040- דף היומי – הקדמת זהר הסולם עמודים פא-פב למתקדמים

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "עימי אתה בשותפא"

אזהרת הזוה"ק מהתחברותם של הגאווה עם התאווה האישית, כביטוי לחידושי ודברי התורה, המיוסדים שלא על-פי דרך האמת
בשיעור זה אנו אנו למדים ביתר פירוט אותה מגמה יסודית, הנלמדת בשיעור הקודם, כהמשך למאמר "עימי אתה בשותפא".
הזוה"ק מתאר את אפשרותו של הנברא להיות שותף לבורא, דרך דברי תורה או מילין דחכמתא שמוציא מפיו, עד לכדי יצירת רקיעים חדשים, אלא שמסייג את דבריו באומרו שאותם דברי התורה
הבאים ממקום לא אמיתי, הם אשר מחזקים את קליפת 'שווא' ו'שקר', המייצגים אותה הטומאה המזיקה את האדם בהכרח, באופן שאין לאל ידו להשתלט עליה.
אותו רקיע, המייצג את ההפרדה וכן את החיבור בין המוח ללב, מתאר עתה את קליפת 'השווא', שבבחינת הזכר, באופן שכל מגמתו היא, להעביר את השכל האלוקי דרך מסננת של שקר [בחינת דילוג או סתימת התודעה האמונית (ז"ת דבינה)], כך שיגיע ללב בצורה שקרית ובדויה.
ואחר ש'קליפת השווא', הבאה כנגד הזכר, הסיטה את האדם לתהות על הראשונות, שהם אותם יסודות האמונה (בחינת דילוג על ז"ת דבינה), וכתוצאה מכך ייצרה 'רקיע דשווא' (בחינת ו"ק דחכמה), אזי הולכת אותה קליפת הזכר להזדווג בקליפת הנקבה (כנגד "קליפת שקר" – "אשת זנונים"), כדי להוציא את הלב אל מחוץ למסגרת האמונה, להיותו נתון לרצון הפרטי, זאת בכדי שאותה "קליפת שקר", בבחינת 'אשת זנונים' תוכל לפרנס ולהזין אותם הרצונות הפרטיים של האדם, עד שכל רצונותיו של האדם לקדושה יימצאו מתים.
ועוד שמזווג זה עם הנקבה דקליפה, נוצר 'רקיע דתוהו' (כנגד ג"ר דחכמה), הכולל עולם שלם של תורות והבנות חילוניות-שקריות, שהם אלה שהורגים את רצונותיו של האדם לקדושה, עד שאין בכוחו לפעול שלא למען עצמו וכגון 'בתפילה שמתפלל לתועלתו האישית'.
זווג זה המתואר לעיל, הוא הזווג של הגאווה המתחברת לתאווה האישית מצד נפש האדם, הבונה תורה והבנה שלמה, המיוסדת על 'שווא' ו'שקר', עד לכדי שגורמת להפיל ולהמית כל הרצונות דקדושה מבחינת "חללים" (חלל הוא בחינת 'אמונה', הבנויה על הבורא יתברך ואהבת ישראל).
לכך אומר הזוה"ק, על-פי האמור לעיל: "שכעין שנעשים שמים וארץ דקדושה על-ידי העלאת מ"ן של צדיקים, כך נעשים שמים וארץ דקליפה על-ידי העלאת מ"ן לא אמיתי, של אותם אנשים, שעוסקים בתורה או במילי דחכמתא שלא על-פי דרך האמת"
מסיים הזוה"ק בכך, שיש להיזהר מאותו תלמדי חכם שלא הגיע להוראה ומורה, כלומר שלומד רק את התורה החיצונית וכן שאינו לומד פנימיות התורה וסודותיה באופן הראוי, זאת היות שאין דרך לעזור לאדם זה, לבד מן הקב"ה, שהוא לבדו יכול להצילו.
והגם שמציאות זו קשה לנוכח תוכחת המוסר של הזוה"ק, אין נמנע מן האדם לתקן זאת, שעל כן ראה הזוה"ק להפיח בכמה מילים רוח תקווה באדם, באומרו: "שכאשר ישמור האדם על יסודות ההשקפה, שקיבל מרבותיו שבעיקרם הם : א. התבטלות ב. אהבת חברים ג. תורה ומצוות, וכן כאשר ייצר סביבה המשמרת אותה אווירה של השקפה, אזי יוכל לתקן אותה 'קליפת השווא' המתחברת ב'קליפת השקר'.