010- אדרא רבא – שיעור 10 (סז-סט) למתקדמים

010- אדרא רבא – שיעור 10 (סז-סט) למתקדמים

מאמר – חוטמא

אחרי שלמדנו על שש התיקונים הקודמים, עתה לומדים על חוטמא שהוא התיקון השביעי, שעתיק עושה בראש דא"א- ושבעה תיקונים האלה מכינים את ראש דא"א להיות ראוי להיות שורש למחשבה.

 אות ס"ב

סב) כתוב אני ה' ראשון ואת אחרונים אני הוא. הכל הוא דהיינו א"א והוא סתום מכל צדדיו חוטם, מהו, למדנו בחוטם ניכר הפרצוף כי אין מעידים על פרצוף אלא עם החוטם( כך כתוב ביבמות. מדוע החוטם הוא כ"כ חשוב?) כי בו מתקיימת ההארה של הפרצוף.. החוטם הוא התיקון השביעי , הוא סוד המלכות דנה"י דעתיק שהתלבשה בחוטם דאריך. בחוטם מתגלה הארת החוכמה מב' נקבי החוטם, נקבי דפרדשקא, שזה כמו ב' נקבי החלון, ובעיקר מהחוטם השמאלי , שמשם בא הארת חכמה, שכאשר אין לנו מוכנים לכך, זה יוצא ככעס על העולם, ובזמן המשיח- זו תהיה הארה המשיח.2.56

אות ס"ג

סג) מה בין עתיק לז"א -מה בין א"א שמקבל את תיקון החוטם מעתיק לבין ז"א? זה עתיק הוא בעל החוטם

  • מנקב אחד מושפע החיים
  • ומנקב אחד מושפע חיי החיים דהיינו אור החיים של תחיית המתים.

חוטם זה הוא חלון שבו נושב רוח החיים אל ז"א וקוראים אותו סליחה, (מדוע זה סליחה? )כי רוח החיים הוא הארת החכמה ומחכמה היא סליחת העוונות. והוא נחת רוח התבשמות ( הרוח, ובושם הוא ענין של השפעה- )השפעה הרוח פרדשקא פירושו חלון לפי הענין, ויש לפרשו ממלא מקום.

פירוש:

  • נקב ימין ה"ס חסדים, אלא שכלול בו הארת חכמה שה"ס אור חיה. וע"כ נקרא חיים
  • ונקב שמאל שם עקרו חכמה שהוא חיין דחיין שמחמתו ומהתכללותו יש חיין בימין.

כלומר עיקר הנקב הוא מקו שמאל שהוא נותן חיים והיות והימין  מתכלל בו, אז יש חיים, אבל באמת, הרוח באה מצד השמאל. הפרדשקא זה חלון- שיש בנקבי החוטם שממנו יורד הרוח- ובהמשך נראה שיורד דרך אורחא- נראה איך הוא מתפקד דרך י"ג תיקוני דנקבא. איLבא משם האור כדי להינתן לתחתונים. אבל זה  יכול להיות גם כעס במצבים של חטא.6.30

מה אמרנו עד כה? אמר שיש הבדל בין החוטם מצד עתיק לז"א.

בינתיים סיפר לנו שהחוטם של עתיק הוא סליחה ומדוע סליחה? כי ממנו בא החיים, ונתן לנו ההבדל בין הנקב הימני לשמאלי-

  • הנקב הימני הוא חסדים
  • והנקב השמאל הוא חכמה

ובגלל שהם כלולים זה בזה- אז  גם נקב הימין הוא כולל בו גם הארת חכמה-שזה נקרא  אור חיה  ולכן הוא  נקרא חיים, ונקב שמאל נקרא- כי המקור של החכמה נקרא חיי החיים .

אות ס"ד

סד) דרוחא דנפיק מאינון, כי הרוח היוצא מאלו הנקבים דחוטמא

  • רוח אחד יוצא לז"א לעורר אותו בגן עדן
  • ורוח אחד של חיים יוצא ממנו שבו עתידים לזמן בנו של דוד לדעת חכמה.

