008- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא כב-כד למתקדמים
וַיִּקְרָא כב-כד
מִי שֶׁאֵינוֹ נָשׂוּי הוּא פָּגוּם [מאן דלא אתנסיב איהו פגים]
בעל מום הוא מי שפועל לפרטיותו במקום למען הכלל.
מטרת הקורבן לייצר קשר עם הקב"ה ולשם כך על האדם לבוא מצד הכלל שבנשפו, מהצד האמיתי שלו ולא מצד פרטיותו. ברוחניות מי שאינו נשוי, הוא מי שאינו מקבל על עצמו את בחינת הכלל. אם מנסה מישהו למשוך חוכמה/תענוג כדי לקבלו בעל מנת לקבל, המשיכה עצמה ממיתה אותו. וכך כל פעולה שעושה האדם, יכוון לפעול אותה למען הכלל.
סא) אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב. כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים, נוֹעֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּו. נצח והוד מכונים ארמונות, שמשם קיבוץ כל הברכות, קיבוץ השמחות היוצאות משם ע"י מדרגה זו, הנקראת צדיק, יסוד. ושם, ביסוד, מתקבצות הברכות, לְבַשֵׂם את עיר הקדושה הזו, המלכות, שתתברך משָם. כי הנה המלכים נועדו, אלו הם כל ספירות המלך ז"א, בכלל אחד. תחת השם מלך. וגם המלכות נקראת מלך, ועל שניהם נאמר, המלכים. ואֵלו הדברים עולים לעניין אחר. יש והנקבה נק' על שם הזכר
סב) בשעה שהאדם מתקן מעשיו ע"י הקרבן, הכל מתבשם ומתקרב ומתקשר זה בזה בייחוד שלם כמ"ש: אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם כי יקריב, לקשר הדברים כראוי.
סג) אָדָם כִּי-יַקְרִיב, הוא להוציא מי שלא נשא אישה. כי קרבנו אינו קרבן, וברכות אינן נמצאות אצלו, לא למעלה ולא למטה. ממשמע, שכתוב: אדם כי יקריב, והוא משונה, שאין הוא אדם, ולא בִכְלל אדם הוא, והשכינה אינו שורה עליו, משום שהוא פגום, ונקרא בעל מום, ובעל מום נתרחק מכל. כש"כ, ממזבח להקריב קרבן. למרות שהזוהר אינו מדבר מדברים גשמיים, אלא על העולמות העליונים בהם אין סדר גשמי של זמן ומקום, עדיין לדברים בחיצוניות ישנה משמעות וכך למשל אין לעלות שליח ציבור שאינו נשוי. ומי שלא נשא אישה מבחינה פנימית אומר שאינו רוצה להוריד את הדברים ללב, אלא רק ללמוד שכל, ללא השבה אל הלב.
סד) ונדב ואביהוא מוכיחים שכתוב: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, מטעם שלא היו נשואים. ומשום זה כתוב: אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַיהוָה. אדם הנמצא דכר ונוקבא, הוא ראוי להקריב קרבן זה, ולא אחר. אדם הוא זכר ונקבה כמו שכתוב: ויקרא שמם אדם, וכתוב: אתם קרויים אדם.
סה) אמר רב אבא: נדב ואביהוא, כך הם, ודאי מטעם שלא היו נשואים. הקטורת הוא עליון מכל הקרבנות שבעולם, שבשבילו מתברכים עליונים ותחתונים. וקרבן הזה שהוא למעלה מכל הקרבנות, לא היו ראויים להקריב, משום שלא היו נשואי אישה. וע"כ לא היו ראויים להקריב קרבן, כש"כ לדברים עליונים, כמו קטורת, שאינם ראויים שיתברך העולם על ידיהם. הקטורת במזבח הפנימי, הריח מסמל כולו רוחניות
סו) וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם. למה נענשו קשה כל כך? משל לאדם שבא לפני המלכה, לבשר לה שהמלך בא לביתה וישרה אצלה לשמוח עימה. בא האיש לפני המלך, ראה המלך שהאיש הוא בעל מומים, אמר המלך, אין זה כבודי, שע"י פגום הזה אבוא אל המלכה. בתוך כך, תיקנה המלכה את הבית בשביל המלך. כיוון שראתה, שהמלך היה מוכן לבוא אליה, ואיש ההוא גרם שיסתלק המלך ממנה, אז ציוותה המלכה להרוג אותו האיש.
סז) כך בעת שנכנסו נדב ואביהוא, ובידיהם קטורת, שמחה המלכה, המלכות, ונתתקנה לקבל את המלך, ז"א. כיוון שראה המלך, שאלו האנשים בעלי מומים, לא רצה המלך, שעל ידיהם יבוא אל המלכה לשרות עימה, ונסתלק המלך ממנה. כשראתה המלכה, שבשבילם נסתלק המלך ממנה, מיד, וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם. אם אדם מושך חוכמה דהיינו תענוג כדי לקבלו בעל מנת לקבל, אפילו אם זה כדי לשמח את הלב, צריך להרוג בחינה זו ולסלק האור. קבלת אור בצורה כזו תבוא בכלים לא ראויים, היות והצורה שבה מושכים, דהיינו בדרך קו או בדרך עיגול היא שמורה אם המדרגה בטומאה או בקדושה.
סח) וכל זה הוא, משום שמי שאינו נשוי, הוא פגום, הוא בעל מומים לפני המלך, וקדושת המלך נסתלק ממנו, ואינו שורה בפגם. וע"ז כתוב: אדם כי יקריב מכם קרבן. מי שנקרא אדם, יקריב. ומי שאינו נקרא אדם, שהוא הבלתי נשוי, לא יקריב. מי שאינו נשוי הוא בעל מום מפני שאינו רוצה את היחד, אלא רק את עצמו והוא עוון פלילי. ישנם כאלו שהם נשואים מבחינה חיצונית, אך הם פוגמים בכלל, לכן אדם כי יקריב מכם, הוא רק מי שניקרא אדם, הוא יכול להקריב.
סט) מִן-הַבְּהֵמָה, מִן-הַבָּקָר וּמִן-הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ, אֶת-קָרְבַּנְכֶם. מן הבהמה הוא כְלל, שכולל כל מיני בהמות, טמאות וטהורות. מן הבקר ומן הצאן, הוא פרָט לאחר הכלל, שאין בכלל אלא מה שבפרט, ולכאורה למדנו הפוך, אלא רוצה לומר שהפרט היוצא מן הכלל לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא. כלומר דווקא אלו הכשרים לאכילה. ושאינם כשרים לאכילה, אסור להקריב. אל תיתן לכלל מה שאינך רוצה, מה שלא טוב לך
א. על מי כתוב כי הנה המלכים נועדו ?
ב. מה קורה לאדם בשעה שמתקן מעשיו ע"י קורבן?
ג. מהו הדגש שכתוב אדם כי יקריב ולא מי שיקריב
ד. מהי הסיבה שבגינה מתו נדב ואביהו על פי מאמר זה? ואיך זה קשור לפירוש
שהיו שתויי יין
ה. הסבר את הרעיון הפנימי של הכתוב בזוהר שמי שאינו נשוי הוא פגום והוא בעל מומים
בפני המלך וקדושת המלך נסתלק ממנו.
ו. מה היא התוספת לאחר שכתוב מן הבהמה ולאחר כך מן הבקר ומן הצאן ומה זה מורה