וַיִּקְרָא כח-ל

נָפְלָה לֹא-תוֹסִיף קוּם

קשה היה לרבי יהודה הפירוש על הפסוק: נָפְלָה לֹא תוֹסִיף,  קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל. דהיינו שלא תוסיף לפול, אך הפסוק נאמר במסגרת קינה. רבי שמעון פירש שנכונים דברי החברים, אך הפירוש העמוק יותר שלכל הגלויות הראשונות היה קץ קצוב, ובגלות האחרונה אין קצבה. כלומר לשוב בתשובה ניתן רק כאשר יגיע האדם להכרה שרק בעזרת הקב"ה יוכל להתגבר על היצר הרע, בתנאי שהוא בעצמו חזר מהגלויות הראשונות, כלומר תפקיד האדם בתהליך ההתפתחות לחזור בעצמו מכל הגלויות הראשונות, ולהבין שאין יאוש כלל, ורק בעזרת הקב"ה יצליח לקום מהגלות האחרונה.
פב) אמר רבי יהודה: ודאי זהו בירורו של הדבר. עתיד הקב"ה להכריז על כנסת ישראל, ואמר, התנערי מעפר קומי שבי ירושלים, כמי שאוחז ביד חברו, ואומר, התנער, קום. כך הקב"ה יאחז בה ויאמר, התנערי, קומי.

פג) וכן כל אלו בני היכל המלך פותחים לדבר עימה בלשון הזה  כמ"ש: קומי אורי, כי בא אורֵך, הרי המלך כאן. ודאי אז, כשהמלך מתפייס עימה, הוא הכבוד שלה ושמחת הכל. בכל הפעמים היא באה לפני המלך וקמה לפניו  כמ"ש: ותבוא לפני המלך, ותעמוד לפני המלך. אבל בפעם הזאת אינו כן, אלא המלך יבוא אצלה, ויתרצה עימה, וישיב אותה להיכלו  כמ"ש: הנה מַלכֵך יבוא לָך, ודאי, ולא אתה אליו. יבוא לך, להתרצות עימך. יבוא לך, להקים אותך. יבוא לך, להשלים אותך בכל. יבוא לך, להעלות אותך להיכלו ולהתחבר עימך חיבור תמידי לעולם  כמ"ש: וארשְׂתיךְ לי באמונה.

פד בעוד שהיו הולכים פגש אותם רבי אבא. אמרו הרי בעל החכמה בא שהגיע למדרגת חכמה, נקבל פני השכינה. כשקרבו אליו נשמט ממושב מרכבו וירד אלהים.

פה  פתח ואמר: וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד; מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל. ויהי קול השופר כאן חולקים ספרי הראשונים וכולם בדבר אחד נתקעו. יש מי שאומר קול השופר הוא שנים, קול אחד ושופר שנים דהיינו ת"ת ובינה ומדייק זה ממה שאינו כתוב ויהי השופר הולך וחזק, אלא קול השופר, שזה משמע קול היוצא מהשופר. אשר קול ז"א היוצא מהשופר שהוא בינה. כי ודאי שהבינה נק' שופר כש"א יתקע בשופר גדול, וזו הבינה היא שופר גדול שבה יוצאים העבדים לחירות עולמים. כי שנת החמישים ה"ס בינה שמאירה ומוציאה העבדים לחירות, שכל הקליפות המשועבדים מתבטלות ואורותיה.

פו  ויש מי שלומד שהכל הוא אחד משום שכתוב קול השופר, דהיינו קול נקרא שופר, ומאין לנו שבינה נק' קול? שכתוב קול גדול ולא יסף, וקול זה הוא בינה שנק' שופר. ע"כ קול השופר הולך, לאן הוא הולך? אם תאמר להר סיני או לישראל, היה צריך לומר יורד, אלא התורה יוצאת מכאן מבינה, והמלה הולך הוא על התורה, שממקום זה שהוא כלל הקולות ניתנה התורה, וכשמסתכלים בדברים הכל אחד.

פז על כן כיון שהתורה יצאה מבינה, לוחות הראשונים היו רשומים ממקום הזה, והוא סוד הדבר שכתוב חרות על הלוחות, אל תקרא חרות אלא חירות ממש, להיותה המקום שכל החירות תלויה בה. כי אין חירות מכל הקליפות אלא על ידי האורות של הבינה. אין לך דבר בתורה שיש בו מחלוקת, שאומרים החברים זה כך וזה כך, שלא ילך הכל למקום אחד למלכות ומתקבץ למבוע אחד שהוא יסוד. כל המחלוקות מגיעות למלכות, והפתרון כאשר עולה המלכות לבינה שהיא מקום החירות, ורק בה ניתן להשתחרר מהתפיסה הגשמית.

פח וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר, הוֹלֵךְ פירושו שכל הנחלים הולכים אל הים, דהיינו אל המלכות הנק' ים, וכתוב שהכל הולך אל מקום אחד. וחזק מאד הוא כמו שלמדנו שהבינה ה"ס כלי המחזיק ארבעים סאה, כי האות ם סתומה איזקא דכיא, ם דלמרבה הםשרה. וחזק מאד יורה שאין לך דבר בתורה שיהיה חלש או שבור וכשתסתקל ותדע אותו תמצא אותו חזק כפטיש יפוצץ סלע. ואם הוא חלש – ממך הוא שלמדנו: כי לא דבר ריק הוא מכם, ואם ריק, הוא מכם. חזק מאד, דהיינו יכול להתגבר גם על היצר הרע
קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק
פט) מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל. במָקום זה נכלל דברים עליונים, סודות עליונים. והאלקים יעננו בקול, בקולו של משה, בקול ההוא שאחז בו משה, בז"א, הנקרא קול. והיה בהיפך, שכתוב: וידבר אלקים. וכאן כתוב: משה ידבר.