כי ב'רוחין אלו בד' נוקבי דפרדשקא הם מבחינת יסוד ומלכות וע"כ

  • מרוח של יסוד נמשך לז"א שהוא מנקב ימין
  • ומרוח של מלכות שהוא בנקב שמאל (שאולי זה התכללות של יסוד ממלכות )נמשך לבריה ( לבן של דוד) דדוד שה"ס מלכות.
  • ומאותו נקב השמאל מתעורר ויוצא רוח ממוחא סתימאה שהוא חכמה דא"א והרי זו חוכמה מצמצום א'( וכיצד אפשר לתת חכמה מנקב שמאל והרי החוכמה סתומה, ואי אפשר לתת אותה אלא לעתיד לבוא (באמת לא יבוא עכשיו, אלא עתיד לשרות במלך המשיח- שכתוב ועלית לשרות על מלך המשיח
    • שכתוב ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה         רוח עצה וגבורה          רוח דעת ויראת ה'

שואל, הרי יש כאן ד' רוחות בכתוב, (ואתה אומר  שמעתיק, דהיינו מא"א שקבל את התקיון מעתיק הוא רוח אחד, שאנו רואים שיוצא מהנקב השמאלי דא"א- ולמה לי עוד שלושה ולא רק אחד? אמרת : רוח: חכמה, בינה, עצה וגבורה" ודעת ויראת השם, אז זה ארבעה )והרי רוח אחד אנו אומרים שיוצא מנקב השמאלי דא"א ולמה שלשה, קום ר יוסי מעמדך ותתרץ את זה. ( 10.01)

(מלך המשיח מקבל מנקב השמאלי דמלכות  את אור החיה ממו"ס ורוח השם הזה הוא 1 או 4? למה כתוב 4 , אם זה רק 1? זו השאלה

 אות ס"ה

סה) קם רבי יוסי ואמר, בימיו של מלך המשיח לא יאמרו אחד לאחד למדני חכמה, שכתוב ולא ילמדו עוד איש את רעהו וגו כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גודלם, ובזמן ההוא יעורר עתיק יומין רוח היוצא ממוח הסתום (הכוונה למו"ס- שזה חכמה של צ"א, שהרי חכמה סתימא ה נתתקנה מגבורא דעתיק- שבצ"ב שימשו בו רק חדי לדחות את החכמה, והנה עכשיו מקבלים שם חכמה שהוא אסור במצב של צ"ב וכיוציא את זה כל הרוחות של מטה התעוררו עימו )מכל, שהוא חכמה דא"א וכשיוציא את זה חוכמה של צמצום א חוכמה סתימאה שבצמצום ב רק דחו אותה, כל הרוחות שלמטה יתעוררו עמו ומי הם הרוחות שלמטה יתעוררו עמו. ומי הם הרוחות שלמטה הן הספירות הקדושות דז"א שהן ששה רוחות אחרים שהם כך, שכתוב, עליהן רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה' שהם בחינות חג"ת נה"י דז"א מלמד שיש כאן עוד שלושה רוחות שמעוררים את הרוח דעתיק. ( 12.33

א"כ אומר שהם באמת רוח אחד, ומה שאנו אומרים רוח ה', – אנו רואים פה עוד שלושה רוחות שהם לא מעתיק, אלא מעוררים את רוחות של ז"א:

  • שהם נקראים חוכמה ובינה שזה 2,
  • ועצה וגבורה זה עוד 2
  • ודעת ויראת השם- זה עוד 2

שהם ימין שמאל ואמצע- שהם ששה רוחות שקורא להם פה חג"ת נה"י דז"א.13.07

אות ס"ו

סו) שלמדנו, כתוב וישב שלמה על כסא ה' וכתוב שש מעלות לכסא כנגד חג"ת נה"י ( זה השש מעלות של הכסא) ( ושאומר מלך)ומלך המשיח עתיד לשבת בכסא של שבע מעלות

