפיע את סודות התורה לעולם כדי שגם העולם יקום לתחיה. אין מדובר על תחיה גופנית אלא מדובר על תחיה של הרצון הרוחני של האדם שצריך להתעורר ולכן גם אצל האדם עצמו, מהו הראשון שקם אצלו לתחיה? מהי הנקודה הפנימית הראשונה שקמה אצלו לתחיה? הוא רצון פנימי של אותן שואבות מים, לכן מציעים לאדם- יש לך מקום דינים? שמה תחפש. אתה שולח את הילד שלך לחפש איפה הרצון שהוא יקים אותך לתחיה? תחפש במקום הדינים, תסתכל, יש שם במקום הדינים משהו בך שיכול להיות משואבות המים? זה למדנו בשיעור הקודם איך בודק אותה, את אותו רצון תכליתי ואומר שהתכלית שתהיה לה : העיקר שיהיה זווג שלם בין זכר לנקבה כך שיש שאיפה גדולה או השתוקקות גדולה של הזכר לנקבה והשתוקקות גדולה של הנקבה אל הזכר. והזווג השלם הזה הוא יכול להוליד את התקווה הגדולה והגאולה השלמה. אבל אם יהיה צורה אחרת, שתהיה שממה מצד לב האדם לבורא יתברך, כמו שכתוב:" כאשר שממו עליך" ואם השממה הזאת תהיה בלב האדם וירגיש שלא נמצא בקשר עם הבורא יתברך אז זה מתבטא בכך ש "נשחת מאיש מראהו ותוארו מבני אדם" דהיינו שאדם במקום לראות את רעהו כמשהו שמחובר איתו, הוא רואה את רעהו באופן בזוי ולא יכול לקיים את ואהבת לרעך כמוך, במצב הזה אלם של אותם אומות העולם והמלאכים הם צועקים לאותו אדם, לאותו צדיק: אלים צעקו חוצה, מלאכי שלום, אותם המלאכים , אותם כוחות שצריכים לעשות שלום בעולם, בוכים. מדוע? מכיוון שנמצאים בגלות. המושג של הגלות הזאת מתבטא בשתי צורות. צורה ראשונה שאומר שכאשר השכינה הקדושה לא נמצאת במקומה אז האור מסתלק גם מזעיר אנפין, גם מהזכר ולא ניתן לנקבה. פירוש שני- שאין את היחד. ומכיון שאין את היחד ממילא הברכות לא שורות ויש גלות. לומד את זה מהפסוק הוא שלמדנו גם בבראשית:" זכר ונקבה בראם ויברך אותם" דהיינו יברך אותם רק בצד של היחד, כשיש את היחד הזה. בשתי המקרים הנקבה צריכה להיות מתוקנת, ובנקבה יש את הסוג של הבעיה כי הזכר, דהיינו צד הנשמה היא שלמה, בחיבור שלה עם הגוף יכולה להיות בעיה, דווקא מצד הרצון לקבל מצד הבריאה יכול להיות בעיה. איפה הבעיה הגדולה? הבעיה הגדולה שהלב לא רוצה, לא מעוניין לקבל את האור ורוצה לחיות עם הצד של השלילה, עם הגאווה העצמית, כמו נמרוד הרשע, כמו עשיו שיורש את בגדי נמרוד בשונה מהצד של יעקב, והצד של יוסף. את אותה הבחנה של התיקון הנרצה כדי שלא תהיה גלות אנחנו רואים ביוסף שהיה בן יעקב ודווקא "אלה תולדות יעקב יוסף" הוא בא להראות שיוסף צריך להמשיך דרכו של יעקב אבל הוא לא היה… והוא נער את בני בלהה. מה ההבדל בשבטים בין בני לאה ורחל לבין בני בלהה וזלפה? לאה ורחל הם צד הפנים בני בלהה וזלפה הם בני השפחות שזה צד האחוריים. אנחנו למדנו בשבירת הכלים או בשבירת רצון האדם שתי צורות: כלים דפנים וכלים דאחוריים. כלים דפנים זה התכונות היפות והטובות של האדם, הם צריכים להיות מתוקנים ראשונים. מהם התכונות שנראות כלא טובות? כל סערות הנפש, כל הצד של לכאורה התכונות השליליות אבל גם הם צריכים להיות מתוקנות, שהם יתוקנו אז יהיה תיקון הרבה יותר גדול. יוסף הוא בא לתקן את הבחינות האלה של צד האחוריים, זה התפקיד שלו בשונה מיעקב שבא לתקן את צד הפנים. כי יעקב מתקן את הצד של מדרגת נשמה אבל כשרוצים להגיע למדרגת ישראל, דהיינו לשלמות, צריך לתקן גם את האחוריים, זה היה התפקיד של יוסף אבל הוא מוציא דיבתם רעה, במקום לבוא ולחבר את הפרטים הוא מוציא דיבתם רעה על הפרטים. מדוע? הרי הוא צדיק, אבל צדיק לעשות את תפקידו. צריך לראות את הפרטים כחלק מכלל. אז כל אחד מאיתנו כאשר רואה את הפרטים, אבל הפרטים הוא רואה אותם כאילו הם אוכלים אבר מן החי והרי זה אסור. מוציא דיבתם אל אביהם, אל אביו, אל אבינו שבשמים אבל גם רואה פרטים ואומר זה לא טוב, בא אומר לקב"ה: זה וזה וזה לא טוב הרי זה אסור שיקרה ככה, אז התפקיד שלך לחבר אותם לטוב, תסתכל על צד הטוב שבהם ותחבר אותם לטוב תראה אותם כחומר גלם לטוב, זה התפקיד שלך כצדיק. פרוש שני שהוציא דיבתם זה שראה ששמים עיניהם בבנות הארץ. מי זה בנות הארץ? אותם רצונות של הארציות, אם היינו ממשילים את זה למה שקורה פה אלה רצונות גשמיים שבהם רוצה לקבל את האור, בהם יש לו שאיפה לאושר השלם. כאשר מסתכל בצורה כזאת על אחיו, על הפרטים שאותם הוא צריך לחבר אז זה לא מסתדר עם החלום שלו, עם התפקיד שלו שרואה רק בחלומו. בחלומו הוא רואה גם את האלומות מצד הגוף שנקראים גוף אילם וגם את הכוכבים שזה נקרא בחינת הג"ר, הוא רואה את כולם משתחוים לו אבל הוא לא עושה את תפקידו זה רק החלום. רואה אותם כפרטים נפרדים ולכן צריך לעבור איזשהו תיקון שהוא נקרא עונש שהעונש הוא תיקון אומר הבעל שם טוב, הוא צריך להביא אותם לידי קיום של יחד. זה קורה דרך מצרים דרך אשת פוטיפר, דרך הבית כלא שישב בו וצריך לצאת מבית הכלא ולבוא להיות משנה למלך שאז מצרף את כולם וכולם משתחוים לו ואחר כך רק עצמותיו עולות כי הוא תיקן, יוסף, את בחינת האחורים אבל רק מבחינה חיצונית ובא משה רבנו שהוא פנימיות יעקב ומתקן אותם מבחינה פנימית ומוריד להם תורה עליונה מלמעלה שיכולה לבוא לידי ביטוי במדבר ואחר כך יהושוע מכניס אותם לארץ עד שיבוא משיח צדקנו ויחבר את כולם בבית המקדש השלישי שהוא קו אמצעי שהוא נקודת הזווג שנותנת את האור השלם. אז יש סדר. הסדר הזה מתבטא לכאורה בסיפורי התורה אבל אנחנו צריכים לעבור כל אחד באופן אישי את הנקודה הזאתי. והנקודה העיקרית שאנחנו לומדים היום שאל תחפש, אל תחפש את הפרטים ככאלה שבאים להפריד חפש אותם ככאלה שבאים ויכולים לחבר ואם  כך תסתכל עליהם ולא תוציא דיבתם רעה זה יצטרך לא לבוא בצורה רעה, זה יכול לבוא בצורה טובה. כי אם יש אפילו קבוצה כמו עם ישראל כלפי אומות העולם או מחזיקי פנימיות התורה כלפי חיצוניות התורה שאפילו שהם מתנגדים לפנימיות התורה, צריך לראות את זה כפרטים, לא רק להוציא דיבתם אלא לראות איך אפשר שכל אלה פרטים שבאים לצורך הכלל, שהם חומר גלם שבו צריך להשתמש כדי להביא לכלל אחד ואז לא נצטרך לאמר שהצדיק אבד אלא דווקא צדיק וצדק מתחברים ובזווג השלם הזה תהיינה בע"ה כל הברכות ויבנה בית המקדש במהרה בימינו. עד כאן היום, תודה רבה .

