001- הדף היומי בזוהר הסולם – יתרו – א-ג השקפה

 שיעור שמע:

הורד Mp3

יִתְרוֹ א-ג

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ

תַּפְקִיד הָאָדָם לִהְיוֹת המַנְכָּ"ל עַל רֶצוֹנוֹתָּיו.

ההולך בדרך קדושה אינו צריך לפחד מקללות. קללה גורמת פגם, שכאשר מגיע האור, הופך הוא לרועץ ודבר רע עבור המקבל. והפוך, מצאנו בבלעם הרשע שבא לקלל עם יושב אוהלים, לא זו בלבד שהקללה לא פעלה עליהם, אלא התברכו. לכן בדרך בזמן תיקון, עלול אדם להיות פגיע במקומות בהם אינו מקפיד לנהל את כל רצונותיו, ולכוון את כולם אל עבר התכלית. חוסר שליטה ומתן חופש לרצונות לזרום מעליהם בספונטאניות מזויפת – היא הסכנה והמקום הנפשי המועד להיפגע מהקללות, הבאות בגלל בקשה ותפילה לא ראויים.

בשביל זה, ישמור עצמו בן אדם, בשעה שמרים ידיו בתפילה או בברכה או בבקשה, לא ירים ידו בחינם – דהיינו שרוצה את השכר בעולם הזה.

וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. זהו עניין של זקיפת האצבעות, שכאשר האדם זוקף אותם למעלה, צריך שלא יזקוף ריקם (מבלי לתת משהו מעצמו), אלא בתפילה ובבקשות ובברכות. כשבא לקיים מצוות ראיה בשלוש הרגלים, לא יבוא ריקם עם ידיים ריקות. לכאורה אין לאדם שהוא למעשה אורח בעולם מה לתת לבעל הבית, אך לפחות יכול הוא לתת הרגשה טובה ולהודות. אורח טוב אומר: כל מה שטרח בעל הבית, לא טרח אלא בשבילי.

מותר וראוי לבקש בתפילה מהשם, אך לא לפרטיות, לא לעוצמה אישית, אלא לבקש כוח כדי להתקשר, להתדבק. בזאת נבחן האדם, את מה הוא רוצה לתדלק, האם את הקדושה, או את רצונותיו הפרטיים שהם הקליפות.