"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
אין דבר יותר טוב ממוות —
בתנאי שמשתמשים בכוח זה בכדי להתקדם!
אין זה רע לרדת בכדי לעלות. אדם אוהב לגוון, השכלול מחייב שתבוא כל פעם ותפעל פרט בלבוש חדש. לכן בזמן תיקון האדם אינו שלם והזמן המאפשר לו יגיעה בכדי להיות שותף לבורא. כמו לתת לילד פאזל מפורק, שמעצמו הוא מרכיב וזוכה לחוויה של שיתוף.
האמונה היא הכלי דרכו מקבלים, ועליה להתחדש כל הזמן. אהבה מתקיימת בבחירה מתמדת באדם שמפסיק להיות מכונה. ההתקדמות היא בשלבים, ויש למות מהבחינה הקודמת בכדי לבוא למדרגה החדשה. חוזר בגלגול כל פעם לתקן משהו, כמו ישן וקם, לקיים פרט חדש נוסף.
צד הנשמה המופשט הקבוע, לא יכול בלי גוף, חייב לעבור דרך המוחש, הזמני שצריך כל פעם לבוש חדש. לגוף יש כליה, ואינו יכול להיות מחובר בקביעות לנשמה, למופשט הנצחי.
כך גם אדם האוכל מידי יום אותו אוכל ימאס בו, אם לא ילביש על אותו אוכל טעמים, לבושים, מרקם וצורות בישול חדשות.
מוות זה ביטול המציאות הקודמת, כמו אדם שַׂבֵע, שלא יוכל ליהנות שוב מאוכל, אלא עליו להמית את תחושת השובע.
היתרון בזה שהגוף כַּלֵה – שחוסר שלמות מאפשר לאדם להיות שותף, יש לו מה לתקן ולתת מעצמו. בלי אישה אין תענוג, אישה מתחדשת כל חודש מחדש. במצב קבוע אין תענוג.
בכל לילה עולה הנשמה, מסתלק המופשט שהתבטא בגוף הישן כמו מת, שהמוחש לא מקבל, ולא מרגיש כלום.
מתעורר בבוקר ועוד פעם בא לבטא את המופשט דרך המוחש, לתיקון נקודה נוספת של הרצון, שבא לקשר של אהבה עם הבורא. אותה כוונת לב צריכה להתחדש ע"י מעשה. חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ: אם לא היה גוף, אי אפשר היה להתאמן — לייצר אמונה, ובלי אמונה אין בחירה, ובלי בחירה אין אהבה.
כך הוא התהליך: תפקיד ההשתוקקות לעורר, וזה רק חומר הגלם כשהמוצר הסופי היא אהבה. קודם ייצור אמונה ע"י בניית מסך שדוחה את הגירוי ולא צורך אותו במקום שלא בקדושה, מעלה אותו להשקפה עליונה. מאמין שמה שאמרו לי מלמעלה הוא הנכון.
בהדרגה יש להביא את כל הפרטים לכלל גדול, כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא — הים זה האני האמיתי של האדם, הנחלים הם הרגשים פרטיים. בגמר תיקון כאשר יהיה מלא — תחיית המתים, אז תהיה אהבה שלמה. כל עוד אין אהבה שלמה — הגוף מת וחי מחדש, כל פעם לתקן פרט נוסף. אם תפילתך היום היא כמו אתמול, ללא שינוי זו טעות.
יש לנו תכונות נפש של גבורה –שור, אריה השפעה, נשר מקום הזיווג. בתהליך עולים למעלה למופשט להתכללות, ואז האדם הופך להיות כוח גדול שמנהיג את עצמו כראוי דרך האני אמיתי, ביחס בין נשמה לגוף, מופשט למוחש. תנועה מעמידה לאתגר וחוזר חלילה, בין תענוג לשמחה. כל פעם שמרגישים השתוקקות, בונים מסך הדוחה את הקבלה במקום. זה אתגר לקיים עוד נקודת אהבה, ואז בגמר תיקון "הַיָּם מָלֵא" –שלמות.
ביום ג' נאמר פעמים "כִּי-טוֹב" — גם חסד מיום א' וגם גבורה מיום ב'- זה האדם — חיבור בין 2 הפכים. הקשר בין הגוף הנקבה – לבין הזכר המופשט – זה הדבר הכי חשוב לאדם:
גם אוהב את השם וגם ירא ממנו.
הקודם