הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת בלק קמה-קמז | השקפה | שיעור 49

בלק קמה – קמז שעור 49

ויבוא אלקים אל בלעם, ממונה היה

עבור הרשע גם הרחמים נראים כדין.

שהרי את השם יאהב יוכיח. יוכיח אותו בסתר, ואם לא יחזור בהדרגה יעזוב אותו לנפשו, וגם זה טוב עבורו שיגיע תיקונו מוקדם יותר. הגם כשבטעות חושב הרשע שמגבילים אותו זה לרעתו, בעצם זה פועל לטובתו, כך שאומרים לו לשמור שבת, חושב הוא שמגבילים אותו, ואינו רואה את התכלית. בתחילה נותנים להם כוח כדי להתגבר, אך בסופו של דבר הכל ילך לצד הקדושה.

אמר רבי שמעון: אוֹסרִי לַגפן עירֹה, ולשׂורֵקה בנִי אתונו. הקב"ה שם אותם במקום מעין מאסר, אוסרי לגפן, שבשביל ישראל הנקראים גפן. הגפן נק מלכות, היא הרצון לקבל חכמה, ממנה מוצאים יין ישראל המשמח, או יין עכו"ם המשכר, דהיינו חכמה שלא ניתן לעמוד בו בזמן תיקון. תפקיד עם ישראל הוא לבוא בזמן תיקון באמונה, לקבל בדרך השפעה, שזה תענוג אמיתי.

בלעם בא להרע, ומודיעים לו מלמעלה שלא יוכל לקבל תאוותו, אלא עליו להיות כפוף לעליון. ולמרות זאת חשב שיוכל להתגבר על ידי כוח השמאל שבאתון. יש ואדם מרגיש שאם יעורר התאווה האישית יוכל להתגבר, אך נכון להגביר את האמונה.

ההשגחה העליונה מראה לאדם רק מה שנצרך לו.