069 – הדף היומי בזוהר הסולם – בראשית א' – עמודים קלז-קלח (למתקדמים)

מאמר משה ויעקב

יש ליהנות רק מדבר שיש בו תועלת!

הזוהר בודק את היחס בין יעקב משה ויוסף בנפש האדם, דרך ביאתם לארץ. משה לא נכנס, יעקב כן, ויוסף רק עצמותיו נכנסו לארץ. דרכם לומדים את היסודות שבונים את נפש היהודי, שהם המרכבות של העולמות העליונים.

למה דמויות אלו שבנפש האדם צריכים להיקבר בארץ?
כשקוברים משהו בארץ, זה אומר שרוצים להצמיח משהו חדש, שצריך תחיית המתים מרצונות שלא נאחזו בהן קליפות, כמו עצם הלוז שלא אכלה שום תענוג. יש להסתכל על הדברים ששימשו ולא פגמו, שאיתם ניתן להצמיח. אם יש אחיזה לחיצונים באיזשהו רצון, הוא לא יוכל לקום בתחייה.
יש רצונות שכדאי לשמר, את חטאי העבר לא להחיות, לא לומר אברם. מעשה טוב, עזרה, כיבוד הורים…זה כדאי לזכור, ומזה ניתן לגדול עוד.

אי אפשר להזדווג עם השכינה כאשר נמצאים בגלות. רוצה משה לקבל את הרגשת האהבה של כלל ישראל. להרגשת תענוג צריך שֹכל שמוביל. לזווג בין השכל ללב, דרושה התחייבות למסגרת והבנות שכליות, ברית, אחרת אין בסיס לקשר. וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ. צריך בסיס שכלי על תענוג, שמקומו להיות רק לוואי, ולא יכול להיות עצם. "העיקר שאתה נהנה מזה" זה השקר הבסיסי שיש ברחוב.

אכילת סעודת שבת להנאה, בלי להתחבר לרעיון, זה לא מועיל. לכן חייב להיות משיח בן יוסף לפני משיח בן דוד. הנפש בנויה כך שיש תועלת שמתלווה לכל פעולה.

נכון שתענוג מתקיים, רק כלוואי לערך עליון.