041- הדף היומי בזוהר הסולם – יתרו – קכא-קכג השקפה |☆שבת

שיעור שמע:

הורד Mp3

יִתְרוֹ קכא-קכד

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁו

מִי שֶׁהוֹפֶך אֶת הַשַּׁבָּת לחול ,פּוֹגֶם בִּיכוֹלְתּו לֶאֵהוֹב.

השבת היא הכלל, היא בחינת האהבה. ומי שפוגם בכלל הוא כמו מחבל, ואומר הזוהר: הם כבהמות, שראוי לעשות בהם דין אפילו ביוה"כ. ואין יכול הוא לומר שמירת שבת זה עסק פרטי שלי, שהרי יש לכל אחד מעם ישראל ערבות הדדית. שבת היא שביתת הגוף בה יש תפקיד ליחד. גמרנו לייצר את חומר הגלם, דהיינו לעבוד על הרצונות הפרטיים, ומי שאינו יודע להפסיק את היצור, אין לו מקום לקבלת התענוג. ימי חול זה מושג נפשי בו אדם חושב על הפרטיות שלו – השבת מייצגת את האהבה, היחד.

בשמירת שבת תוך כוונה לתכלית, בונים הבנות אמוניות דהיינו קונים היגיון אמוני. זהו תהליך של הכנה תוך התעלמות מהרצון לקבל הגופני שבודק כל הבנה בקריטריון מה יצא לי מזה.

לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם  בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. אש היא צד שמאל המעורר דינים. מותר להשתמש בסיר חם בשבת, שהסיר זו הנקודה הנפשית הנושאת הפכים ומחברת בין דיני האש לבין חסדים -המים. לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בחיצוניות בוודאי, ולא פחות חשוב לא לעורר כעסים ביום קדוש זה.