012- הדף היומי בזוהר הסולם – פיקודי – לז-לט שיעור השקפה

פיקודי לז-לט

וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים

חיבור הרצון העצמי במידת ההשפעה, הוא בחינת נס

וְאֶת-הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת, וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים, עָשָׂה וָוִים, לָעַמּוּדִים; וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם, וְחִשַּׁק אֹתָם. אלו השקלים,שכח אותם משה, ולא ידע מה שנעשה מהם כלומר כשבא לתת דין חשבון על מחצית השקל שאסף לבניית המשכן, לא זכר את הווים שהיו טמונים באדני המשכן, עד שיצא קול ואמר, ואת האלף ושבע המאות וחמישה ושבעים עשָה ווים לעמודים.

ישנה מציאות שאדם נמצא בדעת כה גבוהה, ופתאום משהו נשכח ממנו, וכדי לצאת מהחושך הזה עליו לבוא למקום נפשי שנק' קו אמצעי הכולל גם זכירה ולא רק שמירה. במצב שמירה בלבד אין האור מאיר וזו השכחה.

במצב הקטנות משתמש האדם רק בחלק מהתכונות והיכולות שבו וחלק לא מודע אלא השימוש הוא באמונה במה שנותן העליון, את הרצונות דוחקים. קו אמצעי משלב את הרצונות העצמיים שהיו חשוכים עם האמונה.

יש לאדם תודעה גובהה אמונית בבורא, ויש תודעה גופנית מוחשית. כאשר הוא זוכה לחבר את המוחש למופשט, אז הוא מחובר.

משה הוא בחינת הדעת שבאדם, ויש ובחינה זו שוכחת מה נעשה עם השקלים, שיקולי הדעת של ווי העמודים שעומדים על נס, דהיינו הנס שבהתכללות של הרצון העצמי עם מידת ההשפעה.

דעת העליון שהוא בחינת משה, לא יכול היה להתגלות אלא רק לאחר שנעשה למעלה תיקן של ג קווים שנתן אפשרות לגלות למטה את הארת עמודי המשכן, ביסודות הבית.

לעיתים האהרה נעלמת ורק ע"י סדר נפשי מדויק יש אפשרות לגלות את צפוני הנפש.