צ) אלא משום שכתוב: וַיֹּאמְרוּ, אֶל מֹשֶׁה, דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ, וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים, פֶּן נָמוּת. וע"כ, משה ידבר והאלקים יעננו. מה שלא היה כן מקודם לכן, שאז כתוב: וידבר אלקים. כי אין לך דבר בתורה מפי משה בלבד. וקללות שבמשנה תורה, משה מפי עצמו אמר. מפי עצמו, פירושו, הללו הקללות שבתורת כהנים נאמרו מפי הגבורה, המלכות. והללו שבמשנה תורה, נאמרו מפי עצמו, מפי קול שנאחז בו, ז"א.

קוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה
צא) ובספר האגדה שבבית המדרש אמרו: אע"פ שהתורה נאמרה כולה מפי הגבורה, המלכות, מפי עצמו של משה, ז"א, ג"כ נאמרה. כגון הקללות שבמשנה תורה. ואח"כ נכללו מפי הגבורה  כמ"ש: משה ידבר והאלקים יעננו בקול. משה ידבר, זה קולו של משה, ז"א, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, זהו גבורה, המלכות, שהודה לקול ההוא  כמ"ש: יעננו בקול, בקול של משה.

את התורה ניתן להבין רק ע"י שכל אמוני

בקול של משה רבנו שמייצג את האמונה בנפש, ממנו ניתן לשמוע את התורה. ואם התורה באה רק מהשכל האנושי, לא ניתן להבינה. הניסיון להבין את התורה בשכל, בדרך מדעית תביא למחלוקות, אך בדרך אמונית ניתן להגיע לפנימיות.

פרשת ויקרא עמודים כח-ל שאלות חזרה

1. אלו הבנות מבין רבי יהודה מפרושו של רשב"י?
2. מה מוסיף רבי אחא על דברי רבי יהודה?
3. כיצד מפרש רבי אבא את הכתוב "תקע בשופר גדול לחרוטינו"?
4. מהם ב, הפרושים לקל השופר?
5. מה אתה לומד מכך שבינה היא עולם החרוט?
6. מהו שכתוב "משה ידבר ואלוהים יאנה לו בקל"?

וַיִּקְרָא כה-כז

אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ

על האדם לסכרן את מחשבתו לפי מחשבת הקב"ה.

כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם, יְהוָה. מחשבה שבאה לאדם מטעם הקב"ה היא זכה ושלמה, ומולידה רק אהבה ואחדות, ולא כפי מחשבת האדם בה מעורבים סיגים מהיצר הרע. קורבן העולה בא לכפר על מחשבות כאלו, בהם חושב האדם בטעות שהמחשבות צריכות לספק מאוויים פרטיים. על הקורבן להיות זכר, כדי לסמן שתיקון המחשבה והכפרה צריכים להיות בכוונת השפעה.

לכן על האדם ללמד עצמו לחשוב בתבניות אומניות כפי מחשבת העליון, כאשר כל מחשבה צריכה לנבוע מאמונה שלמה בוודאי הראשוני, הקב"ה. מחשבה זו חייבת להיות אמונית, מאחר והיא מעבר ליכולת התפיסה.

המחשבה מגיעה לאדם כחומר גלם אשר עליו לעבד לצורה הנכונה ע"י הבינה שיכולה לפרט ולהראות כיוונים שונים. בהשגחה פרטית כל מחשבה מגיעה מלמעלה, והאדם נבחן כיצד הוא מעבד ומנהל את חומר הגלם המחשבתי.  מחשבה נכונה באה לבטא את הרצון להשפעה, לדבקות, ליחד.

נָפְלָה לֹא-תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל.

בתולה היא בחינה מחודשת, דהיינו שיש בה אמונה. אומר הקב"ה בתולת ישראל לא תוכל לקום מעצמה, דהיינו לצאת מהגלות האחרונה, אלא אני מקימה.

לכאורה אפשר היה לחשוב שאין צורך לעשות תשובה מעצמנו, שהרי לבסוף המלך ישיב אותנו אליו, אלא כתוב: "אלמלא הקב"ה עוזרו, אינו יכול" דהיינו הקב"ה עוזר, אך צריכה לבוא תנועה מלמטה. בגלות האחרונה, כשיראו כמה הם רחוקים, יגיעו לידיעה ברורה שהוא חייב את השם לעזרה, ואז גם יבין שבכל הפעמים הקב"ה עזר.

וַיִּקְרָא כב-כד

מי שאינו נשוי הוא פגום

בעל מום הוא מי שפועל לפרטיותו במקום למען הכלל.

מטרת הקורבן לייצר קשר עם הקב"ה ולשם כך על האדם לבוא מצד הכלל שבנפשו, מהצד האמיתי שלו ולא מצד פרטיותו. ברוחניות מי שאינו נשוי, הוא מי שאינו מקבל על עצמו את בחינת הכלל. אם מנסה מישהו למשוך חוכמה/תענוג כדי לקבלו בעל מנת לקבל, המשיכה עצמה ממיתה אותו. וכך כל פעולה שעושה האדם, יכוון לפעול אותה למען הכלל.

אָדָם כִּי-יַקְרִיב, הוא להוציא מי שלא נשא אישה. כי קרבנו אינו קרבן, וברכות אינן נמצאות אצלו, והוא משונה, שאין הוא אדם, ולא בִכְלל אדם הוא, והשכינה אינו שורה עליו, משום שהוא פגום, ונקרא בעל מום. למרות שהזוהר אינו מדבר מדברים גשמיים, אלא על העולמות העליונים בהם אין סדר גשמי של זמן ומקום, עדיין לדברים בחיצוניות ישנה משמעות וכך למשל אין לעלות שליח ציבור שאינו נשוי. ומי שלא נשא אישה מבחינה פנימית אומר שאינו רוצה להוריד את הדברים ללב, אלא רק ללמוד שכל, ללא השבה אל הלב.