  • שש הן כנגד חג"ת נה"י שזה בצ"ב
  • ועם הרוח של עתיק יומין שעליהם היוצא מנקב שמאלי של חוטמא הרי שבע כמו שלמדנו, א"ר שמעון ינוח רוחך לעולם הבא(דהיינו גם אתה תקנת בדבריך וגם לך יש חלק לעולם הבא- כל אחד כך אמר באדרא, רשב"י נתן לכל אחד הזדמנות  לומר באדרא, כך שהם בזה הם קונים את מקומם בעולם הבא, אבל אף אחד לו מדבר לפני שרשב"י נותן לו רשות. ) ( 14.55

אות ס"ז

סז) כתוב כה אמר ה' מארבע רוחות באי הרוח וגו שואל, וכי ארבע רוחות העולם עושים כאן, (מדוע פתאום אתה אומר לי שיש 4? ) ומשיב, אלא ארבע רוחות יתעוררו שלשה הם, דהיינו  ג' פעמים רוח הנאמרים בכתוב, רוח חכמה ובינה(רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה'- 3 פעמים רוח ) וגו והרוח של עתיק הסתום מחוטמא (רוח ה' ) הן ארבע. וכן הם כי כזה הרוח של החוטמא יוצא יוצאים עמו ג' רוחות הכלולים בג' אחרים(מדביר למה ששה ולמה לא שלושה , כתוב 3 פעמים רוח ואנו רואים ששה, אז יש ג' שקלולים בג' האחרים, כי נאמר ג' פעמים רוח). כי אמר ג"פ רוח(דהיינו רוח חכמה ועוד בחינה רוח בינה, רוח עצה, ויש גם רוח גבורה, רוח דעת זה יראת ה' ) ובכל רוח שתי בחינות היי רוח חכמה ובינה רוח עצמה וגבורה רוח דעת ויראת ה'( כה אנו רואים ששה. ומסביר רשב"י- הרי שאלתי על שלושה, ואתה רבי יוסי אמרת שיש ששה, ודע לך שזה נכון, יהיה ששה, אבל  3 פעמים אמר רוח ולא 6 פעמים, ומדוע זה? כי יש שלושה שכלולים בשלושה.) (17.10 )

 

אות ס"ח

סח) ועתיד הקב"ה להוציא רוח אחד הכולל מכולם מכל ז' רוחות שכתוב מארבע רוחות באי הרוח ארבע רוחות באי, (לא כתוב כאן, לא 4 רוחות אלא מ- 4 רוחות )שמשמעו באי הרוח הכלול מארבע רוחות שהם ששה. ובימיו של מלך המשיח לא יצרכו ללמד אחד לאחד כי הרוח שלהם כלול מכל הרוחות ויודע הכל(מה הוא יודע? ), חכמה ובינה עצה וגבורה דעת ויראת ה' משום שהרוח שלהם כלול מכל הרוחות משום זה כתוב מארבע רוחות שהם ארבע הכלולות בשבע מדרגות עליונות ולמדנו שכולן כלולות ברוח הזה של עתיק דעתיקין שהוא א"א היוצא ממוחא סתימאה שהוא חכמה שלו ( לאן הוא יוצא?)לנקב ( השמאלי של) החוטם שלו שה"ס מלכות שלו (שמשם באה ההארה הגדולה, ואם לא מוכנים אליה אז ההאר הזו הופכת להיות דין, ואם מוכנים אליה אז זה לא יהיה חרון אף, אלא זה יהיה הארה גדולה מאד. )

כאשר לא מוכנים להארה מצד שמאל אז זה חרון אף, אך כאשר מוכנים וראויים יקבלו הארה גדולה( 19.55)

מה בין חוטם  של ז"א לחוטם של ז"א?

אות ס"ט

סט) מה בין חוטם לחוטם דהיינו בין חוטם דא"א לחוטם דז"א הוא

כי חוטם דעתיק יומין שהוא א"א הוא חיים מכל צדדיו (למה אומר שחוטם דעתיק זה חוטם דא"א? כי פה מדברים על התיקונים שנתן עתיק בא"א, אז אם אני מדבר מצד נותן התיקון  זה עתיק, אבל איפה זה קיים? איפה זה מתבטא? בא"א" ולכן אומר חוטם דא"א, אז  מה ההבדל  בינו לבין חוטם דז"א? אז חוטם של א"א- הם חיים מכל צדדיו )הן חיי עולם הזה והן חיים של עתיד לבוא.