שיעור שמע:

זוהר פרשת וישב- ע"מ: י"ט-כ"א 

המשך המאמר-הנה ישכיל עבדי

הזוהר הקדוש הדף היומי שיעור למתחילים אנחנו לומדים היום בע"ה עמודים: י"ט- כ"א.

אנחנו היום רוצים לחפש מהו הלב הנכון לאדם, היכן למצוא אותו גם אם עדיין לא ניישם אותו בצורה מלאה. הלב הנכון של האדם הוא אותו לב שיכול להביאו לתכליתו הרצויה, התכלית הרצויה של האדם היא גמר תיקון לצורך כך צריך גם שהוא יוכל לעמוד לתחיית המתים, אבל צריך לבדוק אותו. כי אם אני יקח רצון ואני יעבוד עליו אבל הוא דבר זמני, למשל- אני מאוד מאוד רוצה לקנות דירה וזה הרצון הכי גדול שלי כשקניתי דירה אני ישאב למקום של ריקנות גדולה אבל אם אני יחפש את התכלית הרצויה ואני יוכל לדעת מה היא אז אני לא יצטרך לעצור בדרך ולהיות כמו מטפס הרים שמגיע לפסגה הלבנה וליבו ריק מטיפוס, ריק מהרים. אלא אנחנו רוצים למצוא מהו אותו רצון שאליו צריך לשאוף שכל הרצונות האחרים יהיו רצונות שטמונים בו ואז יהיה לי לב אחדותי, יהיה לי לב כזה שכל הרצונות האחרים הם סעיפים של אותו רצון הזה, נגזרות של אותו רצון ואז תוכל להיות בשלמות אני יוכל להבין מה נכון ומה לא נכון בחיים, נוכל שכל רצון אני יבדוק אותו הוא מתאים? הוא מוביל אותי לתכלית הרצויה או לא מוביל אותי? ואם הוא לא מוביל אותי אני אדע שהוא לא נכון לכן יש ערך גדול לחפש מהו אותו רצון אמיתי.

