038- הדף היומי בזהר הסולם – ויקהל קלט-קמא למתקדמים
וַיַּקְהֵל קלט- קמא
וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ
על האדם לבחור בדרך האהבה, וכדי להגיע לכך חייב להיות ביראה, דהיינו בביטול הגאווה ובחסדים של צד ימין. ביראה אין הכוונה מעונש העולם הזה, שזו יראה פסולה הנק' יראה ממלך האמורי, אלא מהעולם הבא, שכאן עליו לחשוש שלא ילך בדרך התיקון, הוא העונש. שבחירה בדרך האהבה תביא אותו לדבקות בבינה.
תיד) ישנם ארבעה צבעי אש, לבן אדום ירוק שחור, הם אחד, שכל אחד נכלל מארבעה צבעים, חו"ג תו"מ. אבל כאן באש ההיא שאמרנו לא באנו אלא המקום ששורה שם יראת הדין שעל כן הוכרחנו לפרט ג סוגי אש ועל כן כתוב ויראת מאלקיך שפירושו מעונש ההוא שלו ועל כן כתוב מאלוקיך עם האות מ. אומר הבעל שם טוב שעונש הוא תיקון, אם כך אז למה לירא מעונש, אלא הבורא מבקש מאתנו לעשות את דרך הדבקות בשמחה, באהבה, ורק אם לא מצליחים יהיה בדרך ייסורים. ואם יאמר לעצמו אדם ממילא אגיע לתכלית שהרי לא ידח ממנו נידח, אלא הבורא רוצה שנבחר בדרך תורה. ואין זה נכון לומר לא אכפת לי מפני שאין אדם שרוצה לסבול. צריך לירא מאפשרות ההליכה בדרך העונש.
תטו) וביראה ההיא צריך לשים רצונו ביראה ואהבה ביחד אין אהבה אמיתית בלי יראה. גם לאחר שמגיעים לאהבה שלמה יש לשמור על היראה בתוכה, לירוא בצד זה הנמשך משמאל, ולאהוב בצד זה, הנמשך מימין, ובאלו הצבעים, שגם במלכות יש ארבעה צבעים חו"ג תו"מ. ויראה ההיא תהיה לירוא מעונש, יראה תחתונה, שמי שעובר על מצוות התורה, נענש משמאל. כי כשמתחיל צד ההוא להכות אינו נשקט, עד שמכלה אותו מעוה"ז ומעוה"ב. וע"כ צריך לירוא מאש הזה, שהיראה שורה בו.
תטז) מאש השלישית מתפשטת אש לחוץ של אלוהים אחרים. וע"ז כתוב: לא תיראו את אלוהי האֱמורי. כי אסור לירוא ממנו. ואש הזה של היראה, אש שלישית, היא קודש ומשתתפת בקדושה. וזו היא שמסבבת לנוגה. שלולא אש הזאת, לא היה מתייחד הימין עם השמאל. וע"כ היא קדושה, אע"פ שמגבילה את הנוגה, שלא תאיר אלא מלמטה למעלה.
אבל אש אחרת שמבחוץ, שמתחברת לפעמים באש הזאת של היראה, ולפעמים עוברת ממנה, ואינה מתחברת עימה. וכשהעוונות גורמים שאש החיצונית מתחברת באש הזו של היראה, אז היא אש החשכה ומחשיכה ומכסה האורות של אלו האחרים שבנוגה, כמ"ש: ואש מתלקחת, ואינה עומדת תמיד בקביעות.
תיז) אהבה שורה לאחר שזכה ביראה. כיוון ששורה יראה על ראשו של אדם, שהוא משמאל, מתעורר אח"כ אהבה, ימין, ז"א מבחינת החסד שבו. שמי שעובד מתוך אהבה, מתדבק במקום עליון למעלה, ומתדבק בקדושה של עוה"ב, בינה, משום שעולה להתעטר ולהתדבק בצד ימין, חסד דז"א, שעליו שורה הבינה.
