050- דף היומי – הקדמת זהר הסולם עמודים קא-קב למתקדמים

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "דטעין חמרי"

בשיעור זה אנו ממשיכים את מאמר "דטעין חמרי", בתיאור אותה גדלות ההשגה של גמר התיקון שבבחינת 'עתיק יומין' הכולל את כל פרטי הפעולות החלקיות, אותם מקיים האדם בזמן התיקון על בסיס אותו הכלל של בחינת 'עתיק', המבטא את מקום האמונה.
הזוה"ק מתאר אותה המדרגה של 'עתיק יומין', כמייצג את מקום האמונה השלמה, שהיא התכלית הקיומית שבבחינת 'שבת של ימי בראשית' אשר אין לה נקבה, המתפתחת למקום האהבה השלמה בין הבורא לנברא, אליה יש לשאוף.
מציאות זו היא בבחינת הזווג של 'גמר תיקון', בה מתקבצים על-ידי אותה בחינת הנוקבא העולה בשם 'מקבצי-אל', כל אותם הפעולות ומעשי המצוות הקטנים, אותם פועל האדם 'בשית אלפי שני'.
וטרם גמר התיקון, אין היכולת בידי האדם לעשות הזווג בבחינה הנ"ל, והיות שאין התחתון רואה בה זווג מצד תפישתו, לכך אין לו שום השגה במקום אמוני זה 'שבעתיק יומין', בבחינת 'לא ידע', וכן אין בחינה זו מתפשטת לתחתונים בבחינת 'לא אתיידע'.
נמצא אם כן שכל שאיפתו של האדם כל אימת שהוא מצוי בזמן תיקון היא, להגיע לשלמות התכליתית הנזכרת לעיל, באופן שכל פעולה קטנה אשר יפעל במעשי המצוות בכל 'שית אלפי שני', תהיה אגב אותו הכלל האמוני שבבחינת 'עתיק', אשר הוא אותו האוצר או "הבנק" אליו נתווספים כל הפעולות הנזכרות.
ומן האמור לעיל יוצא, שכל אותם הפעולות החלקיות לא באו, אלא בכדי לתרום לכלל הגדול הזה של האמונה, שבבחינת 'עתיק', עד לכדי שכל אותם הפעולות החלקיות המדוברות יצטרפו כפרטים המכריעים את הכף וממלאים את הסאה, שאז יתגלה אותו הכלל של גמר התיקון.
מוסיף הזוה"ק לתאר, אותו הרעיון של הגדלת האמונה באמצעות פרטי הפעולות והמעשים של זמן תיקון, דרך ביאורו של הפסוק הבא: "והוא היכה את שני אריאל וכו'", שני אריאל [בחינות 'אבא ואמא' 'וישסו"ת'] אלו שתי בתי המקדש [כנגד בחינות 'חכמה' ו- 'בינה'] שנחרבו לצורך בניין בית המקדש השלישי [ביטויו הוא על-ידי הזווג דעל בחינת 'עתיק'], כל זאת כדי להורות שאין באותם החורבנות הנזכרים לעיל בכדי לכלות, שהרי כל החורבנות לא באו אלא כאתגרים המהווים "כקרש קפיצה" למדרגה הבאה [בבחינת מה 'שהב"ן ישוב להיות ס"ג' – 'שהעיגול (קבלה) יהפוך להיות קו (השפעה)'], אולם על האדם מונחת האפשרות להפוך אותם הבעיות הניתנות לו מלמעלה למשימות, כך שלא יזדקק לאותם החורבנות הנזכרים. נמצא אם כן שישנן ב' דרכים שהם: א. דרך ייסורים ב. דרך תורה
מצד עבודת נפש האדם פירוש הדברים הוא, שמוליך החמורים מראה לרבי אלעזר ורבי אבא שישנן ג' שלמויות המצויינות ב-ג' המדרגות של 'נשמה', 'חיה', 'יחידה' אותם שואף כל אדם להשיג דרך מפגשיו עם אותם נקודות החמריות, דרכם מדבר הבורא אל האדם, בכדי להוליכו דרך אותה החמריות, מתפישת המקרה אל התפישה אשר מעבר למקרה.
מסיים הזוה"ק בציון אותה העובדה, המאששת את התקדמותו של האדם באופן תדירי, באופן שכל עברו מהווה רק "כקרש קפיצה", להיישרת מבטו קדימה, עד אשר יגיע לידי האהבה השלמה שבבחינת "בית המקדש השלישי", המתאר אותו האדם העובד בחינם שלא על-מנת לקבל שכר.