אנחנו רואים שאברהם אבינו משביע את אליעזר שכשהולך לחפש אישה לבנו, את אותו לב לבנו שנקרא יצחק, שיצחק זה האושר הגדול מלשון צחוק זה קו שמאל שצריך למשוך את אור החכמה, אז הוא משביע אותו ביסוד. מה זה היסוד? אומר לנו הזוהר הקדוש שהיסוד הוא היום השישי או כגון האלף השישי. מה יקרה באלף השישי שעכשיו אנחנו נמצאים בו ,מצד הספירה, 5775 ?הוא אומר שאז תהיה תחית המתים, למה? כי צריך להתגלות אותו רצון גדול באלף השישי, כי באלף השביעי הוא צריך להיות כבר בזיווג. אחרי תחיית המתים צריך לבוא האור הגדול אבל צריך להכין  את הרצון לזה ואותו רצון תכליתי הוא צריך להיות מוכן לזה, אז זה מאוד מעניין מהו הרצון הזה. אברהם אבינו בא ומלמד אותנו או התורה הקדושה מלמדת אותנו דרך סיפור שהיה בין אברהם לאליעזר איך למצוא את אותה אישה. מה הוא אומר לו? משביע אותו ביסוד, דהיינו משביע אותו שילך לחפש את הרצון של תחיית המתים, זה שלב ראשון. מה אומר לו? אומר לו:" לעת ערב, באלף השישי…ולעבודתו עד הערב" הוא שואל מה זה לעת ערב? לעת ערב לצאת השואבות, לזה הוא חיכה אליעזר. מה הוא חיפש? אומר עת ערב זה האלף השישי, איזה ערב מדובר? ערב שבת, ערב שבת זה יום שישי שבו מתחילות לצאת השואבות. מדרגת היסוד היא בחינת ה"כל" וצריך להראות מי הם השואבות האלה שאותם אני מחפש. אומר: השואבות זה אלו שדבקים ומקבלים את השפע מקו אמצעי, השואבות האלה זה אלה שהם יחיו מתחילה, הם הראשונות, הם שואבות את מימי התורה. "בנות העיר יוצאות" מה זה בנות העיר יוצאות? אומר שהם אותם רצונות שהם יקומו ראשונים לתחיה והוא רוצה לדעת מה זה הרצון העצום הזה – אלה שהשתדלו לדעת את ריבונם. ואותו עבד עומד לשאול ולראות מי היא אותה… אותו רצון גדול? והוא שואל אותה, היא עונה לו, רבקה עונה לו: אתה, קודם אני ישקה לך, וגם לגמליך אשקה" אומר: יש פה סוד עצום, עצום וגדול. מה הסוד הגדול? הסוד הגדול שכשבאים לזווג צריכה להיות השתוקקות הזכר לנקבה וצריכה להיות השתוקקות הנקבה לזכר ורק כשיש השתוקקות של שניהם אז יש זווג שלם. בא הזוהר ומגלה לנו מה תפקיד של כל אחד מההשתוקקויות האלה של הזכר לנקבה והנקבה לזכר. מה עושה ההשתוקקות של הזכר לנקבה, היא צריכה להיות מוקדמת ההשתוקקות של הזכר לנקבה. מה ההשתוקקות הזאת? ההשתוקקות הזאת גורמת להמשכת חכמה, מה זה עושה? זה חכמה שאסור לך להשתמש בה, היא גורמת לך ליצר נשמה, דהיינו נשמה זה אומר: רעיונות מופשטים שלמים בדבקותם לבורא וזה צריך ליצר חשק עצום וכשאתה רוצה לבוא להשתמש בזה אתה צריך לעצור ולבדוק אם פייסת את צד הנקבה וגם בה יש את ההשתוקקות. לך יש כבר השתוקקות, לצד השני יש השתוקקות או לא? אם יש לצד השני השתוקקות אתה קודם כל צריך להראות לה את חשיבותה הגדולה, איך? איך? איך יפייס אותה? עצם מעצמי, בשר מבשרי, את חשובה כמו דבר עצום בעיני ואם אתה  לא מראה את החשיבות שלה ובה אין השתוקקות, לא סתם השתוקקות לתענוג, השתוקקות אליך, אם יש לה השתוקקות לאותה נשמה עליונה שיצרת, לאותה נשמה שבאה. לך הייתה השתוקקות אליה ויצרת איזשהי נשמה עצומה עכשיו הלב צריך