105- דף היומי – הקדמת זהר הסולם ריא-ריב למתקדמים
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
שם המאמר: "פקודי אורייתא פקודא שביעאה"
ברית היא לא רק להסתדר ביחד,
ברית היא התחייבות להגיע לשלמות!
בשיעור זה אנו עוסקים במאמר "פקודי אורייתא פקודא שביעאה", בדבר מצוות המילה והתיקונים הנעשים בה כחלק מתהליך הגאולה.
מסביר הזוה"ק, שישנם ב' תיקונים אותם צריך האדם לעשות במצוות המילה, שהם הנקראים בשם "הסרת הערלה" ו- "הפריעה".
התיקון הראשון הוא תיקון הערלה, אשר עניינו הסרת הרצון לקבל, שבבחינת ג' הקליפות הטמאות, העולות בשם "ענן גדול", "רוח סערה" ו- "אש מתלקחת".
התיקון השני הוא תיקון הפריעה, המכוון כנגד "קליפת הנוגה", אשר ביכולתה להתכלל בקדושה או לחלופין בג' הקליפות הטמאות.התיקון הנעשה במצוות הפריעה (חציית הערלה הדבוקה לבשר הקודש) בא לידי ביטוי בגילוי הטוב שבתענוג, אולם כאשר הערלה נשארת דבוקה לבשר הקודש, אזי נבחן הדבר להתכללותה של קליפת הנוגה (צד המידות שבאדם) ב-ג' הקליפות הטמאות (ערלה – רצון לקבל).
להתכללותה של קליפת נוגה ב-ג' הקליפות הטמאות ישנה הוראה נפשית, המצביעה על היות האדם משמש במידותיו לצורך פרטיותו האישית ולא למען הכלל.
ומאידך להתכללותה של קליפת הנוגה בצד הקדושה ישנה הוראה נפשית השונה מקודמתה, המצביעה על היות האדם מפנה את מידותיו לצורך קיום התורה והמצוות, באופן שעובד עם חברים, מתבטל לרבו, מקיים את סדרי הקדושה וכהנה על זה הדרך. נמצא שכאשר קליפת הנוגה, שבבחינת "הנפש הבהמית" מתכללת בקדושה, אזי נבחן הדבר להנהגת המידות בצורה הראוייה והנכונה ובמילים אחרות ניתן לומר שקליפת הנגה שבבחינת "הנפש הבהמית", מהווה כלי להשראת "הנפש השכלית", המייצגת את הקשר עם הבורא יתברך.
להסרת הערלה מלבד התיקון הנזכר לעיל, ישנה הוראה נוספת, המצביעה על נתינת החיות המינימלית לקליפות בבחינת "מים אחרונים", זאת בכדי להשקיט אותם הקליפות המקטרגות, המבקשות להפריע לאדם בעבודתו.
נתינת החיות המינימלית אותם נותן האדם לקליפות ("פרטיות" או "הרצון לקבל אך לעצמי") אינה השלמות הנרצית, אותה מבקש היהודי בנפשו, שהרי מצד האמת השלמות הנרצית באה לידי ביטוי בעבודת ה' השלמה, המשוללת מכל תענוג עצמי. אליהו הנביא, שבבחינת "מבשר הגאולה", איננו מסכים לוותר על השלמות הנ"ל, וככזה איננו מסכים לתת חיות לקליפות אף במקצת, וכסימן לכך אנו מתקינים בכל ברית מילה כסא לאליהו, להצביע על יכולתו של כל אדם להגיע לשלמות הנרצית. אותה השלמות הנזכרת לעיל תבוא לידי ביטוי בתיקון האחרון, בו תתבטל כל החיות ממנה יונקות הקליפות, על-ידי משיח צדקנו, שהוא זה שיתקן את בחינת ג' הקליפות הטמאות ("הרצון לקבל אך לעצמי").
