004- הדף היומי בזהר הסולם – תזריע י-יב – שיעור השקפה

תזריע  י-יב

ל"ג יוֹם תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה

מי שפועל עם צד העורלה, צד הגוי שבנפש, אז טועם בכל מאכל טעם עפר, טעם של אנכיות ורצון לקבל לעצמו.

אור גדול מגיע ברגע הלידה כדי לאפשר חיבור למדרגה עליונה גבוהה. כאן הרצונות גדולים, אך אסור להשתמש בהן לפרטיות, מאחר ובשעה זו מתעוררים דינים ושם ממתין הנחש שבנפש, הוא הרצון לקבל בעל מנת לקבל, ומכאן הטומאה. לכן צריך שבעה ימי טהרה מהדמים הטמאים.

אישה שיולדת נשמה, היא רק פרט המייצג את השכינה, ואחרי הלידה יש לה תיקונים, מאחר ובלידה יש לעורר את צמצום א' ואז יש דם טמא הבא מגבורות, לעומת דם המילה הבא מחסדים.
ישנו הבדל בין הולדה של זכר ונקבה מבחינת ימי הטהרה. דיני הזכר קשים יותר וכשעוברים עליהם נק' פשע, וכשעוברים על דיני הנקבה נק' עוון, דהיינו כשלא עושים את הנדרש, כלומר אי עשייה של המצוות עשה, ועשיית טוב. דיני הזכר הם השתוקקות לדברים אסורים, וכך קורה כשיולדת נקבה, דהיינו התגברות צד הרצון לקבל לעצמו.

דינים דנוקבא  נובעים ממניעה של קבלה, שהרי הקב"ה רוצה שנקבל את האור דיני הזכר זה כאשר מקבלים את האור בצורה לא נכונה, ופועלים לעשיית דברים גרועים. לכן דיני הזכר קשים יותר. כשאומר אישה כי תזריע וילדה זכר מתכוון שהימין גבר על השמאל ולאדם יש אמונה. וכשיש עדיין דמים טמאים בלידה, מתעורר קו השמאל להשתוקקות לקבל לעצמו, ולכן על היולדת לשבת שבועיים בגין הדמים הטמאים.

ונחש עפר לַחְמוֹ. וְעָפָר תֹּאכַל כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ. העורלה היא סוד הנחש, וכשנדבק באדם, יש לעשות סימן שכאשר נגמרו הדמים הטמאים אחרי שבעה ימים, מיד ביום השמיני יש לעשות ברית, להראות שכוח הנחש הסתלק לעפר בו טומנים את העורלה.

העורלה היא סימן לנחש, דבר טמא שיש לקבור ולא שורפים בכליה גמורה, מפני שבגמר תיקון גם אותו יתקנו. בסדר התיקון, יש לתקן קודם את הרצון להשפיע, ורק לאחר מכן את הרצון לקבל. את הרצונות מחזיק הס"א, אותם יש לתקן בהדרגה. כאשר באים לתיקון של רצון גדול הנק' גדלות כלי הקבלה, הנמצא עם העורלה, אותה יש לקבור, דהיינו נמנעים משימוש ברצון זה עד תחיית המתים, דהיינו תחיית הרצון הגדול המופרז לקבל.