חוטם של ז"א כתוב עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו עלה עשן באפו ( זה כעס, אז בז"א אנו רואים שזה כעס.) ומעשן ההוא נדלק אש כשעולה אח"כ עשן, גחלים בערו ממנו, מהו ממנו, הוא מאותו עשן כי מן העשן נדלק האש.

(מפרש בעה"ס): כמו בחוטם דא"א כן בחוטם דז"א מושפע רוח חיים שה"ס רוח החכמה הנקרא אור חיה, (אז א"כ מה ההפרש בינהם? )

 וההפרש הוא כי בא"א שכולו ימין ( והשפעה וטובות וזקן לבן) לא יקרה בו שהחכמה תאיר בלי חסדים (זאת אומרת שתמיד ההארה תהיה טובה )

  • וע"כ חוטמא דעתיק יומין חיין מכל סטרוי( נותן חיים מכל צדדיו- גם מימין וגם משמאל)
  • מה שאין כן בז"א שבו יקרה שהחכמה מאירה בלי חסדים שאז כבה אור החכמה (דהיינו כבה אור החכמה ואי אפשר להאיר- נעשה חושך_ כי חכמה בלי חסדים לא יכולה להאיר )ונעשה חשך שחכמה בלי חסדים לא יכולה להאיר ונהפך לעשן, וזסו"ה עלה עשן באפו כי בעון התחתונים מאירה החכמה מהחוטם בלי חסדים. ונהפכה לעשן וכדי לעורר החסדים עושה קו האמצעי זווג על מסך דחיריק ( שזה תיקון של אותו כעס, תיקון של החשכות, תיקון של שורוק. מה עושה המסך דחיריק? ע"י מנעולא- ממעט ג"ר דשמאל וע"י מיפתחא מייחדו עם הימין)הממעט ג"ר דשמאל ומיחדו עם הימין והדינים דמסך דחיריק נבחנים ג"כ לעשן אלא עשן הזה ( העשן המיוחד של ז"א ממסך דקו אמצעי)מדליק את העשן שנעשה מכיבוי החכמה, דהיינו שממעט ושורף ( או מבטל)הג"ר שלו ( ע"י המנעולא) שאז מתייחד (רואה שאין לו מה לעשות עם השמאל כי מבטל אותו אז מסכים להתייחד עם הימין לקו אמצעי )עם הימין וז"ש ומהו עשן שנעשה מכיבוי החכמה, דליק נור כד סליק תננא לבתר, ( 25.37)
  • דהיינו העשן מהדינים דמסך דחיריק העולה אליו אח"כ בעת שקו אמצעי מיחדו עם הימין שאז נדלק העשן של החכמה ונשרפו הג"ר שלו וז"ש גחלים בערו ממנו מהו ממנו? מאותו עשן, דהיינו מאותו עשן החכמה שנדלק ע"י עשן דמסך דחיריק ונשרפו הג"ר שלו ונעשו גחלים בוערות. (

סיכום:

באמת יש חכמה מהחוטם, ומהנקב הימני יש חסדים רק שזה בעתיק וגם מהשמאל שמגיע חכמה הוא מגיע בלבוש חסדים, אז תמיד החכמה שניתנת מעתיק, מא"א היא באה בצורה טובה, אבל יש גם ענין של כעס, כאשר החכמה ניתנת בלי חסדים ולכן צריך זהירות.

אנו יודעים שנעשו תיקונים של נה"י דעתיק שמלובשים בא"א, ואותם נה"י מחולקים גם  לע"ס- לחב"ד, חג"ת ונה"י.

