הדף היומי בזוהר הסולם – בראשית ב' – עמודים ד-ו (למתקדמים)

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר שבעה היכלות של גן עדן

כאשר אתה קשור אל האלוקות, אין עין הרע שולט בך!

אלו שמשיגים את המלכות שבהיכלות, הם הצדיקים שלא החליפו את כבוד ריבונם, ומשיגים את המלכות בסוד אֵשֶׁת חַיִל – עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ. כי סוד האמונה שזוכה להשיג, מזכה אותו להדבק בה' ולירא ממנו תמיד, ולא יסור לימין ושמאל.
מי שמשיג אמונה יש לו את הכוח להשיג כמעט כל דבר, בעיקר דבקות בה', וממלא את תפקידו.

בתהליך עליית הצדיקים לשמים, קל להם לפעול ולעבוד את ריבונם, מאחר ולא היו דבוקים בחוזקה בגשמיות. הם לא הולכים לגיהינום אלא להיכלות, ויושבים שם כל אותו הזמן שהנשמה צריכה. צדיק שנפטר מהעולם, משמע שהשיג דרגת נשמה, אך עדיין יש בה רושם שיש לטהר, משום שהייתה מלובשת בגוף בחינת מלכות, מידת הדין. לאחר פטירתה אינה יכולה לעלות מייד למקומה לג"ע העליון עד שעוברת טהרה שתאפשר לה להגיע לקדושה.

גן עדן תחתון הוא מצב ביניים בקשר בין אור מקיף לתחתון, ומאירה בו הנשמה קצת מלמעלה. אפשר אך אסור לדבר עם מלאכים ורוחות כמו בסיאנס, מפני שזה מפריע לנשמה. יש בקבלה שיטות נכונות כיצד אפשר לתקשר עם נשמות, אך לא מגלים זאת להמון העם.

כשרצון האדם כאן בעולם מתכלל בצורת הבינה – השפעה, אז כאשר עולה הנשמה לעולמות, יש לה קשר, שפה מוכרת עם הסביבה. למעלה מדברים עברית שרק שפת הקודש היא השפעה. לדבר בנפש עברית מאפשר לתקשר, אין שם שפה אחרת. בודקים את האדם כאשר הוא עולה, למה הוא קשור יותר לעולם זה או לבא. מי שלא מכיר את השפה בעולם הבא, דומה למי שנכנס לסרט שמדבר סינית.

הנשמה מקבלת כאן תודעה של עולם הזה, ואינה מסתלקת בבת אחת, אלא בהדרגה, שבתחילה נשארים רישומים שהלכים ופוחתים במשך חודש, שנה עד עשר שנים, אך בדרך ניתן להתגלגל שוב.
ככול שהנשמה בקשר אהבה גדול יותר לעולמות העליונים, קל לה יותר להיפטר. נשמה שהורגלה בגשמיות, קשה לה לעזוב עולם זה, שהרי מרבה בשר מרבה רימה, וכן קשה רימה למת כמחט בבשר החי.
יזהר אדם שלא ילך אחר אלוקים אחרים הנק' אשת זנונוים מלכות שנק' לילית הראשונה, השטן, שבאה להסית את בני האדם שמשום זה כתוב לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה.

ומאידך ככול שהנשמה קשורה כאן לרוחניות, כך קלה לה ההסתגלות לחזרה לשרשה, וזוכה לקבל לבושים והיא שמחה, מפני שרואה שהיגיעה בעולם זה הייתה כדאית.