תיח) עבודה מצד היראה היא מכובדת, אבל אינה עולה להתדבק למעלה בז"א. וכשעובד מאהבה, עולה ומתעטר למעלה ומתדבק בעוה"ב. וזהו אדם המזומן לעוה"ב. אשרי חלקו. כי הוא שולט על מקום היראה, כי אין מי ששולט על מדרגת היראה אלא אהבה, הימין, הייחוד דז"א ומלכות. אהבה זה ימין, רצון להשפיע בחינת חולם אז לא יכול להאיר אור האהבה שהיא אור חוכמה הבא משמאל. מצד שני אם ירצה לקבל את אור האהבה בקו שמאל, עלול לנסות לקבל בלי חסדים, ולא תאיר. מכאן שלאהבה צריך גם את הימין שיהיה חזק ומשמעותי יותר וגם את השמאל.
תיט) וצריך לאותו שראוי לעוה"ב, לייחד שם הקב"ה, ולייחד איברים, זו"ן, ומדרגות עליונות או"א, העליונים ותחתונים לכלול אותם כולם, ולהכניס כולם בא"ס, לקשור קשרים כמ"ש: שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד.
סוֹד הַמִּילָה שָׁמַע [רזא דשמע]
שמע ישראל הוא הייחוד ההכרחי בין עליון לתחתון, בין ז"א למלכות, כדי לקיים את בחינת האהבה.
תכ) שמע, הוא שם, המלכות, העולה לע' (70) שמות, שהוא השם ע"ב שבמרכבה העליונה, חגת"מ דז"א שלמעלה מחזה. וזה כלל אחד, שהמלכות, הנקראת שֵם, נכללת בז"א שלמעלה מחזה, שזה ע' גדולה.
ישראל, הוא ישראל סבא, ו"ק דבינה. משום שיש ישראל קטן, ז"א, שכתוב: נער ישראל ואוהבֵהו. ז"א ומלכות, הנרמזים בשמע, הם בכלל אחד עם ישראל סבא, שעולים אליו ומתייחדים בו.
שמע ישראל, מורה שבישראל סבא נכללו אישה בבעלה, מלכות בז"א.
תכא) לאחר שנכללו ז"א ומלכות זה בזה בכלל אחד בישראל סבא, אז צריכים לייחד האיברים, ו"ק דז"א ומלכות, ולחבר ב' משכנות יחד בכל האיברים, שמשכן העליון י"ה, ומשכן התחתון ו"ה. ברצון הלב לעלות בדבקות דא"ס, שמתדבק שם הכול להיות רצון אחד, העליונים והתחתונים.
תכב) וזהו יהי"ה כמ"ש: יהיה ה' אחד. אחד בעניין יהי"ה. אות י' של יהי"ה, חכמה, לייחד ולדבוק באות ה' של יהי"ה, שהיא היכל פנימי, בינה, למקום גניזה של נקודה עליונה, י', חכמה. וזהו הוי"ה אלקינו. אלו ב' שמות הם י"ה חו"ב, שהוי"ה חכמה, ואלקינו בינה.
תכג) ולכלול כל האיברים, ו"ק דז"א ומלכות, במקום שיצאו ממנו, מהיכל הפנימי, בינה, להשיב הדברים למקומו, אל העיקר והיסוד והשורש שלהם, עד שורש הברית, אבא.
תכד) אח"כ ב' אותיות של יהי"ה לייחד ולדבק אות י' באות ה'. י', ברית קודש, יסוד דז"א. ה', היכל ומקום גניזה של ברית קודש, י', המלכות, היכל ליסוד, כמו בינה שהיא היכל לחכמה. היסוד הוא ו' שנייה של ו"ו במילואו, שו' ראשונה הוא ת"ת, וו' השנייה הוא יסוד. ונאמר כאן שהוא י', לייחד אותם כאחד. בייחוד עם המלכות, נקרא היסוד י'.
תכה) הכוונה של המילה, אחד, לייחד ממלכות ולמעלה הכול יחד, ולהעלות הרצון לקשור את הכול בקשר אחד, להעלות הרצון ביראה ובאהבה עד א"ס. ולא יעזוב רצון העלייה לא"ס, מכל אלו מדרגות ואיברים, אלא בכולם יעלה רצונו, אף אחד מהם לא יחסר, להדביק אותם, ושיהיו כולם קשר אחד, בא"ס.