  • אותם נה"י דעתיק- הב' אודנין ומצחא הם חב"ד של אותו תיקון, והם מקבלים מהחלק העליון מם' דצלם מגלגלתא דאריך. ולכן הם בחינת ם' דצלם שבהם לא מתראה האור
  • ויש לנו תיקונים שבהם כן צריך להינתן אור לתחתונים, כמו שמ-ל' דצלם כן הי' יוצאת מהאויר אז בחינת הל' של התיקונים האלה הם נקראים עיניין וחוטמא. הם בחינת החג"ת, וממי הם יקבלו? לא מגלגלתא, כי מגלגלתא אין חכמה- הוא לא מבטא חכמה, הי' לא יוצאת מהאויר, כלפי עצמו אין חכמה שהוא נותן לתחתונים, כי הוא אזוק, ומהל' דצלם משם הם  יקבל- מכיוון ששם יש חסדים מגולים.
  • ומב' השלישים התחתונים- של נצח והוד- הרי אמרתי לי שיש חוטם בל'- אז מאיפה החוטם הזה יתן את האור- צריך לתת את זה מב' נקבי החלון- שנקראים ב' נוקבין .., אז דפרדשקא.
  • אז ב' הבחינות הללו, הם צריכים להינתן אבל מב' קוים- זה איך שהוא בעיה לקבל אותם, אז צריכים לראות איך אפשר לשלב בקו אמצעי כשזה בא בז"א ששם הוא צריך את השילוב, כי אם תבוא חכמה מהנקב השמאלי אז יכול להיות כעס גדול מאד, כי זה חכמה בלי חסדים. זה אומר שע"י התיקון הזה של קו אמצעי, שהיא נקראת אמת היסוד, ע"י ה אפשר יהיה לתקן את נתינת האור בצורה מדויקת. מתי זה יתגלה? שיהיה קו אמצעי. 30.18

באמת יש חוכמה מהחוטם ומהנקב הימני יש חסדים רק בעתיק, וגם מהשמאל שמגיע הוא בא מעתיק בלבוש חסדים. כאשר ניתנת בלי חסדים היא בחינת כעס. לכן צריך לשלב עבודה בקו אמצעי, שאם תבוא חוכמה מנקב שמאל, שזה התיקון לקבלת האור

 אות ע'

ע) למדנו כשרב המנונא סבא רצה להתפלל תפלתו אמר לבעל החוטם אני מתפלל לבעל החוטם אני מתחנן ( אז למי הוא התפלל? למי צריך להתפלל? למדנו באר"י הקדוש בשער הכוונות שהתפילה היא לעתיק יומין, או לאינסוף- ובאינסוף מצד צ"ב זה עתיק יומין ופה הוא אומר לא"א- כמובן אנו מדברים  על א"א שקיבל את התיקון מחוטם דעתיק) דהיינו לא"א שהוא בעל החוטם דהיינו  שכתוב ותהלתי אחטם לך שמקרא זה לעתיק יומין אמרו שהו"א א"א שהחוטם שלו הוא חיים מכל צדדיו(אז לשם היא התפילה ) ( 31.47)

 

אות ע"א

עא) אורך החוטם שע"ה עולמות מתמלאים מחוטם ההוא וכולם מתדבקים בז"א, זו היא התשבחה של תקון החוטם וכל תקוני עתיק יומין נראים ואינם נראים, נראים ליושבים על כסא מדין ואינם נראים לכל.

(מפרש בעה"ס:) מספר שע"ה עולמות רומזים על סוד ואל קין ואל מנחתו לא שע"ה ועלמין הוא לשון העלם, משום שקין משך הארת החכמה ממעלה למטה והפריד קו השמאל מהימין וע"כ ( מת לכאורה, היה צריך למות/ כי אי  אפשר לקבל חכמה בלי חסדים, ולכן נתרוקן מאורותיו) נתרוקן מאורותיו, וכתוב עליו לא שע"ה (מה זה לא שעה? לא האיר אותה בחינה של שע"ה נהורין ). אמנם הזוכה לאורך החוטם דא"א (אף ארוך- שמצייינים על היהודי שיש לו אף ארוך- מה זה אף ארוך של היהודי? זה שהוא מקבל את שע"ה נהורין )מתמלאים שע"ה עלמין הנ"ל באופן שלא יתרוקנו אורותיו לעולם. ( כפי שאמר שאור החוטם מראה על שע"ה עולמות שמתמלאים מחוטם ההוא. למה? כי פועל בקו אמצעי, או שהוא קשור לבחינת ז"א_ כמו שראינו פקיחו דעיניין- שלא ינום ולא ישן שומר ישראל- שיש השגחה עך עם ישראל- כך יש השגחה וההארה מצד החוטם לעם ישראל שדבוקים- אומנם בעוון התחתונים עלולה להאיר חכמה בלי חסדים מז"א ,אבל עם ישראל תמיד יכול לעשות תשובה בבחינת א"א- בחינת עתיק שעשה את התיקון לא"א .34.55