אדם הוא זכר ונקבה כמו שכתוב: ויקרא שמם אדם, וכתוב: אתם קרויים אדם.

וַיִּקְרָא כב-כד

מִי שֶׁאֵינוֹ נָשׂוּי הוּא פָּגוּם  [מאן דלא אתנסיב איהו פגים]

בעל מום הוא מי שפועל לפרטיותו במקום למען הכלל.

מטרת הקורבן לייצר קשר עם הקב"ה ולשם כך על האדם לבוא מצד הכלל שבנשפו, מהצד האמיתי שלו ולא מצד פרטיותו. ברוחניות מי שאינו נשוי, הוא מי שאינו מקבל על עצמו את בחינת הכלל. אם מנסה מישהו למשוך חוכמה/תענוג כדי לקבלו בעל מנת לקבל, המשיכה עצמה ממיתה אותו. וכך כל פעולה שעושה האדם, יכוון לפעול אותה למען הכלל.

סא) אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב.  כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים, נוֹעֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּו. נצח והוד מכונים ארמונות, שמשם קיבוץ כל הברכות, קיבוץ השמחות היוצאות משם ע"י מדרגה זו, הנקראת צדיק, יסוד. ושם, ביסוד, מתקבצות הברכות, לְבַשֵׂם את עיר הקדושה הזו, המלכות, שתתברך משָם. כי הנה המלכים נועדו, אלו הם כל ספירות המלך ז"א, בכלל אחד. תחת השם מלך. וגם המלכות נקראת מלך, ועל שניהם נאמר, המלכים. ואֵלו הדברים עולים לעניין אחר. יש והנקבה נק' על שם הזכר

סב) בשעה שהאדם מתקן מעשיו ע"י הקרבן, הכל מתבשם ומתקרב ומתקשר זה בזה בייחוד שלם  כמ"ש: אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם כי יקריב, לקשר הדברים כראוי.

סג) אָדָם כִּי-יַקְרִיב, הוא להוציא מי שלא נשא אישה. כי קרבנו אינו קרבן, וברכות אינן נמצאות אצלו, לא למעלה ולא למטה. ממשמע, שכתוב: אדם כי יקריב, והוא משונה, שאין הוא אדם, ולא בִכְלל אדם הוא, והשכינה אינו שורה עליו, משום שהוא פגום, ונקרא בעל מום, ובעל מום נתרחק מכל. כש"כ, ממזבח להקריב קרבן. למרות שהזוהר אינו מדבר מדברים גשמיים, אלא על העולמות העליונים בהם אין סדר גשמי של זמן ומקום, עדיין לדברים בחיצוניות ישנה משמעות וכך למשל אין לעלות שליח ציבור שאינו נשוי. ומי שלא נשא אישה מבחינה פנימית אומר שאינו רוצה להוריד את הדברים ללב, אלא רק ללמוד שכל, ללא השבה אל הלב.

סד) ונדב ואביהוא מוכיחים שכתוב: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, מטעם שלא היו נשואים. ומשום זה כתוב: אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַיהוָה. אדם הנמצא דכר ונוקבא, הוא ראוי להקריב קרבן זה, ולא אחר. אדם הוא זכר ונקבה כמו שכתוב: ויקרא שמם אדם, וכתוב: אתם קרויים אדם.

סה) אמר רב אבא: נדב ואביהוא, כך הם, ודאי מטעם שלא היו נשואים. הקטורת הוא עליון מכל הקרבנות שבעולם, שבשבילו מתברכים עליונים ותחתונים. וקרבן הזה שהוא למעלה מכל הקרבנות, לא היו ראויים להקריב, משום שלא היו נשואי אישה. וע"כ לא היו ראויים להקריב קרבן, כש"כ לדברים עליונים, כמו קטורת, שאינם ראויים שיתברך העולם על ידיהם. הקטורת במזבח הפנימי, הריח מסמל כולו רוחניות

סו) וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם. למה נענשו קשה כל כך? משל לאדם שבא לפני המלכה, לבשר לה שהמלך בא לביתה וישרה אצלה לשמוח עימה. בא האיש לפני המלך, ראה המלך שהאיש הוא בעל מומים, אמר המלך, אין זה כבודי, שע"י פגום הזה אבוא אל המלכה. בתוך כך, תיקנה המלכה את הבית בשביל המלך. כיוון שראתה, שהמלך היה מוכן לבוא אליה, ואיש ההוא גרם שיסתלק המלך ממנה, אז ציוותה המלכה להרוג אותו האיש.

סז) כך בעת שנכנסו נדב ואביהוא, ובידיהם קטורת, שמחה המלכה, המלכות, ונתתקנה לקבל את המלך, ז"א. כיוון שראה המלך, שאלו האנשים בעלי מומים, לא רצה המלך, שעל ידיהם יבוא אל המלכה לשרות עימה, ונסתלק המלך ממנה. כשראתה המלכה, שבשבילם נסתלק המלך ממנה, מיד, וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם. אם אדם מושך חוכמה דהיינו תענוג כדי לקבלו בעל מנת לקבל, אפילו אם זה כדי  לשמח את הלב, צריך להרוג בחינה זו ולסלק האור. קבלת אור בצורה כזו תבוא בכלים לא ראויים, היות והצורה שבה מושכים, דהיינו בדרך קו או בדרך עיגול היא שמורה אם המדרגה בטומאה או בקדושה.