להשתוקק, את זה אתה צריך לחפש, זאת האישה שצריך לחפש. איזה אישה? שיש לה השתוקקות לנשמה הזאת שאתה יכול ליצר כאיש. ואז הנשמה הזאתי שאתה צריך לגרום לה להשתוקקות הזאת, כשהיא משתוקקת אליך היא בונה חסדים. למה היא משתוקקת? שיהיה כלי שיכול להכיל את האור הגדול הזה שהוא לא ילך לאיבוד. כי אם ההשתוקקות הגדולה הזאתי, של הזכר שהיא חכמה, תבוא לגוף שנקרא גוף של נשות כנען שכל מה שהיא רוצה זה רק תענוג פרטי שלה, שכל מה שהיא רוצה או כל מה שאתה רוצה זה רק להתענג בזה שנתת ולא משנה למי, העיקר שאתה נתת את החכמה שלך, שהחכמה שלך, ההשתוקקות שלך תבוא ותתבטא, אז לא עשית שום דבר. יותר מזה פגמת פגם גדול מאוד כי שפכת זרעך, את הלובן העליון, על הארץ. על איזה ארץ? ארץ טמאה? האם יש לך ארץ קדושה שנקראת ארץ ישראל? רצון של ישר- קל? כזאת נקבה שהיא באה מהתכלית הרצויה, נקבה כזאת שאתה רוצה להתערב עימה, ההשתוקקות של הנקבה צריכה לתת את החסדים שאומרת: גם לגמליך אשקה. מה זה גם לגמליך אשקה? במה מתראה השתוקקות האישה, השתוקקות הנקבה שאומרת גם לגמליך אשקה? היא אומרת: לא מספיק הכלל, לא מספיק הדבר המופשט, לא מספיק צד הזכר, כשלי יש השתוקקות זה לא רק בשביל שאני יקבל את האור אלא כדי לכל גמליך, כל הפרטים, כל שאר הרצונות, שזה תפקיד הגוף לתת לכל שאר הרצונות את הפרטים שלו. את אותו כח עליון של הנשמה העליונה שיתבטא בכל הפרטים כך שכל פרט ופרט יהיה גילוי של אותה נשמה עליונה. וזה נשמע מופשט אבל זה גם בחיים היומיומיים. אם הזווג הוא אמיתי, כל מה שקורה אחר כך, הכל מקבל איזשהוא תענוג גדול. אם הוא זווג לא אמיתי אז אפילו איך ששמים את המזלג על השולחן  יוצר כעסים. למה? כי אין אהבה, אין השתוקקות הדדית. לא השתוקקות הדדית שכל אחד נותן תענוג לצד השני, זה רק חילוף סיפוקים זה לא זווג, חילוף סיפוקים זה רק מסחר: אני יתן לך תענוג ואתה תתן לי תענוג, זה לא זווג. זווג אמיתי שיש השתוקקות לבטא את אותה נשמה עליונה שהנשמה העליונה היא משואבות המים. דהיינו שאותם שואבות המים הם אותם.. היא שואבת מיים? בוא נבדוק, שואבת מים הזאת זה מימי התורה. מימי התורה אומר זה אלה שיודעים את ריבונם. מה זה לדעת את ריבונו של עולם? איך אני יכול לדעת אותו? כשאני רוצה לדעת את חברי איך אני יודע אותו? מה, אני מסתכל על הגוף שלו? אני צריך לדעת את המחשבה שלו, את הדבר הפנימי שלו,את הפנימיות שלו שהמחשבה זה הדבר הפנימי ביותר של האדם, לא מה הוא חושב  מה הוא ממלמל בפה שזה המחשבה, לחדור לפנימיותו של הדבר. מה מחשבת הבריאה? תורת הקבלה פנימיות התורה מראה את מחשבת הבריאה, לכן מי שיודע את מחשבת הבריאה, מי שנדבק בה הוא זה שיכול ליצר את הנשמה העליונה, הוא יכול לתת לנקבה שתתן גם לגמלים אחר כך. אומר כזאת אישה שאומרת: גם לגמליך אשקה, אני יקבל אבל זה לא בא רק בשבילי, אני יתן לך את ההשתוקקות שלך אבל גם לגמליך אשקה. זאת אישה ראויה, אומר, ליצחק. יש בזה עוד הרבה סודות, סיפר לנו פה בעל הסולם אבל לא נאריך בהם וזה הנקודה העיקרית שרצינו לדבר ממנה, לראות את ההשתוקקויות ההדדיות הללו.

