023- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא סז-סט למתקדמים

וַיִּקְרָא סז-סט

הִנֵּה בָּרְכוּ כָּל עַבְדֵי יְהוָה

ר) רבי חזקיה היה יושב לפני רבי יצחק, קמו בחצות לילה לעסוק בתורה. פתח רבי יצחק: הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְהוָה  כָּל-עַבְדֵי יְהוָה הָעֹמְדִים בְּבֵית-יְהוָה בַּלֵּילוֹת. זה שבח הוא לכל אלו בני האמונה. ומי הם בני האמונה? הם אלו העוסקים בתורה ויודעים לייחד השם הקדוש כראוי. והשבח של אלו בני האמונה הוא שעומדים בחצות לילה לעסוק בתורה, ומתדבקים בכנסת ישראל, המלכות, לשבח את הקב"ה בדברי תורה.

רא) בשעה שהאדם קם בחצות לילה לעסוק בתורה, ורוח צפונית, הארת השמאל התעוררות ההשתוקקות להשלמת כלים, מתעוררת בחצות לילה, איילה, המלכות, עומדת ומשבחת להקב"ה, ז"א. ובשעה שהיא עומדת, כמה אלפים וכמה רבבות עומדים עימה בקיומם, וכולם מתחילים לשבח את המלך הקדוש. הקם ללמוד בלילה גורם לשבח גדול בשמים. השבח הוא לכלל כנסת ישראל, ליחד. ולכן עוד קודם הלימוד יש לעשות תיקון חצות, כלומר להצטער על גלות השכינה. הלימוד בלילה הוא סימן לכך שאדם מתייגע לייצר אמונה במקום שקשה, שמבין שעולם זה אינו מתגמל תמיד לפי המטרה, ובכל מקרה כן מתגמל את פנימיות האדם, דהיינו את העולם הבא שלו.

רב) אותו שזכה וקם בחצות לילה לעסוק בתורה, הקב"ה מקשיב לו דהיינו מתחשב ברצונו ביותר. שכתוב: היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני. וכל אותו ההמון של מעלה, וכל בעלי תשבחות המזמרים לאדונם, כולם שוקטים בשביל התשבחות של אותם העוסקים בתורה, ומכריזים ואומרים, הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְהוָה  כָּל-עַבְדֵי יְהוָה הָעֹמְדִים בְּבֵית-יְהוָה בַּלֵּילוֹת. זה שבח הוא לכל אלו בני האמונה. אתם העוסקים בתורה, ברכו את ה'. אתם, שבחו למלך הקדוש. אתם, העטירו את המלך.

רג) ואיילה, המלכות, מתעטרת באדם ההוא, וקמה לפני המלך, ואומרת, ראה באיזה בן באתי אליך, באיזה בן נתעוררתי אליך. ומי המה שכל השבח שלהם הוא לפני המלך? העומדים בבית ה' בלילות. אלו הם הנקראים עבדי ה', אלו הם הראויים לברך את המלך, והברכה שלהם היא ברכה  כמ"ש: שאו ידיכם קודש וברכו את ה'. אתם ראויים שהמלך הקדוש יתברך על ידיכם, והברכה שעל ידיכם היא ברכה. השאלה היא מאיזה מקום אדם מברך, ואם הוא פונה מנקודה פנימית עמוקה, בהתאם יוכל לזכות בברכות

שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ

רד) שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ, שואל מהוא קודש? ואומר מקום עליון, חכמה, שהמעיין של הנחל העמוק, בינה, יוצא ממנו, שכתוב: ונהר יוצא מעדן להשקות. נהר בינה, עדן קודש העליון. ומשום זה, שְׂאו ידיכם קודש, שיעלה ידיו לחכמה, ויקבל משם שפע קודש. ואדם שעושה כן, וזוכה לזה, מכריזים עליו, יְבָרֶכְךָ יְהוָה, מִצִּיּוֹן. אתה תברך להקב"ה, ממקום שנקרא קודש עליון, והוא יברך אותך ממקום שנקרא ציון. אשר אתה והמלכה תתברכו יחד.

רה) כמו שהחיבור של האדם והמלכות הוא יחד לשבח את המלך, כך ממקום ההוא שמתברכת כנסת ישראל, מציון, היסוד שלה, מאותו מקום יזמן לך הברכות  כמ"ש: יְבָרֶכְךָ יְהוָה, מִצִּיּוֹן  וּרְאֵה, בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ. טוב ירושלים, הן אלו הברכות שיוצאים אל המלכות מן המלך, ע"י המדרגה הקדושה דצדיק, יסוד דז"א  כמ"ש: יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים.

