008- אדרא רבא – שיעור 8 (סא-סג) השקפה
נָשֹׂא סא – סג
פקיחו דעיינין
עיניים פקוחות כדי להשפיע את הטוב. בסידור נכון של צורת המחשבה, אין העליון נותן רק שפע לתחתון, אלא גם לבושי מוחין, כלומר צורת תבנית הגיון נכונה, צורה אמונית לרצון כדי לקבל הארה כראוי.
עין שמאל מבטאת חוכמה, ועין ימין חסדים. בא"א גם עין שמאל מוחזרת לבחינת חסדים, שאז אין שליטה לחוכמה, אלא שתיהן חסדים, לכן נחשב א"א כעין אחת שהיא שמירה וקיום הכל, ממנה נובעים הברכות עליו כתוב טוב עין הוא יבורך, אל תקרא יבורך אלא יברך כי זה נק טוב עין וממנו מברך לכל.
בתת המודע, בשורש המוחין, השמאל צריך להיות השפעה, גם מה שבא בבחינת קבלה. אחרת אדם לא ידע לרצות להשפיע מפני שתת המודע שולט
עמוד ס' אות מ"ב.
מאמר פקיחו דעיניין
מאמר פקיחון דעיינין הוא התיקון השישי- שבו העיניים של א"א נחשבים לעיניים של השפעה, ולכן נקראים פקיחו, שהעיינים פקוחות כדי להשפיע את טוב.
והראש הלבן- העיניים שלו- ההשפעה שלו שונה משאר העיניים.
אין כסות על העין, אין גבות על העין, כי הגבות מראים על חסדים, ואל צריכים שם שמירה, מכיוון שכולו חסדים- אז אין לו גבות – הוא לא סוגר את עיניו, ועליו כתוב " הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל"
אומר הזוהר הקדוש-כל מה שבא ברחמים- לא צריך כסות על העין. ולכן אין לו גבות על העין.
למדנו שהתיקונים הראשונים של א"א היו תיקונים בפנימיות, שהם נקראים:
- גלגלתא
- קרומא דאוירא- ובגדלות זה נהיה מוחא דאוירא
- ומוחא סתימאה
אלו הם תיקונים פנימיים.
ויש לו תיקונים- לא רק בצורת המוחין שהיו לו שהם ג' התקונים הראשונים, יש לו גם תיקונים של לבושי מוחין, של נה"י דעתיק- כלומר מה שהעליון עושה זוג בשביל התחתון אז הוא לא נותן לו רק את המוחין, אלא הוא גם נותן לו את צורת ההגיון שיש במוחין האלה שמלביש את המוחין הללו- וצרת ההגיון הזו נקראת לבושי מוחין, ואת לבושי המוחין האלו הוא גם נותן לו.
ולבושי המחין האלו
- ראינו שיש לנו גם את התיקון שנקרא עמר נקי– שזה היה התיקון הראשון בחיצוניות
- וראינו את התיקון של רעווא דמצחא- או רעווא דרעווין– שזה המצח המגולה- בהארה- בגלל שהוא בא להאיר
- ועכשיו אנו לומדים את התקון השישי- שהוא השלישי בחיצוניות שנקרא פקיחו דעיניין3.12
פקיחו דעיניין מתחלק לב' חלקים:
יש ם' דצלם-זו הפקיחא שהשפיעה בחוץ- ששם הי' לא יוצא מהאויר- וזה נקרא עמר נקי.
לא"א יש 2 עיניים: רבי שמעון אמר לקרבי אבא-למה זה רמוז? מהרמוז זה שאנו אומרים שיש לו עין אחת, אבל הם שתי עיניים? ואין לו כסות על העיניים.
אמר לו רבי אבא שזה דומה לדגת הים, שדגת הים אין להם עיניים- אין להם כסות על העין, ואין להם גבות, והדגים אינם ישנים, והם לא צריכים שמירה על עינייהם. למה? בגלל שנמשכים ברחמים. 4.23
כל שכן עתיק שהוא עכשיו נון את התיקון לא"א- גם הוא לא צריך תיקון. ז"ש הנה "עין ה' על יראיו" . משמע עין ה'- זו עין אחת. וכתוב "עיני ה' משוטטות בכל הארץ"- משמע שעיני ה' זה בלשון רבים- מיעוט רבים שתיים.
אז השאלה האם יש עין אחת ל', או שתי עיניים?
אומר הזוהר הקדוש: לא קשה.
- בז"א שתי עיניים
- בא"א- עין אחת
ועם כל זה, האם באמת 2 עיניים בא"א- רק שהם חזרו לאחת.
מה זה אומר חזרו לאחת?
- עין שמאל זה צד חכמה
- עין ימין זה חסדים
היות ועין שמאל בא"א- מוחזרת להיות גם חסדים- זאת אומרת שלחכמה אין שום שליטה אלא,
שתיהם( שתי העיניים) כמו בחינה אחת, כי שליטה של שניהם היא חסדים,
ולכן היות ויש שליטה אחת– לכן נחשב לעין אחת!
ובתוך זה ספר לנו שכל אחת מהעיניים- יש לו גם ג' גוונים:
לעין יש גוון : לבן אדום וירוק- שהם ג' קוים- ימין שמאל ואמצע
ולכל אחד מהעיניים יש ימין שמאל ואמצע.
וימין שמאל ואמצע של כל עין- גם בתוך כל אחד מהם- יש ימין שמאל ואמצע.
