הדף היומי בזוהר הסולם – בראשית ב' – עמודים י-יב (שיעור השקפה)

הדף היומי בזוהר הסולם – בראשית ב' – עמודים י-יב (שיעור השקפה)

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר שבעה היכלות של גן עדן

מי שמתחיל לקיים מצוות, זו עדיין לא תשובה שלימה.
צריכים גם לשוב מהחטאים, שהופכים למנוף וסולם לעליה.

היכל זה סוג של תודעה שלמעלה מעולם זה. אדם צריך להתגבר על תפיסת העולם הזה שלו, ולרכוש את ההיגיון הנכון מעבר לזמן למקום.
יש ערך גדול להגיע מוכן עם השפה המדוברת בהיכלות. לכן הרדיפה רק אחרי המעשה, ללמוד כל היום רק את המעשה בלי כוונה וקבלה — זה פספוס עניין היהדות, חוסר הבחנה בין השפחה לגבירה.

ככול שהנשמה נפטרת יותר מתפיסת עולם זה, כך קל לה יותר לעלות ולטפס גבוה יותר בהיכלות. אש הגיהינום שורפת את שאריות התפיסה מעולם זה, וגם בהיכלות יש תיקונים והשתלמות לעליה.

היכל רביעי תפארת, שלחלקו התחתון עלו כל אבלי ציון וירושלים שנהרגו על ידי עכו"ם. אין יכולה להיבנות ירושלים לפני חורבן צור. אדם יכול להצטער כאשר הוא כוסף לדבר, לירושלים הפנימית שבו. כאשר כואב לו שלא נבנה הבית, וחסר הקשר לבורא — אז קונה הוא את ההיגיון של היכל זה.
כאן בוכה משיח בן יוסף, שהוא הכלל המקבל ואוסף את הצער לחיקו.

לאדם שאוהב את הכלל כואב על אסון שבא על העם, לכן יש להתפלל על הנופלים שהם קדושים. גם חייל שחלילה נהרג במדינה החילונית, יש לו מעלה גדולה, מעצם זה שנהרג בשל היותו יהודי. עם ישראל הוא כלל ושאר העמים פרטים. אחד כזה הוא כנגד כל שבעים האומות, וזוכה בהיכל זה.

אדם שנהרג ע"י עכו"ם זה אחד שרצה ללכת בדרך קדושה, ורצונות עכו"ם הרגו אותו, היצר ניצח אותו. יהודי לא מת ע"י עכו"ם אלא אם כן הוא בא לקדושה. בסתם יהודי אין היצר הרע נלחם! אם עכו"ם הרגו אותו, סימן שחיפש קדושה, גם אם לא ניראה כך. על פי הזוהר יהודי שנהרג על ידי עכו"ם סימן שהיה בו שורש קדוש, גם אם נראה מבחוץ כחילוני.
התהליך הוא שרק כשאדם מתקרב לקדושה, רק אז היצר קם כנגדו, ולכן הרוגים אלו מגיעים להיכל כה גבוה יחד עם רבי עקיבא ועשרה הרוגי מלכות, שנמצאים בחלק העליון של התפארת, שעליהם כתוב עַיִן לֹא-רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה-לוֹ.

היכל חמישי גבורה, בו נמצאים כל אלו בעלי תשובה שלימה ששבו מחטאיהם. תשובה זה לשוב לעולם הבינה — עולם ההשפעה, לשוב אל ה' — שהרצון הפרטי יחזור אל הכלל, רצון שלא בא לפרטיות, לא עושים בכדי לקבל. תשובה מאהבה, שזדונות נעשו להם כזכויות ויצאה נשמתם בטהרה, וגם אלו שקידשו שם ריבונם וקבלו עליהם מסירות נפש לכבודו ית'.

בפנימיות שבהיכל זה, כל אלו בעלי תשובה עצומה, שנתעצמו בתשובתם עד שנשמתם יצאה מתוך התמרמרות על מעשיהם הרעים כמו רבי אלעזר בן דורדיא — שהצער הגדול גרם לנשמתו לצאת, עליו אמר רבי יהודה הנשיא יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת.