הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת בלק קכז-קכט | השקפה | שיעור 43

בלק קכז – קכט שעור 43

יְהוָה בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי

החסדים הם הקשרים בין האור לגוף.

הגוף הוא רצון לקבל, והאור שהוא חכמה שונה בתכלית, ונדרשת השוואת צורה, כלומר שגם הגוף יהיה משפיע, ואז יוכל לייצר חסדים לכלי ראוי. מהאור החוזר, מהדחיה לצורך רצון להשפיע, שאז נוצר כלי חדש של אור חוזר בו ניתן לקבל את הארה. החסד מחבר בין שני הפכים אלו, לכן צריך האדם לפעול בחסד.

רבי אלעזר היה הולך לראות את רבי יוסי חמיו, ורבי אבא והחברים הלכו עמו. פתח רבי אלעזר: אמר דוד המלך, יְהוָה בֹּקֶר, תִּשְׁמַע קוֹלִי בֹּקֶר אֶעֱרָךְ-לְךָ, וַאֲצַפֶּה. בוקר, זהו בוקר של אברהם, מידת חסד, שמתעורר בעולם. כמ"ש, וישכם אברהם בבוקר. כי כשבא הבוקר, אז אותו בוקר, חסד, מתעורר בעולם, והוא עת רצון לכל, ולעשות חסד לכל העולם לצדיקים ולרשעים, ואז עת תפילה היא להתפלל לפני המלך הקדוש.

עתה הוא זמן של חסד, גימטרייה חיים, שניתנת הזדמנות לתשובה.

משום שעת רצון, מבקש הקב״ה זכות על האדם, כלומר וישנה התערבות של הקב"ה לטובת המתפלל אליו, וגם הדין נדחה הצידה מחוט החסד של הבוקר. ואם נמצא בתפילה, או שהוא בעל תשובה, הוא מרחם עליו. ובאותה שעה נשמע קול ציפורים המקננות, כמ"ש, אשר שָׁם ציפורים יקננו, כי אלו הציפורים מודות ומשבחות להקב״ה. הבוקר הוא זמן ראוי ומסוגל להתעוררות החסד. כאן צריך לשמוע את ציוץ הציפורים שבנפש שמודות ומשבחות לקב"ה.

וע״כ כתוב, בוקר אערוך לך ואצפה, שיסדר שאור החכמה שביסוד יאיר מלמטה למעלה. ובזה, ואצפה, שהוא לשון כיסוי. שהמלכות תצפה ותכסה האור הזה, שלא יתפשט מלמעלה למטה. מלשון זו נלמד שכאשר מצפים למשיח, למעשה עושים ציפוי, כיסוי שיוכל להתגלות. לא רק מתגעגע אל מכין עצמו לגילוי.