073- הדף היומי בזוהר הסולם – בראשית א' – עמודים קמה-קמו (למתקדמים)
מאמר נַעֲשֶׂה אָדָם
אין אהבה בלי בחירה!
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ
בשיעור קודם נשאלו 2 שאלות: א' מיהו הזכר — המלך האומר? ש ב' מיהי הנקבה המוציאה מהכוח אל הפועל? המשיל את אבא ואימא למלך ואומן שמהם נאצלו כל מעשה בראשית.
העולם בנוי לפי תבנית אותיות הויה. יוד-זכר מלך, ה-נקבה. וכעת יש עוד זכר מלך, האות וו, ונקבה נוספת ה אחרונה. 2 מערכות של ראש וגוף. בראש המחשבה, האמירה היא כבר מעשה, בגוף ישנה הפרדה. בראש: יראת הרוממות ביטול העצמי, באהבה צריך היפך הביטול — להגיע לשלמות ומתוכה להביא את החלק שלי לאני המשותף. בראש ביטול הרצון, ובגוף שימוש ברצון. בראש -הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא-צִוָּה וַיַּעֲמֹד.
אומר בע"ס: אישה אין לה רשות לעשות משהו בלי רשות בעלה. לצד הגוף שבאדם אין רשות לעשות כלום בלי הבעל, שתפקידו להתנהל כדבר שלם. בכל הבניינים בעולם האצילות, היה אומר אבא רק באמירה לאימא, יְהִי כזה וכזה, ומיד נעשה על ידי אימא.
כאן בעולם העשייה האישה לא רובוט או בובה, אלא עליה להיות שותפה שלמה בקשר, עליה לעבור חוויה של בחירה, דחיית האור. בעולם האצילות, ממנו אנו לומדים את ההנהגות והתגובות הראויות, היו שני שלבים. אין אהבה בלי שיכלול שבא לאחר שיקול דעת. ניתן לתחתון דרך של קשר הבא מבחירה, שיתוף. אין אהבה אוטומאטית!.
פירוש כי אבא הוא כבחינת מחשבה ואימא כבחינת מעשה. זהו הסדר: מחשבה ואז מעשה שבא לידי ביטוי ע"י אומנות: שהיא ביטוי של האמונה העליונה בלב באדם באהבה. בשלב ראשון כאשר רוצים להגיע ליראה — אין מקום לשהייה ושאלות. אין למה! לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם, שאינם רוצים לקבל יראה, אלא בחינת נעשה ונשמע. השלב השני באה שאלה כיצד כן לעשות, אך בצורה בטובה ביותר.
במחשבה העליונה עצם המחשבה מביאה למעשה, אצל התחתון יכול להיות פער והבדל בין מחשבה למעשה. נותנים לתחתון שיקול דעת, ודרך לבוא לשיכלול — וכאן דרושה הבחירה שלו. ה' הוציא את הבריאה/האדם לחוץ בלתי שלם, ואומר בואו נעשה אותו גם עם יכולת להגיע לשלמות.
את ההלכה פועלים מייד בלי להפעיל שיקול דעת. אך את הכוונה צריך לעצור ולהכניס למודעות, להחליט. כאן עיקר העבודה הנפשית.