אז מה למדנו היום? למדנו רק נושא אחד- איך בוחרים אישה? איך בוחרים רצון? איזה לב בוחרים? ראשית אנחנו מגדירים לנו מטרה, מה המטרה שלנו? אני רוצה למצוא את הרצון התכליתי ביותר שלי בחיים, מהו? חייב להיות אינסופי, חייב להיות עד גמר תיקון. מהו? הוא כזה, ועכשיו התורה מספרת לנו, כזה שיכול להשתוקק למי שיש לו השתוקקות של זכר. הוא לא מספר לנו איך ליצר את ההשתוקקות של הזכר אבל אומר שזה מיצר חכמה, שזה לדעת, פרשנו, את סודות התורה. אבל איזה נקבה? איזה לב יכול לעשות את זה? איזה צד לב? איזה לב אני מחפש שיעשה את זה ? אחד כזה שרוצה, שיש לו חסדים, שרוצה לקבל את זה כדי להשפיע הלאה, כדי לחיות את זה, כדי לעשות את רצון השם. כזה רצון אנחנו מחפשים, רצון כזה שמוכן לתת את כל כולו כדי לקבל את האור הגדול הזה, את הנשמה הגדולה הזאת, את הסדר האלוקי הזה ולחיות אותו בכל פרטי חייו, זה אנחנו מחפשים. עוד פרטים בזה, מה לעשות כשיש התנגדויות של האדם לזה ואיך בונים את זה אם פתאום יש גלות וגאולה ומלחמות ולא נותנים לנו לבטא את זה, מה אז עושים? את זה נלמד בע"ה בשיעור הבא.

עד כאן היום תודה רבה.

