009- הדף היומי בזהר הסולם – תזריע כה-כז שיעור השקפה

תזריע  כה-כז

יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ

על אדם בשמחה תמיד ולעורר את הזולת ליישר דרכם.

צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ כאשר לא שם לב למעשי הרשעים ואינו מוחה בידם. עליו לנסות ולהציל את החוטאים.

את הכל ראיתי בימי הבלי, יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ, וְיֵשׁ רָשָׁע, מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ. איך אמר שראה הכל, בזמן שהלך בחשכות העולם, בימי הבלו? שהרי כל מי שעוסק בחשכות העולם, אינו רואה כלום, ואינו יודע כלום. אלא אומר שלמה שראה את היסוד מתחבר ללבנה, כלומר שגם במצב החשכות יכול האדם להתחבר לליבו ולעבוד בשמחה. למעשה ראה שלמה את הקשר בין הברית היסוד, לבין הלבנה, כלומר רואה שנקודת החיבור מביאה את השלמות.

ובשעה שהרשעים מרובים בעולם, והלבנה נחשכה, אז צדיק, יסוד, אובד בצדקו, משום שאינו נראה בלבנה, שאינו משפיע לה, ואינו לוקח שמן ועוז ושמחה למלא אותה ולהתחבר עמה. באדם אחד, רואים שהוא לא בשמחה לעשות את עבודת המלכות, עבודת היחד, ופועל בלי שמחה.

וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים

וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וייצר ה' אלקים. וייצר כתוב עם ב' יודים, יורה שהאדם נברא בשני יצרים, ביצר הטוב וביצר הרע. שם הויה כנגד יצר הטוב אלקים כנגד יצר הרע הוא שם מלא. את האדם, כלול זכר ונקבה, כי את, רומז על הנקבה. עפר מן האדמה, זהו עפר של ארץ קדושה, שמשם נברא, מקום בית המקדש. עפר הוא מלכות. האדמה בינה, ארץ אדום. אדם הראשון נברא ממלכות הממותקת בבינה. כי עפר בית המקדש, היא בחינת מלכות הממותקת בבינה. שהבינה היא המשפיעה ועושה את האדם הבנוי מרצון לקבל, שיתכלל בהשפעה. ומאחר וכך ברא ה' את האדם, כך על האדם לבנות את עצמו, את המשכן הפנימי מהמקום של המלכות שהתמתקה בבינה, שמקבל על עצמו את מידת ההשפעה.

על האדם לפעול בתנועה נפשית להיות צדיק, שמצדיק הכל ועובד את השם בשמחה. וכשזוכה לפעול השפעה כלומר להכליל את הרצון העצמי בהשפעה, זוכה לנשמה, היינו התלבשות אור בכלי והוא נשמר מלמעלה.