הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס מ-מב | השקפה | שיעור 14

פנחס מ – מב שעור 14

כל העמים אינם עושים נענוע אלא רק ישראל

אָדָם צָרִיך "לֶהִידָלֶק" עַל הַתּוֹרָה.
כָּל שִׂמְחָה בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינָם משתפים בָּהּ אֶת הַקַּב"הַ אֵינָהּ שִׂמְחָה.
שִׂמְחָה אֳמִתִּית נִמְדֶדת בתוצאה הסופית שֶׁלָה.
אֵין חוֹפֶשׁ אמיתי בַּגּוּף אֶלָּא רַק בַּנְּשָׁמָה.

שאלתי את רבי שמעון, מה זה שכל עמי העולם אינם עושים נענוע אלא ישראל לבדם כשעוסקים בתורה הם מתנענעים לכאן ולכאן.

עונה רבי שמעון, כעין זה ישראל שמשמותיהם מאותו אור הנר, כיון שאמר דבר תורה אחד, הרי האור דולק והם אינם יכולים לשקוט אלא מתנענעים לכאן ולכאן ולכל הצדדים כאור הנר, כי נר ה' נשמת אדם. כאשר רוצה האדם להיות האור עצמו הוא נעמד במקום בלי החיות הפנימית. כשישנה חיות פנימית באה תנועה.

יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו 

שמחה אמתית נמדדת בתוצאה הסופית שלה. אם היא מביאה לקטרוג, אין היא שמחה אמתית. שמחה בלי שיתוף הכלל, הוא הקב"ה, כל הנאה פרטית לא תביא לעזרה מהשכינה הקדושה. דבר גדול שיכול אדם לעשות כדי לשמח את אביו ואמו שבשמים, הוא לקחת חלק בשמחה של התורה.