שיעור שמע:

זוהר מתחילים-פרשת וישב -ע"מ:י"ב, י"ג, י"ד

מאמר-"אך אל הפרוכת לא יבוא"

הזוהר הקדוש דף היומי שיעור למתחילים אנחנו לומדים היום בע"ה ע"מ:י"ב, י"ג, י"ד מאמר-"אך אל הפרוכת לא יבוא", כך נקרא המאמר. מה בא המאמר הזה לספר לנו? הוא בא להשלים לנו את התמונה של המציאות שצדיק בעולם סובל יסורים ולמרות זאת הקב"ה אוהב אותו והיסורים האלה באו לבחינת הגוף כדי לשבור את הגוף ושהנשמה תהיה היא השולטת על הגוף וכתוצאה מזה, גם הגוף יתעלה אח"כ. זה שכתוצאה מזה גם הגוף יתעלה אח"כ, זה תוספת של מה שאנחנו לומדים היום. מי זה הגוף? הגוף זה הלב דהיינו הצד העצמי של האדם. מי זה הנשמה? אותו חלק אלוקה ממעל. החלק אלוקה ממעל שהיא בחינת הנשמה היא ודאי טהורה, אז איך יש כזה דבר גלגול נשמות? לכאורה גלגול נשמות צריך להיות כך שהנשמה מתגלגלת כי היא פגומה, עד שהיא תתקן, אבל אם נשמה היא מדרגת בינה, בינה שייכת ל-ג' ראשונות, שייכת למוחין, איך היא יכולה להיות פגומה? היא חלק אלוקה ממעל, חלק אלוקה ממעל שיהיה פגום? שהנשמה היא עד כדי כך שהמקובלים מתארים אותה שהיא כאבן הנחצבת מהר בעזרת גרזן ומקבת,  ראה שזה חלק וזה כל, אז איך אתה יכול להגיד שהיא פגומה? חלק אלוקה ממעל פגום? אתה יכול להגיד שיש לה לבוש פגום אבל היא פגומה? אומר בעל הסולם- כן.יש מציאות שהנשמה פגומה. איך? אומר: באמת בתחילה הנשמות לא פגומות, מי שיכול להיות פגום זה המלכות, ככה היה בצמצום א', שהנשמות לא פגומות. לאחר שיצאה הנשמה של אדם הראשון אז היה שם התכללות של נשמות שזה קרה בשורש בעולמות בעולם הנקודים או בנקודות דס"ג בשורש. אבל היות וזה שיעור למתחילים אז אין טעם להתעסק במושגים האלה של חכמת הקבלה אז נגיד את זה באופן פשוט: הנשמה היא איזשהו כח עצום, כח אלוקי שניתן לכל יהודי ויש לו גם את הבחינה שהוא הרצון העצמי, ההשתוקקות החזקה שלו להנות בחיים אבל מה עשתה הנשמה של היהודי? היא הסכימה, הסכימה להתכלל עם ההשתוקקות הגדולה הזאת. אמר לה הבורא: את בטוחה? אומרת: כן, אני מוכנה, נשמה של יהודי להפגם עם הגוף, להפגם בגלל הגוף, להתכלל איתו ולהיות אחד איתו. למה את מסכימה? אני נשמה טהורה, אני מוכנה להפגם כדי שאחר כך שאני יקבל קטנות ואז המלכות שיכולה, הגוף שיכול להיות רק בקטנות, כשאני יהיה בגדלות הוא יעלה איתי יחד לגדלות. למה זה דומה? לאדם שרואה שחבירו הוא בבית האסורים והוא נמצא בבור והוא מוכן ללכת איתו, לרדת איתו לבור כדי לעלות יחד איתו ויש כאלה שלא מוכנים, אומרים: אני במקום שלי לא רוצה לפגום, לא רוצה להפגם, אני לא רוצה לרדת למקום אחר כי אני פוחד להפגם ויש כאלה שמוכנים.