סח) וכל זה הוא, משום שמי שאינו נשוי, הוא פגום, הוא בעל מומים לפני המלך, וקדושת המלך נסתלק ממנו, ואינו שורה בפגם. וע"ז כתוב: אדם כי יקריב מכם קרבן. מי שנקרא אדם, יקריב. ומי שאינו נקרא אדם, שהוא הבלתי נשוי, לא יקריב. מי שאינו נשוי הוא בעל מום מפני שאינו רוצה את היחד, אלא רק את עצמו והוא עוון פלילי. ישנם כאלו שהם נשואים מבחינה חיצונית, אך הם פוגמים בכלל, לכן אדם כי יקריב מכם, הוא רק מי שניקרא אדם, הוא יכול להקריב.

סט) מִן-הַבְּהֵמָה, מִן-הַבָּקָר וּמִן-הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ, אֶת-קָרְבַּנְכֶם. מן הבהמה הוא כְלל, שכולל כל מיני בהמות, טמאות וטהורות. מן הבקר ומן הצאן, הוא פרָט לאחר הכלל, שאין בכלל אלא מה שבפרט, ולכאורה למדנו הפוך, אלא רוצה לומר שהפרט היוצא מן הכלל לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא. כלומר דווקא אלו הכשרים לאכילה. ושאינם כשרים לאכילה, אסור להקריב. אל תיתן לכלל מה שאינך רוצה, מה שלא טוב לך

א. על מי כתוב כי הנה המלכים נועדו ?
ב. מה קורה לאדם בשעה שמתקן מעשיו ע"י קורבן?
ג. מהו הדגש שכתוב אדם כי יקריב ולא מי שיקריב
ד. מהי הסיבה שבגינה מתו נדב ואביהו על פי מאמר זה? ואיך זה קשור לפירוש
שהיו שתויי יין
ה. הסבר את הרעיון הפנימי של הכתוב בזוהר שמי שאינו נשוי הוא פגום והוא בעל מומים
בפני המלך וקדושת המלך נסתלק ממנו.
ו. מה היא התוספת לאחר שכתוב מן הבהמה ולאחר כך מן הבקר ומן הצאן ומה זה מורה

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

הדף היומי בזהר הסולם פיקודי עא-עג שיעור השקפה

וַיִּקְרָא יט-כא

קָרְבָּן לַיהוָה

נ) באותו יום שנשתכלל בית המשכן, הקב"ה הקדים ושרה בו. מיד, ויקרא אל משה, וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו, מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. וידבר ה' אליו, שהודיע לו, שעתידים ישראל לחטוא לפניו, ושיתמשכן אוהל מועד הזה בחטאיהם, ולא יתקיים בידיהם  כמ"ש: וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור. אמר לו, שעתיד להתמשכן בחטאיהם של ישראל, ולא יתקיים בקיומו. אבל הרפואה לזה הוא, אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוָה. הרי לך קרבנות, המגינים על הכל הקורבנות במשכן הם הפתרון המגן על הכל מפני שאז אדם מוכן להקריב עצמו. הקורבן שמקריב האדם בכוונה הראויה, כדי שיזכה לשלמות כל הצדדים שלו, וכדי לעורר רחמים ולא דין.

נא) רבי חזקיה היה מצוי לפני רבי שמעון, אמר לו: קרבן היה צריך להיקרא קירוב, ולמה נקרא קרבן? קרבן הוא התקרבות של כתרים הקדושים, הספירות חג"ת נהי"מ, שמתקרבים כולם יחד ומתקשרים זה בזה, עד שנעשים כולם אחד בייחוד השלם, שיתתקן השם הקדוש כראוי. שכתוב: קָרְבָּן לַיהוָה, פירושו קרבן, התקרבות, של אלו הכתרים הקדושים חג"ת נהי"מ להויה, שהוא רחמים, קו האמצעי, שיתתקן השם הקדוש, ולייחד אותו כראוי, כדי שימצא רחמים בכל העולמות, והשם הקדוש יתעטר בעטרותיו, שיתבשם הכל.

נב) וכל זה הוא, כדי שיתעורר הרחמים ולא יתעורר הדין. ומשום זה להויה הוא ולא לאלקים. כי הויה יורה רחמים ואלקים יורה דין. כי רחמים צריכים ולא דין. אבל כתוב: זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה. כתוב: זבחי אלקים, ולא כתוב: זבחי הויה. הזבח הוא רק השחיטה שנעשתה בצפון, במידת הגבורה, וכך נשברת מידת הגאווה. והקרבן עצמו לשם הויה ולא לשם אלקים שהוא מידת הדין.

נג) אמר לו רבי שמעון: ודאי הוא כך, כי קרבן אלקים, לא כתוב: אלא זבחי אלקים. רק השחיטה נקראת על שם אלקים. וע"כ שחיטתן בצפון, כי הצפון רומז על שם אלקים, דין, כי זביחה היא אל השם אלקים, צד הגבורה, שיתבשם וישבר רוח הדין, ויהיה נחלש הדין, ויתגברו הרחמים על הדין. וע"כ כתוב: זבחי אלקים, לשבר הכוח והתוקף של דין קשה. שכתוב: רוח נשבָּרָה, שיהיה רוח, החזק הזה של הדין, נשברה, ולא יתגבר רוחו וכוחו ותוקפו. והאדם צריך אז לעמוד על המזבח ברוח נשבר, ויתבייש ממעשיו, כדי שיהיה נשבר רוח התקיף הזה. והכל הוא כדי שהדין יתבשם, ויתגברו הרחמים על הדין.