רו) וּרְאֵה-בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם, עַל-יִשְׂרָאֵל. על ישראל, משום שאדם ההוא מרבה שלום למעלה, כיוון שהוא זוכה לכל כך, מרבה שלום למעלה ולמטה, שלום על ישראל סתם, על ישראל שלמטה, ושלום, שבח של העליונים והתחתונים, שבח של כל העולמות. ודברי תורה מרבים שלום בעולם, שכתוב: ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. עוז היא התורה הקדושה.  

נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא

רז) רבי יוסי פתח: נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא, וּמָעֲלָה מַעַל בַּיהוָה; וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן, אוֹ-בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל, אוֹ, עָשַׁק אֶת-עֲמִיתוֹ. כמ"ש עד שיפוח היום ונסו הצללים. כמה יש לבני אדם שיזהרו מחטאיהם, שלא לחטוא לפני אדונם. כי בכל יום ויום יוצא כרוז, וקורא בני העולם, עוררו את לבכם לפני מלך הקדוש, התעוררו להיזהר מחטאיכם. עוררו הנשמה הקדושה, שנתן בתוככם ממקום הקדוש העליון.

רח) בשעה שהקב"ה מוציא את הנשמה להורידה בבני אדם, הוא מעיד בה בכמה הבטחות, ובכמה עונשים, כדי שתשמור מצוותיו. ולא עוד אלא שמעבירה באלף ושמונה עולמות, להשתעשע, ולראות בהם כבודם של העוסקים בתורה. ועומדת לפני המלך בלבוש יקר בצורת עוה"ז. בלבוש יקר עליון היא מסתכלת בכבוד המלך בכל יום, והוא מעטר אותה בכמה עטרות. נשמה שנמצאת בשמים טרם הגיע לגמר תיקון, מבקשת לרדת לעולם זה בכדי להשלים תיקונה.

רט) בשעה שמגיע הזמן לרדת לעולם, היא עושה דירתה בגן העדן הארץ שלושים יום, לראות יקר אדונם של הצדיקים, ואח"כ עולה למקומה למעלה. ואחר זה יורדת לעולם. והמלך הקדוש מעטיר אותה בז' עטרות, עד שבאה ונכנסת בגוף האדם. וכשהיא בגוף האדם, וחוטאת בעוה"ז, ועוסקת בחושך תורת מצרים, התורה מתפלאת עליה, ואומרת, ומה, כל הכבוד הזה וכל השלמות הזו, השלים מלך העליון את הנפש, והיא חוטאת לפניו, נפש כי תחטא. מה זה הוא שתחטא?

רי) אמר רבי יוסי: נפש כי תחטא. נחזור אל הכתוב: עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם. עצה לנפש הזאת, שתיזהר מחטאה, ותשוב להיטהר, עד שיפוח היום, עד שלא יפוח היום של עוה"ז, ויבוא היום ההוא הקשה, שיתבע המלך דין, להוציאה מעוה"ז עד שיוציא האדם התענוג המזויף של עולם זה. ונסו הצללים, שבשעה שמגיע זמנו של אדם לצאת מן העולם, נעבר ממנו הצלם של האדם  כמ"ש: עד שיפוח היום, עד שלא יפוח היום לצאת מן עוה"ז. וְנָסוּ הַצְּלָלִים, שנעבר הצלם, ישוב לפני אדונו.

ריא) רבי אלעזר אמר: שני צלמים יש לו לאדם, כשהוא בקיומו, אחד גדול, ואחד קטן, שכתוב: הצללים, לשון רבים, שמיעוטו הוא שניים. וכשנמצאים יחד, אז האדם בקיומו. וע"כ כתוב: וְנָסוּ הַצְּלָלִים, ואז צריך האדם להסתכל במעשיו ולתקנם לפני אדונו ויתודה עליהם. כי הקב"ה נקרא רחום וחנון ומקבל את השבים לפניו. בכל מקום שמרגיש האדם שְנָסוּ הַצְּלָלִים, דהיינו יצא התענוג של העולם הזה, זה זמן טוב כמו יום המיתה בו מופרדת הנשמה מהגוף, וזהו הזמן לווידוי ולעשות עבודה.

שאלות חזרה הדף היומי בזהר הקדוש פרשת ויקרא סז-סט

1. מיהם בני האמונה ומה הם השבח של בני האמונה ומדוע?
2. מהו מבחינה פנימית לקום בחצות הלילה ולעשוק בתורה?
3. מהו שכתוב סעו ידיכם קודש? לאן צריך לשאת את הידיים ומדוע?
4. מה גורם לשלום ומאכן אנו לומדים זה?
5. מה מרבה שלום בעולם? ובאיזה מעשה זה תלוי?
6. הסבר את הפסוק: "עד שיפוח היום ונסו הצללים וגו'"?