אבל אנחנו יודעים סיפורים על החידושי הרי"ם שהיה הולך, לא זוכר אם זה הוא בדיוק, שהיה הולך למקומות של בילוי של כאלה שחזרו בשאלה והיה הולך איתם ולאט לאט מוציא אותם מהמקומות הללו. זה עניין גדול מאוד, למה? אותו דבר פה הנשמה אומרת: אני מוכנה, כמו שלמדנו בנשר שהוא מדרגת תפארת, בינה אומר: מוטב יכנס החץ בי ולא בבניי. הוא מוכל לקבל את הפגם אצלו, לקבל על עצמו את חציית המדרגה, זה כמו שהתודעה שיכולה להיות מחוברת רק לעולמות עליונים מוכנה להפגם ולחשוב על דברים פרקטים שלא לשמה  כדי לבוא למציאות של היחד. למה? למה זה טוב? אומר: אותה נשמה שיורדת אחר כך לבחינת גוף, שהיא נפגמה, יכולה להתכלל עם הגוף ולגרום ע"י היסורים שהיא מקבלת לעלות יחד איתה את הגוף. אז פה יש לנו הסבר למה הנשמה בכלל מקבלת יסורים אומר מכיוון שזו נשמה שבחרה בזה, יכול להיות שעכשיו היא לא בתודעה לזה אבל היא בחרה בזה. היא בחרה להתכלל יחד עם הגוף והגוף הוא פגום אז היא נפגמת יחד איתו אבל בגלל שהיא יחד איתו בפגם אז כשהיא תתעלה אז יחד איתה אפשר לעלות את הגוף, את הלב, את ההרגשה. זאת אומרת בן אדם בא ואומר: אני מוכן לקבל על עצמי למשל- ללמוד תורה בלילה או ללמוד את פנימיות התורה ואז אני יתקן את הנשמה ואז עם תיקון הנשמה גם ההרגשה תעלה למקום של אותם חוקים רוחניים, למה? כי שם יש את השלמות, זה החוקי הנשמה. ואני מוכן להביא את עצמי למקום שהנשמה הזאת שתלויה יחד עם הגוף, לא תלמד רק על דרכי הגוף אלא תלמד על המקום של אותו בחינת הגוף בכח הנשמה, קודם אני יתקן את הנשמה ואם אני מתקן את הנשמה, את דרכי המחשבה, את צורות ההתיחסות שלי, את הצורה שבי אז ממילא גם הלב, גם הגוף יעלה למקום הזה. אם אני ינסה לתקן ישירות את הלב אז אני לא יצליח. וזו הדרך שבו הוא מתאר לנו פה את אותן נשמות שבגלל זה הן סובלות שלכאורה לא היו צריכות לסבול, אומר שהקב"ה אוהב את הנשמות הללו. למה? קרוב השם לנשברי לב ואומר: אותם נשמות הם סובלים יסורים של אהבה, אותם נשמות הם סובלים מטעם פגימת הלבנה, הם מרגישים שכואב להם שהכלל נפגם כי הכלל זה מדרגת "בשר" מדרגת חכמה. ואם הם מרגישים, אם יש להם את המדרגה הזאת, שהם באמת חשים שהנשמה שלהם היא נשמה כזאת של יהודי, כי זה נשמה של יהודי של מלכות התכללה בבינה, שכמו הגוף שלו גם שותף לחלק הרוחני שלו אז הוא מרגיש: אני חייב אהבה בחיים. אם הוא לא עושה את זה בצורה מסודרת הוא משתגע, אבל אם הוא עושה את זה בצורה, אם הוא רועד בתוכו לאותה אהבה של יהודי שהיא נקראת גם שבת מצד הזמן ובית המקדש מצד המקום ומצד הנשמה זה נקרא אהבה אז הוא מרגיש שחסר לו. ואם הוא מרגיש שחסר לו הוא חייב להיות קשור לארץ ישראל, לרצון לבית המקדש, לכלל, לפנימיות התורה, לכך שיהיה טוב לכלל ישראל. אם אפילו יש לו רוחניות גדולה אבל הוא חושב רק על עצמו אז הוא לא יכול להגיע לזה אבל אפשר להתאמן כדי להגיע לזה, לעבוד בכללים יותר קטנים עד שמגיעים לכלל ישראל. "ואלה נקראים יסורים של אהבה כי של אהבה הם ולא מחמת האדם עצמו" מפאת שקשה לו עם היחד שהוא לא שלם. וכשלמי שכואב שהיחד לא שלם, מי ששותף עם הלבנה בפגימותה אז הוא יהיה שותף אח"כ ללבנה במילואה, כך אדם צריך להיות שידע על מה כואב לו. אם כואב לו רק על עצמו, רק שיהיה לו טוב אז יהיה טוב אבל הוא לא ירגיש מה זה אהבה לעולם. לכן אדם צריך לראות איך הוא מסוגל להרגיש שכואב לו על היחד, שכואב לו על הלבנה אז יוכל לבוא גם לאהבה השלמה.

עד כאן היום תודה רבה.