סיכום:

וא"כ למדנו את כל התיקונים שנתן עתיק בא"א, ומסיים אותם בתיקון הז'  שהוא הנוקבא, נוקבא דפרדשקא- החוטם.

אומר לנו בתע"ס חלק י"ג- שהתיקונים שנתן עתיק מצד:

  1. חסד– הוא נעלם, נתן את התיקון בבחינת גלגלתא דאריך
  2. גבורה– נתן את התיקון למוחא סתימאה (מו"ס), שתוכל לפעול כך- לדחות את האור
  3. ת"ת– נתנה את הכח של קרומא דאוירא שתוכל לעשות הפרדה בין עליון לתחתון, ובהמשך התקיון הזה היה גם של מוחא דאוירא (בגדלות).

זה 3 התיקונים בפנימיות א"א

 לאחר מכן:

  1. נצח הוד::מתחלקים: 2 אוזנים ו2- עיניים–  תרין אודנין- ותרין עיניין –
  • עמר נקי- התיקון מעל התרין אודנין שהיה מעל המצחא- שזה עמר נקי- שזה בא כביטוי כעמר נקי- זה בבחינת תרין אודנין.
  1. תרין עיניין– זה בבחינת פקיחו דעיניין

ושניהם באו מבחינת נצח הוד

  1. יסוד מצחא-הוא בחינת הרצוןרעווא דרעווין אבל רק שליש עליון של היסוד
  2. מלכות- בחוטמא

 והוא רוצה להראות לנו  שיש קשר בין התיקונים שנתן עתיק בא"א לבין י"ג התיקונים עכשיו שיבואו בא"א.

כי מה שאנו הולכים ללמוד עכשיו" אחרי שגרנו את השבעה תקונים הללו- הולכים ללמדו את י"ג התיקונים של התפשטות האורות- איך צריכים להתפשט האורות- מא"א" שהם לא יכולים להתפשט בפנים, אלא רק בחוץ, שהם נקראים י"ג תיקוני דיקנא. ואותם בע"ה נלמד.

אז כדאי לחזור על שבעת התיקונים הללו שהם נקראים:

  1. גלגלתא
  2. מוחא סתימאה (מו"ס)
  3. קרומא דאוירא או מוחא דאוירא
  4. עמר נקי
  5. רעווא דרעוון- רעווא דמצחא
  6. פקיחו דעיינין
  7. חוטמא

אלה הם שבעת התיקונים-

וכל אחד מהם חשוב– כדי לבסס את שורשי המוחין בתת המודע של האדם.38.50

שאלות חזרה בזוהר אדרא רבא סז-סט
1.מהו תיקון החוטמא ?
2. במה שונה נקב ימין מנקב שמאל הן בא"א והן בז"א?
3.מתי מתגלה כעס מבחינת החוטם וכיצד ניתן למעטו או לבטלו?
4. מהו סוד אורך החוטם אגב כך הסבר מהו "ואל קין ואל מנחתו לא שעה"?

 

 

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
✨לכל ההקדמות לחכמת האמת, תלמוד עשר הספירות, קורסים נבחרים בחכמת הקבלה, הדף היומי בזוהר, שער הגלגולים, כתבי האר"י, שיעורי השקפה, עבודת נפש, קבלה למתקדמים ועוד – היכנסו לאתר הסולם: https://www.hasulam.co.il ✨
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams