065- דף היומי בזהר הסולם – בראשית רלז-רלח למתקדמים

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר הֶבֶל ומֹשֶׁה

וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם.

רומז ג"כ על ישראל. בסוף יפקחו עיניים ויגלו שהם ערומים מתורה פנימית, ומתעסקים רק חיצוניות, כאילו היה מדובר בסיפור היסטורי.
כשאדם מתעורר ושואל עצמו, בשביל מה באתי לעולם? הרי אני עובד את מצרים, המקום הצר שבי, במקום להגיע לאהבה. ונאמר בהם גם בגלות האחרון, וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה. מתעורר לרוחניות ורואה שהוא ערום, ואין לבושים אלא תורה כפי שאמר איוב עָרֹם יָצָתִי מִבֶּטֶן אִמִּי, וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה.

וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים, ערום מלבושי תורה, לעשות רע ולהזיק יותר מכל החיות, הוא התאווה הכי גדולה, הכול מדובר מנפש האדם. הנחש הערום זה האנוכיות — הרצון לקבל בעלמ"נ לקבל והערב היו הזוהמה שהטיל בחווה.
חוה מלשון חיה, שזה אור החוכמה ותענוג עצומים. כאשר אדם מקבל כזה תענוג גדול עם ארס הנחש — הוא שוכח את נותן המתנה, ומחפש רק את המתנה. מלמד בעל הסולם: זוהמה — זו היא מה, לכלוך בנשמה — צורה של לקבל בעלמ"נ לקבל.

מלמד כאן שמשה הוא גלגול של הבל שנאמר בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר, בשגם גימ' משה – זה הבל שקין הרג. משווה בין מה שקרה להבל, למה שקרה בין משה לערב רב. משה רצה לעשות את התיקון בין הבל-הוא עצמו לבין קין שהתגלגל ביתרו. מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית — כל מה שקרה אז — זהו שורש בתוך כל אדם.
כאשר קין הרג את משה, למעשה הוא הרג את בחינת האמונה, ונשאר הרצון לקבל לעצמו. יש רמז יפה בפרשת יתרו: וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ — ראשי תיבות אחי. משה מבקש לתקן את יתרו ע"י שלוקח את ביתו ציפורה.
וּבְנֵי קֵנִי חוֹתֵן מֹשֶׁה, ולמה נק' יתרו קיני? משום שנפרד מקין, זה השורש של יתרו — שהיה כהן עובד ע.ז.

הבל גדול מקין, כמו שיעקב גדול מעשו, פנימיות גדולה מחיצוניות, אלא שחיצוניות מתגלה ראשונה, וכך אהבה גדולה מהתאווה וסופה לנצח. בכורי מצרים מתו, יעקב קנה את הבכורה וכך בכל מקום. למרות שהקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה, אמר לו הקב"ה למשה, הישמר מפניהם מגזע הרע ההוא. כאשר אינך יכול לתקן התרחק, דחה את האור, אך במקום שניתן – חובה לתקן.
גם לאדם ראשון אמר אל תאכל, אל תקבל תענוג מהצד הרע, מהכוח המפריד, מהזוהמה, התאווה האישית במקום האמונה. אך הנחש אמר העיקר שאתה נהנה מזה שהרי מטרת הבורא להטיב לנבראיו.

כפי שכתוב וַיְגָרֶשׁ אֶת-הָאָדָם, כך גם משה לא זכה ליכנס לארץ, נקבר בחו"ל – כלומר האמונה נקברת מכך שרוצים את הדברים החיצוניים, ונקברה באמונה טפלה, בחו"ל — חוץ לרצון דקדושה.
בסלע לא אמר לו ה' אלא ודברתם -מעשה רוחני, והוא לקחו לגשמיות. כמו שהחיצוניים מלמדים את הציבור חיצוניות התורה מתוך מחשבה שאת זה הם יוכלו להבין. זה בחינת משה נקבר בחול — במקום אמונה מפיצים סגולות וקמעות וכד'.

התיקון הנפשי כרוך בסכנה שיש לקחת בצורה מושכלת. חייב אדם לפגוש בתאוות שלו בכדי לתקנם, אך יש לזכור שכל מה שקרה בתהליך הבריאה הוא שורש בתוכנו כאן, וזה משפיע על כל מהלך כיום. בסוף התהליך הפנימיות תגבר, ואת הדרך יש לקבל בשמחה.