113- דף היומי בזוהר הסולם – בראשית – שלה-שלו למתקדמים

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם

זהו תיקון להיות בשקט בלי לערב את עצמנו!
יש לבוא לקשר מתוך ישוב דעת. בלי לשתוק לרגע, אי אפשר להקשיב לאותו מקום חדש ולהפנים אותו. מצה שותקת ולחם מדבר, שאין התינוק מתחיל לדבר עד שאוכל חיטה.

אמר רבי שמעון כתיב נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה, כתוב זה כנסת ישראל, שהיא הנוקבא דז"א, אמרה בזמן הגלות מפני שלקחה מהפרי ולא מהעץ.
וכיון שהיא בגלות בעולם הזה, הרי הקול נפרד ממנה, והדבור שהיא הנוקבא לא נשמע, נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה לשון אילם הוא משום הֶחֱשֵׁיתִי – נפרדתי מטוב, מהמשפיע.
כאשר הבריאה נפרדת מהבורא, שמאל מהימין — אז השמאל בדומיה. זהו כוח המצה בפסח, חוכמה בלי חסדים, שאי אפשר להשתמש ברצון. שקט זה כוח בינה גדול, שנותן אפשרות לייצר את הצורה הנכונה לרצון, לבוא לתיקון הרצוי.
הדיבור בגלות מזיק, ובמצב זה כל דיבור יהיה הבלים, שכאמור כל זה נובע מאכילת חווה את הפרי בלי קשר לעץ, הפרדה שהביא לגלות המלכות, האני של האדם שחייב להיות בדומיה.

וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ הנה למדנו, שחוה סחטה ענבים ונתנה לו לאדם, ובאכילתם גרמו מות לכל העולם, כי אילן זה עצה"ד בו שורה המות, והוא אילן השולט בלילה דהיינו הנוקבא.
צד הנקבה באדם – נפרדות. הלילה הוא זמן הכנה ע"י לימוד שבו זוכים לשקט, לצמצם עצמנו במקום בו יכולים להיאחז החיצונים, להסכים לבטל עצמנו ולבוא להקשיב להגיון חדש, שונה מהרגיל של הלילה שאומר תן לי לסיפוק האישי. טבע הגוף מוות, לכן אור שמתקבל לגוף גורם למיתה, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה וג' וְכָל הַמַּרְבֶּה דְבָרִים, מֵבִיא חֵטְא. המצה היא כנגד אותו לימוד בלילה בשביל החסד הגדול שיופיע ביום.

וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ר' חייא אמר שנפקחו לדעת את רעות העולם. לפני החטא היו להם כותנות אור שכעת נעלמו. בגלות כאשר אדם מתעורר, מבין את מצבו שהוא ערום. וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה (ומקודם אמר שלקחה ענבים), אלא ילמד בהמשך שתאנה היא פרט מכלל הגפן.
גַּם אֶת-זֶה לְעֻמַּת-זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים, צל יכול להיות בקדושה — אמונה, או חלילה צל מוות, גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא-אִירָא רָע כִּי-אַתָּה עִמָּדִי כי.
וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת – את הקליפה צריך לשמירה על הפרי. עולם זה מתחיל מהתפיסה שאחרי החטא. מנקודת מבט הנברא בחטא מתחיל הזמן והמקום הגשמיים.

אֶרֶץ נִתְּנָה בְיַד-רָשָׁע – נמצא שעם החטא דעצה"ד, נתנו כח ושליטה לעלי תאנה, שהם הצללים של הס"א, שישלטו בעולם הזה, עלי התאנה שגורמים לתודעה של העולם הזה — הסימולאטור לאימון.
עלי התאנה הם חיזוק שניתן לאדם בקליפה בתפיסה הגשמית, בכדי שיוכל לתקן בהדרגה, את מה שנכשל לתקן בבת אחת. כמו שאדם שנכנס לכלא, מתחיל ללמוד את החוקים במקום כדי שיוכל לפעול כראוי.