025- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא עו-עז שיעור השקפה

וַיִּקְרָא עו-עח

מֵי נֹחַ

כשיש צדיק בעולם, הוא זה המחזיק בשלום העולמי.

כששורה צדיק בעולם, ונמצא בו, כביכול, הוא מטיל שלום בעולם, וכל העולם מתברך בשבילו, ומטיל שלום בחברותא של מעלה. בזמן שצדיק נמצא בעולם, דינים אינם מתעוררים ואינם שולטים בעולם.

צדיק עוזב את שלו, ולוקח עצמו ללמד זכות על כל העולם, כדי שהקב"ה יתרצה להם, כלומר הצדיק בטבעו אינו חושב על עצמו אלא על שאר העולם, כפי שביקש משה על הכלל.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי. אמר לו נוח, ולי מה אתה עושה? אמר לו, והקימותי את בריתי איתך, עשה לך תיבת עצי גופר. ולא ביקש רחמים על העולם, וירדו מים, והאבידו בני העולם. ומשום זה, מי נוח כתוב: כי בו היו תלויים, מחמת שלא ביקש רחמים על העולם. כל אחד צריך לפעול את צד הצדיק שבנפשו, ותמיד לבקש על הכלל. נח היה צדיק ומתוקן במדרגת הקטנות בלבד ובמדרגה זו יכול הוא רק לדאוג לעצמו. אברהם שהוא בחינת חוכמה, כבר היה מתוקן גם בגדלות.

משה ונוח הם שתי בחינות, שתי מדרגות בנפש האדם. מדרגת נח מספיקה רק לקיום העולם, ומדרגת משה, היא ישראל, לשכלול.

קשת בענן אינה סימן חיובי, שזה מראה שאין צדיק בעולם שיכול להתפלל ולהגן על העולם, כפי שבימי רבי שמעון לא נראתה הקשת.