שרטוט: 2 עינים (ימין ושמאל) המתחלקות כל אחד לימין שמאל ואמצע- וכל חלק מהם גם לימין שמאל ואמצע
ועל זה הוא שואל: אם א"א כולו ימין? אז איך מתבארים בו ג' גוונין?
אתה אומר שיש לנו גוון לבן, אדום וירוק בכל עין,- גם בעין ימין וגם בעין שמאל- אז איך יש בו ג' גוונין?
תשובה: אומר שכל הג' גוונין שיש לו חוזרים להיות אחד- כמו שהכלל פועל כך- גם בתוך כל אחת מהעיניים הכל חוזר להיות לבן. (7.06)
ההפרש בין שתי העיינים, הוא :
- עין ימין היא לבן
- עין שמאל- הוא אדום שמקורו מוחזר להיות לבן
בזוהר יש פירוט שלם על כל עין ועין- איך כל אחד מהפרטים של קו ימין שמאל ואמצע שבעין ימין- וימיין שמאל ואמצע שבעין שמאל כלול גם מג' קוין- וכולם הם מאירים בהארה שנקראת לבן- וזה נותן את הכח לז"א לקבל מהאורות האלה מלמעלה. 8.14
מה היה הכח הגדול? אנו אומרים שכל הפרצופים בעולם אצילות נתקנו מהשבירה שבעולם הנקודים- מז' מלכים שנשברו/התבטלו. למה הם נשברו? כי לא היה תיקון קוים בז"ת דנקודים.ז"ת דנקודים זה בעצם הז"א. וכשבאו להתקין את הז"א ויצא ז"ת דנקודים ולא היה תיקון קוים=- הגיע אור גדול- והוא לא יכול היה לומר שנאי מעדיף חסדים ולא חכמה\, אז היתה שם שבירה.
אז באופן קצר- אנו אומרים שלא היה שם תיקון קום של ימין שמאל ואמצע בז"ת
כי מה זה ימין ושמאל ואמצע?
- שמאל זה אומר: שכשבא אור החכמה לקו שמאל (והטבע שלו להתפשט ממעלה למטה) – אז הוא (פועל ההפך מטבעו- בגלל ההתכללות) דוחה אותו ממטה למעלה
- ימין– שהטבע שלו הוא לדחות את האור ממטה למעלה– אז הוא (פועל ההפך מטבעו- בגלל ההתכללות) ומוכן להתפשט גם (ממעלה) למטה.
כל אחד מתכלל מהכח של חברו– ואז הם מגיעים לתיקון.
לכן, חייבים לעשת תיקון מיוחד בעולם אצילות- של תיקון קוין. ששורש המוחין שנקרא א"א הוא מותקן באופן הזה.
וכשחזר קו שמאל להיתקן- שהוא עין שמאל דא"א- אז הוא בבחינת "דא לגו מן דא"- זה מתוך זה., דהיינו" מה פירוש: זה בתוך זה?- לבן בתוך לבן– שהשמאל הוחזר להיות ימין ממטה למעלה– ע"י זה שהוא התכלל בחסדים- שפעל ממטה למעלה נטהר– מכל הפגמים שהיה לו בעת שבירת הכלים- כי כל שבירת הכלים- נגרמה מכך שהשמאל פועל- וכשהוא הוא מגולה- אז אין ברירה אלא לקבל את האור, ואז היתה שבירה.(10.28)
על העין (דא"א) הזאת– עליה נאמר: עליה "לא ינום ולא ישן שומר ישראל"– ועין דא"א אינה סתומה, כלומר אינה סתומה בחסדים מכוסים, כמו האודנין- למה? כי זה תיקון של ל' דצלם- שמאיר חכמה.
כשאנו אומרים שהיא חסדים- הכוונה שהיא כולה שפע- אז היא יכולה להאיר חכמה למטה.
שימו לה, שמוחא סתימאה (מו"ס) לא יכולה להאיר חכמה- אבל כאשר אנו באים לפקחיו דעיניים שם כם אפשר להאיר חכמה- כי זה לא בפנימיות א"א- זה בחצוניות א"א, וזה כמובן יארי בל"ב נתיבות החכמה.
וכמו שאמרנו שלא צריך שמירה- מכיוון שכולו שפע של חסדים, כי השמאל שלו הם פועלים ממטה למעלה, והעין הזו- אם היא נסתמת רגע אחד- אז לא תהיה הארה לתחתונים- אז לא יוכלו להתקיים. ולכן היא נקראת עין פקוחה- והרבה שמות שמתארים את המציאות הזו שלה-
- עין פקוחה,
- עין עליונה,
- עין של ההשגחה,
- עין שלא ינום ולא ישן
עין שהיא שמירת הכל, עין שהיא קיום הכל. ועלזה כתוב: " טוב עין הוא יבורך" אל תקי יבורך, אלא יברך, כי זה במאת כמו הברכה שמקבלים מלמעלה_ שזה נקרא "טוב עין".
לכן..בקיצור: מה התיקון של פקיחו דעיניין?
זה התקון הו' שלנו- והוא בחינת תיקון של ל' דצלם שבו הי' יכול לצאת מהאויר ונהיה אור, והעיניים נפקחים בהארת חכמה בחסדים. וזה התיקון השישי.
בשיעור הבא נבסס יותר את הידיעה ונסכם את כל התיקון של פקיחו דעיניין- כי עוד לא סיימנו אותו.(13.12)