:"

שיעור שמע:

1. מהי האיבה ששם בין הנחש לבין האישה, וכיצד על האדם להתגבר עליה?
2. הסבר עפ"י הזוהר (ל"ג-ל"ד): "הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב."
3. מיהם ומדוע שדי להם ע' שנותיהם ולא יותר? ומי אלו שימיהם הווים ומתקיים לנצח גם לאחר ע' שנה?
4. מהו גולם?
5. על מי נאמר שהוא גולם ולא אדם? (ל"ט)
6. מי יצא בדמותו של אדם הראשון, ולמה נכחד מן העולם טרם זמנו בשל כך?

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

שיעור שמע:

שאלות חזרה י-יב
1. מדוע כתוב בחיי שרה על המספרים 100, ו-20 "שנה", ואילו ה-7 כתוב "שנים" מלשון רבים?
2. מה הקשר בין זמן חייו של יצחק עד העקדה לשרה (מילוי ס"ג)?
3. מהו שיר חדש? מתי הוא יושר? כיצד הוא קשור לכך שאור הלבנה יהיה כאור החמה?
4. מהו סדר הקדימות בין משיח לתחיית המתים ומדוע?

שיעור שמע:

שאלות חזרה ז-ט
1. מה השינוי בשרה שנזכר מיתתה בתורה לעומת שאר הנשים שגם מיתתן הוזכרה בתורה?
2. מהו שדה אשר ברכו ה'?
3. מתי הרצון האמיתי שורה באדם?
4. מהו שדה אמיתי ומהו שדה שאינו אמיתי?
5. מדוע מי שממעט את עצמו בעולם הזה הוא גדול בעולם הנצחי וכן הפוך?

שיעור שמע:

שיעור שמע:

http://files.hasulam.co.il/NewLessons/HadafHayomi_Zohar/ChayeSara/HadafHayomi
_Zohar-ChayeSara-p4-6p.mp3

 שיעור שמע:

 שיעור שמע:

שאלות חזרה חיי שרה א-ג
1. מה הטעם שהים הרעיש על יונה ולא הארץ?
2. מהו כסא הכבוד ומהו בחינת הים שכסא הכבוד דומה אליו?
3. מיהו יונה שבאדם? ממה הוא בורח ומדוע הים זועף? כיצד משקיטים ים זה ומה הן חליפות השקט והסערה עד שמטילים את יונה לים?
4. מהו מות הליויתן ומדוע מקימים אותו לתחייה? אגב כך הסבר על מה דנים בעיקר את האדם?
5. כיצד מיושבת הלכאורה סתירה שמחד כתוב "באבוד רשעים רינה" ומאידך כתוב "החפוץ אחפוץ מות רשע" הסבר ונמק גם בנפש האדם.

שיעור שמע:

דף היומי בזוהר, פרשת חיי שרה,
עמ' א'-ג', מתוך שיעורו של הרב אדם סיני שליט"א

מהו סיפור יונה בפנימיות?

זוהר הסולם אות ג': "כשהיו מטילים אותו אל הים והטביעו אותו עד ברכיו, היה הים שכך, הרימו אותו זעף הים…עד שהוא אמר בעצמו שאוני והטילוני אל הים.
זהו תאור מצבו של האדם, המוטל בין רצונותיו הגשמיים הרדודים, לרצונותיו התכליתיים המצויים בעומק הים, במקום חשכות שבו שולטים הקליפות.
כל מה שבורח האדם מנקודת האמת הפנימית נמצא האני האמיתי שלו (האניה) מטלטל בסערת נפשו.
כאשר מבקש הוא אחר רצונו האמיתי, אזי נשקט הים מזעפו.
עד שנגמלת בליבו החלטה, אלך אחרי האמת ויהי מה! אזי מושלך הוא אל תוך הים- אל רצונותיו העמוקים ביותר. בולעו הדג ורק כשנושא תפילה מעומק ליבו מושיעו השם והדג מקיאו לארץ- לפעול את תכליתו.

א) וַישאו את יונה ויטילוהו אל הים ויעמוד הים מזעפו. מהו הטעם, שהים הרעיש על יונה ולא הרעיש עליו הארץ, הנוקבא. כיון שהולך לחוץ לארץ, כדי שלא תשרה עליו השכינה, ונמצא שברח מארץ ישראל, הנוקבא. למה הים נאחז בו כשהלך, ולא הארץ שממנה ברח?

ב) ים דומה לרקיע, ורקיע לכסא הכבוד. ז' רקיעים, חג"ת נה"י דז"א. רקיע עליון נקרא מ"י, ישסו"ת. רקיע התחתון מלכות דז"א, שממנה נבנית הנוקבא, מקבל ב' האותיות מ"י מרקיע העליון, שנעשים אצלה אותיות ים. רקיע העליון משפיע החכמה שבו רק להנוקבא. וע"כ קיבלה הנוקבא אותיות מ"י שבו, ונעשו בה ים, שיורה על חכמה שבנוקבא.

הים, הנוקבא, דומה לרקיע התחתון דז"א, כי מרקיע הזה כל בניינה. ורקיע זה דומה לכסא הכבוד, ישסו"ת, שהם כסא לאו"א עלאין, שע"כ קיבל הרקיע התחתון אותיות מ"י שבכסא הכבוד, ונעשה ים. וההפרש מהשם ארץ להשם ים, שהשם ארץ של הנוקבא, אינו מיוחד על הארת חכמה שבה, אלא רק על הברכה שבה, אבל השם ים של הנוקבא, מיוחד רק על הארת חכמה שבה, שמשם נמשך הנבואה.

ומשום זה, הים נאחז בו וקיבל אותו לתוכו, משום שהיה בורח מפני הים, שהיה בורח מפני הנבואה, הנמשכת מהמוחין דנוקבא, שהם בבחינת ים. וע"כ הרעיש עליו הים ולא הארץ. וכן השליכוהו אל הים, שזה היה כדי להשיבו אל הנבואה שממנה ברח.

ג) וישאו את יונה ויטילוהו אל הים. כשהיו מטילים אותו אל הים, והטביעו אותו עד ברכיו, היה הים שוכֵך. הרימו אותו, זעף הים. כל כמה שהטביעוהו כן שכך הים. עד שהוא אמר בעצמו, שָׂאוני והטילוני אל הים. מיד וישאו את יונה ויטילוהו אל הים.

ד) כיון שנשלך אל הים פרחה ממנו נשמתו, ועלתה עד כסא המלך ונדונה לפניו. והוחזרה לו הנשמה, ונכנס בפיו של אותו הדג, והדג מת. ואח"כ חזר הדג לתחייה.

ה) בשעה שאדם עולה על המיטה וישן, כל לילה ולילה יוצאת נשמתו ממנו, ונדונה לפני בית דינו של המלך. אם זוכה להשאר בחיים, הוחזרה הנשמה לעוה"ז.

ו) הדין הוא בשני דרכים. כי לא דנים האדם על הרע, שהוא עתיד ונועד לעשות. כמ"ש, כי שמע אלקים אל קול הנער באשר הוא שם. ולא על העתיד. ואל תאמר, שכן דנים האדם רק על הטוב שכבר עשה, בלבד. אלא שמטיבים לאדם על הטוב של עתה, ודנים אותו על הזכויות, שהוא עתיד לעשות, שהוא ניצל בשבילם, אע"פ שהוא עתה רשע. משום שהקב"ה עושה טוב עם כל הבריות. וכל דבריו שעושה הוא רק להיטיב לכל. וע"כ, אינו דן האדם על הרע שעתיד לעשות.

וע"כ נדון האדם לפני הקב"ה, שיודע העתידות. כי הביא המאמר הזה אשר האדם נדון בכל לילה, כדי לבאר מה שאמר לעיל על יונה, שיצאה נשמתו ונדון לפני הקב"ה.

ז) כיון שהטילו את יונה אל הים, כתוב, ויעמוד הים מזעפו. ים העליון, הנוקבא. כשהכעס נשקט הוא בעמידה.

בשעה שהדין שורה בעולם, בית דין, הנוקבא, כאשה מעוברת המתקשה לֵילֵד, וכאשר ילְדה, הבהלה שָׁככה. כן כשהדין שורה בעולם, אינו נשקט ואינו נח, עד שנעשה הדין ברשעים. ואז המנוחה שלו לעמוד במקומו בשלימות ולהימצא בקיומו. כמ"ש, ובַאֲבוד רשעים רינה.

ח) ובאבוד רשעים רינה. וכתוב, החפוץ אחפוץ מות רשע. הרי שאין נחת לפני הקב"ה כשנעשה דין ברשעים? אלא כאן, קודם שנשלמה הסאה, אז אינו חפץ במות רשע. וכאן לאחר שנשלמה הסאה, שאז, באבוד רשעים רינה.