נד) אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַיהוָה. מהו מכם? הכתוב בא להוציא את אדם הראשון, שהוא הקריב קרבן, כשברא הקב"ה את העולם. שלא הקריב מבקר וצאן, אלא שור מַקְרין, בעל קרן אחת שור קו שמאל קרן היא מלכות. אדם כי יקריב מכם, להוציא אדם הראשון, שלא היה מכם.

יש הבדל בין הקורבן שבדרך, בזמן תיקון, לבין הקורבן שבמטרה, שאז מתבטל היצר הרע בגמר תיקון בו ניתן גם את צד שמאל להקריב. ההבחנה היא שבדרך אין לאדם ברירה אל לפעול שלא לשמה, ובגמר תיקון לא יבקש שום דבר לפרטיות, אלא כל הקורבן יהיה להשפיע נחת רוח להשם.

נה) רבי אבא פתח: שִׁיר מִזְמוֹר, לִבְנֵי-קֹרַח. שיר הזה הוא שבח העולה על כל שאר השבחים, שזכו בני קורח לשַבח לו. שיר מזמור, לשון כפול, יורה שבח על שבח. שבח שנחלק לשני שבחים.

נו) וזכו בני קורח לשבח לכנסת ישראל. כי כתוב:  גָּדוֹל יְהוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד. מתי נקרא הקב"ה גדול? בזמן שכנסת ישראל, המלכות, נמצאת עימו  כמ"ש: בעיר אלקינו הוא גדול, שפירושו, עם עיר אלקינו, עם המלכות, הוא גדול.

כי ז"א, שנקרא הויה, הוא תמיד בחסדים מכוסים מחכמה. חכמה היא ג"ר, המכונה גדלות. כשממשיך חכמה בשביל המלכות, הנקראת כנסת ישראל, יש לו ג"ר ונקרא גדול. אבל בלי המלכות אין לו חכמה, ואינו גדול. כי אין החכמה נגלית בשום ספירה אלא במלכות לבדה. למי "שאין" מלכות דהיינו אני עצמי אמיתי, לא יכול ממש למשוך חוכמה, כלומר בלי רצון לקבל לא ניתן למשוך חוכמה.

גָּדוֹל יְהוָה

חצי בן אדם אינו מתברך

נז) אמר לו רבי יהודה: למה צריך לומר כאן, בעיר אלקינו, היה מספיק שיאמר, בעיר הר קודשו. ודאי, כי עיר שהיא מלכות, יראת אלקינו נקראת, והיא שבחם של ישראל. הכתוב מלמדנו, שהמלך בלי המלכה אינו מלך, ואינו גדול, ואינו מהולל. ולכן כל מי שאינו נמצא זכר ונקבה, נעדר ממנו כל שבח, ואינו בִכְלל אדם. ולא עוד אלא שאינו כדאי להתברך. משמע שמי שלא מתחתן או אין לו את שני הצדדים מנוע מלקבל את הברכה

נח) כתוב: וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא, גָּדוֹל מִכָּל-בְּנֵי-קֶדֶם. כתוב בספרו של רב המנונא סבא, שבת זוגו של איוב, הייתה כמוהו ביראת הקב"ה, ומצד אשתו היה נקרא גדול. אף כאן, גדול ה' ומהולל מאוד. במה הוא גדול? בעיר אלקינו הר קודשו, המלכות, ומצידה נקרא ה' גדול, מטעם שהחכמה שהיא הגדלות, אינו מושפע לז"א אלא כשהוא עם הנוקבא.

נט) ומשום זה שבח זה נאמר ביום שני. כי ג' ימים הראשונים דמעשה בראשית הם כנגד ג' קווים דז"א, ויום שני הוא קו שמאל, שמשם נמשך החכמה אל המלכות  כמ"ש: שְׂמאלו תחת לראשי. ולמה לא כתוב: כי טוב, בשנִי, אם הוא חשוב כל כך, שמשם נמשך החכמה? משום שעתידים להיפרד. כלומר, כל עוד שלא נפרדו ז"א ומלכות זה מזה, אלא המלכות, שבה החכמה, הייתה דבוקה בז"א, והיו שניהם פרצוף אחד, לא היה טוב  כמ"ש: לא טוב היות האדם לבדו. כי בזמן שהוא לבדו, והנוקבא עוד לא נלקחה ממנו כתוב: לא טוב. וע"כ לא כתוב: כי טוב, ביום שני. שאז עוד לא נברא האדם, והם עתידים להיפרד כשיברא האדם ביום השישי, אך אין הדבר אומר שאין מלכות שמקבלת את האור, אלא לא בהיפרדות רק בקיום יחד.

ס) גדול ה' ומהולל  כמ"ש: שגדול רק כשהוא עם המלכות. יְפה נוף מְשׂושׂ כל הארץ, הוא השבח של החיבור שלהם, כי יפה נוף, זהו הקב"ה, וזהו צדיק, יסוד דז"א. משוש כל הארץ, כי אז שמחת הכל, וכנסת ישראל, המלכות, מתברכת.

וַיִּקְרָא יט-כא

קָרְבָּן לַיהוָה

אמר לו הקב"ה למשה שעתיד המשכן להתמשכן בחטאיהם של ישראל, ולא יתקיים בקיומו. אבל הרפואה לזה הוא, אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוָה. הרי לך קרבנות, המגינים על הכל. הקורבנות במשכן הם הפתרון המגן על הכל מפני שאז אדם מוכן להקריב עצמו. הקורבן שמקריב האדם בכוונה הראויה, כדי שיזכה לשלמות כל הצדדים שלו, וכדי לעורר רחמים ולא דין.

