הדף היומי בזוהר הסולם – כי תשא – ד-ו למתקדמים I תגיות: פולחן השמש, עבודות כוכבים ומזלות
שיעור שמע
mp3 להורדה
כִּי תִשָּׂא ד – ו
עבודה לשליח ולא למקור הכול, היא עבודה זרה.
בטעות מחפשים את השפע, את האור, במקום לוותר ולפתח אמונה שישנו כוח ראשוני המפרנס לכל. עובדי עכו"ם לא רואים את הממונה כשליח אלא חושבים שהוא המקור, חושבים שהדוור כתב את המכתב.
עם ישראל מקדש את החודש מפני שהלבנה, המלכות בה נמצאת עבודת חידוש האמונה. בבריאת שני המאורות הגדולים, למרות שהלבנה ננסרה והפכה להיות עצמאית עם אור נפרד מהשמש, תפקידה לוותר ולדעת האור לא בא ממנה. וכך מסמן הדבר לאדם, שלמרות הרגשת הפרטיות שבו, ישנו כוח מחוצה לו, עליו להאמין במקור הכוחות. גם חיצוניות התורה באה להפגיש כדי להגיע לפנימיות התורה.
ז) רבי יוסי ורבי חייא הלכו בדרך, בעוד שהיו הולכים החשיך הלילה, ישבו בלילה לא רואים את אור השלמת הכלים שצריך לתת את הכוח לייצר אמונה, כאן יש לשבת, להוריד קומה. בעוד שהיו יושבים התחיל השחר להאיר, קמו והלכו. אמר רבי חייא: שהאיר פני המזרח, כל אלו בני המזרח, של הרי האור, משתחוים לאור שמאיר במקום השמש, מטרם שיצא על פני הארץ, ועובדים אליו. כי אחר שיוצא השמש, כמה הם שעובדים לשמש? ואלו הם העובדים לאור זה של הארת השחר, וקוראים לאור הזה, אלהים של המרגליות המאירה. והשבועה שלהם היא באלהים של מרגליות המאירה. עובדי כוכבים ומזלות רואים בשמש מקור לאור, וזו עבודה זרה מאחר והשמש היא רק שליח של המקור, הבורא יתברך. יהודי לא רץ אחרי האור, אלא מחפש את הכוח לעשות את העבודה הנפשית, וזו הלבנה שמסמלת את ההתחדשות של האמונה.
ח) ואם תאמר, שעבודה זו הוא בחנם. הרי מימים עתיקים ראשונים, ידעו חכמה בזמן שהשמש מאיר, מטרם שיוצא על פני הארץ, שאז ממונה ההוא שנפקד על השמש יוצא, ואותיות קדושות של שם העליון הקדוש רשומות על ראשו. ובכח אלו האותיות הוא פותח כל חלוני השמים, ומכה בהם, ועובר. וממונה ההוא נכנס תוך זהר ההוא, המאיר סביב השמש מטרם שיוצא, ונמצא שם עד שיוצא השמש ומתפשט בעולם. השמש עצמה אינה מאירה, אלא ממונה ששם הבורא עליה והוא הגורם לה להאיר.
ט) וממונה הוא פקיד על זהב ועל מרגליות אדומות. והם עובדים לאותה הצורה, אשר בתוך אור השמש, שהוא הממונה, ובנקודות ובסמנים, שירשו מראשונים מימים קדמונים, הולכים ויודעים נקודות השמש, למצוא מקומות הזהב והמרגליות. עד מתי יהיו עבודות מרובות אלו בעולם. הרי שקר אין לו עמודים לסמוך עליהם להתקיים.
שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד
י) אמר רבי יוסי: שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד-אַרְגִּיעָה, לְשׁוֹן שָׁקֶר. אם כל בני העולם היו עובדים לשקר, שהיו מתבטלים. אבל אור וזהר הזה המאיר מן השמש, ודאי אמת הוא. וכן הככבים שברום הרקיע, אמת הם. ואם בכסילות ובחסרון דעתם, הם אומרים וקוראים אותם אלהים, אין הקב"ה צריך משום זה לכלות מעשיו מן העולם. אבל גם לעתיד לבא, לא יכלו הכוכבים והאורות מן העולם. אלא אלו שעובדים להם, הם יכלו. על האדם לראות שהוא מוכן להקדיש עצמו ולראות כל דבר מעבר לנראה, עד למסובב הסיבות, הבורא יתברך.
יא) שפת אמת תכון לעד. אלו הם ישראל, שהם שפת אמת, שאומרים, ה' אלקינו ה' אחד ויודעים לשלב פנימיות וחיצוניות. והכל הוא אמת ומסיימים קריאת שמע, ה' אלקיכם אמת. וזה הוא, שפת אמת תכון לעד.
יב) עד כמה יהיה להם לשקר קיום בעולם, עד לעתיד לבא שתהיה בחינת ג"ר דבינה, ואז יהיה לי מנוחה מעבודה קשה שלהם. ישראל שהם שפת אמת, כתוב בהם: עַם-זוּ יָצַרְתִּי לִי, תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ
יג) פעם הגמון פגע ברבי אלעזר. אמר לו, יודע אתה מתורת היהודים? אמר לו אני יודע. אמר לו, אין אתם אומרים שהאמונה שלכם אמת ותורתכם אמת. ואנו אמונתנו שקר ותורתינו שקר? והרי כתוב: שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר. אנו מימי עולם עומדים במלכות ולא סרה ממנו לעולם, דור אחר דור, הרי, תכון לעד ודאי. ואתם, זמן מועט היה לכם מלכות ומיד סרה מכם. והמקרא נתקיים בכם, שכתוב: ועד ארגיעה לשון שקר.
יד) אמר לו, ראיתי בך שאתה חכם בתורה, תפח רוחו של איש ההוא, אילו אמר הכתוב: שפת אמת כוננת לעד, היה כמו שאמרת, אבל לא כתוב: אלא תכון לעד, שפירושו, עתידה שפת אמת שתכון. מה שאין כן עתה, שעתה שפת שקר עומדת, ושפת אמת שוכבת עפר. ובזמן שהאמת יקום על עמדו ותצמח מן הארץ, אז, שפת אמת תכון לעד. אמת לאמיתו נמצאת בתכלית בסוף הדרך, בדרך עצמה ישנם שקרים שהרי רק לעתיד לבוא נבין את מצבנו היום, בְּשׁוּב יְהוָה, אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ, כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ.
טו) אמר לו הגמון ההוא, אתה צודק שהאמת היא עתידית. ואשרי עם התורה, שירשו האמת. לאחר ימים, שמענו שנתגייר. הלכו, הגיעו לשדה אחד, והתפללו תפלתם. אחר שהתפללו תפלתם, אמרו מכאן והלאה נתחבר עם השכינה ונלך ונעסוק בתורה. הפרטיות מגולה לאדם ומורגשת חזק, אך האמת נמצאת ביחד.
