100- דף היומי – הקדמת זהר הסולם עמודים רא-רב למתקדמים
ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
שם המאמר: "פקודי אורייתא פקודא רביעאה"
א. המצווה הראשונה – היא אותה המצווה, בה מקבל האדם את הבורא ככלל שיש לנהוג כלפיו ביראת הרוממות, שאחרת יענש ב-ד' מיתות בית הדין הנזכרות משיעורים קודמים.
ב. המצווה השנייה – היא אותה המצווה, בה האדם מקבל בהשקפה ברורה שישנה אפשרות להתחברות של אהבה, בין צד הבריאה לצד הבורא, בבחינת "דביקות של אהבה".
ג. המצווה השלישית – היא אותה המצווה, בה נגדלים "בקריאת שמע", ב' הכוחות המצויים בנפש האדם,
כדי להגיע לייחוד השלם אין די בצד ההשקפה שבבחינת "שמע ישראל", אלא שלמות הייחוד היא, כאשר ההשקפה שבבחינת "התודעה" מתפשטת אל הלב, שהוא בבחינת "ברוך שם כבוד מלכותו". כאשר נעשה הייחוד השלם בין ב' המאורות הנקראים המוח ו- הלב בבחינת הייחוד של "שמע ישראל" ו- "ברוך שם", אזי הלב שהוא בבחינת הארץ, שהוא רצונו של האדם יכול להוליד.
ד. המצווה הרביעית – היא אותה המצווה המייחדת את ב' המאורות הגדולים, שהם המוח ו- הלב, כאשר מכוח ייחוד זה של ב' המאורות הגדולים ניתן להאיר את הארץ, שזה רצון של האדם. אמנם בהעדר ייחודם של ב' המאורות לא תיתכן ההארה.כאשר רוצה האדם לעשות ייחוד זה, עליו להעלות את לבו לנקודת השקפתו, שכן הייחוד השלם איננו יכול להיעשות במקומו של הלב, הנוגע רק לנקודה החיצונית, הרגעית הפרטית, אלא במקום ההשקפה, האמונה, הקדושה והפנימיות.
כסימן לדברים האמורים לעיל, מתאר הזוה"ק דרך התיבה "מאורות", את ההבחנות הנלמדות למעלה בכמה אופנים, שהן כדלהלן:
1. מ-או"ר-ות – המילה אור מצביעה על צד הזכר, הפנימי האמוני, וכאשר צד הזכר,- הפנימיות והאמונה מאירים את צד הנקבה, צד החיצוניות המדע, אזי פעולה זו נבחנת לשלילת השלילה, המורה על חיוב הדבר. זאת ניתן כסימן, דרך תיבת מאורו"ת, שכאשר מילת או"ר מונחת באמצע תיבת מאורו"ת, אזי היא מפרידה בין האותיות מו"ת בבחינת "שלילת השלילה", המורה על חיוב.
2. או"ר – מו"ת – כאשר מוציאים את המילה אור מתיבת מאורו"ת בבחינת "יציאת הבורא מן הבריאה", "צד האמונה מצד המדע", "צד הכוונה מצד המעשה" וכהנה על זו הדרך, אזי מצטרפות אותיות מ"ם ו"ו ת"יו למילת מות. שכן מעשה בלא כוונה, חיצוניות בלא פנימיות וכו', הן נקודות חשוכות היוצרות פירוד בעולם, המביא איתו את המות.
3. מ"ו – ותר"א – מילת "ותרא" הנגזרת מתיבת "מאורות", מייצגת את יציאתן של האותיות מ"ו, שבבחינת "צד האמונה" לבר ממילת "מאורות", שבעקבות יציאה זו נגרם מוות בעולם.
4. מו"ת ממאורו"ת – כאשר האדם משתמש ברצון לאמת שבבחינת האות תי"ו, המייצג את הרצון להגיע לשלמות, באופן בו הוא מחברו דרך האות ו"ו דיסוד המשמש עתה בכוח הפירוד של הנקבה, לצד הזכר, המייצג את הרצון לייחוד, שבבחינת האות מ"ם, אזי ישנה הצטרפות בין הזכר דקליפה לנקבה דקליפה, בבחינת "חבר מרעים", היוצר את נקודות הפירוד והמוות שבעולם.