קָרְבָּן לַיהוָה, פירושו התקרבות, כדי שימצא רחמים בכל העולמות, וכל זה הוא, כדי שיתעורר הרחמים ולא יתעורר הדין. ומשום זה להויה הוא ולא לאלקים. כי הויה יורה רחמים ואלקים יורה דין. אבל כתוב: זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה. כתוב: זבחי אלקים, ולא כתוב: זבחי הויה. הזבח הוא רק השחיטה שנעשתה בצפון, במידת הגבורה, וכך נשברת מידת הגאווה. והקרבן עצמו לשם הויה ולא לשם אלקים שהוא מידת הדין.

יש הבדל בין הקורבן שבדרך, בזמן תיקון, לבין הקורבן שבמטרה, שאז מתבטל היצר הרע בגמר תיקון בו ניתן גם את צד שמאל להקריב. ההבחנה היא שבדרך אין לאדם ברירה אל לפעול שלא לשמה, ובגמר תיקון לא יבקש שום דבר לפרטיות, אלא כל הקורבן יהיה להשפיע נחת רוח להשם.

גָּדוֹל יְהוָה

חצי בן אדם אינו מתברך

למי "שאין" מלכות דהיינו אני עצמי אמיתי, לא יכול ממש למשוך חוכמה, כלומר בלי רצון לקבל לא ניתן למשוך חוכמה. מי שאינו נמצא זכר ונקבה, נעדר ממנו כל שבח, ואינו בִכְלל אדם. ולא עוד אלא שאינו כדאי להתברך. משמע שמי שלא מתחתן או אין לו את שני הצדדים מנוע מלקבל את הברכה

וַיִּקְרָא טז-יח

הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ

מב) הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ. כתוב: נראו בארץ. מהו שכתוב עוד נשמע בארצנו, הרי בפעם אחד ארץ היה די? לשם מה צריך את הכפילות אלא הניצנים אלו הן הנטיעות שעֲקרם הקב"ה ושתל אותם במקום אחר, ונתגדלו כמו נטיעות כשמוציאות פרחים. כי תחילה נברא העולם במידת הדין, במלכות שהיא מידת הדין. ראה הקב"ה שאין העולם מתקיים, כי ז"א ומלכות דמידת הדין אינם ראויים לקבל שום אור מחמת הצמצום הרוכב עליהם, שיתף עימה מידת הרחמים, שהעלה המלכות לבינה, ונמתקה במידת הרחמים. ואז נעשים ראויים לקבל המוחין מבינה. הניצנים אלו הן הנטיעות שעקרם הקב"ה, ז"א ומלכות, שעקרם הקב"ה ממקום המלכות דמידת הדין, ושתל אותם במקום אחר, במקום בינה, ואז נגדלו ועשו פירות, ונתגדלו כמו נטיעות כשמוציאות פרחים.

מג) נראו באָרץ. כי אֶרץ, מלכות, שנתברכה מז"א ומבינה. היא ארץ הקדושה, ארץ עליונה. עת הזמיר דהיינו הקצירה הגיע, הגיע הזמן לעקור ממשלתם של שרי העמים, שלא ישלטו על ישראל. והוא בשעה שהוקם המשכן הוא מקום השכינה, הקשר של ישראל עם הקב"ה.

מד) וקול התור נשמע בארצנו. בארץ שלמטה, שירשו ישראל ע"י יהושע. קול התור זה הוא תייר הגדול, מראה הדרך, ז"א, שנקרא תורה, שנזדווג עם המלכות. כשבנה שלמה בית המקדש למטה, ואז נתעטר הקב"ה בעטרותיו, מוחין דג"ר מאמא, המכונים עטרות, כחתן בכלה  כמ"ש: צְאֶנה וראֶינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אימו. התור הוא תורה שבעל פה מצד המלכות, והתורה עצמה היא שבכתב

מה) קול התור, היא תורה שבעל פה, מלכות. תורה שבכתב, ז"א, נקראת תורה סתם. תורה שבעל פה נקראת תור, וַיִקָר, ולא ויקרא. ויקרא היא שלמות, ויקר, אינו כן. אף תורה, ז"א, היא שלמות. ותור היא המלכות, שאינה שלֵמה כמוהו.

מו) כשירדה השכינה אל המשכן כתוב: כלת משה חסר ו'. כי היא הכלה של משה, כי משה ז"א. כלת משה זו היא כנסת ישראל, המלכות, והכל דבר אחד, ולמלך העליון אַמָרוֹ. כלומר שמשה מלך העליון, ז"א. כיוון שהוקם המשכן, עמד משה בחוץ, אמר, לא ראוי להיכנס אלא ברשות. מיד, ויקרא אל משה. ויקרא, היא זו שהבית ברשות שלה, הכלה, המלכות. וידבר ה' אליו, אותו שנקרא קול, ז"א, אותו שמשה אחוז בו. כי משה הוא מרכבה לז"א.

הניצנים ניראו בארץ זהו התיקון של המלכות ע"י צמצום ב דבר המאפשר לאחר מכן גדלות במדרגת המלכות. קול התור נשמע בארצנו, וניתן לקבל את התורה רק אם הולכים בדרך הישר.

מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ

מז) רבי אלעזר פתח: מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ, קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה הֲקָצוֹר קָצְרָה יָדִי מִפְּדוּת, וְאִם-אֵין-בִּי כֹחַ לְהַצִּיל; הֵן בְּגַעֲרָתִי אַחֲרִיב יָם, אָשִׂים נְהָרוֹת מִדְבָּר, תִּבְאַשׁ דְּגָתָם מֵאֵין מַיִם, וְתָמֹת בַּצָּמָא. אשרי הם ישראל שבכל מקום שנמצאים, הקב"ה נמצא עימהם, והקב"ה נמצא ביניהם ומתפאר בהם בישראל  כמ"ש: ישראל אשר בך אתפאָר מתגאה בהם שיש לו עם הרוצה לקיים את מטרת הבריאה.

