014- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא מ-מב שיעור השקפה

וַיִּקְרָא מ-מב

עִבְדוּ אֶת יְהוָה בְּשִׂמְחָה

רצון הגוף מבקש מנוחה, והנשמה רוצה לעבוד את השם בשמחה. ולכאורה קשה מפני שאדם שחטא לפני אדוניו ועבר על מצוותיו, ובא להקריב קרבן ולתקן את עצמו, הוא צריך להימצא ברוח שבור ברוח עצוב, אז היכן השמחה הנדרשת בעבודה. אלא הכוהנים והלויים משלימים את שמחתו.

השמחה היא בלב, ועל האדם לבדוק מהיכן היא נובעת. שמחה נובעת מעצם היות האדם משפיע, שזו תכונת הכהן שבנפש, כאשר הלויים נמצאים בשיר. ומתוך הערבות בעם ישראל רואים את התיקון, או בתוך נפש אדם אחד, שעליו לצרף את מידת ההשפעה, החסד, הכוהן שבו, עם צד הרננה של הלוי. הימין והשמאל מביאים למציאות שהעבודה תהיה בשלמות. וגם כעת כשאין בית המקדש יש ואפשר לעבוד בשמחה.

על האדם להבין שאפילו אם פגם, זו השגחה מהשם כדי שיתקן, ועליו לשמוח בקורבן. הדין בא לעשות גבול ולפרט, וע"י כך ניתן להגדיל את האמונה והתפיסה בחיבור שם הויה, שהוא רחמים, עם שם אלקים הוא מידת הדין.

אמונה זו היא עבודה ממטה למעלה, להתמסרות לעבודת השם כמו עבודת הכהן. שמחה באה מהשפעה, משבירת הרצון לקבל, ואילו עונג בא לגוף אשר בד"כ מעוות את התפיסה הנכונה וחושב שבידור יביא לשמחה.