061- דף היומי – הקדמה זהר הסולם עמודים קכג-קכד למתקדמים
ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
שם המאמר: "ב' נקודין"
כשתפעל באמונה אזי השכל המדעי הבא במסגרתו יתתקן ממילא
בשיעור זה אנו ממשיכים את מאמר "ב' נקודין", בביאור אותם ב' הנקודות המדוברות.
ב' הנקודות הללו מייצגות מחד את צד האמונה וההשפעה שבבחינת "הכלל" ומאידך את צד השכל המדעי-המחלק והקבלה שבבחינת "הפרט".
ב' נקודות אלו של צד האמונה [בחינת 'בינה'] וצד המדע [בחינת 'מלכות'], בנויים באופן בו הם מחוברים יחדיו כרות שעלתה להתכלל בנעמי, מתחילת הבריאה של בראשית, אלא שההפרש ביניהם הוא, שצד האמונה מייצג את אותה הבחינה הגלויה, כאשר לעומתו צד השכל המדעי מייצג את אותה הבחינה הגנוזה.
להיות שצד האמונה היא הבחינה הגלויה, לכך יש להחשיבה יותר מצד השכל המדעי, להורות שכאשר הצד המדעי עומד לבדו שלא בתוך מסגרת האמונה, אין ביכולתו להתקיים בעולם.
היות שב' נקודות אלו ניצבים זה לעומת זה, נשאלת השאלה עם איזו בחינה יש לפעול בכדי לתקן – עם השפעה או קבלה? עם אמונה או עם מדע?
על זאת מתרץ הזוה"ק באומרו, שעל האדם לפעול עם בחינת ההשפעה לבדה! , אלא שיש להוסיף לשאול שאם כן קבלה מה יהיה עליה?
ומשיב – שמאחר שההשפעה והקבלה, האמונה והמדע, מחוברים זה לזה, אזי ממילא שכשישמש בהשפעה לבדה אזי הרצון הפרטי והמדעי יתתקן ממילא, נמצא אם כן שהרצון לקבל הפרטי והמדעי בא כלוואי, כך שכל השימוש הנעשה בו, הוא רק במסגרת ההשפעה והאמונה.
תיאורם של ב' בחינות אלו של קבלה והשפעה, מוביל אל ביאור צדדי המחלוקת אשר בין ר' יוסי ל- ר' חייא, בדבר "שכל טוב" מהו?
מחלוקת זו מתיישבת על-פי החלוקה הבאה:
א. ר' יוסי סובר ששכל טוב הוא בבחינת "עץ החיים" המשמש אך בהשפעה ואמונה לבדם – כנגד זמן תיקון שהוא זמן היגיעה [בבחינת 'ששת הימים'].
ב. ר' חייא סובר ששכל טוב הוא בבחינת "עץ הדעת טוב ורע" כנגד המלכות שהיא הרצון לקבל, אולם יש לשמש בה ב- ב' הנקודות הנזכרים, כלומר שיש לשמש גם בקבלה ובשכל המדעי המחלק, אולם במסגרת ההשפעה והאמונה – כנגד גמר תיקון שהוא המטרה [בבחינת 'יום השבת'].
על שתי בחינות אלו נאמר: "אלו ואלו דברי אלוקים חיים", שהרי לא ניתן לפעול את בחינתו של רבי חייא, אלא כאשר מקדימים לפעול את בחינתו של ר' יוסי.
ציטוטים
א. "כל פעם שרואים פרט צריך לראות איך הוא משוייך לכלל, ולפיכך כל המחשבה הבאה בדרך אמונית ממילא דרכה מתתקן הפרט"
ב. "הבינה היא ההסתכלות הכללית והאמונית, אותה יש להחשיב יותר מהמחשבה המדעית המחלקת, שהרי כאשר המחשבה המדעית, שהיא התחושה של "מגיע לי", עומדת לבדה, זו הבחינה המייצגת את אותה המרירות, שאין העולם יכול להתקיים בה"
ג. "אדם צריך לדעת שבמציאות בה הוא מצוי לפני פעולה, הוא צריך לחשוב כמו רבי יוסי, ולפעול בהשפעה, אולם לאחר התוצאה צריך לפעול כרבי חייא וללמוד איך לקבל את התענוג הגדול ביותר שיכול להיות, ולא להיות מתלונן"