מח) ולא עוד, אלא ישראל משלימים האמונה, המלכות, בארץ. וישראל הם השלמות של השם הקדוש. וכשישראל נשלמים במעשיהם הטובים, כביכול, נשלם השם הקדוש. וכשישראל אינם נשלמים למטה במעשיהם, ונתחייבו גלות, כביכול, השם הקדוש למעלה אינו שלם הכל תלוי במעשי ישראל. כי זה עולה וזה יורד, שישראל שלמעלה, ז"א, מסתלק ועולה למעלה, כנסת ישראל, המלכות, יורדת למטה, ונתרחקו זה מזה, כביכול, נשאר השם הקדוש בלי שלמות. והכל הוא משום שכנסת ישראל בגלות.

מט) ואע"פ שישראל הם בגלות, הקב"ה נמצא ביניהם, ובא ומקדים לבית הכנסת, וקורא ואומר, שובו בנים שובבים אֶרפָּה משובותיכם. ואין מי שיתעורר רוחו. אז, אמר הקב"ה: מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ, קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה. הקדמתי, ואין איש שיתעורר רוחו.

כדי לתקן את הפגם, שהקב"ה מקדים למשכן/לבית הכנסת ואין איש, יש צורך בקורבן עם כוונה אמיתית, לבוא בביטול גמור ולהתמסר להשם. כלומר תפקיד הקורבן לחבר את האדם עם מקור חיותו, הקב"ה.

וַיִּקְרָא יג-טו

בָּאתִי לְגַנִּי

לב) אחותי כלה, מלכות, אדני. אריתי מורי, חסד, מדרגת אברהם, שנאמר עליו, אלך לי אל הר המור, הר המוריה. עם בְּשָׂמי, נצח, מדרגת אהרון בד"כ למדנו שאהרן בספירת ההוד, אך כנראה מדבר כאן  מצד התלבשות אורות בכלים, ואז מצד הכלים עולים למדרגה גבוהה יותר, שכתוב בו, ואתה קח לך בְּשָׂמים ראש, והם זיווג זרוע ימין, חסד, בירך ימין, נצח  כמ"ש: נעימוֹת בימינך נצח. ושתי ברכות הן כנגדם בתפילת שמונה עשרה: א. מגן אברהם, זהו חסד. ב. עבודה  כמ"ש: רְצֵה, זהו נצח.

לג) אָכַלְתִּי יַעְרִי, זהו גבורה, הנקראת פחד יצחק. עִם דִּבְשִׁי, זהו הוד, דוֹד. הזיווג של זרוע שמאל, גבורה, עם ירך שמאל, הוד. שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, זהו גוף, ת"ת. וברית, זהו יסוד, יעקב, ת"ת, עם שלמה, יסוד. לאחר כך, אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים, י"ב שבטים בי"ב ברכות, של שמונה עשרה, עם תוספת ברכת המינים, שהיא, ולמלשינים אל תהי תקווה. ע"כ אכלתי יערי, אוכל אותה, מי שנאמר בו, באתי לגני אחותי כלה.

לד) ויש שמחלק ו"ק דז"א אחר. אריתי מורי עם בְּשָׂמִי, גוף וברית, ת"ת ויסוד. יערי עם דיבשי, שוק הימין עם שוק השמאל, נצח והוד. ייני עם חלבי, זרוע שמאל עם הימין, חסד וגבורה, שיֵיני גבורה, וחלבי חסד.

אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים

מחבר כאן ג ברכות ראשונות בתפילת שמונה עשרה עם ג ברכות אחרונות על פי הסדר.

את המענה לתפילות ניתן לקבל כאשר בונים קו אמצעי, אז המלך שמח וכולם שמחים. כל זה אפשרי כאשר כל חדרי ליבו של האדם נתונים למלך.

אִכְלוּ רֵעִים הוא זיווג עליון שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים זה מצד התחתון שצריך תיקון, ואינו קבוע. וכך המציאות הנפשית בנויה מחלק קבוע המתקבל מלמעלה, וחלק שמשתנה התלוי בתחתון, משתנה כדי לבנות את האהבה. זו ההבחנה בין זמן תיקון שהדבקות אינה קבועה, לבין גמר תיקון לאחר תיקון הרצון לקבל.  

לה) רבי יהודה אמר: אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. אלו הם כל בעלי יבבה ויללה, שהם אותם הנמשכים מקו שמאל, והדינים דשמאל שורים עליהם, וע"כ מיבבים ומיללים תמיד. שכולם נתבשמו ונתברכו יחד ביום שהוקם המשכן, כי מסעודת המלך, שהוא קו אמצעי, נהנו כולם. ואוכלים כולם בשעה שהמלך בא שמח. וע"כ המלך הוּשְׂמַח, ומשמח את המלכה תחילה, ואח"כ אוכלים כולם ושמחים. כולם שמחים כשהמלך שמח, כשיש קו אמצעי

לו) אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. אלו הם ו"ק דז"א. שתו ושכרו מיין המרווה הכל, מהארת החכמה. כל אלו שלמטה, המלאכים והנשמות שבבריאה, כיוון שאלו ו"ק דז"א מתברכים, כולם שלמטה מתברכים.

לז) איכלו רֵעים, למעלה. שתו ושכרו דודים, למטה. למעלה זה מקום עליון, שהם באחדות ובשמחה, שאינם מתפרדים זה מזה לעולם, או"א עילאין, אלו נקראים רֵעים  כמ"ש: ונהר יוצא מעדן. ועדן אבא, נהר אמא, אינם נפרדים לעולם, ולעולם הם נמצאים ברצון באחדות ובשמחה. שתו ושכרו דודים, למטה דודים, זו"ן, המתחברים לזמנים, בשעת התפילה, ובשבתות ויו"ט, ולא תמיד כאו"א עילאין. הזיווג אפשרי כאשר ניתן לצרף את צד הנקבה, ויש שזה בא מלמעלה בלי צורך התערבות התחתון שאינו קבוע, לכן הזיווג לתחתון יהיה בחינת אהבת דודים. היתרון של  שתו ושכרו דודים שהוא בחינת מטרת הבריאה, דהיינו השכלול ולא רק הקיום. הזיווג מהעליון תדיר ולא פסיק.

