045- הדף היומי בזהר הסולם – ויקהל קלו-קלח שיעור השקפה

וַיַּקְהֵל  קלו- קלח

מִי שאוכל בְּלִי תְּפִילָּה  

חיוּת אמיתית נותנת התפילה ולא האוכל.

לא ראוי לו לאדם לאכול לפני שהתפלל, כדי שרק לאחר התפילה יוכל לתת  דמו שהוא האוכל לתפילה.

כתוב: לא תאכלו על הדָם, לא תנחשו, ולא תעוֹננו. מי שאוכל בלי תפילה, שיתפלל על דמו, הוא שקול כמנחֵש ומעוֹנן. משום שבלילה הנשמה עולה ונשאר האדם בכוח ההוא שמתפשט בתוך הדם לקיים הגוף, נשאר כח הנפש שהוא הדם. וע"כ הוא טועם טעם המוות. וע"כ כשמתעורר האדם משנתו, אין זה מספיק שיטהר עצמו במקווה, ואע"פ שהאדם עסק בתורה, נשמה אינה מתקיימת במקומה ואינה שולטת באדם, אלא רק כוח הדם בלבד. וכשמתפלל האדם תפילה לעבודת ריבונו, אז מתיישב כוח הדם במקומו, ומתגבר כוח הנשמה, ומגיע לאיזון הראוי, כלומר האכילה מחזירה את הדם והתפילה מתקנת הדם כראוי.

אדם, שאכל קודם תפילתו, נקרא מנחש, משום שהשתדל בנחש דקליפות, להגדיל כוחו ולהתגבר. וזהו כמי שעובד לאלוהים אחרים.