לח) בעליונים, באו"א, כתוב אכילה ולא שתייה, כי מי שיש לו נאדות יין, לאכול הוא צריך. ומשום ששם באו"א עילאין שורה יין המשומר, ע"כ כתוב בהם אכילה. ובאלו התחתונים זו"ן, הצריכים שיקוי, כתוב בהם שתיה, כי כל הנטיעות, שהם צריכים להשקותם מנחל העמוק, בינה. וע"כ, באלו כתוב אכילה, ובאלו שתיה. אלו, או"א עילאין, נקראים רֵעים. ואילו, זו"ן, נקראים דודים. מוחין דחסדים מכונים אכילה, והוא המוחין דאו"א עילאין, חסדים בלי חכמה  כמ"ש: כי חפץ חסד הוא. והם אוירא דכיא. ומוחין דהארת חכמה מכונים שתייה, יין המשמח. בעליונים, באו"א, כתוב אכילה בלא שתייה, כי באו"א עילאין אינו נוהג שתייה, הארת חכמה, כי בהם אין הי' יוצאת מאוויר, אלא אכילה בלבד, חסדים כדי להתגבר על הארת החכמה. ע"כ כתוב בהם, איכלו רֵעים. כי או"'א עילאין נבחנים כמו שלא יצאו מראש א"א הקרומא דאווירא כן מפריד בין או"א עילאין לראש, וכותב כאן כמו שלא יצאו, אלא אין להם חיסרון לחכמה מאחר ויש להם תיקון של חסדים מכוסים שמקבלים מיסוד דעתיק. והם מלבישים למוחא סתימאה, המכונה יין המשומר. וע"כ יש להם נאדות יין, ואינם צריכים אלא לחסדים. ובאלו התחתונים, זו"ן, הצריכים שיקוי, צריכים לחכמה, וכל זמן שאין להם חכמה, נבחנים בהם החסדים לו"ק בלי ראש, וכתוב בהם שתייה, שתו ושכרו דודים, שצריכים לקבל חכמה מישסו"ת, הנקרא נחל עמוק. ואם לא, הם ו"ק בלי ראש.

לט) אמר רבי אלעזר: דודים הם באהבה ולמה הם תחתונים? אלו החושקים זה לזה ואינם נמצאים תדיר ביחד, הם נקראים דודים, זו"ן, שלמטה מאו"א. ואלו הנמצאים תמיד יחד, ואינם מתכסים, ואינם נפרדים זה מזה, או"א עילאין, נקראים רֵעים. וע"כ אלו דודים ואלו רֵעים. רֵעים הם ברצון באחדות תמיד. דודים הם בתשוקה לזמנים ולא תמיד. וזה, האכילה והשתייה האמורים בכתוב: הם שלמות הכל, כדי שתתברך כנסת ישראל, המלכות, ואז יש שמחה בכל העולמות. עונה לו שהם עליונים מטעם הקביעות, והדודים הם למטה ואינם מייצרים אהבה בקביעות. בזמן תיקון הרעים חשוב יותר, ובגמר תיקון אור האהבה חשוב והוא מטרת הבריאה.

מ) רבי חזקיה מעמיד מקרא זה, איכלו רֵעים, בקרבנות, משום שהם סעודת המלך להקריב לפניו, ונהנים מהם בעלי הדין, וכולם מתבשמים, והשמחה נמצאת בכולם.

מא) רבי אחא, איכלו רֵעים, בשעה שנכנסה השכינה למשכן, שהיו נמצאות ברכות ושמחה בכל, והשכינה נכנסה במשכן ככלה לחופה, ואז נשלמו ישראל למטה, ונתאחדו בהקב"ה בארץ  כמ"ש: ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ואז עליונים ותחתונים נתבשמו.

וַיִּקְרָא יג-טו

אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים

מחבר כאן ג ברכות ראשונות בתפילת שמונה עשרה עם ג ברכות אחרונות על פי הסדר. את המענה לתפילות ניתן לקבל כאשר בונים קו אמצעי, אז המלך שמח וכולם שמחים. כל זה אפשרי כאשר כל חדרי ליבו של האדם נתונים למלך.

אִכְלוּ רֵעִים הוא זיווג עליון שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים זה מצד התחתון שצריך תיקון, ואינו קבוע. וכך המציאות הנפשית בנויה מחלק קבוע המתקבל מלמעלה, וחלק שמשתנה התלוי בתחתון, משתנה כדי לבנות את האהבה. זו ההבחנה בין זמן תיקון שהדבקות אינה קבועה, לבין גמר תיקון לאחר תיקון הרצון לקבל. 

הזיווג אפשרי כאשר ניתן לצרף את צד הנקבה, ויש שזה בא מלמעלה בלי צורך התערבות התחתון שאינו קבוע, לכן הזיווג לתחתון יהיה בחינת אהבת דודים. היתרון של שתו ושכרו דודים שהוא בחינת מטרת הבריאה, דהיינו השכלול ולא רק הקיום. הזיווג מהעליון תדיר ולא פסיק. בזמן תיקון הרעים חשוב יותר, ובגמר תיקון אור האהבה חשוב והוא מטרת הבריאה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

הדף היומי בזהר הסולם – פקודי קז-קט למתקדמים
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams